"לא חתמתי ואז הוא שלח את המכתב כדי להפחיד, ובסוף הבאתי לו את ההסכם חתום", אומרת אחת מתושבות שכונת הארגזים. האדם שעליו היא מדברת הוא נציג היזמים, עורך הדין יוסי אשכנזי, שחתום על המכתב שמורה לה לפנות את ביתה עד תחילת ספטמבר הקרוב, ואם לא – הפינוי יתבצע בכוח באמצעות ההוצאה לפועל. הכול לפי החוק והפסיקה שכבר קבעה שעליהם להתפנות.
משכך, היא החליטה לחתום על ההסכם שמעניק לה פיצוי עבור הפינוי בהתאם לדרישתו. "כרגע אנחנו כפופים לו, מה שהשיגעון שלו יגיד נצטרך להגיד אמן. אין פה משא ומתן, אין התחשבות, אנחנו כלי שחמט במשחק הזה, איך שהוא יחליט לשחק ככה יזיזו אותנו. לצערי זה בחסות העירייה שהגדילה לו את הזכויות – אבל על סמך מה?" הוסיפה.
אנחנו יושבים ומדברים בחצר של משפחה אחרת שכבר פונתה והפכה, בהסכמת היזמים, לחצר של משפחה שבדרך להתפנות. במקום בית יש פה עכשיו דשא סינתטי וגדר. קבוצה של פעילי סיעת "כולנו העיר" הגיעה לכאן כדי לחשוב על דרכים להיאבק בתוכנית שמשאירה מאות תושבים בלי פתרון דיור. למעשה, עצם זה שאנחנו מדברים מהווה הפרה של ההסכם הדרקוני שעליו חתמו התושבות.
בתחילת ההסכם כתוב שהן מתחייבות להימנע מהתקהלות, הפגנה, אסיפה, משמרת מחאה, ראיונות לתקשורת, חתימה על עצומה, פניות לאנשי ציבור והגשת הליכים משפטיים שעלולים לעכב את פרויקט הנדל"ן
חוזה דרקוני בלי ביטחונות
בתחילת ההסכם כתוב שהן מתחייבות להימנע מהתקהלות, הפגנה, אסיפה, משמרת מחאה, ראיונות לתקשורת, חתימה על עצומה, פניות לאנשי ציבור והגשת הליכים משפטיים שעלולים לעכב את פרויקט הנדל"ן של שכונת הארגזים צפון. הן יישאו בנזק של כל עיכוב ולא יקבלו פיצוי.
שכונת הארגזים היא מעין משולש בדרום־מזרח תל אביב, וממוקמת בין שכונת עזרא ממערב, שכונת ליבנה במזרח ומצפון לפארק בגין. בעקבות תוכנית שאושרה באמצע שנות ה־90, פונו מגרשים בחלק הדרומי של השכונה ונבנו עליהם תשעה בניינים רבי קומות.
יזמי התוכנית הם "פרידמן חכשורי" שבבעלות ישעיהו חכשורי, "אביוד נכסים" שבבעלות אביו יוחנן, ו"אלעד ישראל מגורים החדשה" שבבעלות "דוניץ–אלעד". תוכנית העיצוב הוגשה לאישור הוועדה המקומית, ובהמשך יופקו ההיתרים. לפי ההסכם שעליו חתמו חלק מהתושבות, הן יתפנו תמורת תשלום חודשי של אלפיים שקלים – סכום שרחוק מלהספיק לשכירת דירה בדרום תל אביב.
נוסף על כך, הן יקבלו אופציה לדירת שלושה חדרים בשטח של 70 מ"ר תמורת 750 אלף שקלים, עם הצמדה למדד תשומות הבנייה החל מ־2019, כך שכבר היום הסכום גבוה במאות אלפי שקלים. יש גם אופציה להוסיף 400 אלף שקלים ולקבל דירת ארבעה חדרים בשטח של 86 מ"ר.
הבעיה העיקרית היא שהיזם לא מתחייב על תאריך לבניית הדירות – זה יכול לקרות בתוך כמה שנים, או לעולם לא, והאופציה של המפונים לא תעבור בירושה
הבעיה העיקרית היא שהיזם לא מתחייב על תאריך לבניית הדירות – זה יכול לקרות בתוך כמה שנים, או לעולם לא, והאופציה של המפונים לא תעבור בירושה. כמו כן, יש כמה משפחות שפונו בעבר מהחלק הדרומי ועדיין ממתינות לדירה, כך שהן ראשונות בתור.
למפונים הבאים לא תהיה אפשרות לבחור את הקומה, החלוקה הפנימית או אפילו את סוג הריצוף בדירות. אם וכאשר, הן יקבלו דירות בקומות התחתונות, ובכל מקרה תיערך הגרלה ביניהן. אם אחד מהתנאים השונים לא יתקיים מבחינת היזמים, הם לא יהיו חייבים בפיצוי כלשהו – וההסכם יבוטל.
השכונה קרויה על שם מפעל לייצור ארגזים שעבר אליה מהשוק הסיטונאי בשנות ה־60. הקרקעות נרשמו בבעלות המדינה, אך לא הונחו תשתיות מסודרות, כך שלמשל הביוב נאסף בבורות ספיגה ובכל חורף השכונה הוצפה.
לבעלי הדירות שהגיעו מאז ועד השנים האחרונות לא הייתה בעלות מוסדרת. בשנת 1999 שלוש היזמיות זכו במכרז של רשות מקרקעי ישראל לבנייה בתמורה סמלית של 1.2 מיליון שקלים ופינוי התושבים.
כעת עומד על הפרק הפינוי של החלק הצפוני, שמכניס לחרדה ולחוסר ודאות את מאות התושבים, שחלקם מתגוררים בשכונה כבר כמה עשורים
היזמיות ערכו סקר שהצהיר על 193 משפחות שגרות במתחם, אף שכבר אז היה ברור שיש שם כמה מאות. הבניין הראשון נבנה בתחילת שנות האלפיים, וב־2010 אושרה תוכנית לחלק הדרומי שכבר בנוי. כעת עומד על הפרק הפינוי של החלק הצפוני, שמכניס לחרדה ולחוסר ודאות את מאות התושבים, שחלקם מתגוררים בשכונה כבר כמה עשורים.
תוכנית הארגזים צפון מתפרסת על 126 דונם, עם זכויות ל־1,800 יחידות דיור, עוד 174 דירות לשכירות בהישג יד ו־300 יח"ד בדיור מוגן, נוסף על שטחי מסחר ותעסוקה. עבור המשפחות שלא נכללו בזכאות בסקר הראשון, העירייה הציעה מתווה פיצויים עדכני שפורסם ב־2019, וכדי לממן אותו הוגדלו משמעותית זכויות הבנייה, אלא שהעירייה לא הציגה את החישוב הכלכלי שקושר בין השניים.
בשנת 2018 הוקם ועד לתושבים, אך בהמשך הוא התפרק. את סאגת הפיצויים אפשר לסכם כך: בשנות ה-90 נערך סקר זכאות ראשון, לאחר מכן הזכאות הורחבה לשנת 2005 ולבסוף ניתן מתווה פיצויים נוסף. הפיצוי משתנה מתושב לתושב, והדבר מעורר מטבע הדברים מתחים ביניהם. היזמים מעדיפים להתנהל מול כל אחד באופן פרטני, אך כעת ייתכן שהמאבק המשותף יתחדש.
מנקודת המבט של העירייה ובכיריה, הם הלכו רחוק מאוד כדי לפצות את התושבים על אף התנגדות המדינה שחששה מתקדים שיסבך אותה במקומות אחרים.
"הייתה פה כוונה טובה והעירייה באה בנפש חפצה. הלוואי והמדינה תאמץ את המודל הזה בכפר שלם ובמקומות אחרים שמתוכננים לפינוי. זה מודל סוציאלי, שוויוני ויוצא דופן"
"ההסכם מטורף מבחינת ההטבות לתושבים", אומר גורם שמלווה את הנושא שנים ארוכות. "המדינה אמרה לעירייה, 'מה אתם עושים? למה נותנים לאנשים שהגיעו בשנים האחרונות? נצטרך לתת אותו דבר כשנפנה בכפר שלם ובג'ואריש.'. הייתה כוונה טובה והעירייה באה בנפש חפצה. הלוואי והמדינה תאמץ את המודל הזה במקומות אחרים שמתוכננים לפינוי, זה מודל סוציאלי, שוויוני ויוצא דופן".
"לא רוצים מתנות"
מנקודת מבטם של התושבים שנשארים באוויר וללא פתרון דיור חלופי, כל זה חסר משמעות. יש אי־בהירות וסתירות גם במסמכים של העירייה עצמה לגבי מספר המשפחות שיפוצו, אך לפי ערר שהגישה לפני כמה שנים חברת המועצה שולה קשת, רק 138 משפחות יקבלו פיצוי, מתוך 360 משקי בית שגרים בשכונה ובקרבתה – כלומר, בשטח התוכנית.
"בעירייה הוסכם שזה פינוי חברתי והשכונה היא ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. איפה הפינוי החברתי וההתחשבות בנו? אנחנו לא רוצים מתנות, אבל אל תגידו לי 'אולי עוד עשר שנים תיכנסי'. חוץ מזה, איך אעמוד במשכנתה? אין ערבויות לבנייה. אם אצא והקבלן יפשוט רגל – אני ברחוב עם אלפיים שקלים שגם אותם לא אקבל", מוסיפה תושבת השכונה שאמורה להתפנות בהסכם.
"אין ערבויות לבנייה. אם אצא והקבלן יפשוט רגל – אני ברחוב עם אלפיים שקלים שגם אותם לא אקבל", מוסיפה תושבת השכונה שאמורה להתפנות בהסכם
"אין פה דלת שלא תדפוק בה ואין אנשים שלא חלו מהלחץ", אומרים התושבים השרויים בחוסר ודאות. הם מצביעים על אחד הבתים הסמוכים ומספרים שבו גר אב לשישה ילדים שהתאבד ממש לאחרונה כתוצאה מהמצב. באופן אירוני, רבים מהם עובדי עיריית תל אביב שציפו שהעירייה תדאג להם, אך לתפיסתם פועלת בעיקר בשירות היזמים.
"רובן המוחלט של 360 המשפחות שגרות בשכונה הן משפחות חלוצות, שהמדינה שלחה לשכונת הארגזים בשנות ה־40 וה־50", אומרת חברת המועצה קשת מסיעת "כולנו העיר", שמלווה את המשפחות המפונות. היא קובלת על הגדלת הזכויות והטבות נוספות שהעירייה נתנה ליזמים – לעומת מאות משפחות שנשארות ללא פתרון דיור חלופי.
"לצערנו, כמו בשכונות רבות שבהן התיישבו משפחות מזרחיות, המדינה והעירייה לא הסכימו להכיר בהן כבעלות הקרקע. כתוצאה מכך, החוק לא מבטיח לתושבות ולתושבים פיצוי תמורת הפינוי מביתן.
"לאחרונה אושרה ליזמי הנדל"ן הפועלים בשכונה תוכנית מגדלים חדשה, שתקום על חורבות שכונת הארגזים. כדי להצדיק את ניפוח הזכויות והקמת אלפי יחידות דיור במגדלים בשולי העיר, נקבע מתווה פיצויים על ידי עיריית תל אביב־יפו: היזמים קיבלו תוספת של 1,800 דירות וירוויחו מיליארדים – תמורת פיצוי זעום לתושבות ולתושבי 'הארגזים'".
"מתוך 360 המשפחות המתגוררות בשכונה, רק כ־25 משפחות תקבלנה דירה, עוד כמה עשרות יוכלו לקנות דירות שלושה חדרים בהנחה, ואילו מרבית התושבות והתושבים – כ־200 משפחות – יפונו ללא כל פיצוי"
"מתוך 360 המשפחות המתגוררות בשכונה, רק כ־25 משפחות תקבלנה דירה, עוד כמה עשרות יוכלו לקנות דירות שלושה חדרים בהנחה, ואילו מרבית התושבות והתושבים – כ־200 משפחות – יפונו ללא כל פיצוי.
"כפי שהראינו בערר שהגשנו יחד עם עמותת 'במקום' נגד התוכנית, העירייה דרשה מהיזמים מעט תועלות ציבוריות בלי לבדוק את שווי הפיצוי. העירייה גם מתעלמת מכך שהמשפחות נאלצות לחתום על חוזים דרקוניים שמנעו מהן להתנגד לתוכנית, לא מעניין אותה שהתושבות והתושבים נאלצים להסכים לשברירי פיצוי ללא ייעוץ משפטי, והיא מסרבת לפקח על מימוש מתווה הפיצויים.
"אם לא די בכך, לאחרונה העירייה המליצה להכריז על המתחם כפרויקט 'פינוי–בינוי' – דבר היכול להיטיב עם היזמים בעשרות מיליוני שקלים נוספים. בה בעת, היא מסרבת להכיר בזכויות המשפחות לפי אותו חוק 'פינוי–בינוי'. איך זה הגיוני?
"יש כאן עוול נוראי שלא מאפשר לי להרפות מהנושא. אני גם חוששת שהעירייה תמשיך ותיישם את אותן פרקטיקות של פינוי כפוי כנגד משפחות בכפר שלם, בשכונת עזרא, בתקווה, ביד אליהו וביפו".
"יש כאן עוול נוראי שלא מאפשר לי להרפות מהנושא. אני גם חוששת שהעירייה תמשיך ותיישם את אותן פרקטיקות של פינוי כפוי כנגד משפחות בכפר שלם, בשכונת עזרא, בתקווה, ביד אליהו וביפו"
מהחברות היזמיות במתחם הצפוני נמסר בתגובה: "לאחרונה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו אישרה תוכנית בניין עיר חדשה למתחם שכונת הארגזים, תוכנית שמאפשרת להגדיל משמעותית את מספר הזכאים לפיצוי. בהעדר תוכנית, מרבית המחזיקים בשכונה לא היו זכאים לקבלת פיצוי כלשהו, וזאת בהתאם לפסקי דין שניתנו בעניינם.
"על אף העובדה הפשוטה שאישור התוכנית על ידי הוועדה מהווה בשורה לשכונה, פועלים גורמים שונים, כביכול בשם התושבים, לעכב את אישור התוכנית ו/או את ביצוע העבודות. כבר כיום אפשר לומר כי בשל פעילותם זו נדחו העבודות בשכונה בכ־24 חודשים.
"נדגיש כי אף לא אחת מהפעלות שננקטו על ידי אותם גורמים לא הביאה לכל בשורה או שינוי במתווה הפיצויים, למעט עיכובים מיותרים ומזיקים. הסובלים העיקריים מעיכובים אלה הם אותם אלה שזכאים לקבלת פיצוי, שאלמלא כל העיכובים היו היום עבודות הבנייה בעיצומן.
"למרות כל ההתנגדויות הצליחו החברות היזמיות, במאמצים לא מבוטלים, להביא לאישור התוכנית בוועדה ולאישור תוכניות העיצוב. אישור התוכניות על ידי הוועדה המקומית תל אביב־יפו, כאמור, מהווה בשורה של ממש לתושבי השכונה. אלה יכולים, סוף סוף, להתחיל ולראות את האור בקצה המנהרה.
"בסיום העבודות יקבלו הזכאים דירות חדשות, מתקדמות, בנויות בשכונה מודרנית הכוללת את כל השירותים הנדרשים, דירות שכמובן יירשמו בבעלותם.
"חבילת הפיצוי נקבעה על בסיס קריטריונים שאושרו על ידי כל הגורמים המעורבים. הפיצוי שיקבלו התושבים עולה אלפי אחוזים על זה אותו הם זכאים לקבל בהתאם להוראות החוק ו/או הפסיקה בעניינם"
"חבילת הפיצוי שתועמד לתושבים נקבעה על בסיס קריטריונים שאושרו על ידי כל הגורמים המעורבים. הפיצוי שיקבלו התושבים עולה אלפי אחוזים על זה אותו הם זכאים לקבל בהתאם להוראות החוק ו/או הפסיקה בעניינם. פיצוי זה מהווה בשורה חברתית אמיתית להם ולציבור בישראל.
"שאלת קצב הפינויים והעמדת הדירות נקבעו על ידי הוועדה במסמכי התב"ע בהמלצת הגורמים המקצועיים בעירייה, זאת לאחר מפגשי שיתוף ציבור שהתקיימו בהתאם לכל הכללים הנהוגים על ידי עיריית תל אביב־יפו בעיר".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "הטענה בדבר 200 משפחות אשר מפונות ללא פיצוי הינו משולל כל יסוד. תהליך פיתוח שכונת הארגזים דרש יצירת מתווה חברתי שיאפשר פיתוח השכונה תוך מתן מענה הולם למחזיקים שהתווספו לאחר פרסום המכרז. תהליך גיבוש המתווה נמשך כשלוש שנים, וכלל דיאלוג בין נציגות תושבי השכונה לבין היזמים ובתיווך עיריית תל אביב־יפו.
"העירייה הציגה קווים מנחים למתווה פינוי־פיצוי, והיזמים הגיבו בקריטריונים מטעמם. לאחר קביעת המתווה, הוקמה ועדה לבחינת בקשות היכללות במתווה ובקשות חריגות. בראשות הוועדה עמדה השופטת בדימוס ורדה אלשייך, נציג הציבור יו"ר לשכת השמאים מר חיים מסילתי, ונציג התושבים.
"בניגוד לשכונת אחרות, כדוגמת גבעת עמל וכפר שלם, בשכונת הארגזים אין כמעט תושבים שנמצאים בדיירות מוגנת וכאלה שהגיעו לאזור בעידודה של המדינה"
"הוועדה, שהקיפה כמעט כל תושב ותושבת שנכנסו לשטח עד שנת 2015, אישרה 105 מתוך 205 הבקשות שהוגשו לה, בהן גם כאלה שלא עמדו בתנאים. בניגוד לשכונת אחרות, כדוגמת גבעת עמל וכפר שלם, בשכונת הארגזים אין כמעט תושבים שנמצאים בדיירות מוגנת וכאלה שהגיעו לאזור בעידודה של המדינה, והיא הוקמה בעיקרה כמחנה אוהלים, כאשר המבנים התווספו בהמשך השנים.
"עם זאת, הדור הראשון של הזכאים מסקר בדיקת הזכויות, קיבל דירות ארבעה חדרים ו־50 אלף דולר ו־500 דולר לשכירות על אף שלא היו בעלי הקרקע. מבחינת המפונים החדשים, אין מדובר על פינוי–בינוי אלא על מתן מענה חלקי מתוך רצון טוב. באשר לטענות כלפי היזמים והחוזים – אנו עומדים בקשר מול היזם בנוגע לשלל סוגיות ומנסים להגיע ביחד איתו ככל שניתן לפתרון הבעיות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהממשלה מזרימה כספים לעזה במיליונים והם אוייבי העם ונחנו כאזרחי ישראל מפנים אותנו ללא פיצוי זה הזוי איך ילדינו נלחמים בעזה מסכנים את החים שלהם ושומרים על כל עיריית תל אביב והסביבה ואחרי סיום המלחמה בעזה ילדינו לא יהיה להם בית מה ההיגיון בזה
למה לשרת את המדינה כשהמדינה מפנה את הדיירים מבתיהם
צריך להניח את הנשק בעזה ולשמור על הבית שלנו מפני אוייב מבפנים ( העירייה ומינהל) הם האויב הגדול של האזרחים
ואני קורא מכאן לכל חיילי צהל אשר הם נלחמים עבור המדינה בעזה להניח את הנשק ולאמר לממפקדים סורי מפרקים לי את הבית אני צריך לשמור עליו אין לי בית אחר ושהמינהל והעירייה ילחמו בעזה
בושה וחרפה אפה הממשלה לא עושה כלום אם יפרקו לכם את הבתים פשוט תעזבו את המדינה כי המדינה לא סופרת אותכם ולכן תתחילו להגר למדינות אחרות המדינה שלנו לא יודעת להגן עלינו מהפינויים ולא במלחמה
ממשלה הזוייה קודם עניי ביתך ואחר כך עניי עירך
האירגון הפשע המאפיה של השמלאנים בעירית תל אביב ושותפיהם מישתלטים על אדמותיהם היקרות של בני עדות המזרח ומוציאים כנגדם צווי פינוי בכח שותפיהם השופטים האשכנזים ומפנים את התושבים המזרחיים מאימותיהם בכח השררה שבידם .ביד של דם תוקפני נגד בני עדות המזרח שגרים כל חייהם בשכונת הארגזים ולפתע הם מגורשים מבתיהם לרחובות כדי לעשות מהם הומלסים .וכל זכויותיהם נירמסות עליהם ברגליים הברזל של עירית תל אביב עם שותפיהם היזמים זה אירגון פשע מאפיה אויבים נגד בני עדות המזרח.חייבים לעצור בעדם ולהיתנגד בכל הכח כנגד אויבנו השמלאנים ושותפיהם.