JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שלוש שנים לרצח מהסה אמיני: המשטר האיראני מהדק שליטה, אך המחאה מסרבת לגווע | זמן ישראל
תמונה של מהסה אמיני בהפגנה נגד השלטון האיראני, 1 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
AP Photo/Cliff Owen
שלוש שנים לרצח מהסה אמיני:

המשטר האיראני מהדק שליטה, אך המחאה מסרבת לגווע

ביום השנה לרצח שהצית את מחאת החיג’אב, השלטונות באיראן חסמו כבישים והציפו את בית הקברות כדי למנוע התקהלויות ● אך קולות המחאה נשמעו בכל זאת בטהרן ובכורדיסטן ● ישראל, מצידה, הצטרפה למערכה התודעתית - והמשטר האיראני בחר עד כה בתגובה מרוסנת

שלשום (שני) מלאו שלוש שנים לרצח של מהסה אמיני, הנערה הכורדית שהוכתה למוות על ידי משמרות הצניעות בטהרן בשל חיג'אב שלא הונח כהלכה.

מאז מותה, הפך יום האזכרה של אמיני ליום שבו המשטר האיראני אינו לוקח סיכונים: פוטנציאל המחאה בו אדיר, משום שהוא חוצה מגזרים ומתמקד בזכויות נשים. קל וחומר כעת – ארבעה חודשים אחרי המלחמה עם ישראל – כשהמשטר מצולק, מוחלש, ובאופן טבעי גם חשדן במיוחד.

כבר משעות הבוקר המוקדמות נחסמו הכניסות לבית הקברות שבו טמונה מהסה אמיני. בכבישים רבים במובלעת הכורדית שבצפון-מערב איראן הוצבו מחסומי כוחות הבסיג' – המשטרה האזרחית הלאומית הכפופה למשמרות המהפכה.

כבר משעות הבוקר נחסמו הכניסות לבית הקברות שבו טמונה מהסה אמיני. בכבישים רבים במובלעת הכורדית שבצפון-מערב איראן הוצבו מחסומי כוחות הבסיג'

בעיר סקאז, עיר הולדתה של אמיני, התקיימה שביתת מסחר שקטה: הסוחרים לא פתחו את החנויות, דממה רועמת שהייתה כולה התרסה נגד המשטר, אותו רבים בכורדיסטן האיראנית כלל אינם רואים ככתובת – בוודאי מאז הרצח של אמיני.

מחאה באיראן בעקבות מותה של מהסה אמיני, 26 באוקטובר 2022 (צילום: UGC / AFP)
מחאה באיראן בעקבות מותה של מהסה אמיני, 26 באוקטובר 2022 (צילום: UGC / AFP)

גורמי אופוזיציה איראנים דיווחו כי שירותי הביטחון ערכו שיחות אזהרה עם משפחות קורבנות מחאת החיג'אב. זהו דפוס פעולה מוכר באיראן, גם בעת הוצאות להורג של אסירים פוליטיים. משפחתה של מהסה אמיני לא הורשתה להגיע לקברה.

וכמו לפני שנתיים, ביום השנה לרצח, פתח המשטר סכר מקומי שהציף את כביש הגישה לבית הקברות, כדי למנוע מההמונים להגיע. משבר המים החריף באיראן נדחק ליום אחד הצידה לטובת הישרדות המשטר.

כמו לפני שנתיים, ביום השנה לרצח, פתח המשטר סכר מקומי שהציף את כביש הגישה לבית הקברות, כדי למנוע מההמונים להגיע. משבר המים החריף באיראן נדחק ליום אחד הצידה לטובת הישרדות המשטר

אביה של מהסה, אמג'ד אמיני, פרסם בחשבון האינסטגרם שלו אמירה ביקורתית מרומזת אך זהירה מספיק כדי שלא להיעצר: "כורדיסטן ואיראן לא ישכחו את החיוך שקמל מהפרחים היפים. לא נשכח את פרפרי השמחה על שפתיה".

ואכן, הכורדים אינם שוכחים – וגם אינם סולחים. ההפרדה בין כורדיסטן לאיראן בדבריו אינה מקרית: מאז הרצח התרחב הקרע עד כדי צהלות שמחה שנראו בחבל הכורדי במהלך המלחמה עם ישראל.

אמג'ד אמיני, אביה של מהסה אמיני, ב-2023 (צילום: Tasnim News Agency)
אמג'ד אמיני, אביה של מהסה אמיני, ב-2023 (צילום: Tasnim News Agency)

גם בטהרן נרשמו הפגנות ספונטניות, במהלכן קראו המוחים "מוות לדיקטטור". על אחד השלטים שהונפו ברחוב מרכזי נכתב: "הדרך שבה הלכת נמשכת. לא נשכח, לא נסלח". ארגון המורים האיראני אף הרחיק לכת ופרסם הודעה שבה נאמר: "מהסה אמיני היא סמל למאבק נגד כפייה ובעד שוויון".

גם בטהרן נרשמו הפגנות ספונטניות, במהלכן קראו המוחים "מוות לדיקטטור". על אחד השלטים שהונפו ברחוב מרכזי נכתב: "הדרך שבה הלכת נמשכת. לא נשכח, לא נסלח"

צבר האמירות הזה אינו מקרי: הציבור האיראני מתחיל לשאול בקול רם שאלות שלא העז להעלות קודם. אמנם נכון לעכשיו אין גל מחאה חדש השוטף את הרחובות, אך הגחלים בהחלט לוחשות.

גם ישראל בחרה לנצל את היום הזה, באמצעות חשבון ה-X בפרסית של המוסד. החשבון הזה מטריל את האיראנים לאורך השנה בציוצים מרומזים – רבים מהם על חוסר התפקוד של המנהיג העליון עלי חמינאי ועל מצבו הגופני והקוגניטיבי.

שלשום פורסמה שם פנייה ישירה לציבור האיראני, עם קישור לתקיפות הישראליות במהלך מלחמת 12 הימים: "כאשר עמנו (הכוונה לעם ישראל, א.ב.ש) פעל על אדמת איראן, הסיסמה 'נשים, חיים, חופש' שנשמעה ברחבי איראן ליוותה אותם".

במסר הזה חבויים שני רבדים ישראליים: האחד – להדגיש כי כוחות ישראליים אכן פעלו באיראן מתחת לאפו של המשטר, בניגוד לניסיון האיראני להפוך את המלחמה להצלחה שלא סופרה. כך, למשל, מתארים מפעילי משגרי טילים בליסטיים כיצד המשגר והטיל נפגעו בתקיפה אווירית, אך הם עצמם ניצלו "בעזרת כוח אלוהי".

המסר השני – השימוש בסיסמת מחאת החיג'אב – מבקש לתקוע טריז בין הציבור להנהגה, ולהבליט את הערכים המשותפים לשני העמים. במילים אחרות: לשנינו יש אויב משותף.

באופן מפתיע, תגובת המשטר עד כה נותרה מרוסנת. השאלה היא האם מדובר במדיניות מכוונת – ניסיון לאפשר לציבור לשחרר קיטור כדי להמשיך הלאה – או שמא זו עדות לחולשה זוחלת של מנגנוני האכיפה

באופן מפתיע, תגובת המשטר עד כה נותרה מרוסנת. השאלה היא האם מדובר במדיניות מכוונת – ניסיון לאפשר לציבור לשחרר קיטור כדי להמשיך הלאה – או שמא זו עדות לחולשה זוחלת של מנגנוני האכיפה ולבקיעים באגרוף הברזל שאפיין את המשטר עד המלחמה עם ישראל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 616 מילים
כל הזמן // יום שני, 29 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.