1
הפגישה עם גדעון בכר התקיימה בביתו במודיעין. "אני רוצה שתראה את הגינה, היא חלק מהמסר", הוא התעקש. ואכן, עבור בכר הגינה שובת הלב היא לא רק תחביב שבו הוא משקיע שעות רבות, היא גם הוכחה שעל פיסת אדמה צנועה במפלס הקרקע של בניין משותף אפשר לגדל המון אוכל – כ-40 סוגים של עצי פרי הוא מטפח שם – ועל הדרך להפוך את הסביבה העירונית לירוקה ובריאה יותר.
בחמש וחצי השנים האחרונות גדעון בכר כיהן כשליח המיוחד לענייני אקלים של מדינת ישראל. לא פשוט להיות שגריר של מדינה וממשלה שמפלרטטת עם הכחשת אקלים
בחמש וחצי השנים האחרונות גדעון בכר (מבטאים BEHAR, כשם העיר בספרד שממנה הגיעה משפחתו של אביו) כיהן כשליח המיוחד לענייני אקלים של מדינת ישראל. לא פשוט להיות שגריר אקלים של מדינה וממשלה שמפלרטטת עם הכחשת אקלים, אחת היחידות בין המדינות המפותחות שאפילו לא טרחה להעביר חוק אקלים.
בכר נאלץ להפעיל את כל הניסיון שרכש בשנות עבודתו כדיפלומט במשרד החוץ – בין השאר כשגריר ישראל בסנגל – כדי לתמרן בין העולם הסביבתי שהוא חלק ממנו לבין עולמה הצר של הממשלה שהוא מייצג.
מה זה אומר להיות שגריר אקלים?
"אני הייתי השני בתפקיד, בזמנו יזמתי את התקן החדש וסייעתי בהגדרת המנדט שלו. בנינו את התפקיד על סמך מודלים של הרבה מדינות בעולם שיש להן שליח אקלים או שגריר אקלים".
"המנדט שלי כלפי חוץ היה לקדם את דיפלומטיית האקלים של ישראל. דיפלומטיית אקלים וסביבה זה תחום שבו מדינות נפגשות ומקדמות נושאים ואינטרסים משותפים שקשורים לאקלים, שמטבעם הם חוצי גבולות. הדוגמה הטובה ביותר של דיפלומטיית אקלים הייתה הסכם פריז ב-2015".
"המנדט שלי כלפי חוץ היה לקדם את דיפלומטיית האקלים של ישראל. זה תחום שבו מדינות נפגשות ומקדמות נושאים ואינטרסים משותפים שקשורים לאקלים, שמטבעם הם חוצי גבולות, כמו הסכם פריז ב-2015"
אתה עדיין מאמין בוועידות האקלים? רוב פעילי הסביבה התייאשו מהן ואפילו מחרימים אותן, או כמו שניסחה גרטה טונברג שהיום לא כל כך אהודה כאן – 'No More Bla Bla Bla'.
"אני חושב שהוועידות האלה הן עדיין המקום היחיד שבו כל בעלי האינטרס בעולם נפגשים ומדברים על משבר האקלים".
"נכון שהן היו צריכות להיות הרבה יותר תכל'סיות ולהגיע למצב שבו מתקבלות החלטות ברוב ולא בקונצנזוס – כיום מספיק שמדינה אחת מתנגדת ואי אפשר להתקדם – אבל זו עדיין הזירה שבה הדברים מתרחשים וזה מקום שבו אתה לומד. אתה נפגש עם פעילים ומומחים מכל העולם, נחשף לכיוונים, לדיונים, אי אפשר לדעת הכל על משבר האקלים רק מקריאת מאמרים".
בתור שגריר ישראל, מה יש לך להציע לעולם בכל הנוגע למשבר האקלים?
"מה שיש לישראל להציע בתחום הזה זה בעיקר טכנולוגיות וחדשנות בנושאי מים, חקלאות, אנרגיות מתחדשות, תחליפי חלבון מהחי. אמנם גם אצלנו יש הרבה מה לשפר, אבל בסך הכל בתחומים האלה יש הרבה דברים שנעשים טוב".
"למרות שעברנו שנת בצורת קשה המצב אצלנו יחסית בסדר. זו הרי בצורת אזורית, כל המדינות מסביבנו מתייבשות, בלבנון אגם קרעון יבש, בדמשק מעיינות המים הפכו לזרזיף, מאגרי המים של האיראנים ריקים, ואצלנו מסתדרים בזכות ניהול טוב בקנה מידה עולמי.
"למרות שעברנו שנת בצורת קשה המצב שלנו בסדר, כשכל המדינות מסביבנו מתייבשות: בלבנון אגם קרעון יבש, בדמשק מעיינות המים הפכו לזרזיף, באיראן המאגרים ריקים, ואצלנו מסתדרים בזכות ניהול טוב בקנה מידה עולמי"
"גם בחקלאות אנחנו ממשיכים לגדל מזון למרות הבצורת. זה קורה בזכות כלכלה מעגלית של מים – התפלה של הים התיכון, המים המותפלים עוברים לערים, אחרי השימוש בבתים הם מטוהרים ומועברים לחקלאות".
"רוב המדינות בעולם לא יודעות איך לייצר מזון בתנאי קיצון. באירופה מחפשים עכשיו דרכים להעביר חקלאות שמתבססת על מי גשמים לחקלאות בהשקייה כי כבר אי אפשר לסמוך על הגשם. לנו יש את הידע איך עושים את זה".
למרות הנאום האופטימי – דיפלומט או לא – בכר מודה שלא פחות משהיה שגריר של ישראל בעולם, הוא ניסה להיות שגריר של הסביבה בתוך ממשלת ישראל בכלל ומשרד החוץ בפרט: "אחד האתגרים הגדולים היה להכניס את נושאי האקלים והסביבה לעבודה השוטפת של הנציגויות שלנו. זה לא נושא שבא לשגרירים באופן טבעי".
"הדיפלומטים הישראלים הם אנשים מאוד עסוקים, בעיקר בשנתיים האחרונות, לא קל לזכות בתשומת הלב שלהם, אבל היום כולם מבינים שחדשנות אקלימית היא מנוף עבור מדינת ישראל, הן לשיפור מעמד בינלאומי וקידום הכלכלה ובעיקר כדי לתרום פתרונות מעשיים למשבר האקלים. בקרב אנשי מקצוע בממשלה אפשר לראות התייחסות רצינית לנושא. למשל, כיום משבר האקלים מהווה נושא קבוע וחשוב בדיונים ובעבודה של המל"ל".
"אחד האתגרים הגדולים היה להכניס את נושא האקלים לעבודה השוטפת של השגרירים, אבל היום כולם מבינים שחדשנות אקלימית היא מנוף עבור מדינת ישראל, ומשבר האקלים הוא נושא קבוע וחשוב בדיונים ובעבודה של המל"ל"
מדי שנה בכר כתב סיכום שנה אקלימי לשימוש עמיתיו הדיפלומטים, ואף חיבר מילון מונחי אקלים שמותאם לצרכי שגרירים. התשוקה שלו לתחום הפכה אותו לדמות מוכרת בתנועה הסביבתית. בכובעו כאזרח מהמניין, הוא לקח חלק פעיל במאבקים סביבתיים רבים באזור עיר מגוריו מודיעין. "מבחינתי זו שליחות אמיתית", הוא אומר, "בכלל לא הרגשתי שאני עובד. הייתי שליח שנמצא בשליחות".
השליחות הבאה שלו תתחיל ביום חמישי הקרוב כשיעלה על טיסה לאדיס אבבה ומשם לנאירובי, שם ישמש כשגריר ישראל בקניה שאחראי גם על ארבע מדינות נוספות – אוגנדה, טנזניה, מלאווי ואיי סיישל. בחודשים האחרונים למד סוואהילי עם מורה מקניה שלימדה אותו בזום, והוא כבר מפטפט לא רע. לקראת הנסיעה פגש עשרות חברות ישראליות שעובדות או מתכננות לעבוד בחלק המזרחי של אפריקה בתחומים כמו הקמת שדות סולאריים וטכנולוגיות השקיה.
במדינות שאליהן אתה נוסע משבר האקלים הוא לא בעיה תיאורטית, הוא נוכח ביומיום.
"אפריקה נמצאת בחזית ההתמודדות עם משבר האקלים. השבוע פגשתי משלחת מקניה שהגיעה לארץ, זה מה שהם צריכים: מים, אנרגיות מתחדשות, חקלאות מתקדמת. קניה וכל המדינות באזור נמצאות במהלך של ייעור אינטנסיבי כדי לעצור את המדבור וסחף הקרקע".
"לקניה יש תוכנית לנטיעת 35 מיליארד עצים. באתיופיה היה יום אחד שבו נטעו 700 מיליון עצים, כל העם יצא לנטוע. אנחנו יכולים לחבר לזה את הידע של קק"ל. אשת השגריר היוצא בנאירובי פנתה לאוניברסיטה המקומית והתחילה יוזמה לנטיעת יער של 200 אלף עצים בשם 'יער ציון'".
"מדינות אפריקה נמצאות במהלך של ייעור אינטנסיבי כדי לעצור את המדבור וסחף הקרקע. באתיופיה היה יום אחד שבו נטעו 700 מיליון עצים, כל העם יצא לנטוע. אנחנו יכולים לחבר לזה את הידע של קק"ל"
זה נשמע כאילו אתה מתכוון להמשיך את אותה משימה, רק מאזור חיוג אחר.
"זו הסיבה שבחרתי בתפקיד הזה. מבחינתי זו שליחות לכל החיים".
2
כאילו לא מספיק כיף כאן, מותו הטראגי של אוריאל נורי ז"ל, המטפל בטורפים בגן החיות התנכ"י בירושלים, גרר התפרצות של תגובות מכוערות ברשת מצד מתנגדי גני החיות.
גם אם יש צדק בדברים – וזה לא בהכרח המצב – אפשר לחכות קצת עם תגובות בנוסח 'ככה זה כשסוגרים נמר בכלוב כל החיים' ולא לשגר אותן כשהאיש שהקדיש את חייו לטיפול בבעלי חיים עדיין לא הובא לקבורה והנסיבות שבהן הותקף על ידי נמר טרם נחקרו והובררו עד תום.
מותו הטראגי של אוריאל נורי ז"ל, המטפל בטורפים בגן החיות התנכ"י בירושלים, גרר התפרצות של תגובות מכוערות ברשת מצד מתנגדי גני החיות. גם אם יש צדק בדברים אפשר לחכות קצת עם תגובות מהסוג הזה
מעבר להיעדרה הצורם של החמלה, השיח על גני החיות לוקה בשטחיות. אכן, אין שום הצדקה לכלוא בעלי חיים בכלובים על מנת לספק בידור לבני אדם. אלא שמקומות מהסוג הזה יש פחות ופחות בישראל.
חלק מפינות החי – שבהן חיות מבוהלות הפכו בעל כורחן אובייקט ליטוף לגדודים של ילדים – כבר נסגרו מתוך הבנה ששמחה לילדים לא יכולה לבוא על חשבון צער לבעלי החיים; ואילו גני החיות הגדולים, בראשם הספארי וגן החיות התנ"כי, שמהווים חלק מרשת עולמית, ממלאים תפקיד מרכזי במשימת השימור של מינים נכחדים של בעלי חיים. בחוץ מתחולל מבול של הכחדה, וגני החיות, כמו תיבת נוח מודרנית, מספקים מקלט והצלה.
אוריאל נורי ז"ל
ההרוג מתקיפת הנמר pic.twitter.com/ylEhBNpQNu— A dios Le pido ???? (@Yaronara) August 1, 2025
סרטון של גן החיות התנ"כי בהשתתפות אוריאל נורי ז"ל
נמרים לא אמורים לחיות ב'מתחם', מרווח ומותאם לצרכיהם ככל שיהיה, אבל רוב הנמרים וחיות הבר שנמצאים כיום בגני החיות מעולם לא חיו בג'ונגל. הם נולדו בגן חיות וזה כל מה שהם מכירים. הנמר שפגע באוריאל נורי נולד בגן חיות בצ'כיה. אם היום יסגרו את גני החיות, רוב חיות הבר שישוחררו לטבע לא ישרדו.
בחלק מהמקרים, הטבע עצמו, שבו הן אמורות לחיות, לא שרד – הוא בורא, נכרת ונהרס בידי אדם. בגן החיות מספקים לחיות הבר מזון וטיפולים רפואיים, ואף אחד לא מנסה לצוד אותן ולפשוט את עורן. יש מינים שבלי המעטפת המגוננת הזו עלולים להימחות לתמיד מעל פני הכדור.
רוב חיות הבר בגני החיות מעולם לא חיו בטבע ולא ישרדו לבדן. בגן החיות מספקים להם מזון וטיפולים רפואיים, ואף אחד לא מנסה לצוד אותן ולפשוט את עורן. יש מינים שבלי המעטפת הזו עלולים להימחות לתמיד
בישראל יש עדיין בעלי חיים שמוחזקים בתנאים לא ראויים. כלפי המתקנים הללו צריך לכוון את מאמצי הסגירה. בעולם מושלם לא היה צורך גם בטובים שבגני החיות, אבל העולם הוא הכל חוץ ממושלם.
רוב המטפלים עושים זאת מתוך אהבה גדולה לבעלי החיים. איש עוד לא בנה וילה מלהכין ארוחת צהריים לנמרים בגן החיות התנכ"י או מצחצוח כפות הרגליים של הפילים בספארי. לבוא בטענות למטפלים זה כמו להאשים בזוועות המלחמה את מי שעובדים בשיקום בבית הלוחם. ולעשות את זה אחרי שהוא נטרף למוות, זה סתם מכוער.
3
הפארסה הזו נמשכת כבר שנים: ערכות האב"כ מימי מלחמת המפרץ תופסות שטחי אחסון יקרים בבתים בישראל, ועל אף שתוקפן פג מזמן פיקוד העורף ומערכת הביטחון מסרבים לאסוף אותן. במקביל, החוק אוסר על האזרחים להשליך אותן לפח. יום יבוא, מאיימים עלינו פעם אחר פעם, ייערך מבצע איסוף ארצי וכדאי שתהיו מוכנים לשלוף את המסכות מהבוידעם.
עכשיו מתברר שההתנהלות המגוחכת הזו עלולה להפוך למפגע סביבתי: השבוע פורסם תיעוד של מצבור של ערכות אב"כ מושלכות בשטח פתוח, לא רחוק מנאות חובב שבנגב.
הפארסה הזו נמשכת שנים: תוקפן של ערכות האב"כ מימי מלחמת המפרץ פג מזמן, אך פיקוד העורף ומערכת הביטחון מסרבים לאסוף אותן. במקביל, החוק אוסר על האזרחים להשליך אותן לפח. התוצאה – מפגע סביבתי
לזאב, מיכאל וליאל (אלה השמות שמופיעים על האריזות) נמאס מההנחיות המופרכות של פיקוד העורף – אפשר להבין אותם – והם החליטו להיפטר מהערכות.
בשלב הבא, כמו רוב הפסולת שמושלכת בשטחים הפתוחים בישראל, בסבירות גבוהה הערכות האלה יעלו באש ומישהו ינשום את האוויר המזוהם שייווצר משריפת קוקטייל של גומי, פלסטיק, פילטרים וכימיקלים שונים. וכדאי לזכור: יש מיליוני ערכות כאלה, ומיליוני ישראלים שמחכים להזדמנות הראשונה להיפטר מהן.
4
איתי זילבר, עמיתי בגל"צ, חזר לארץ וניגש לאסוף את הפריט שרכש בדיוטי פרי בטרם ההמראה. הוא לא היה יכול להחמיץ את הכיתוב שהתנוסס על האריזה, על גבי מדבקה אדומה בולטת: "70 אחוז נייר ממוחזר". ולמקרה שהרמז לא הובן: "נוחה לך – טובה לסביבה".
המחויבות לסביבה של "ג'יימס ריצ'רדסון" נראית מרשימה, אבל אריזה וקוץ בה: "הם מאחסנים את כל הפריטים באריזות באותו גודל. גם אם קנית בקבוק בושם קטן או סיגריות – עדיין זה יחכה לך בקופסה ענקית"
המחויבות לסביבה של "ג'יימס ריצ'רדסון" הרשימה אותו, אבל אריזה וקוץ בה: "הם מאחסנים את כל הפריטים באריזות באותו גודל. גם אם קנית בקבוק בושם קטן או סיגריות – עדיין זה יחכה לך בקופסה ענקית.
"בגלל שהן גדולות ומסורבלות, הרבה אנשים זורקים אותן לפח מייד אחרי האיסוף ואז יש שם ערימה של אריזות. הן אמנם עשויות מ-70% נייר ממוחזר, אבל רובו מיותר לגמרי".





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו