סיכול ממוקד בדוחה
כל המי ומי של העולם הערבי והאסלאמי התכנסו השבוע בדוחה כדי להביע סולידריות עם קטאר ולגנות את פעולת ישראל נגד בכירי חמאס השוהים בבירתה. מלך ירדן, נשיא מצרים ומנהיגים בכירים מערב הסעודית ומאיחוד האמירויות לא חסכו בביקורת על ישראל והזהירו כי המדיניות הנוכחית שלה עלולה להוביל את המדינה ואת המזרח התיכון כולו אל סף תהום.
ההנהגה הערבית מביעה דאגה עמוקה מהתנהלותה של ישראל ומתקשה להבין את מטרותיה. בעוד שבריאד, אבו דאבי, מנאמה, עמאן וקהיר נוקטים קו פרגמטי ומדיני, בירושלים בוחרים במשיחיות ובקיצוניות. התבטאויותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – בעל השפעה רחבה גם במשרד הביטחון – כבר אינן נתפסות כהצהרות רהב פוליטיות המיועדות לקהל הבית, אלא כאיום ממשי.
הפעולה בדוחה, הדחייה בפועל של המשא ומתן על שחרור החטופים והמבצע החדש לכיבוש מלא של עזה, מביאים את העולם הערבי למסקנה אחת: ישראל אינה נתפסת כרגע כשותפה לחזון של שגשוג ויציבות אזורית.
מסוריה ועד עזה, הפעילות הצבאית הישראלית נתפסת בעיני מדינות ערב המתונות כפגיעה בביטחון הקולקטיבי הערבי וכאיום ממשי
מסוריה ועד עזה, הפעילות הצבאית הישראלית נתפסת בעיני מדינות ערב המתונות כפגיעה בביטחון הקולקטיבי הערבי וכאיום ממשי. האנליסט הבחרייני חסן אל־חסן אף הגדיר את האיום מישראל כלפי מדינות המפרץ כמשול לזה שמציבה איראן. מי היה מאמין שזה יהיה השיח במפרץ חמש שנים לאחר חתימת "הסכמי אברהם?"
איש מן המנהיגים הערביים לא שופך דמעות על גורלם של בכירי חמאס. מה שמדאיג אותם הוא התנהלותה של ישראל, הנתפסת כנחושה לסכל את עסקת החטופים, את סיום המלחמה ואת שיקום היחסים עם העולם הערבי.
המדינות הללו קשרו ברית עם ישראל מתונה ושקולה – כזו שיודעת להפעיל כוח צבאי אך גם לנצל הזדמנויות מדיניות. אותה ישראל נעדרת היום, ואין מי שידע לומר מתי תחזור. הפגיעה ביחסי האמון עם העולם הערבי עמוקה, ושיקום הקשרים צפוי לארוך שנים רבות.
הבחירות בסוריה חושפות כאוס מתמשך
הבחירות הראשונות לפרלמנט הסורי (מועצת העם) בעידן שלאחר אסד, שנקבעו במקור לתאריכים 15–20 בספטמבר, נדחו לסוף החודש.
נכון לעכשיו, שוררת אי־ודאות הן לגבי עצם קיום ההליך והן לגבי תוצאותיו. השבוע הודיע דובר הוועדה העליונה לבחירות, נוואר נג'מה, כי הוועדה טרם השלימה את ההכנות הלוגיסטיות הנדרשות.
לפי גורמים במשטר, המצב הנוכחי אינו מאפשר לקיים בחירות ישירות, שכן מיליוני אזרחים עדיין מוגדרים עקורים, ולא קיים מפקד אוכלוסין מדויק או מרשם בוחרים עדכני
הסיבה המרכזית לעיכוב היא מספר רב של בקשות מצד אזרחים להצטרף לגופי הבחירה, לצד בעיות לוגיסטיות נוספות. באוגוסט חתם נשיא סוריה, אחמד א־שרע, על צו המאשר מערכת בחירות זמנית לפרלמנט, שתכלול 210 חברים: שליש מהם ימונה ישירות על ידי הנשיא, ושני שלישים – על ידי ועדת הבחירות. המושבים במועצה יחולקו בין הנפות בהתאם לצפיפות האוכלוסין.
האופוזיציה הסורית מתנגדת למערכת הבחירות הזמנית וטוענת כי המינויים הנשיאותיים פוגעים בעיקרון הפרדת הרשויות. ארגוני זכויות אדם מצדם טוענים כי בשיטה זו חסר ייצוג הולם לקבוצות מוחלשות – נשים, מיעוטים ועקורים. הממשלה והנשיאות בסוריה טוענות כי נשים יזכו בלפחות 20% מהמושבים, לעומת 10%–12% בלבד בעידן אסד.
לפי גורמים במשטר, המצב הנוכחי אינו מאפשר לקיים בחירות ישירות, שכן מיליוני אזרחים עדיין מוגדרים עקורים, ולא קיים מפקד אוכלוסין מדויק או מרשם בוחרים עדכני.
מסיבות ביטחוניות, הבחירות לא ייערכו בשלוש נפות: סווידא, חסכה וא־רקה. הדרוזים והכורדים המתגוררים בהן מביעים שוב ושוב חוסר אמון במשטר וביכולתו להגן עליהם ועל האינטרסים שלהם, ולכן בשלב זה יוותרו ללא ייצוג.
חוסר האמון העמוק בין מחוזות אלה לבין דמשק הופך את הבחירות הראשונות מאז נפילת משטר אסד לאירוע בעייתי ורחוק מלהיות שלם
השבוע הציע המשטר הסורי מתווה חדש לייצוב המצב במחוז הדרוזי סווידא שבדרום סוריה. ההצעה כוללת שורה של צעדים, בהם חקירה מקיפה של מעשי האלימות והעמדה לדין של האחראים לפשעים נגד אזרחים. שייח' חכמת אל־היג'רי, המתנגד עקרונית לשליטת משטר א־שרע בסווידא, דחה את ההסדר.
במקביל, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי ישראל מחמשת את הדרוזים במחוז ומשלמת משכורות לכ־3,000 לוחמים.
נכון לעכשיו, חרף התקדמות מסוימת במישור המדיני והכלכלי, מתקשה המשטר הסורי להשליט את מרותו על כמה מחוזות במדינה. חוסר האמון העמוק בין מחוזות אלה לבין דמשק הופך את הבחירות הראשונות מאז נפילת משטר אסד לאירוע בעייתי ורחוק מלהיות שלם.
חווית הגלישה בלבנון עומדת להשתפר
הקבינט הלבנוני אישר לחברת סטארלינק, ספקית האינטרנט הלווייני של אילון מאסק, לספק שירותי אינטרנט במדינה – צעד שמסיים עשרות שנים של מונופול ממשלתי בתחום.
דובר משרד התקשורת טוני סעד מסר כי סטארלינק הקימה חברה בלבנון שקיבלה רישיון לאחר כחצי שנה של משא ומתן מול הממשלה. בשלב הראשון, השירות יוגבל לחברות עסקיות בלבד, עם חבילות שמחירן מתחיל מ־100 דולר לחודש.
דובר משרד התקשורת מסר כי סטארלינק הקימה חברה בלבנון שקיבלה רישיון לאחר כחצי שנה של משא ומתן מול הממשלה. בשלב הראשון, השירות יוגבל לחברות עסקיות בלבד
המהלך מסמן תפנית היסטורית בלבנון, שנחשבת לאחת המדינות בעלות מהירות הגלישה האיטיות ביותר בעולם. עד כה שלטו בשוק ספקים ממשלתיים וגורמים המקורבים להם, שהפעילו לחץ כבד על הממשלה למנוע את כניסתה של סטארלינק.
עבור רבים בלבנון, ההחלטה החזירה זיכרונות ממשבר 2019, אז החליטה הממשלה להטיל מס חדש של שישה דולרים לחודש על שיחות קוליות בווטסאפ ובאפליקציות דומות. "מס הווטסאפ" הצית גל מחאה אדיר: יותר ממיליון בני אדם יצאו לרחובות בדרישה להתפטרות ראש הממשלה סעד חרירי וממשלת האחדות.
המחאות התרחשו על רקע המשבר הכלכלי החמור ביותר של לבנון מזה עשורים – יחס חוב תמ"ג של 150%, אבטלה של 37% בקרב צעירים, וכשליש מהאוכלוסייה שחיה מתחת לקו העוני. תושבים התמודדו עם הפסקות חשמל יום־יומיות, מחסור במים נקיים ושירותי אינטרנט איטיים.
כעת, עם כניסת סטארלינק, עושה לבנון צעד קטן אך משמעותי לעבר מהפך טכנולוגי שלו ייחלו אזרחיה. התקווה היא שהמהלך יפתח את השוק המקומי וימשוך ענקיות טכנולוגיה נוספות, שישקיעו בתשתיות ויציעו שירותים זולים ואמינים יותר.
עם כניסת סטארלינק, עושה לבנון צעד קטן אך משמעותי לעבר מהפך טכנולוגי שלו ייחלו אזרחיה. התקווה היא שהמהלך ימשוך ענקיות טכנולוגיה נוספות
השבוע בתולדות מזה"ת: "הסכמי אברהם"
ב־15 בספטמבר 2020 נחתמו בוושינגטון הסכמי הנורמליזציה בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וארה"ב – שנודעו כ"הסכמי אברהם". זו הייתה הפעם הראשונה מאז חתימת הסכם השלום עם ירדן ב־1994 שישראל כרתה הסכם מדיני עם מדינות ערביות, וברגע ההיסטורי ההוא היה נדמה כי לפני ההסכמים עתיד מזהיר.
זמן קצר לאחר מכן הצטרפה גם מרוקו, שחתמה על הסכם נפרד והכריזה על פתיחת נציגות דיפלומטית בתל אביב. סודאן, בלחץ אמריקאי, הלכה בעקבותיה. נציגויות ישראליות נפתחו באבו דאבי, מנאמה ורבאט, חברות תעופה החלו להפעיל טיסות סדירות לדובאי, אבו דאבי, מנאמה וקזבלנקה, והסכמי סחר ושיתופי פעולה נחתמו בזה אחר זה. העתיד נראה מבטיח.
עם זאת, היה ברור כי במשוואה חסר רכיב מרכזי: ההסכמים לא הותנו בקידום כלשהו במישור הפלסטיני, ובישראל ראו בכך הוכחה לחוסר עניין ערבי בסוגיה.
המציאות החלה להשתנות כבר בראשית כהונתה של ממשלת בנימין נתניהו הנוכחית. עלייתו של השר איתמר בן גביר להר הבית הובילה לביטול ביקורו של נתניהו באיחוד האמירויות, והשיחות עם ערב הסעודית לא הבשילו להסכם נורמליזציה נוסף.
עם זאת, היה ברור כי במשוואה חסר רכיב מרכזי: ההסכמים לא הותנו בקידום כלשהו במישור הפלסטיני, ובישראל ראו בכך הוכחה לחוסר עניין ערבי בסוגיה
מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, היחסים עם מדינות ערב לא נותקו – אך הביקורת על ישראל גברה ככל שהחמיר המשבר ההומניטרי ברצועה.
ימים ספורים לפני ציון השנה לחתימה על ההסכמים, בכירים באיחוד האמירויות הזהירו את ישראל כי צעדי סיפוח בגדה המערבית יהוו "קו אדום" ועלולים להביא לביטולם של "הסכמי אברהם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו