JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דן פרי: בין יוון לטורקיה - שלווה על חוף קוס וצלקות היסטוריה | זמן ישראל

בין יוון לטורקיה - שלווה על חוף קוס וצלקות היסטוריה

על חוף הים באי היווני קוס (צילום: דן פרי)
דן פרי
על חוף הים באי היווני קוס

ישבתי על חוף באי היווני קוס, מביט על הגבעות שמעבר למים – טורקיה. תמיד יש משהו מוזר במקום בו שתי מדינות שונות בתכלית נפגשות במרחק ראייה זו מזו. אבל כאן המוזרות בולטת במיוחד: איי הדודקאנס שוכנים קרוב הרבה יותר לאסיה הקטנה (שחייה של שעה) מאשר ליבשת של יוון (טיסה של שעה). ולמרות השלווה, ההיסטוריה מהדהדת.

לקוס יש סיפור לא קטן, וגם המקומיים הפשוטים ביותר גאים במורשתו העתיקה – הקשורה ללא פחות מאשר שבועת היפוקרטס. היסוד הסמלי הזה של האתיקה הרפואית – כבד את החולה, אל תגרום נזק, כבד את מוריך – נולד כאן.

לקוס יש סיפור לא קטן, וגם המקומיים הפשוטים ביותר גאים במורשתו העתיקה – הקשורה לשבועת היפוקרטס. היסוד הסמלי הזה של האתיקה הרפואית – כבד את החולה, אל תגרום נזק, כבד את מוריך – נולד כאן

המבקרים מתבקשים לראות את האסקלפיון, מקדש הריפוי שבו החלה הרפואה להיפרד מהכישוף, ונבטה התפיסה של מקצוע עם חובות. עולי רגל נהגו להגיע מכל רחבי העולם היווני כדי להתרחץ במעיינות קדושים, לישון במקדש ולהתעורר אל רופאים שפירשו את חלומותיהם כחלק מהטיפול. מכאן צמחה מסורת שנשמעה לאורך הדורות.

עם זאת, כיום תיירים באים בעיקר בשביל הים והשמש, מוזיקת הבוזוקי והטברנות. ויוון נאלצת להישען חזק על יתרונות אלו אחרי משבר כלכלי עמוק. עם חשיפת ספרי חשבונות מזויפים במהלך המשבר העולמי ב-2008 הידרדרה המדינה לחובות שיא, וב־2015 הוטלו צעדי צנע. האבטלה בקרב צעירים התקרבה ל־60%. פנסיות נחתכו, בתי חולים סגרו מחלקות, אוניברסיטאות קרסו, ורבים היגרו. עד 2024 חזרה צמיחה של 2.3% והאבטלה ירדה מתחת ל־8%, אך התמ"ג לא חזר לרמות שלפני המשבר.

הברמן במלון, אדוניס, סיפר שיש לו תואר במנהל עסקים, אבל "אין ולו שמץ של תקווה" למצוא עבודה בתחום מחוץ לאתונה. לא הבנתי: אתונה הרי הבירה השוקקת של המדינה, שבה מתגוררים אולי שליש מ־10 מיליון האזרחים. אז מדוע לא לעבור לשם? אדוניס הביט בי כאילו נטרפה דעתי. "כאוטי ומסוכן שם", סיכם. אדוניס גדל בעיר השנייה בגודלה, סלוניקי, שהיא אכן רגועה יותר, ובוחר לעבוד בעונה בקוס – רגועה עוד יותר. "לא אכפת לי", אמר בעודו מבריק כוסות יין. "אבל עוד יש לי הרבה מה ללמוד".

הבעיה בברמנאות, נאנח אדוניס, היא שביוון מייחסים מעמד אך ורק לרופאים, עורכי דין, ואולי מהנדסים. ציינתי שבעבר התקיימה בסלוניקי קהילה יהודית ענקית, ואולי מרגישים בעניין הזה סוג של השפעה. הרהרנו בסוגיה.

הברמן במלון, אדוניס, סיפר שיש לו תואר במנהל עסקים, אך "אין שמץ של תקווה" למצוא עבודה בתחום מחוץ לאתונה. לא הבנתי: אז מדוע לא לעבור לשם? אדוניס הביט בי כאילו נטרפה דעתי, "כאוטי ומסוכן שם"

לפטריס, העובד כבריכת מלון כמציל ו"מנהל מחלקת מגבות", נשמע קודר אף יותר. "אין לנו כלום עכשיו ביוון, במשבר הכלכלי הזה. כל מה שיש לנו זה ים, שמש ותיירים".

ואכן, קוס, עם פחות מ־40 אלף תושבים, מושכת כ־1.5 מיליון תיירים בשנה – יחס לא סביר שממקם אותה בחזית הטבלה, באופן אבסורדי למדי.

"וגם האנשים שלנו", לפטריס הוסיף. שמחתי להסכים וכבר עמדתי ללכת, אבל אז הוא אחז בזרועי ודייק: "חלק מהאנשים!" הוא נראה צעיר מלא ניואנסים, והחלטתי להמשיך את השיחה.

תיירים במרינה של קוס (צילום: דן פרי)
תיירים במרינה של קוס (צילום: דן פרי)

"יש לכם שלום", אמרתי. "תחשוב על אוקראינה, עזה וכל מה שקורה באפריקה". לפטריס הזדקף מייד. "אני לא יכול לחשוב על עזה ולא יכול לדבר פוליטיקה. אם אתחיל, אני ארצה ללכת לשם ולעשות ג'יהאד, ו'בום' – להתפוצץ". התחלתי להבין. "עדיף לך באמת לא לחשוב על פוליטיקה", הסכמתי. מוטב להישאר עם המגבות.

קוס אולי שלווה היום, אבל לא תמיד היה כך. יוונים חיו באנטוליה במשך אלפי שנים, אך קריסת האימפריה העות'מאנית שינתה הכול. יוון פלשה ב־1919 לאסיה הקטנה בתקווה להשיב אדמות עתיקות, אך אטאטורק ריכז את הטורקים, גירש את היוונים ושרף את סמירנה ב־1922. עשרות אלפים נהרגו, מאות אלפים נמלטו. ב־1923 קבע הסכם לוזאן חילופי אוכלוסין: 1.5 מיליון יוונים עזבו את טורקיה; חצי מיליון מוסלמים עזבו את יוון. קהילות שנדדו דורות נעקרו.

"אני לא יכול לחשוב על עזה ולא יכול לדבר פוליטיקה. אם אתחיל, אני ארצה ללכת לשם ולעשות ג'יהאד, ו'בום' – להתפוצץ". התחלתי להבין. "עדיף לך באמת לא לחשוב על פוליטיקה", הסכמתי

באיים עצמם – בעיקר רודוס וקוס הגדולים יחסית – קרה משהו אחר. איטליה השתלטה על רודוס והסביבה ב־1912 ונשארה עד מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו נבנו כבישים, נמלים ומבני ממשל פשיסטיים. במשך מאות שנים פרחו קהילות יהודיות ברודוס, קוס והאיים הסמוכים, בעיקר ספרדים מגורשי 1492. אחרי כניעת איטליה ב־1943 נכנסו הגרמנים, וב־1944 גורשו כמה אלפים מיהודי רודוס וקוס לאושוויץ, כמעט כולם נספו.

הנוף מהעיירה זיה לעבר טורקיה (צילום: דן פרי)
הנוף מהעיירה זיה לעבר טורקיה (צילום: דן פרי)

רק ב־1947 סופחו האיים ליוון – וצלקות ההיסטוריה עדיין כאן: משפחות רבות בקוס הן צאצאי פליטים מאסיה הקטנה, והזיכרון של עקירה והישרדות עובר מדור לדור. האירוניה היא שהאימפריה העות'מאנית, חרף שחיתותה, איפשרה לקהילות שונות לחיות יחד, ואילו הלאומיות ששטפה אותה במאה ה־19 וה־20 הולידה רצח עם וגירושים. על חורבות האימפריה קמה הרפובליקה הטורקית – חילונית, מודרנית, אך לאומנית לחלוטין – ועתה ממשיך רג'פ טאיפ ארדואן להתעטף בנוסטלגיה ניאו־עות'מאנית תוך שהוא מנהל סכסוכים עם יוון, ארמנים וכורדים.

רציתי לבחון מה חושבים המקומיים על ההיסטוריה ועל הטורקים שמעבר למפרץ. רובם אמרו שאינם נושאים איבה.

וסיליס, בשנות השלושים לחייו, אמר שאין לו שום בעיה עם טורקים – אם כי הודה שמעולם לא ביקר שם, למרות שזה נמצא במרחק דקות ספורות. סופיה התעקשה שהבעיות האמיתיות הן בין ממשלות, לא בין עמים. הלוואי שיכולתי לומר אותו דבר על ערבים וישראלים, שם נדמה לעיתים קרובות שהמצב הפוך. 

וסיליס, בשנות השלושים לחייו, אמר שאין לו שום בעיה עם טורקים – אם כי הודה שמעולם לא ביקר שם, למרות שזה נמצא במרחק דקות ספורות. סופיה התעקשה שהבעיות האמיתיות הן בין ממשלות, לא בין עמים

המפגש החביב עליי היה בחנות מוצרי עור בעיר העתיקה, הנקראת על שם משפחת ואוולה שמנהלת אותה: קטרינה, בת 60; ניקוס, בן 62; וילדיהם קונטסה, בת 20, וטאסוס, בן 29. בין ים המזכרות הסטנדרטיות – זהו מקום שבו הם גאים במרכולתם. טאסוס מצא עבורי את החגורה שחיפשתי חודשים – אפורה כהה, רחבה, עם אבזם מאט – ונראה מאושר מההצלחה.

שוחחנו כולנו על המצב. קטרינה גאה במיוחד במקומו של האי בהיסטוריה ובנעימותו כיום. "אנחנו מבורכים לחיות בקוס", אמרה – ואני מאמין שהתכוונה לכך. היא וניקוס שידרו אנרגיה של זוג נשוי טרי, וטאסוס וקונטסה אהבו אותם בגלוי, והתגאו בעבודתם בחנות המשפחתית (גם אם אף אחד מהם לא היה רופא, עורך דין או אפילו מהנדס).

מימין לשמאל) ניקוס, קטרינה וקונטסה (צילום: דן פרי)
מימין לשמאל) ניקוס, קטרינה וקונטסה (צילום: דן פרי)

הם ריתקו אותי בסיפורי משפחה, שכללו פליטים מהיבשת הטורקית וגם מקרה של נישואי תערובת עם גבר טורקי. כפי שזורבה היווני היה אומר: "כל הקטסטרופה". הם היו להוטים לוודא – ובעיקר קונטסה הקסומה – שלא אעזוב בתחושה שהם רוחשים איבה כלפי הטורקים.

הדברים כמובן מורכבים יותר – מעטים מאוד מהאנשים שפגשתי בקוס ביקרו אי פעם בטורקיה, שגיאוגרפית קרובה כל כך אך פסיכולוגית רחוקה מאוד.

אהבתי את המשפחה הזו כל כך עד שעזבתי את המקום בלי לשים לב שלא שילמתי. חצי שעה לאחר מכן קלטתי את ההחמצה. מיהרתי לחזור ומצאתי את טאסוס באמצע עסקה. "שילמתי לך?" שאלתי, מתנשף, ולא בטוח. "לא, אדוני, לא שילמת", אמר בעצב. "מדוע לא אמרת כלום?" דרשתי.

"לא רציתי לרוץ אחריך ולעשות בושה", הסביר טאסוס. התנצלתי בכל ליבי ושלפתי את הכסף. ניקוס, שצפה, נראה מופתע מכך שחזרתי בכלל. "אתה אדם טוב", אמר, ונדמה היה שדמעה עלתה בעינו. הוא התעקש להעניק לי הנחה נוספת ענקית. קיבלתי, כי אסור לסרב למחווה כן.

חשבתי לעצמי שהם מבורכים – באופן שאחד כמוני, שחי במקומות רבים,  לעולם לא אדע. הם מכירים בדיוק את מקומם הקטן תחת השמש ומסתפקים בו, מה שמעניק שלווה שנשללת מהנודד חסר המנוחה. והמקום הזה, לפחות לדורות אלה, סיפק להם מזור.

איך הזיכרון קצר. כל כך מוזר להיזכר שרק לפני מאה שנה רעשה האדמה הסמוכה מטבח, גירושים וכיבוש – וזה עוד לפני הגעת הזוועה הנוראיות ביותר שידעה אירופה. אולי שלום שנחצב מתוך אש שכזו הוא יקר עוד יותר.

איך הזיכרון קצר. מוזר להיזכר שרק לפני מאה שנה רעשה האדמה הסמוכה בשל טבח, גירושים וכיבוש – וזה עוד לפני הגעת הזוועה הנוראיות ביותר שידעה אירופה. אולי שלום שנחצב מתוך אש שכזו הוא יקר יותר

אם כך, יש בכך מעט אולי מעט נחמה לסובלים של היום.

"עדיף להישאר עם המגבות" (צילום: דן פרי)
"עדיף להישאר עם המגבות" (צילום: דן פרי)

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אני מחפש בטורקיה את ״התנועה המוסלמית להשמדת יוון״, תנועה שבה תומכת רוב האוכלוסיה הטורקית ושתי ממשלותיה המפוצלות. במקביל אני מחפש ביוון את ״התנועה הנוצרית להשמדת טורקיה״ תנועה שבה תומכת ... המשך קריאה

אני מחפש בטורקיה את "התנועה המוסלמית להשמדת יוון", תנועה שבה תומכת רוב האוכלוסיה הטורקית ושתי ממשלותיה המפוצלות. במקביל אני מחפש ביוון את "התנועה הנוצרית להשמדת טורקיה" תנועה שבה תומכת חלק מהממשלה היוונית – שתי התנועות לא קיימות, או שהן קיימות על אש קטנה ואינן יכולות להוציא לפועל את חזונם ההדדי המטורף.

לפוסט המלא עוד 1,219 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 23 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: "מוג'תבא חמינאי פצוע קשה, סובל מכוויות בפניו שמגבילות את דיבורו"

טראמפ: "הוריתי לירות ולהשמיד כל סירה שמטילה מוקשים במימי מצר הורמוז" ● סולברג: אם אנו מעוניינים באמון הציבור, אולי מוטב שהממשלה הבאה תכריע בשאלת ועדת החקירה הממלכתית ● צה"ל הטיל כתר על כפר בגדה בניסיון לאתר מיידה אבנים על כלי רכב ● בן גביר חזר בו מהתנגדותו והודיע לבית המשפט שיאפשר את קידום קצינה רותי האוסליך

לכל העדכונים עוד 37 עדכונים

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים
אמיר בן-דוד

מי ישיב את הרוח למסייעים - הכתובת על הקיר של החוסן הישראלי

מישהו עוד זוכר את ימי הסגרים של הקורונה? מישהו זוכר את הלילות המתוחים של מבצע "שומר חומות"? נדמה שבעשור האחרון, החברה הישראלית חיה בתוך רצף אינסופי של אירועים מטלטלים. עוד לפני שהספקנו לעבד את הבידוד החברתי של המגיפה או את האיום הרקטי של 2021, הגיע ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו שניפצו את כל מה שחשבנו על ביטחון וחוסן.

בעוד מדינת ישראל מתמקדת בשיקום לוחמיה ונפגעי 7.10, ישנה קהילה שלמה של "מסייעים" – נשות מילואים, צוותים רפואיים, צוות חינוך, צוותי חירום והצלה ואנשי טיפול – המנסים שלא לקרוס, וחלקם אף כבר קרסו תחת עול "הטראומה המשותפת". הנתונים מבהירים: ללא מענה דחוף לאלו שמחזיקים את העורף והחזית, החוסן הלאומי שלנו בסכנה.

קרן מיפנו היא מנחת קבוצות בעמותת משיב הרוח - פסיכולוגית רפואית בכירה, בעלת ניסיון רב בליווי קהילות מסייעות ואנשי טיפול.

אל"ם איל קרביץ הוא מנכ"ל עמותת משיב הרוח - לאחר שנים רבות בשירות הצבאי, מצא את עצמו בשבעה באוקטובר לראשונה במלחמה שלא מתוך תפקיד צבאי, הקים יחד עם דניאל חרמון את עמותת משיב הרוח מתוך הבנה שציבור המסייעים יישחק תחת המשבר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 953 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

למקרה שפיספסת

מחלוקה לפדרציה

במשך שנים, רוב הישראלים למדו לקבל שהפרדה מהפלסטינים לא רק רצויה, אלא בסופו של דבר אפשרית. זו הייתה ההנחה מאחורי אוסלו, ההיגיון מאחורי ההתנתקות, וההנחה השקטה מאחורי חלק ניכר מהחשיבה האסטרטגית שלנו.

ה-7 באוקטובר שם קץ לאשליה הזו.

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 929 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים

קרבות השליטה בטהרן מקרבים את העימות עם טראמפ

ציטוטים שיוחסו ליו"ר הפרלמנט האיראני השמרני מעידים על מאבקי כוח בצמרת המדינה אחרי חיסול חמינאי האב ● ברקע המגעים עם ארצות הברית, המאבק הפנימי משליך ישירות על קבלת ההחלטות בטהרן ועל הסיכון להסלמה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 626 מילים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

לכתבה המלאה עוד 1,342 מילים

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.