"זה די בושה מה שקורה כאן". אלה המילים שאמרה שופטת בג"ץ דפנה ברק־ארז בפתח הדיון אתמול (שלישי) בעתירה הדחופה שהגישה האגודה לשמירת זכויות הפרט נגד משטרת חיפה.
המילים האלה, שנדיר לשמוע מפי שופטים בבית משפט – ובוודאי משופטי בית המשפט העליון הידועים בסגנונם המתון – מספרות במידה רבה את הסיפור כולו. לרגע אחד המסכה הדיפלומטית נשמטה, וברק־ארז אמרה את הדברים כפשוטם. הגיעו מים עד נפש: התנהלותה של משטרת ישראל ביחס להפגנות ולמחאות היא בושה.
הדיון בבג"ץ התקיים אתמול בשעת צוהריים, שעות בודדות לאחר שהעתירה הוגשה. העתירה הוגשה נגד ההגבלות שהטילה המשטרה על "מצעד הגאווה והסובלנות" שעתיד להתקיים היום (רביעי) בחיפה, ושנודעו לעותרים רק שלשום – כשבוע לאחר שכבר ניתן הרישיון מטעם המשטרה לקיום התהלוכה.
לרגע אחד המסכה הדיפלומטית נשמטה, וברק־ארז אמרה את הדברים כפשוטם. הגיעו מים עד נפש: התנהלותה של משטרת ישראל ביחס להפגנות ולמחאות היא בושה
אמש, לאחר שהמשטרה חזרה בה מההגבלות הבלתי חוקיות שהוטלו, כבר ניתן פסק הדין בעתירה. פורמלית היא נמחקה מאחר שהתייתרה, אך למעשה השופטים ברק־ארז, יחיאל כשר ורות רונן ניצלו את הרגע כדי להזכיר למשטרה שחובה עליה לפעול בהתאם לעקרונות המוכרים בענייני הפגנות ומחאות.
שבוע לפני קיום המצעד העניקה המשטרה רישיון סטנדרטי לקיומו, שאיננו כולל כל הגבלה מיוחדת, אלא את הנוסח הרגיל האוסר על ביצוע פעולות פליליות, כגון הנפת "שלטי הסתה", השמעת "קריאות הסתה" או הנפת דגלים או כרזות "האסורים על פי חוק".
אלא שזה לא היה סוף הסיפור: שלשום קיבלו המארגנים נייר נוסף מהמשטרה, שבדיעבד התברר כי מי שחיבר אותו ללא סמכות הוא "מש"ק קהילה גאה במחוז חוף".
מובן שכלל האיסורים הללו אינם חוקיים, סותרים את פסיקת בג"ץ בנוגע לחופש המחאה ואף את הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופקודות המשטרה עצמן
המסמך כלל שורה של הגבלות חדשות על האירוע: איסור על הקמת "דוכנים פוליטיים"; הגדרה של שטח ייעודי שרק בו יותרו מחאות; ואיסור על הנפת שלטים "שבאופיים עלולים להפר את שלום הציבור".
בתגובה שמסרה המשטרה לתקשורת צוין כי "כל שלט שעולה לגביו חשד להסתה או להפרת הסדר הציבורי יועבר בזמן אמת לבחינת היועמ"ש במחוז חוף", ורק אם "יאושר" – ניתן יהיה להניפו.
מובן שכלל האיסורים הללו אינם חוקיים, סותרים את פסיקת בג"ץ בנוגע לחופש המחאה ואף את הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופקודות המשטרה עצמן.
המשטרה איננה מתפקדת כמעין צנזורה של מחאות, אסור לה בכלל להתערב בתוכן של מחאות והפגנות.
הסמכות היחידה שלה היא לאסור מחאות הגולשות לתחום הפלילי של הסתה, ואף את הסמכות הזו היא אמורה להפעיל מתוך רגישות והבנה שהפגנות יכולות לכלול מסרים מתסיסים ופוגעניים. המשטרה אינה מוסמכת לתפקד כמשטרת נימוסים והליכות, או לכפות התבטאויות רגועות במרחב הציבורי.
"חירות ההפגנה נועדה, בין היתר, לאפשר למיעוט להשמיע דעות בלתי מקובלות, אם על הממשלה ואם על הציבור, לרבות ביקורת על מדיניות או החלטות של רשויות ציבוריות"
בג"ץ כבר קבע, בפסק דין שניתן לפני שנה ש"על פי דין אין למשטרה סמכות למנוע הנפת שלטים בשל תוכנם, גם אם מדובר בשלטים מקוממים. הזכות החוקתית לחופש הביטוי, הקיימת גם בשעת מלחמה – נועדה להגן גם, ואולי בעיקר, על דעות אשר עשויות לקומם ולהרגיז, ולא רק על דעות מקובלות ואהודות בציבור".
בהנחיות היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לחופש ההפגנה נכתב בעבר במפורש: "חירות ההפגנה נועדה, בין היתר, לאפשר למיעוט להשמיע דעות בלתי מקובלות, אם על הממשלה ואם על הציבור, לרבות ביקורת או מחאה על מדיניות או החלטות של רשויות ציבוריות".
ואילו בהנחיות היועץ המשפטי של משטרת ישראל, שנוסחו לפני כשנה, נכתב במפורש כי האפשרות היחידה למנוע הנפת דגלים או שלטים, היא כאשר מדובר על דגל של ארגון טרור, או שלט שתוכנו מהווה הסתה לאלימות או לגזענות.
דגל אש"ף איננו נחשב דגל ארגון טרור כשלעצמו, וניתן לאסור על הנפתו רק כאשר קיימת הסתברות גבוהה שהנפתו תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור. באשר לשלטים נכתב בהנחיה: "יש לאפשר למוחים להניף שלטים עם מסרים פוליטיים, גם כאשר מדובר במסרים ביקורתיים ואף מתריסים".
"יש לאפשר למוחים להניף שלטים עם מסרים פוליטיים, גם כאשר מדובר במסרים ביקורתיים ואף מתריסים"
ועדיין, לא נדיר להיתקל במקרים שבהם המשטרה עצמה מתעלמת מהוראות הדין ומכלליה שלה. הפרקליטות, שהגישה תגובה תמציתית לעתירה כשעה לפני הדיון, התנערה ממסמך ההגבלות שחיבר "מש"ק הקהילה הגאה", וצירפה לתגובתה מכתב הבהרה מטעם מפקד מחוז חוף, ניצב יחיאל בוהדנה, המצהיר במפורש כי התנאים היחידים החלים לגבי ההפגנה הם אלה שברישיון ההפגנה, ולא במסמך שהוציא "מש"ק הקהילה הגאה".
בפסק הדין כתבה ברק־ארז, כבר בטון יותר ממלכתי: "הטלת הגבלות על חופש הביטוי בהפגנות וביטולן זמן קצר לאחר מכן, מעוררים חשש ליצירת אפקט מצנן ביחס למחאה. הם מעלים חשש כי מי שאין להם נגישות לשירותים משפטיים ייצאו נפגעים עוד יותר אף בכל הנוגע למימוש חופש הביטוי שלהם".
אם יש נקודת אור מהאירוע כולו, היא נוגעת לכך שמנגנוני ההגנה מפני פריקת העול של המשטרה עודם פועלים. מכתב ההגבלות המקומם נמסר שלשום. העתירה הוגשה אתמול בבוקר. הדיון התקיים בתוך שעות אחדות, פסק הדין ניתן – והמצעד יוכל לצעוד היום בחופשיות, בהתאם לחוק.
ועל כן, חשיבותו המרכזית של המהלך כולו טמון בכך שהכללים בדבר חופש ההפגנה חודדו מול המשטרה עצמה. לקראת תום הדיון בעתירה הורתה ברק־ארז לנציגת הפרקליטות כי יש לחדד את הדברים הן לקציני המשטרה והן לשוטרים בשטח.
"הטלת הגבלות על חופש הביטוי בהפגנות וביטולן זמן קצר לאחר מכן, מעוררים חשש ליצירת אפקט מצנן ביחס למחאה"
"גבירתי תעביר לשולחיה את החובה שלהם להעביר לשוטרים ברמת השטח שאלה הן ההנחיות המחייבות, שלא יתברר חלילה שהדברים לא הועברו לשטח. לפעמים יש פערים. יפה העמדה שהבהרתם כרגע, אבל זה צריך לא להישנות".
"אני אשדר את המסר", הבטיחה נציגת הפרקליטות, עו"ד מוריה פרימן. "גבירתי תשדר לשולחיה", חתמה ברק־ארז, "ושולחיה ישדרו לשטח".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"די בושה", אילו מילים נוקבות! נקווה שהשמש תמשיך לזרוח במזרח גם מחר.
אבל די לציניות, בואו נהיה רציניים. צריך לשים את הדברים בהקשר מעט יותר רחב. דפנה ברק-ארז, במחדליה, סללה, אולי, את הדרך למינוי זיני לראש השב"כ – כאשר בחרה להתעלם מתצהיר שקר של נתניהו, בתגובתו לתצהיר של רונן בר. ואחרי שזיני יתמנה, אולי, לראש השב"כ יהיה לו יותר קל לאתר מתנגדי משטר, בזכות אותה דפנה ברק-ארז שאישרה להם להניף דגלים ושלטים שיסמנו אותם בעבור זיני ואנשיו. נו, אז בסך הכול היא עושה את החיים יותר קלים לכולם. יופי טופי. יש שופטים בישראל.