סוכנת ק.ג.ב. עם חולצת איי לאב ניו-יורק

 (צילום: סתיו מילוא אורבך)
סתיו מילוא אורבך

שלחתי לפסיכולוגית שלי וואטסאפ בשישי בלילה, בעודי מוטלת על הספה בדירת ה-Airbnb ששכרתי למשך שלושה שבועות. "אני חייבת לחזור לתרופות", כתבתי לה וזממתי את מותי, ובחוץ כבר השתולל כפור אירופאי פראי, ובתוכי התלקחה הבנה שמשהו כאן, בי, שוב התקלקל. את יכולה לחזור לאותה הנקודה ולכעוס על עצמך באופן אחר לגמרי, ולהרגיש מופתעת בכל פעם. לפחות זה.

שלחתי לפסיכולוגית שלי וואטסאפ בשישי בלילה, בעודי מוטלת על הספה בדירת ה-Airbnb ששכרתי לשלושה שבועות. "אני חייבת לחזור לתרופות", כתבתי לה וזממתי את מותי

טסתי יום אחרי יום ההולדת שלי, התקופה הטעונה בשנה, למשך שלושה שבועות – לבד. טסתי לכתוב ולנשום. טסתי לתבוע לעצמי מקום, ולגהץ כרטיס חדש שנחצב מתוכי לאחרונה ועדיין מריח מניילון (מתכלה, גרטה, מתכלה): עצמאות.

טסתי לנסות את עצמי ולבדוק את מידותיי החדשות, הנקבעות בשידור חי, יום-יום. שיערתי שזה עלול להשתבש, אבל אמרתי לעצמי ולפסיכולוגית, שאני חייבת שתהיה לי מידת מה של אמון בסיסי בעולם. ״למה בעולם?״. משום שהכל עלול להשתבש כל הזמן, השבתי. זה לא משהו שאפשר או צריך להכיל, וזה לא יכול לנהל אותי.

היא בחנה אותי עם ניצוץ סקרן ומוכר בעיניים, סימן מטרים לשינוי פרספקטיבה. ״אני חושבת שמה שחשוב לתרגל בטיול הזה עם עצמך״, היא הציעה, ״זה האמון שלך בך. והעצמאות שלך. ותחושת המסוגלות שלך. לפני העולם״.

*   *   *

כבר זמן מה שאני מנסה לענות על השאלה, כמה זמן חולף מרגע שפוסט-טראומה מתאבנת בעורקי נפשך ועד לרגע בו את נמסה חזרה לאנושיות מוכרת – ומגלה שזו תהיית פרוזדור שכזו, ולאורכה זרועות דלתות שכל אחת מהן היא שאלה, וגם הן נפתחות לחדרים וחדרי חדרים של קושיות אינסוף.

כבר זמן מה שאני מנסה לענות על השאלה, כמה זמן חולף מרגע שפוסט-טראומה מתאבנת בעורקי נפשך ועד לרגע בו את נמסה חזרה לאנושיות מוכרת

פעם התרגשתי כל-כך עד שהרגשתי את הלב פועם בגרון ובלחיים בערו חיים, ותחת העור פרשו הציפיות כנף. אדם עלול להרגיש זר חברתית, אבל זרות בלתי אנושית שוללת ממך קיום בסיסי.

למשל, יצר – אפילו לא ברמת ההנאה, אלא כעובדה אובייקטיבית. והגוף שלך נטמע בקהות ונשכח. ואת כבר לא נרגשת מדבר ולא תופסת את צורתך כלל, ובין הרגליים שלך נמתח ואקום.

ואת לא מסוגלת להתפייס עם הסירוס שהושת עלייך, כי חיים מפוחדים ונטולי תשוקה, כשאת נתונה בכלוב הזהב שריתכת עבורך, אינם חיים: רק נקודת תצפית מצוינת. אני תמיד הצופה, אבל די: מאסתי בזה. אני רוצה להיכנס לחיים שלי.

ואת כבר לא נרגשת מדבר ולא תופסת את צורתך כלל, ובין הרגליים שלך נמתח ואקום. ואת לא מסוגלת להתפייס עם הסירוס שהושת עלייך, כי חיים מפוחדים ונטולי תשוקה, כשאת נתונה בכלוב הזהב שריתכת עבורך, אינם חיים

והנה חלף הזמן ומבלי שהרגשתי, האביב מתעורר. משהו זז בלבי והדם מתחיל לרחוש. ואני ממתינה שהוא ירעם ויכה בי גלים. מחכה שמשהו ישא אותי ולא אתנגד. שמשהו יפגוש בי ולא אהיה נקודת מפגש, אלא צד שפוגשים בו.

כיאה לחוסר אמון בסיסי בין אדם לעצמו, אני נשמרת מלהתגרות מדי ולא פונה אל כבוד היצר כך בפניו, בעזות מצח, כי אז ודאי תיפער תחתיי הלוע הקוסמית הנוזפת בכל מי שנחפז לעלוץ. אז אני נעה בזהירות, מסמנת סיוג מקצועי וריחוק ארקטי, ורוקדת רק כשאיש אינו מביט. ושם, בחלל הפרטי הזה, אני מניחה לרטט לחלוף בי, ולהזדקק למגע ולחום ולגוף אחר. ומגלה שיש לי את כל הגוף שלי, שאני דואגת לתחזק ולחזק, ואין לי מושג איך ליהנות ממנו.

*   *   *

לפני הטיסה, אמרתי בטיפול שאני מתקשה להתנער מהאימאג׳ שיש לי בראש לגביי, והוא משרטט לי על בסיס שנייתי איזה אדם בדיוק אני מוכרחה להיות כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להישגים נפשיים פלאיים.

נגיד, אמרתי לה, מי שהייתי בסמסטר האחרון באוניברסיטה. אמנם בסוף שנה א׳ התפוצצה הפוסט-טראומה מאיזה בונקר בתוכי הישר אל הנודע – ובאופן קלאסי עבורי, מול כולם, באמצע שיעור משחק – אבל בסמסטר האחרון ללימודים הרגשתי שהצלחתי לדחוק את רוב הג׳יני הסוער שלי חזרה למנורת הזוועות ממנה בקע.

אמנם בסוף שנה א׳ התפוצצה הפוסט-טראומה מאיזה בונקר בתוכי הישר אל הנודע – אבל בסמסטר האחרון ללימודים הרגשתי שהצלחתי לדחוק את רוב הג׳יני הסוער שלי חזרה למנורת הזוועות ממנה בקע

זה היה פוסט-ברייקדאון ראשון, טרום השני. הייתה שם תקופת חסד של חוסר מודעות מבורך שאפשר לי לעשות מיליון דברים במקביל, סיפרתי לה. עבדתי בשלוש עבודות, הגשתי הכל בזמן, הייתי נוכחת בדברים שעשיתי, התעניינתי בהם באמת. נהניתי. לא חשבתי פעמיים לפני שלקחתי על עצמי משימה ונכנסתי למשהו עם כל מה שיש בי. וידעתי שיש בי, והייתי מלאת חיים ויצר.

היא הביטה בי, כמו בכל מה שנותר. באמת, אמרתי, אני לא מאדירה את העבר עכשיו – כך באמת הייתי אז. ״והיית מאושרת?״. מצמצתי. לקחתי אוויר, כמו תנופה לקראת תשובה שוודאי לא תסתכם ב״יאפ״, אבל היא הקדימה אותי ואמרה, ״זו לא השאלה הנכונה. אנסח שוב״.

זו שאלה שכולם שואלים, חשבתי. ״אושר״ הוא עניין שלא העסיק אותי מעולם. תמיד תפסתי אותו כמן רעיון פאגאני רגשי: מוכרחים להאמין בו ולהזין אותו ולעבוד אותו, כדי שיקרום בסיס ודפנות, לפחות בדמות תצורות גשמיות שניתן לכמת ולאמוד ולמיין, ולהגיד, ״כמה אושר״.

זו שאלה שכולם שואלים, חשבתי. ״אושר״ הוא עניין שלא העסיק אותי מעולם. תמיד תפסתי אותו כמן רעיון פאגאני רגשי: מוכרחים להאמין בו ולהזין אותו ולעבוד אותו

אפשר שלהיות נתונה במצב הישרדותי מתמשך הוא גם יתרון, אמרתי. ״ואולי את פשוט חכמה״. שוב מצמצתי והרגשתי עדיין כאילו כל העולם יודע משהו שאני לא, ובמצב כזה את מרגישה די כסילה.

אפשר שלהרגיש קצת מעוכבת הוא גם יתרון, אני חושבת עכשיו. אולי זה אחד המשוטים שלי. אולי זה שומר אותך מיוהרה. אולי זה הופך אותך למי שאת, בין היתר – הדברים שבך והאנשים שאת. אולי זה עוזר לך להפריד בין אמצעים למטרות, כשכדאי. אולי זה מה שמבדיל בין מעוף לפנטזיה. אולי זו מידה נאותה של מודעות. אולי זו פשוט מי שאת כרגע. ויש לך רעיונות אחרים.

*   *   *

"אני חייבת לחזור לתרופות". זו הייתה התפרצות שגעשה בפנים זה זמן. קראתי פעם שהחלמה מפוסט-טראומה נחלקת לשלבים, בדומה להתמודדות עם אבל, למשל. בדיעבד, אני מבחינה בהם, אבל בזמן אמת העבר מכשף אותי להאמין שבלעדיו, אני נטולת זהות.

"אני חייבת לחזור לתרופות". זו הייתה התפרצות שגעשה בפנים זה זמן. קראתי פעם שהחלמה מפוסט-טראומה נחלקת לשלבים, בדומה להתמודדות עם אבל. בזמן אמת, העבר מכשף אותי להאמין שבלעדיו אני נטולת זהות

"את לא מה שקרה לך", האינסטוש מטיח בי העצמה שחוקה, ואני מוצאת את זה נוגע ואז מוסיפה את הלבנה הזו לדרך המובילה לגיהנום. מי שאחזו בהם הזיות ופלאשבקים, צעדו בדרך הזו לא אחת; ואת מגלה שיש קשר ישיר בין מה שמוכר לך, לנחמה – גם אם זו הוויה דה לה שמאטע רצופת אמרות הכנף. מביטה סביב, מזהה את מלחמת החורמה הניטשת בראש שלי, וחולצת נעליים. האני, איים הום.

ישבתי שם, בחדר משלי, ולא הצלחתי לכתוב. אבל אני כותבת, למען האל. זה מה שאני עושה, ואם אמשיך לא להצליח לעשות מה שאני עושה, מה אעשה? זה היה יותר מדי.

נזכרתי שכל אותו יום לא אכלתי דבר, וערמתי לי צלחת ופניתי לנטפליקס. הוא היה חבר, והציע לי לצפות ב"לאכול, להתפלל, לאהוב", שקראתי אי-אז בצבא. ואליזבת גילברט, הסופרת ומיקירות האינסטוש שלי, סיפרה שם שבתחנה הראשונה שלה, איטליה, היא למדה לא לעשות כלום – ושגם זו נחשבת לעשייה. שם השרו אותה האיטלקים במרינדת האמונה המקומית, Dolce far niente, המתיקות או התענוג שבלעשות כלום, עד שהיא ספגה די ממנה כדי להמשיך במסע שלה מבלי להזדקק לעשייה כאישור לקיום.

האיטלקים השרו אותה במרינדת האמונה המקומית, Dolce far niente, המתיקות או התענוג שבלעשות כלום, עד שהיא ספגה די ממנה כדי להמשיך במסע שלה מבלי להזדקק לעשייה כאישור לקיום

ומצאתי את זה מנחם, כי התחושה שאני נשרפת לריק ולמעשה לא עושה דבר – ועוד בחו"ל, שזו לחלוטין חרפה – גרמה לי לחשוב שאולי הניסיון שלי לתבוע את מקומי בחוצפה שכזו, נואל אחרי הכל. לא הצלחתי לכתוב. דולצ'ה פאר ניינטה, מלמלתי בקדושה. דולצ'ה פאר פאקינג ניינטה.

הסתובבתי בעיר ונכנסתי לקתדרלה. התפתיתי לצלם והמתנתי עד שיתפנו מעט מתפללים אבל הם התעקשו להאריך. ועמדתי שם, ממתינה. ומצאתי עצמי חושבת, אלוהים, הייתי רוצה להרגיש יותר טוב. דממה מוזרה. תראה, אני יודעת שאני במקום זר לדתי ומוזר בחיי; אבל אם אתה שומע, אם מישהו שומע אותי חוץ ממני, שתדע שאני רוצה לחשוב בבהירות וללמוד להשתמש בכלים שלי.

נעתי מרגל לרגל והרגשתי מגוחכת. בבקשה, אלוהים. אני לא האדם הכי טוב; אני מצטערת; אבל אם אתה מזהה בי אנושיות, תן לי מחשבה בהירה שוב. ויצאתי משם מהר, מרגישה כמו סוכנת ק.ג.ב עם חולצת איי לאב ניו-יורק

דממה. אני מניחה שאני מדברת על צמיחה, נעתי מרגל לרגל והרגשתי מגוחכת. בבקשה, אלוהים. אני לא האדם הכי טוב; אני מצטערת; אבל אם אתה מזהה בי אנושיות, תן לי מחשבה בהירה שוב. ויצאתי משם מהר, מרגישה כמו סוכנת ק.ג.ב עם חולצת איי לאב ניו-יורק.

*   *   *

יום לאחר מכן, כתבתי כאילו אילון מאסק בכבודו ובעצמו תכנת אותי. "לחשי לעצמך את המטרה", אומרת המורה ליוגה, "ותראי בזה כבר חתום ומושג". ואחרי שעות של עבודה מוצלחת וחשיבה בהירה, החלטתי לחגוג ולצאת לבד, בעיר זרה בה איני דוברת את השפה, בשעת לילה, לכוס יין.

יצאתי לדרכי במגפונים רועשים ומעיל תפוח, נושפת אדי נשמה חיה ומדברת עם עצמי בדרך, מזכירה לי שאני בחיים. שאיש אינו רודף אחריי. שאני מוכרחה לתרגל אמון בסיסי בעולם ואמון עמוק בעצמי. גם אם משהו יקרה, אני מסוגלת להתמודד.

גברים חלפו על פניי ובחשאי דירגתי אותם כסכנה לקיומי על פי מידת הטונוס שלי, והפרמטרים להלן: הליכה מהירה לכיווני; הליכה איטית ומבט בוחן; ברדס; סיגריה; פחית בירה ביד; נשען על רכב חונה; זוג גברים מחליפים מבט ואז מביטים בי; וחבורה

גברים חלפו על פניי ובחשאי דירגתי אותם כסכנה לקיומי על פי  מידת הטונוס שלי, והפרמטרים להלן: הליכה מהירה לכיווני; הליכה איטית ומבט בוחן; ברדס; סיגריה; פחית בירה ביד; נשען על רכב חונה; זוג גברים מחליפים מבט ואז מביטים בי; וחבורה. יתכנו שילובים, ולידם כדאי להחיש את הקצב אבל בפאסון עסוק בלבד. פעם אחת חשבתי שמישהו מתגנב מאחוריי, והפלאתי סיבוב חד והנפת מרפק הוליוודית – רק כדי לגלות שמה שראיתי, היה הצל שלי. מדי פעם הגיחו אמבולנסים ונשים, ונטלתי לי רגע של נחמה, מתענגת על כמה שניות של ביטחון שבתנאים הנפשיים שלי, מרגיש אבסולוטי. קצת גארנטי לא הרג אף אחד, אלא אם הובטח כך ממש. ולא הובטח לי דבר, גם לא מוות.

מיששתי שקל בודד שננטש בכיס המעיל וברגע של חולשה, אמרתי לו בלבי שהוא מטבע מזל והוא ישמור עליי מכל פגע. הוא שתק, ככל מי שהציפיות ממנו מתהדרות בשמלת נשף משעווה ומשוויצות מול השמש.

לא, חזרתי בי, לא, אתה לא מטבע מזל: אתה רק דסקית מתכת. ואיש אינו מגן עליי עכשיו. אני פשוט צועדת ברחוב והכל עלול לקרות; אבל אני ממשיכה. ספרתי את הבלוקים. זה עזר

לא, חזרתי בי, לא, אתה לא מטבע מזל: אתה רק דסקית מתכת. ואיש אינו מגן עליי עכשיו. אני פשוט צועדת ברחוב והכל עלול לקרות; אבל אני ממשיכה. ספרתי את הבלוקים. זה עזר. בכל קרן רחוב חגה בתוכי גרסה מינימלית, הולוגרמית, עם שלט ממוספר. הילדה שורדת – אבל אני, של עכשיו, רוצה יותר.

עצרתי באמצע הרחוב. לא רחוק ממני, התנשאה מעליי מרפסת המסיבות הקבועה. מן בלקון הרצל כזה שלפחות פעם בשבוע עמוס אורחים של מסיבת בית. מוזיקת פופ אלקטרו-בלקנית של אולמות שמחות מפלחת את הדממה המקומית, וכשאני עוברת הם שרים לי בקול. ואני נבוכה, חומקת בין קימורי הבטון. אבל הפעם עצרתי והבטתי סביב. נשמתי עמוק. אני רוצה להרגיש מוקסמת ולהביט בעולם בהתפעמות שוב. אני חושבת שלעבור מצעידה בהולה לשוטטות נינוחה, זו התחלה.

*   *   *

במשך שלושה שבועות תבעתי את מקומי בעולם, וטבלתי באש העצמאות, גם כשרציתי לחזור לארץ או לתרופות. זה היה אמיץ. זה היה אנושי ומסורבל, מיני ומודחק. זה היה מוצלח.

במשך שלושה שבועות תבעתי את מקומי בעולם, וטבלתי באש העצמאות, גם כשרציתי לחזור לארץ או לתרופות. זה היה אמיץ. זה היה אנושי ומסורבל, מיני ומודחק. זה היה מוצלח

הקפדתי לעבוד גם כשכשלתי בניסוח מחשבה קוהרנטית יחידה. התעקשתי להתאמן מדי יום וללכת ברגל, להביט לרחובות בלבן של הסיד ולהזכיר לעצמי שחלק מהתקדמות, היא גם נסיגה. שכדי לשאוף, מוכרחים לנשוף. שגם עצירה היא תנועה.

שהמגע בי מתחיל כשאני רוצה להרגיש אותו, ואני מייחלת לרוך וממתינה שיגע בי; מחכה שההבנה המולדת שחומקת ממך כשאת נחסמת לחלוטין – שיש לך גוף והוא שלך והוא מסוגל ועורג ומרגיש וחי – תהיה ההבנה שלי. ואני אהיה הגוף שלה, בכל מקום. והיצר יהיה שלנו. וזה יהיה היום.

סתיו מילוא אורבך. בת 31, אבל גם 14 ולרגעים 60. בחורה קטנה, שיער גדול. חיה על התפר. המילה האיומה ביותר היא "פוטנציאל". התחושה האהובה עליי היא ערגה, היא נמצאת בכל. עוגיות שוקולד-צ'יפס מדליקות אותי. גם מים בטעם אננס, במחילה. רוצה להיות תסריטאית ושחקנית. ואהיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,870 מילים
כל הזמן // יום שישי, 6 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפרופסור שמביס את ה-BDS בארה״ב, מדינה אחר מדינה

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ אולי האיש החשוב ביותר במאבק נגד ה-BDS ● הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב, גם עם אשתו וארבעה ילדיו בהתנחלות, ומומחה למשפט בינלאומי וחוקתי בוושינגטון, שם הוא מסייע במסע חקיקה מוצלח נגד תנועת החרם ● פרופיל

עוד 899 מילים

דרושה אחריות, לא רק חמלה

פעם בשנה מציין העולם את יום הפליט הבינלאומי. מדי שנה נכתבות אין ספור שורות על הצורך שחברות יגלו חמלה כלפי למעלה מ-71 מיליון הפליטים והעקורים שנאלצו למלט נפשם מאזורי לחימה, מרדיפה אתנית ומשטרים דכאניים.

דוח חדש שהוציא אירגון אוקספאם מגלה כעת כי יותר מ-20 מיליון בני אדם בשנה נאלצו לברוח מביתם בשל אסונות שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים.

מדי שנה נכתבות אין ספור שורות על הצורך שחברות יגלו חמלה כלפי למעלה מ-60 מליון הפליטים שנאלצו למלט נפשם מאזורי לחימה, מרדיפה אתנית ומשטרים דכאניים

דובר רבות על הצורך בשיתוף הפעולה ונשיאת האחריות המשותפת הנדרשת מהעמים שאליהם נמלטים הפליטים. חמלה ואחריות משותפת אכן מאוד חיונים במציאות שנוצרה בעולם בעת הזו.

בכל המלל הרב שנחשפתי אליו בסטטוסים שהתחרו על תשומת לבנו ועל הנכונות שלנו לפתוח את הכיסים לצורך מימון מרבית הארגונים המסייעים למבקשי המקלט ברחבי העולם, לא הודגשו לטעמי שתי נקודות מרכזיות:

ראשית, למספר ההולך וגדל של פליטים בעולם, אחראים לא רק המשטרים הדכאניים של המדינות מהם נמלטים הפליטים, אלא גם המשטרים המערבים. הרי ללא תמיכה דיפלומטית, ללא קיום סחר בנשק ומסחר תוך ניצול משאבי טבע כמו גם משאבי אנוש, משטרים אלו לא היו שורדים.

לא רק המשטרים הדכאניים מהם נמלטים הפליטים אחראים למצבם, אלא גם המשטרים המערבים. ללא תמיכה דיפלומטית, סחר בנשק ומסחר תוך ניצול משאבי טבע ומשאבי אנוש, משטרים אלו לא היו שורדים

הפניית אצבע מאשימה לשליטי סוריה, סודאן, דרום סודאן ואריתראיה או לתוהו ובוהו המתרחש בעיראק, אפגניסטן, סומליה ובורונדי – מקלה על מדינות המערב, כמו גם על סין, רוסיה וערב הסעודית, להתנער מהאחריות הישירה והעקיפה ליצירת מספר עצום של אנשים החשופים לעריצות שליטים המספסרים בעמיהם.

יש מי שעושה הון משיעבוד עמים, ולו אחריות למצב, ועל כן אין לפנות לעמי המערב רק באמצעות החמלה, אלא דרך האחריות שלהם כלפי האנשים שמשלמים את מחיר החמדנות.

יש מי שעושה הון משיעבוד עמים, ולו אחריות למצב, ועל כן אין לפנות לעמי המערב רק באמצעות החמלה, אלא דרך האחריות שלהם כלפי האנשים שמשלמים את מחיר החמדנות

שנית, יש לזכור שתופעת הנדידה של אנשים מיבשות כמו אפריקה למדינות מבוססות, אינה ״מטיבה״ רק עם פליטים או לעיתים מהגרי עבודה, אלא נחוצה כאויר לנשימה למדינות המבוססות המשוועות לידיים עובדות.

מדינות מבוססות לא אחת נמצאות בסטגנציה כלכלית ותרבותית. האוכלוסיה בהן מתבגרת והיחס בין האוכלוסיה הבוגרת לדור צעיר הנחוץ לקיומן הולך וקטן. מדינות אלו מזמינות אליהן את מהגרי העבודה שיבצעו את העבודות שצעירי אירופה וארה״ב כבר מזמן לא מבצעים.

תופעה זו מלמדת על החיוניות של אוכלוסית פליטים אשר לעיתים רבות מזניקות את כלכלת העמים המבוססים באמצעות יזמות וכוח עבודה זול. יש כאן עסקה של תן וקח לכל הצדדים.

שנית, יש לזכור שתופעת הנדידה של אנשים מיבשות כמו אפריקה למדינות מבוססות, אינה ״מטיבה״ רק עם פליטים או לעיתים מהגרי עבודה, אלא נחוצה כאויר לנשימה למדינות המבוססות המשוועות לידיים עובדות

אז נכון שמבחינה אנושית רצוי לזכור שישנה מחויבות מוסרית וסולידריות כלפי בני אדם במצוקה, אבל כדאי לזכור שהמחויבות הזו, הנובעת גם ממקור האחריות, יש בצידה גם עסקה רווחית. אולי מתודעה זו היחס לפליטים עשוי להשתנות מעט. הסיסמא Welcome Refugees אינה סתמית.

סמל קליטת פליטים
סמל קליטת פליטים

סיגל קוק אביבי היא פעילת זכויות אדם, כלת פרס ע״ש ישעיהו ליבוביץ לשנת 2018 על הפעילות למען מבקשי המקלט בישראל. הגישה עתירה לעליון ביצוגו של עו״ד איתי מק למניעת גירושם של מבקשי מקלט יחד עם 119 אקטיבסטים. עתירה זו שמה קץ למדניות הגירוש בכפיה שתוכננה לאפריל 2018. סטודנטית למשפטים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 464 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בּוּשָׁה

בעולם של משפחת נתניהו אין מקום לבושה ● הם מאמינים שכולם חומדים את מה שיש להם - כוח, מעמד, תהילה, כסף, קשרים, עוצמה - וכולם היו נוהגים כמוהם, אם רק היו יכולים ● והם משוכנעים שכל מי שיכול, ממילא נוהג בדיוק כמוהם בחדרי חדרים ● אז למה שיתביישו?

עוד 1,068 מילים

גנץ: נתניהו החליט ללכת לבחירות - ננצח אותו במרץ 2020

יועמ"ש הכנסת: "הבחירות ב-3 במרץ" ● סקר: רוב גדול יצביע בבחירות הבאות באופן זהה לקודמות ● נתניהו ציטט את יוסף לפיד, יאיר לפיד נעלב ●יו"ר הליכוד בתל אביב, ארנון גלעדי, שבעצמו חשוד בפרשיית השחיתות באיגוד הערים דן, הצטרף לתומכי גדעון סער

15:27 עריכה

יו"ר כחול לבן בני גנץ: "בזמן שאני הופך כל אבן להשיג אחדות, נתניהו הופך כל אבן כדי לקדם בחירות"

בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו, התייחס גנץ לפגישה שהתקיימה השבוע בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא הגיע כדי לפוצץ את העסק. זה לא אותו אדם שהכרתי, ואני מכיר אותו מצוין. כשיצאתי מהפגישה, עוד לפני שהספקתי לעזוב את הקריה, נתניהו שיגר הודעה שרק סרבן אחדות יכול לשגר".

הקמפיינים של שני הצדדים לבחירות 2020 כבר צוברים תאוצה, עוד טרם נפלה החלטה מכרעת בנושא. "נתניהו לא ניצח באפריל, הפסיד בספטמבר ואם יגרור אותנו לבחירות – ננצח אותו במרץ 2020. אחרי הבחירות הקרובות יסתיים עידן נתניהו ותחזור השפיות כי זה מה שנכון לישראל".

נתניהו לא ניצח באפריל, הפסיד בספטמבר ואם יגרור אותנו לבחירות – ננצח אותו במרץ 2020. עדכון שבועי ממני אליכם-אשמח מאוד אם…

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום שישי, 6 בדצמבר 2019

15:20 עריכה

שר החוץ ישראל כץ נפגש עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב והעלה את סוגיית נעמה יששכר, "תוך הבעת תקווה שהנשיא פוטין יקבל את בקשות החנינה שהוגשו לו". כמו כן, ביקש כץ להגביר את תכיפות הפגישות בין נעמה למשפחתה.

15:03 עריכה

"גדעון סער עושה מעשה חמור כשהוא מתמודד מול נתניהו בתקופה הזאת". כך הצהיר (שוב) שר החוץ, ישראל כ"ץ, בראיון לתוכניתו של ניסים משעל ברדיו 103FM. כץ חזר והאשים את סער ב"חתרנות" על הניסיון להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד.

"בסדר, גדעון סער רוצה להתמודד בפריימריז, אם עד יום רביעי הקרוב לא תהיה פריצת דרך וייקבע שיש בחירות אז הוא יהיה רשאי להתמודד בפריימריז על ראשות הליכוד, אגב זה היה כך כל הזמן", אמר כץ, "בעצם אתה בא ולוקח אדם שיש לו מנדט, שגם מרכז הליכוד, בתמיכת גדעון סער, בפה אחד קבע שרק הוא יכול להרכיב ממשלה ואתה מנסה לקצר את הכהונה שלו ויותר חמור מזה"

"הדבר החמור ביותר זה כך שסער אימץ את טיעוני כחול לבן נגד נתניהו, שהוא קרא לו להתפטר כשהיועץ המשפטי לא חייב אותו להתפטר, והוא רצה פריימריז עכשיו כדי להדיח אותו. בעניין הזה אמרתי זו חציית קווים אדומים. רוב עצום של חברי הליכוד ומתפקדי הליכוד, והוא יראה את זה בקלפי, שוללים את הכיוון הזה. אף אחד לא ימנע ממנו להתמודד אם יהיו בחירות".

"הפעולה שהוא עשה כאן היא פעולת חתרנות ברורה, והיא חסרת תקדים אגב. גם בעבר שרון התמודד מול שמיר ונתניהו מול שרון, אבל לא ניסו לקצר ולהדיח ולקחת את המנדט שאדם קיבל בדין".

כץ הצהיר בראיון כי לאחר לכתו של נתניהו, הוא יתמודד "על ראשות הממשלה, על ראשות הליכוד, ודאי. אני אתמודד כאשר אני אציג את מהפכת התחבורה בים, ביבשה ובאוויר, כולם רואים את הדברים האלה. ואני אציג את הרקורד המדיני-ביטחוני שלי בתפקידיי כשר מודיעין, שר חוץ, חבר קבינט, שלא קיים אצל אף מועמד אחר והוא עולה על כל מועמד אחר בליכוד ובימין, אבל אני אעשה את זה כשזה יהיה אקטואלי, לא נגד נתניהו, לא כדי להדיח אותו".

כץ נשאל על הקדמת הבחירות ולסקרים שמראים שהציבור נוטה להאשים את הליכוד ונתניהו יותר מאשר את כחול לבן, גנץ ולפיד בהקדמתן וענה: "אם הציבור יראה שאין ברירה והולכים לבחירות, הוא יתמוך במי שהוא חושב שמתאים להיות ראש ממשלה, במפלגה שהוא חושב שמייצגת את ההשקפות שלו, וברקורד הביצוע והעשייה של הליכוד וממשלות הליכוד".

"הצד השני (כחול לבן) שהפעם הזאת כבר לא יכול לטעון שהם לא הולכים ביחד עם המפלגות הערביות הקיצוניות ששוללות את קיום המדינה כי הם ניסו להקים איתן ממשלה. בעצם יצטרכו לבחור בין הליכוד בראשות נתניהו עם השותפים הטבעיים לבין כחול לבן עם המפלגות הערביות".

ישראל כץ (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
ישראל כץ (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
14:52 עריכה

האם הבחירות לכנסת ה-23, במידה ואכן יתקיימו כאלה? "הוקדמו" בשבועיים ביחס לתאריך שעליו דובר על כה? כך הצהיר היום היועץ המשפטי של הכנסת, בכנס של משפטנים בחיפה: "תרשמו לפניכם – אם לא היו התפתחויות הבחירות יתקיימו ביום שלישי השלושה במארס 2020. כגורמי המקצוע בשטח אנחנו נערכים גם לאפשרות שנקבל הודעה בשלישי בלילה על ממשלת אחדות וההערכות החקיקתית כבר בעיצומה לכל האפשרויות".

היועץ המשפטי לכנסת היום בוועדה המסדרת. "הצעת חוק המצלמות לא היתה חוקתית. שמח שהתהליך נחסך מאיתנו" (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
היועץ המשפטי לכנסת היום בוועדה המסדרת. "הצעת חוק המצלמות לא היתה חוקתית. שמח שהתהליך נחסך מאיתנו" (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
12:22 עריכה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר נשאה הבוקר קוראת לאזרחים להגן על צמרת הפרקליטות ומערכת המשפט. כך אמרה הבוקר זילבר בנאום שנשאה בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, שזכה למחיאות כפיים סוערות, כולל גם מפרקליט המדינה שי ניצן.

"לכל האזרחים המודאגים במדינה הזו – השמיעו קול", אמרה זילבר. "זו קריאה לחברה האזרחית, לאנשי הרוח, להמוני המונים דוממים, לתקשורת. אנחנו חלק מנורמליות של שלטון ושל חברה. אנחנו גם אחת הערובות לנורמליות זו. עכשיו אנחנו צריכים שתשמרו עלינו, כדי שנוכל להמשיך ולשמור עליכם מפני השררה השלטונית. כדי שנוכל להמשיך לשמר את הפרופיל הדמוקרטי של מדינת ישראל ככזה, שלא ידהה, שלא ייפגם, שלא יתכער. השמיעו קול. שמרו עלינו".

זילבר הקריאה בנאומה ציטוטים של התקפות על מערכת אכיפת החוק שנשמעו לאחרונה ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת: "ליאת בן ארי צריכה לשבת בכלא, שי ניצן ואביחי מנדלבליט מצפצפים על החוק, שי ניצן מושחת, לפטר את היועמ"ש, אכיפה סלקטיבית, פליליזציה של הפוליטיקה, צומת מסוכן של עוצמה בלתי מוגבלת, מתפרה, חונטה, הפיכה שלטונית", ואמרה "מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים".

זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר", אמרה זילבר, "זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: הפקידים גונבים את המדינה, די לשלטון היועמ"שים, פרקליטות רקובה – הולכות ומתפשטות, וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד".

"זו פרסונליזציה", המשיכה וטענה זילבר. "במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער – קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי". באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור אהדה, להאניש, להסיר חומות".

"מה שהופך את הפרסונליזציה שאני מדברת עליה לשלילית הוא ההשטחה של הדמויות. אפילו לא לקריקטורה, אלא פשוט לפלקט, וכזה הצבוע כולו בשחור. משרתי ציבור נאמנים לשליחות הציבורית ולשירות העם והמדינה, מוצאים את עצמם מוצגים כמושחתים, שיכורי כוח, מהפכנים, מפלצות; מדמויות עגולות, רב מימדיות הם הפכו ללוח מטרה של שנאה ותו לא".

12:07 עריכה

פעיל בולט נוסף בליכוד הצהיר הבוקר על תמיכתו בגדעון סער במירוץ מול רה"מ על הנהגת המפלגה: ארנון גלעדי, יו"ר הליכוד בתל-אביב יפו.

ארנון גלעדי, אגב, ששימש כמשנה לעיריית תל-אביב מטעם הליכוד וכבכיר באיגוד הערים דן, נעצר, נחקר והואשם בקבלת שוחד מיזמים במסגרת פרשת השחיתות בעיריית ראשון לציון והורחק מעיריית תל אביב ומאיגודן. יש מקום לשער, איפה, שתמיכה של אישיות כמו גלעדי עשויה לסייע לסער לצבור פופולריות במרכז הליכוד.

"רק הליכוד יכול", כתב גלעדי בעמוד הפייסבוק שלו, "אני ליכודניק מבטן ומלידה. המחנה הלאומי בראשות הליכוד זה הבית שלי. מעולם לא עזבתי את הבית הפוליטי שלי ואני מאמין שרק הליכוד יכול להוביל את מדינת ישראל".

"נתניהו הוא ראש הממשלה שלנו ויש לו מניית זהב בהישיגה הרבים של מדינת ישראל בעשור האחרון. אבל העובדה שלא הצלחנו להרכיב ממשלה לאומית בשתי מערכות הבחירות האחרונות צריכה לעורר מחשבה אצל כולנו. לכן כל מי שאוהב את הליכוד וכל מי שחשוב לו שהמחנה הלאומי ימשיך להוביל את ישראל גם בעתיד, צריך לתמוך בהתמודדות מחודשת על הנהגת הליכוד והמחנה הלאומי".

"בהתמודדות הקרובה על ראשות הליכוד ניצב חברי ורעי גדעון סער. אני מכיר את גדעון שנים רבות. עוד מהיותו מזכיר הממשלה ועד הפיכתו לחבר כנסת מוכשר ויו״ר סיעה נמרץ אשר הצליח להחזיק את הליכוד מעל המים לאחר המכה הקשה שקיבלנו בבחירות 2006. גם בתפקידיו כשר החינוך והפנים הוביל מהלכים אמיצים רבים. אין לי ספק שהוא האיש הנכון, במקום הנכון ובמיוחד בזמן הנכון".

ארנון גלעדי (צילום: פלאש 90)
ארנון גלעדי (צילום: פלאש 90)
10:01 עריכה

לפי סקר של רדיו 103FM, כ-70% מהמצביעים יצביעו במערכת הבחירות השלישית השנה, לכנסת ה-23, באופן זהה לזה שהצביעו במערכת הבחירות השנייה לכנסת ה-22. רק 11% מאלה שענו לסקר מתכוונים להצביע אחרת מכפי שהצביעו בספטמבר, וכ-20% עדיין לא החליטו.

ועם זאת, הסקר מראה על התחזקות של "בלוק 55" של המפלגות הימניות והחרדיות שתומכות בראש הממשלה נתניהו, שמגיע יחד ל-58 מנדטים. ישראל ביתנו שומרת, לפי הסקר, על כוח של שמונה מנדטים, ואילו גוש המרכז־שמאל יחד עם הרשימה המשותפת יורדים מ-57 ל-54 מנדטים.

תוצאות הסקר מבטיחות, איפה, שהפלונטר הפוליטי יימשך אחרי הבחירות הבאות במלואו עוזו ויבטיחו לרה"מ גם מערכת בחירות רביעית וחמישית, שיאפשרו לו להמשיך לכהן כראש ממשלה זמני וכנראה גם יעכבו את משפטו.

כחול לבן מתחזקת, לפי הסקר, ביחס לבחירות בספטמבר ל-34 מנדטים; הליכוד מתחזק גם הוא ומקבל 32 מנדטים; הרשימה המשותפת נחלשת במנדט אחד ל-12 מנדטים. ש"ס ויהדות התורה מקבלות 8 מנדטים כל אחת וכך גם ישראל ביתנו. הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד מתחזקת, לפי הסקר, ומקבלת שישה מנדטים, ואילו העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי ואיחוד מפלגות הימין נחלשות ומקבלות 4 מנדטים כל אחת ועוברות בדוחק את אחוז החסימה. 

עוד עולה מהסקר, שערך מכון מאגר מוחות, כי 39% מהציבור מאמינים ליו"ר כחול לבן בני גנץ שרה"מ נתניהו אשם בקיומה של מערכת הבחירות השלישית. 29% אחוזים מהמשיבים מאמינים לנתניהו שמאשים את גנץ ולפיד באחריות להמשך הפלונטר ולבחירות, ואילו כשליש לא מאמינים לאף אחד מהם.

08:37 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתף אתמול בעמודי הטוויטר והפייסבוק שלו וידאו של יוסף (טומי) לפיד ז"ל, שר המשפטים לשעבר ואביו של יאיר לפיד, שבו יצא נגד האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט בעצמו על הדחת ראש ממשלה בגלל חשד לפלילים.

נתניהו, שכידוע גם לו יש בן בשם יאיר שמעורב בפוליטיקה ומושך על עצמו לא מעט אש, כתב ליד הווידאו: "לתשומת לבו של יאיר לפיד". יאיר לפיד הגיב להטרלה הקטנה של נתניהו בזעף:

08:08 עריכה

בליכוד ממשיכים במסע הלחצים על יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לחזור למפלגת השלטון, שאותה עזב בתחילת דרכו הפוליטית. ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, דיבר הבוקר ברדיו "כאן ב'" ודחק בליברמן להגיע לכנס ראשי הרשויות מהליכוד שאליו הזמינה אותו המפלגה כדי ללחוץ עליו לחזור הביתה.

לדברי גרינברג: "בכנס ישתתפו 60 ראשי רשויות מהליכוד, והם יגידו לליברמן שביכולתם לסייע לו לחזור למפלגה".

ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג (צילום: רועי חלימה, פלאש 90)
ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג (צילום: רועי חלימה, פלאש 90)

 

 

07:59 עריכה

באוצר כבר לא מספידים רק את שנת 2019 בגלל הפלונטר הפוליטי, אלא גם את 2020:

07:53 עריכה

בוקר טוב! שישה ימים וארבעה ימי עבודה לפני סיום המועד האחרון למציאת מועמד להרכבת הממשלה ולמניעת בחירות – והמדיה עסוקה פחות במו"מ הקואליציוני התקוע ויותר בפרשת הצוללות.

בזה אחרי זה, בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה מביעים זעזוע מהחשדות העולים בכתבי האישום בפרשת הצוללות, ומצביעים כולם על הפיל הגדול שבחדר, העובדה שמישהו אישר את העסקה הזאת והיה אמור להבין את הבעיה בעצמו. הבוקר בגלי צה"ל המתריע התורן הוא תא"ל במילואים שמואל צוקר, שאמר הבוקר בגלי צה"ל: "עוד לפני שעלו החשדות הפליליים ידעתי שמשהו בעסקה הזאת לא כשורה".

גם עורך דינו של מפקד חיל הים לשעבר אליעזר צ'ייני לא מנסה למזער את הסיפור:

 

עוד 11 עדכונים

הפלסטינים כבר לא מוכנים לשלם בגופם את מחיר הכיבוש ● איראן וסוריה עושות שרירים ● מצרים נפרדת מזמר מיתולוגי ומתקופה ליברלית ● והמפגינים הצבעוניים בעולם הערבי מאבדים השפעה ● קסניה סבטלובה מסכמת את השבוע במזרח התיכון במדור חדש

עוד 892 מילים

למקרה שפיספסת

נגע הסמים הסינתטיים מכה בדרום תל אביב

נגע הסמים הסינתטיים מכה בדרום תל אביב. תושבים קוראים לפעולה והרשויות מגלגלות אחריות

בשבוע האחרון תשומת לב יתרה מופנית (שוב) כלפי דרום תל אביב ושוב בהקשרים בעייתים. מכת הסמים הסינתטיים, המשקפת תופעות התמכרותיות קשות, תקפה את האיזור ותושבי השכונות מיואשים.

צירוף מקרים אומלל של שני גורמים עיקריים יצר את התופעה. פעילות נדל"נית ענפה שהחלה באיזור התחנה הישנה, העירה את הנרקומנים מרבצם והביאה אותם למצוא מקלט בחדרי המדרגות, גני משחקים וספסלים של שכונות דרום העיר. בה בעת ומזה כמה שנים, ייצור ומכירת סמים סינתטיים זולים מתחת לראדר מתרחשים כמעט באין מפריע ומהווים מלכודת לאנשים קשי יום, המוצאים את עצמם מכורים עם תופעות התמכרות להירואין – מסמי פיצוציות.

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון"

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון".

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה. גם הסם הזה מאוד זול וממכר ועשוי להביא את המשתמש להתנהלות והתנהגות סכיזופרנית קשה.

התוצאה בפועל היא עשרות רבות של אנשים זרוקים ברחובות דרום תל אביב, עושים את צרכיהם בחדרי מדרגות ומשתקעים בגינות. מעבר למטרד הברור, מדובר גם בפגיעה בבטחונם האישי של התושבים. 

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה

אמש פנתה ח"כ מירב מיכאלי בנושא לשר ארדן בשאלה איך המשטרה מתמודדת עם המצב. הוא טען כי חלה עלייה באכיפה באיזור, אך גם ש"לא כל הפתרונות במשטרה" והפנה את התושבים לראש העיר. עירית תל אביב מצידה לוקחת אחריות חלקית ואת היתר – מגלגלת לפתח המשטרה.

העניין יכול היה אולי היה להיפתר אם היתה קיימת רשות למלחמה בסמים, אך זו נסגרה בשנה שעברה לפי החלטת השר ארדן, ובמקום הוא הורה להקים רשות לטיפול במלחמה בסמים בתוך המשרד לביטחון פנים. אולי זה הגוף שאמור לקחת אחריות?

*  *  *

כך או כך לאור המצב המחריף, השבוע התושבים החליטו לנקוט צעד ולאגד את פעילותם בקבוצת פייסבוק ששמה "דרום תל אביב בקריז". הקבוצה הוקמה על ידי תושבי האזור במטרה לפעול אקטיבית למיגור התופעה. 

בקבוצת "דרום תל אביב בקריז" מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות. הזוי כמה שהרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות

הם מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על ספסלים ועל המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות ומציאות בלתי נסבלת. המצב רע מאד וחייבים לטפל בזה. מצד שני, זה ממש הזוי כמה הרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות.

משטרת ישראל יכלה להשקיע 20 מיליון שקלים בפרשת טלגראס, אבל לא בתחומי אחריותה העובדה שנגע סמים אמיתי ומסוכן לאין שיעור מציף את הרחובות וגוזל חיי אדם. אני תמהה מה הופך את הקנאביס עבורם לכזה ששווה להשקיע כל כך הרבה משאבים למיגורו, שעה שמעבדות כימיות ביתיות של סמי פיצוציות וקריסטל עובדות חופשי. 

אולי כדאי לשאול את השר ארדן את אותה שאלה רק הפוך – מה כן נמצא בתחומי אחריותה של משטרת ישראל, והאם לא ראוי למנות מפכ"ל קבוע, מינוי שנעדר מהמסיבה מזה כשנה?

 

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן ליסבון נתניהו מקדם בחירה ישירה לראשות הממשלה

גם בליסבון, בין פגישה עם ראש ממשלת פורטוגל ושר החוץ האמריקאי, נתניהו ממוקד-בחירות ברמות על ● לעיתונאים בליסבון הוא אומר שהוא מתנגד לבחירות, אבל כל מעשיו מכוונים לסיבוב הבא ● על חסינות ותיקיו המשפטיים הוא מסרב לדבר, אבל מודה כי האירועים משפיעים עליו: ״אני לא רובוט״ ● שלום ירושלמי מדווח מפמליית ראש הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא עמוק בתוך מערכת בחירות. הוא היה רוצה ששיטת הבחירות תשתנה, ונלך לבחירה ישירה לראשות הממשלה. לצורך העניין, הוא נשען על חבר כנסת אלמוני מהליכוד, שלמה קרעי, שמבקש ממנו לקדם את הנושא.

״זה רעיון שמתחיל להיות מעניין״, אמר נתניהו הערב בליסבון. אלא שהאפשרות לשנות את החוק ואת שיטת הבחירות בכנסת הזו נראה קלוש למדי.

נתניהו מאמין שהוא האיש שיוכל לנצח. זה ברור. בבחירות כאלה הוא לא צריך 60 מנדטים, אלא יתרון של קול אחד על פני יריבו, בני גנץ או יאיר לפיד. נתניהו רוצה לשחזר את הניצחון האחרון שלו בבחירה הישירה ביוני 1996, אם כי ב-1999 הוא הפסיד את הבחירות לאהוד ברק.

נתניהו עדיין מנסה לעשות רושם שהוא מתנגד לבחירות. הוא רוצה לנצח במשחק ההאשמות. ״שגנץ יתגבר על לפיד וליברמן יתגבר על עצמו – ואז לא יהיו בחירות״, אמר.

בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה בליסבון, פורטוגל. 5 בדצמבר 2019 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה בליסבון, פורטוגל (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נתניהו הסביר גם שהוא חייב להיות ראשון, ולכן כל ההצעות האחרות לא יתקבלו. ההסבר שלו: רק הוא צריך ויכול לשמור על המשכיות היחסים עם ארצות הברית ולקדם את ברית ההגנה דווקא בימים אלה.

״תנו לציבור לבחור, אם אתם טוענים שהציבור לא רוצה אותי, דוחה אותי – שימו את הדברים על השולחן״, אמר נתניהו וכיוון לבחירה הישירה שוב.

נתניהו משלב את קמפיין הבחירה הישירה עם מסע הבחירות הבינלאומי שהוא מנהל. בליסבון נפגש הערב עם שר החוץ של ארה״ב מייק פומפיאו.

נתניהו הסביר גם שהוא חייב להיות ראשון, ולכן כל ההצעות האחרות לא יתקבלו. ההסבר שלו: רק הוא צריך ויכול לשמור על המשכיות היחסים עם ארצות הברית ולקדם את ברית ההגנה דווקא בימים אלה

לטענת נתניהו, הוא היחיד שהביא לישראל הישגים מדהימים בשנים האחרונות. כל טבלאות האקסל והדיאגרמות כבר מוכנות. ישראל היא במצבה הטוב אי פעם, לשיטתו של נתניהו – וכך על פי ציבור רחב בעולם, 20 אלף איש, שנשאלו בסקר שפורסם לאחרונה ב-US News & World Repprt.

בתדרוך העיתונאים, נתניהו סרב לדבר על החסינות. כששאלתי אותו האם ידרוש חסינות, סרב להגיב. לי ברור שהוא ידרוש חסינות עד ה-2 בינואר, כדי למשוך זמן ולא ללכת למשפט מיידי. הוא גם לא רצה לדבר על הפריימריז לראשות הליכוד.

ביום ראשון הקרוב הוא יגיע כגיבור לישיבת מרכז הליכוד, וידאג שלא יהיו פריימריז לרשימת חברי הכנסת. פריימריז כאלה, הוא יודע, לא יסבכו אותו בתמיכה בחברי כנסת.

נתניהו ממוקד-בחירות ברמות על. אבל, הוא אומר, ״אני לא רובוט״, כששואלים אותו על ההשפעה שיש לאירועים המשפטיים עליו. ״אלא שאני שונה מאחרים ביכולת הריכוז שלי. פעם אפילו בדקו את זה״, הוסיף.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 373 מילים ו-1 תגובות

"המגזר העסקי היה מגזר השתקנים - התעוררנו"

ראיון אנשי עסקים מובילים התכנסו השבוע כדי להביע תמיכה בשלטון החוק, והתנגדות למתן חסינות לנתניהו ● צבי סטפק, מייסד מיטב-דש ומראשי היוזמה, מספר לזמן ישראל מה מניע אותו ואת שותפיו ● "לחברות עסקיות יש לפעמים יותר כוח מאשר למדינות, והכוח הזה מטיל עליהן אחריות"

עוד 585 מילים ו-1 תגובות

יומן ליסבון אנוסי בלפור מבקרים באנדרטה לזכר אנוסי פורטוגל

בני הזוג נתניהו ניצלו את ההפוגה ומזג האוויר השמשי כדי לטייל בליסבון ולהתחקות אחר ההיסטוריה היהודית העשירה והטראגית של המקום ● שלום ירושלמי ניצל את ההזדמנות כדי לברר עמם, איזו איקוויזיציה גרועה יותר - זו שהיתה בימי הביניים, או זו שהם עוברים עכשיו ● וידאו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה ניצלו את ההפוגה, עד לפגישות המדיניות שיתקיימו הערב, ואת מזג האוויר השמשי כדי לטייל בליסבון ולהתחקות אחר ההיסטוריה היהודית העשירה וטרגית של המקום.

השניים ביקרו באנדרטה לזכר היהודים שנטבחו בפרוגרום ליסבון ב-1506, הנמצאת בכיכר רוזיו, מתחת לכנסיית סאן דומינגוש, אשר נבנתה ב-2006. מול האנדרטה, עמד מטה האינקיוויזיציה. אחד ההיסטוריונים הידועים שחקרו את האינקוויזיציה הוא לא אחר מאביו של נתניהו, בנציון נתניהו ז"ל.

כשנתניהו ורעייתו התעכבו ליד האנדרטה, שאלתי את ראש הממשלה בהומור, "איזה אינקוויזיציה יותר גרועה, מה שעשו לך או מה שעשו פעם?"

"אה… יש בזה משהו", ענתה שרה, מחייכת, לכאורה מרוצה מההרמה להנחתה. "אני לא שוללת את השאלה. אני שמחה שאתה מבין שזו אינקוויזיציה בשבילנו". נתניהו מצידו מבקש לשנות נושא, ושרה מציעה לי, "נתפוס פעם איזו שיחה, הא?"

בינתיים, נתניהו מנסה לברר יותר פרטים על ההיסטוריה של המקום. "אין פה אף אחד שיכול לתת לנו קצת, אה…" הוא מביט מסביב. שרה פונה אל הכתבת הפוליטית של וואלה! טל שלו – זו שנאמר עליה בתמלילי תיק 4000 שהיא דוברמן, כי אינה שועה לתכתיבים פוליטיים או לצנזורות. "את יודעת משהו, טל?", שרה שואלת אותה.

"אני יודעת, כפי שלמדתי קודם, שאביו היה המומחה", היא עונה.

"אבל אבי לא זמין ברגע זה", מגחך נתניהו.

עוד 191 מילים

סודות, שקרים ולואי ויטון

לחקור את החוקרים "שיטה, הליך מזוהם, שחייבים לשים לו סוף", כך תאר נתניהו את פרשת רות דוד, פרקליטת מחוז ת״א לשעבר ● מהי השיטה? מהו ההליך המזוהם? איך יש לשים לו סוף? ואילו שאלות הוא מעורר ביחס לאמינות המשטרה ועבודת הפרקליטות? ● אמיר בן-דוד פתח את ״תיק רות דוד״ ומצא מספר תהיות קשות ● הראשונה שבהן: מדוע שקד, אוחנה ונתניהו לא השתמשו בסמכותם לבדוק את הפרשה

עוד 4,044 מילים

טרנד מסוכן המירוץ לדירה בחו"ל: התשואה לא מובטחת

הפרסומים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות משגעים יותר ויותר ישראלים: "כמה מאות אלפי שקלים ויש לכם נכס בחו"ל, במחיר של חנייה בתל אביב" ● אז איפה הקאץ'? ● עומר שרביט יצא בעקבות הטרנד החדש בנדל"ן, וגילה מה חייבים לבדוק, ממה להיזהר - ומי עשוי להתרסק

עוד 3,081 מילים

נתניהו: נצליח למנוע בחירות רק אם גנץ יתגבר על לפיד

עוד אמר נתניהו בליסבון: "רוצה לכהן שנתיים - אקדם בחירה ישירה לראשות הממשלה" ● נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: הביקורת נגד מערכת המשפט חסרת אחריות ● כתבי אישום בפרשת הצוללות: מרום וגנור יואשמו בשוחד, שמרון בהלבנת הון

עוד 44 עדכונים

כך נראית דמוקרטיה בדעיכה

העולם הדמוקרטי נמצא בעיצומה של נסיגה דמוקרטית גדולה ● קחו מנהיג כריזמטי ופופולרי, תוסיפו לזה חברה מפולגת, תנו עדיפות לכמה קבוצות אינטרסים מיוחדות - ותראו איך שלטון החוק כושל והדמוקרטיה מידרדרת ● פרופ׳ נעמי חזן מנתחת את מאפייני הדעיכה של דמוקרטיות בעולם - כולם רלוונטיים לישראל של היום

עוד 1,096 מילים

חיפה "תשובה שולט בים, ועכשיו הוא רוצה לשלוט גם בחוף"

חברה בשליטת תשובה עתרה לביהמ"ש אחרי שנאסר עליה לבנות עוד 4 מגדלים בקו החוף של חיפה - בנוסף לשניים שזכו לכינוי המפוקפק "הולילנד של חיפה" ● בחברה להגנת הטבע מקווים כי ביהמ"ש יעדיף את טובת הציבור והסביבה, אך חוששים מהפתעות של הרגע האחרון

עוד 562 מילים

יומן ליסבון נתניהו כבר עמוק בתוך מערכת הבחירות הבאה

כבר בליל ה-17 בספטמבר, נתניהו כיוון לבחירות שלישיות ● ״הייתה לנו תקלה, נתקן בפעם הבאה״, אמר אז למקורביו ● לכן, הוא טס הבוקר לליסבון לא רק כדי לשוחח עם מזכיר המדינה פומפיאו, אלא כדי להשתמש בו ● שלום ירושלמי מלווה את פמליית רה״מ ● פרשנות

ביום הבחירות הקודמות, ב-17 בספטמבר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לגני התערוכה. השעה הייתה קרוב לשלוש לפנות בוקר ונתניהו נראה חיוור ועצבני אחרי שנודעו לו התוצאות.

במטה הליכוד, לפני שעלה לנאום ולפרוק את הזעם על השמאל והערבים, הוא דיבר בקצרה עם מקורביו. ״הייתה לנו תקלה, נתקן בפעם הבאה״, אמר.

נתניהו כיוון כבר אז לבחירות נוספות. כמו תמיד, הוא הקדים את כל יריביו בכמה צעדים. את מה שהוא ראה אז, הם לא מבינים היום. נתניהו רצה ורוצה בחירות חדשות. השעון הפוליטי חייב לשבש כל הזמן את מהלך השעון המשפטי. הוא חייב לקנות לעצמו מרחב פעולה, לשמור על המעמד שלו כראש הממשלה ולקדם לעצמו חסינות בכל מחיר.

וכאשר כל המדינה והחברים בצמרת כחול-לבן מדברים על ממשלת אחדות, נתניהו נמצא כבר עמוק בתוך מערכת הבחירות הבאה. היום (רביעי) הוא יוצא לליסבון לא רק כדי לשוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו, הנמצא בפורטוגל בנחיתת ביניים, אלא כדי להשתמש בו.

הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב.

הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב

נתניהו הוא אלוף איחוד האינטרסים, על זה אין ויכוח. פעמים רבות הוא דיבר אתי על הגאונות של חוזה המדינה תיאודור הרצל, אשר ידע לדבר אל המנהיגים באירופה שרצו להיפטר מהיהודים – והציע להם את ארץ ישראל. היום נתניהו מתחבר אל האינטרס הרפובליקאי מול האוונגליסטים. איך אמרה לי דמות מדינית בכירה מאד? "הנשיא טראמפ ייתן את הכל, רק שנתניהו ייקח".

אגב, פומפיאו כבר הכיר בחוקיות ההתנחלויות, אחרי עבודה של נתניהו מול הממשל. מעניין מה יגיד פומפיאו היום.

עוד 281 מילים ו-1 תגובות

היישובים שהאוטובוס לא מגיע אליהם לעולם

לא נעים מרינה צריכה להתקשר מדי ערב למוקד כדי להזמין תחבורה ציבורית שתאפשר לה לצאת ממושב טל אל בגליל ● "אבל באופן קבוע השאטל מאחר או לא מגיע בכלל, כך שאני גם מפספסת את הרכבת וגם נאלצת לתפוס טרמפים כדי לצאת לעבודה" ● בדיקת זמן ישראל מגלה שמרינה ממש לא לבד: 99 יישובים ברחבי הארץ כלל אינם זוכים לשירותי תחבורה ציבורית - רובם ערביים

עוד 924 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה