לרגע היה נדמה שעיריית תל אביב־יפו החליטה לשים סוף לסאגה המיותרת והמביכה שמתחוללת כבר יותר מדי שנים סביב "גשר יהודית". או, אם לדייק, הגשר שקרוי בפי העם יהודית.
בשבוע האחרון של חודש מרץ החליטה מועצת העיר לקבל את המלצת ועדת השמות (בשמה הרשמי – ועדת השיום) של העירייה ולבטל את קריאת הגשר על שמו של יצחק נבון. נשיא המדינה לשעבר, שרק מעטים זכרו שהגשר קרוי על שמו, יונצח באתר ציבורי אחר בעיר, כנראה הגשר העתידי הגדול שיעבור מעל נתיבי איילון ויחבר את שכונת נחלת יצחק ורחוב עמק ברכה לחלקה המערבי של העיר.
רק דבר אחד לא הוחלט בוועדת השיום ובמועצת העיר באותה הזדמנות: איך כן יקראו לגשר. השיוך המאולץ ליצחק נבון אומנם בוטל, אבל השם המתבקש – יהודית – לא הוענק לגשר. לפיכך, הגשר נקרא לפי מספרו ברשומות – 9075. אם אתם חוצים את הגשר המתוח בין שכונת מונטיפיורי בתל אביב לרחוב יגאל אלון, דעו שפסעתם או דיוושתם על 9075.
יהודית היא יהודית מונטיפיורי, רעייתו של הנדבן הידוע סיר משה מונטיפיורי ואישה רבת פעלים בזכות עצמה. היא מילאה תפקיד מרכזי במפעלות הפילנתרופיה המשפחתיים ואף הקימה את אחד מבתיה"ח הראשונים בארץ
הפארסה הזו מלווה את הגשר בערך מהיום שבו הסתיימה הקמתו, בינואר 2020. תקציר הפרקים הקודמים: בתקופת ההקמה של הגשר הוא היה מוכר בשם יהודית, כשם השדרה הוותיקה והנעימה שהוא מהווה המשך שלה.
יהודית היא יהודית מונטיפיורי, רעייתו של הנדבן הידוע סיר משה מונטיפיורי ואישה רבת פעלים בזכות עצמה. היא מילאה תפקיד מרכזי במפעלות הפילנתרופיה המשפחתיים ואף הקימה את אחד מבתי החולים הראשונים בארץ, "ביקור חולים".
לאחר שהושק הגשר, עיריית תל אביב, בצעד שנתפס כדווקאי, הכריזה שיהודית מעולם לא היה שמו הרשמי ולכן אינה מחויבת לו, זאת על אף שבטרם שהגשר נפתח לתנועה הוצבו במקום שלטים עם השם "יהודית". במקום זאת, העירייה קבעה כי הגשר ייקרא על שם יצחק נבון.
ההכרזה נתקלה במחאה ברשתות החברתיות ואף בהפגנות, נשות אקדמיה שמתמחות בהיסטוריה ומגדר כתבו מאמרים זועמים ודורית שמואלי, תושבת תל אביב, הקימה את קהילת "החזירו את הגשר ליהודית".
לאחר שהוסר השלט עם שמו של נבון שאלתי אז את העירייה אם מדובר בפניית פרסה, וקיבלתי מהדוברות את התגובה העיקשת הבאה: "כרגע עובדים על שילוט קבוע לגשר". אבל השילוט הקבוע מעולם לא הוצב
הטענה העיקרית הייתה לאפליית נשים בתחום ההנצחה: בתל אביב, עיר ליברלית ושוחרת שוויון בעיני עצמה, יש כ־1,250 רחובות על שם גברים ורק כ־80 על שם נשים. אם כבר יש גשר שמזוהה עם אישה רבת פעלים, למה להתעקש לקרוא לו על שם גבר, ראוי ככל שיהיה?
עיריית תל אביב, כדרכה לא פעם, ניסתה להתעלם מהביקורת והמחאה הציבורית, אבל המציאות אמרה את דברה: במאי 22' הסירה יד נעלמה מהגשר את השלט "גשר יצחק נבון". בימי השיא של מחאת קפלן נתלו עליו שלטים עם הכיתוב "יהודית ודמוקרטית". בהודעות שהפיצו גופים רשמיים כמו מד"א והמשטרה על ההפגנות בנתיבי איילון צוין שוב ושוב "גשר יהודית".
לאחר שהוסר השלט עם שמו של נבון שאלתי אז את העירייה אם מדובר בפניית פרסה, וקיבלתי מהדוברות את התגובה העיקשת הבאה: "כרגע עובדים על שילוט קבוע לגשר". אבל השילוט הקבוע מעולם לא הוצב וההשקה הרשמית במעמד משפחת נבון מעולם לא התקיימה.
את ההחלטה שהתקבלה באביב האחרון, לבטל את השיוך לנבון, העירייה ניסתה להצניע. בין אזעקה לאזעקה, כנראה קיוו שאיש לא ישים לב להתקפלות. בפרוטוקול הישיבה של מועצת העירייה נכתב ש"מסיבות שונות ההחלטה לקרוא לגשר 'יצחק נבון' נתקלה בקשיי מימוש, כך שבפועל טרם הוצב שילוט הנושא את שם הגשר. בנסיבות אלו, ובהסכמת המשפחה, ממליצה הוועדה על ביטול ההחלטה לקרוא לגשר על שם יצחק נבון".
הטענה שבתל אביב אין כפל מבצעים בתחום ההנצחה לא עומדת במבחן המציאות. רחוב ביאליק (שמסתיים בכיכר ביאליק) ושדרות ח"ן (חיים נחמן) הם דוגמה אחת
גורמים בעירייה יודעים לספר שמשפחת נבון לא שבעה נחת מהגשר, אם בגלל המחאה הציבורית שהכתימה את זכר הנשיא המנוח על לא עוול בכפו, ואם משום שייחלה להנצחה בגשר או אתר ציבורי גדול יותר.
כשנודע שהעירייה החליטה להוציא מתמונת הגשר את יצחק נבון אבל מסרבת להכניס אליה את יהודית מונטיפיורי, פנתה דורית שמואלי ליו"ר ועדת השיום, שרי ישראלי, ודרשה לדעת מדוע הגשר לא ייקרא על שם יהודית.
ישראלי השיבה ש"הגשר מעולם לא נקרא 'גשר יהודית', ומעבר לכך אף לא הייתה אפשרות לקרוא לו כך". לדבריה, נוהל השיום העירוני קובע שבתל אביב אי אפשר להנציח את אותו אדם פעמיים, ויהודית כבר קיבלה על שמה שדרה.
רק שהטענה של יו"ר הוועדה לפיה אין בתל אביב כפל מבצעים בתחום ההנצחה לא עומדת במבחן המציאות. רחוב ביאליק (שמסתיים בכיכר ביאליק) ושדרות ח"ן (חיים נחמן) הם דוגמה אחת.
בשנים האחרונות, בעקבות הביקורת הציבורית, נעשה בעיריית תל אביב מאמץ לאזן מעט את העיוות ההיסטורי ורוב השמות החדשים שמוענקים לרחובות הם על שם נשים
שמואלי פנתה לעו"ד אפרת לופו־מוסקוביץ' מהקליניקה לפמיניזם משפטי באוניברסיטת חיפה, שמלווה את המאבק. לופו־מוסקוביץ' שלחה לראש העירייה רון חולדאי ולסגנו אסף זמיר מכתב נוקב בו היא מציגה מספר דוגמאות נוספות להנצחה כפולה בתל אביב: גשר שלוש בנווה צדק שנמצא בהמשכו של רחוב שלוש, מחלף רוקח שמוביל לשדרות רוקח, גשר נוח מוזס שנמצא בהמשכו של רחוב מוזס.
כמו כן, לפי האתר של תיכון חדש, אחד הוותיקים בתל אביב, הוא קרוי על שמו של יצחק רבין – שמונצח כידוע בכיכר הקרויה על שמו. "נוהל השיום העירוני קובע אומנם כי אין לקרוא מקום על שם אישיות אם כבר נקראו על שמה מקומות ציבוריים אחרים בעיר", כותבת עו"ד לופו־מוסקוביץ', "אבל סעיף אחר מורה לוועדה להביא במניין שיקוליה גם את השאיפה להביא לייצוג הולם של נשים וקבוצות מיעוט".
בשנים האחרונות, בעקבות הביקורת הציבורית, נעשה בעיריית תל אביב מאמץ לאזן מעט את העיוות ההיסטורי ורוב השמות החדשים שמוענקים לרחובות הם על שם נשים.
באותה ישיבה שבה נותק הקשר בין נבון לגשר הוחלט לקרוא שישה רחובות ושבילים על שם נשים (ביניהן סוניה בלקינד רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל והאמנית ציונה שמשי) ורק אחד על שם גבר (העיתונאי ומתעד תל אביב נתן דונביץ'), כך שקשה להאמין שהסירוב לקרוא לגשר יהודית על שם יהודית מונטיפיורי נובע מהרצון להקטין את חלקן של הנשים בהיסטוריה.
"הגשר הוא גם המשך של השדרה וזה כל כך מתבקש ששניהם ייקראו באותו שם. וחוץ מזה לעיריית תל אביב מאז ומתמיד היה קשה להודות בטעויות ולרדת מסולמות"
"זה כנראה שילוב של ביורוקרטיה ואגו", אומר גורם שמקורב לנעשה, "זה נכון שיש החלטה עקרונית להימנע מהנצחה כפולה, אבל מישהו היה צריך לקום, לגלות מנהיגות ולהגיד שאפשר להחריג את המקרה הזה, הרי הגשר הוא גם המשך של השדרה וזה כל כך מתבקש ששניהם ייקראו באותו שם. וחוץ מזה לעיריית תל אביב מאז ומתמיד היה קשה להודות בטעויות ולרדת מסולמות".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ההחלטה לקרוא את הגשר על שם הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון ז"ל, התקבלה מתוך הערכה עמוקה לפועלו ולמורשתו. עם זאת, בשל קשיים שונים בתהליך המימוש – ובכללם סוגיות תפעוליות ומשפטיות – לא הוצב עד היום שילוט המנציח את שמו של נבון בגשר.
"בנסיבות אלו, ולאחר התייעצות ושיתוף פעולה עם בני משפחתו, המליצה הוועדה לבטל את ההחלטה ולבחון את האפשרות להנציחו בגשר חדש המתוכנן בעמק ברכה, אשר יישא את שמו בכבוד הראוי.
"יובהר כי הגשר אינו נושא שם רשמי כלשהו, ומעולם לא נקרא 'גשר יהודית'. השם 'יהודית' שגור בשיח הציבורי בלבד, בשל סמיכותו לשדרות יהודית.
"הגשר אינו נושא שם רשמי כלשהו, ומעולם לא נקרא 'גשר יהודית'. השם 'יהודית' שגור בשיח הציבורי בלבד, בשל סמיכותו לשדרות יהודית"
"בהתאם למדיניות העירונית, כפי שעוגנה בנוהל השיום העירוני שאושר לפני מספר שנים, אין אפשרות לקרוא מקום ציבורי בעיר על שם אדם שכבר הונצח במקום אחר בעיר – ובמקרה זה, שדרות יהודית קרויות על שמה של יהודית מונטיפיורי, ולכן לא ניתן היה לקרוא גם לגשר על שמה.
"כאמור, הגשר כיום חסר שם רשמי, כאשר חלופות לשם הגשר ייבחנו בעתיד, בהתאם לשיקול דעת מועצת העירייה וכפוף לנוהלי השיום הנהוגים".















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונשים רבות פעלים וחדשניות לכל אורך ההיסטוריה זכו להתעלמות מן ההיסטוריה הרשמית הגברית. העוול הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה המתמשכת לדחיקת רגליהן והקטנתן של נשים שממשיכה להתנהל גם היום. הקרב על גשר יהודית הוא ראוי גם אם לרבים הוא יראה טריוויאלי.