כדי להבין מה עוללה מדינת ישראל לנחליה, צריך לזכור רק את העובדה הבאה: בין כל נחלי החוף – 16 הנחלים שגולשים לים התיכון מגבול לבנון ועד הגדר של רצועת עזה – אין אפילו אחד שהרחצה בו מותרת (למעט מקטעים בודדים). דורות של ילדים גדלים לתוך המצב המעוות, שבו בהגיעם למקור מים, הפעולה הבסיסית והמתבקשת ביותר – טבילה – נחשבת למסוכנת ואסורה.
בתחילת העשור הקודם החליט רון חולדאי לשבור את הטאבו הזה, הצטייד בבגד ים ובגדוד צלמים וקפץ לירקון. כשיצא מהמים הבטיח שבתוך כמה שנים כולם יוכלו. 14 שנים אחרי, על אף המאמצים הגדולים המושקעים בשיקום הירקון, זה עדיין לא קרה.
עכשיו מתברר שיש נחל שחותר לעקוף את הירקון בסיבוב. בכנס השנתי של מנהלת נחל אלכסנדר שנערך לאחרונה, הציגו ראשי המועצה האזורית עמק חפר, שהנחל עובר בשטחה, את החזון: שחייה בנחל. "זה לא יקרה מחר אבל הכיוון ברור. יש וקטור", אומר חיזקי סיבק, ממלא מקום ראשת המועצה.
בכנס השנתי של מנהלת נחל אלכסנדר שנערך לאחרונה, הציגו ראשי המועצה האזורית עמק חפר, שהנחל עובר בשטחה, את החזון: שחייה בנחל. "זה לא יקרה מחר אבל הכיוון ברור"
החזון הזה מצית את הדמיון גם משום שעמק חפר היא מועצה שראשיה לא נוהגים לפזר הבטחות פופוליסטיות, וגם כי נחל אלכסנדר סובל כבר שנים ממגוון רחב מאוד של מפגעים. לעיתים נדמה שאין זיהום בישראל או ברשות הפלסטינית שפוסח על הנחל החשוב הזה שחוצה את מרכז המדינה.
אם על אף הכול פרנסי הנחל מאמינים שבטווח הנראה לעין המים בו יהיו ראויים לטבילה – זו חתיכת אמירה מעוררת תקווה, ותקווה היא כידוע משאב יקר ערך בימים אלה.
עוד לפני התוצאה הסופית, גם הדרך אל היעד הנכסף מעודדת: בשנים האחרונות מחלחלת בישראל התפיסה שנחל הוא אתגר מרחבי־אגני, שרק שיתוף פעולה הדוק בין שלל הגופים ובעלי העניין בסביבתו יכול להניב שיקום ושיפור אמיתיים.
על הפרויקט הגלילי הגדול בנחל ציפורי סיפרנו כאן לפני מספר חודשים; נחל אלכסנדר הוא הבייבי של המועצה האזורית עמק חפר בהובלת ראשת המועצה גלית שאול ושל הרשות לניקוז ונחלים שרון בראשות המנכ"ל רן פרחי, אבל לצידם יושבים במנהלת הנחל עוד שורה ארוכה של גופים ממשלתיים (המשרד להגנת הסביבה), גופי שמירת טבע (רשות הטבע והגנים וקק"ל), חוקרי אקדמיה שמנטרים את הנחל וסביבתו ומתנדבים מקרב תושבי האזור.
אם "תיכלול" נחשב בדרך כלל לנקודת התורפה של הניהול בישראל, נראה שדווקא הטיפול בנחלים מתחיל להיות מתוכלל היטב.
שלל היובלים של נחל אלכסנדר סופגים בשטחים הזרמות של ביוב ופסולת, תוצאה של מצב התשתיות העגום ברשות הפלסטינית, ועקר מבתי הבד
המפגעים העיקריים שמהם נחל אלכסנדר סובל מגיעים ממזרח לקו הירוק, אם כי לפלסטינים אין בלעדיות על זיהום הנחל.
שלל היובלים של נחל אלכסנדר – ביניהם נחל תאנים, נחל שכם ונחל בחן – סופגים בשטחים הזרמות של ביוב ופסולת, תוצאה של מצב התשתיות העגום ברשות הפלסטינית, ועקר מבתי הבד. עם שתי הרעות החולות האלה מתמודדים בעמק חפר בשנים האחרונות מסביב לשעון.
מיזם מורכב לאיסוף העקר נחל הצלחה בשנתיים האחרונות, אם כי מדי שנה התקציב לפרויקט נגמר באמצע ורק אחרי תחנונים המנהל האזרחי מחדש אותו. באשר לביוב שחוצה ממזרח אל תוך ישראל – כבר שנים ממתינים שהמדינה תקים את מתקן טיהור השפכים המובטח סמוך לקיבוץ יד חנה.
"תאריך היעד היה סוף 2026", נאנח ממלא מקום ראשת המועצה סיבק, "אבל זה כבר לא יקרה. בימים אלה מפרסמים את המכרז. זה כל הזמן נדחה, אבל בכל זאת זה לא משהו שיקרה עוד 30 שנה. זה מעבר לפינה".
החלום על שחייה בנחל לא נשען רק על ההתקדמות – גם אם איטית – בהדברת המפגעים ובמניעת הזיהום. בעמק חפר החליפו קונספציה. "הרבה שנים חשבנו שהמפתח הוא לשפר את איכות המים שזורמים בנחל", אומר סיבק, "שהקולחים (ביוב שעבר טיהור, א"ל) יהיו ברמה הכי גבוהה שאפשר.
החלום על שחייה בנחל לא נשען רק על ההתקדמות – גם אם איטית – בהדברת המפגעים ובמניעת הזיהום. בעמק חפר החליפו קונספציה. "צריך לייבש את כל היובלים של הנחל שהיו במקור נחלי אכזב"
"היום אנחנו מבינים שצריך לייבש את כל היובלים של הנחל שהיו במקור נחלי אכזב. פשוט למנוע הזרמות אליהם, למעט כמובן כשיש גשם בחורף. הרטיבות היא מצע למפגע קשה של יתושים, והזרימה של קולחים וביוב בנחל מזהמת את החלקים הנקיים שלו".
התוכנית, בגדול, היא לחלק את הנחל לשניים: חלקו המערבי – בין הים לכביש 4, ועוד כמה קילומטרים בהמשך עד אגמון חפר – זורם ומלא מים. בחלק הזה של הנחל רוב המים הם בכלל מים מלוחים, שחודרים מכיוון הים וממלאים את האפיק, וחלקם מגיע ממעיינות ונביעות.
החלק המזרחי – אותה שורה של יובלים שבמקור היו נחלי אכזב – אמור להישאר יבש. "בשביל שהם יישארו יבשים צריכים לקרות שלושה דברים", אומר סיבק, "שנמשיך להצליח להרחיק את העקר מהנחל; שיוקם המט"ש (מתקן טיהור שפכים) ונעצור את זרימת הביוב מהשטחים; ושלא נחטוף יותר הזרמות ביוב מתוך ישראל".
בסעיף השלישי הכוונה לשני אירועים קשים שהתרחשו בשנתיים האחרונות: לפני שנתיים דליפה מצינור שהוביל ביוב מצור יצחק וטייבה, ובשנה האחרונה תקלה במט"ש תנובות ובתחנת סניקה בקלנסווה. בעקבות התקלות הנחל התמלא ביוב שהגיע עד הים.
"עד שהצלחנו להגן על הנחל מהעקר הפלסטיני", מקונן סיבק, "בא הביוב הישראלי. היישובים שלנו נראו כמו הודו עם ביוב זורם בכניסה. עולם שלישי".
"עוד לפני השחייה, אנחנו רוצים להכשיר את הנחל לשייט", אומר סיבק, "יש תקנות וקריטריונים ברורים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכרגע אנחנו עדיין לא עומדים בהם"
הביוב שזרם בנחל גרם לתמותת כמות עצומה של דגים. הדגים המתים בשפך הנחל משכו את קהיליית הכרישים מחדרה, וכל המדינה צפתה בתדהמה בתמונות שבהן מתרחצים בחוף בית ינאי – הסמוך לשפך נחל אלכסנדר – טובלים במי אפסיים בין כרישים שזוללים את הדגים לתיאבון.
על אף ההתמודדות הסיזיפית עם מפגעי הזיהום, נחל אלכסנדר ממגנט ישראלים רבים אל כמה פניני תיירות וטבע: גשר הצבים, מצפור ויקר במאגר משמר השרון, אגמון חפר המקסים, שבילי טיול והליכה, פינות פיקניק ובעתיד גם שביל אופניים שיהיה חלק משביל רכיבה ארצי.
כל אלה יקבלו שדרוג רציני אם העיקר – הנחל עצמו – יהיה נקי. "עוד לפני השחייה, אנחנו רוצים להכשיר את הנחל לשייט", אומר סיבק, "יש תקנות וקריטריונים ברורים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכרגע אנחנו עדיין לא עומדים בהם, אבל מקווים שזה יקרה".
שקלתם לעלות על בגדי ים ולבצע קפיצה הצהרתית למים בסגנון חולדאי?
"אני לא רוצה להפוך את אשתי לאלמנה. וברצינות, המים עדיין לא מספיק טובים. חמותי בת ה־94 עוד שחתה אחרי קום המדינה בנחל אביחיל שזרם לנחל אלכסנדר. אנחנו עובדים על זה קשה ומאמינים שנוכל לשחזר את זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו