Sound is a silent killer" (Kirsten van den Bosch)"
בשוך הסערה ובראשית השקט, אנו יכולים להתחיל להחזיר את המבט למציאות ולהפנות את תשומת לבנו לחיים עצמם. על כן האמור בהמשך – בפשטותו הנדושה ובשִגרתו השחוקה – עוטה עכשיו אפרוריות מתוקה, חולין מרפֵּא או שעמום מנחם.
הדברים המועלים כאן הופנו למשרדי הממשלה הרלוונטיים, כמו גם לעיריית תל אביב, אך למרבה הצער רוב הנמענים לא השיבו ומקצתם דחו את הדברים על הסף. האחרונים נימקו את סירובם לטפל בעניין, בטעונים פְּקידוּתיים רדודים וחסרי מעוף, בגַלגלם את הבעיה לפתחם של הגורמים האחרים. מטרת הכתוב היא לעורר מודעות לבעיה כואבת ואין סופית, הפוגעת בפלחים באוכלוסייה, המקבלים את הרעה הזוחלת בהשלמה ובכניעה שקטה.
מי שמתגורר במבואות בית חולים או על ציר הגישה אליו, לא כל שכן בקרבתו, חי לצלילן של סירנות האמבולנסים. כך, לדוגמה, תושבי תל אביב הדרים בסמוך ומסביב למרכז הרפואי איכילוב. אך יש להניח שגם אלו השוכנים בקרבת בתי החולים האחרים חווים את אותה התנסות.
מי שמתגורר במבואות בית חולים או על ציר הגישה אליו, לא כל שכן בקרבתו, חי לצלילן של סירנות האמבולנסים. כך, לדוגמה, תושבי תל אביב הדרים בסמוך ומסביב למרכז הרפואי איכילוב
ברי שסירנות אלו נועדו לפלס את הדרך לאמבולנסים במטרה לאפשר להם להגיע מהר ככל האפשר לחדרי המיון ולזָמֵן לחולים המוּסעים בהם את הטיפול המיידי הנדרש. אין ספק שזה אמצעי המציל חיים. על כך אין ויכוח. אבל מזדקרת השאלה האם הוא האמצעי היחיד האפשרי?
למתגוררים במסדרון רעש הסירנות, זו התרחשות קולית נמשכת וקשה. זו יללה מרגיזה, הבוקעת בגלים צורמניים הקוטעים את האוויר, ומצטרפת למקהלת הצופרים של רכבי החירום האחרים. צלילים אלו גם פוצעים את הלילות ושוללים מהתושבים את מנוחתם היקרה. החשיפה המתמשכת לרעש הסירנות, המתרחשת לעיתים תכופות לאורך כל שעות היממה, פוגעת קשות באיכות החיים ובבריאותם הפיזית והנפשית של תושבי האזור.
כך, על פי דו"חות עדכניים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), תכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), והסוכנות האירופית לאיכות הסביבה (EEA) – רעש עירוני ורעש תחבורתי בפרט, מהווים גורם סיכון בריאותי משמעותי.
בין ההשפעות שתועדו: עלייה בלחץ הדם ובסיכון למחלות לב, הפרעות שינה כרוניות, פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, עלייה ברמות החרדה והדיכאון וירידה באיכות החיים הכללית. דו"חות אלה קוראים להכיר ברעש כסכנה סביבתית ובריאותית חמורה, ולהתייחס אליו בהתאם, במדיניות הציבורית.
ובאשר למגמה, יש להביא בחשבון שסירנות האמבולנסים חייבות לחדור מבעד למסך הרעש הסביבתי ולעלות עליו; לכן, עוצמתן עולה בהתאם לעליית השאון העירוני. משכך, אוזני התושבים חשופים למספר דציבלים ההולך וגדל. ומעבר לתושבים, יש גם את נהגי האמבולנסים והפרמדיקים ששמיעתם נפגעת מחוזק הסירנות המופעלות ברכבם.
יש להביא בחשבון שסירנות האמבולנסים חייבות לחדור מבעד למסך הרעש הסביבתי ולעלות עליו; לכן, עוצמתן עולה בהתאם לעליית השאון העירוני. משכך, אוזני התושבים חשופים למספר דציבלים ההולך וגדל
מן הראוי, אפוא, לפעול בדחיפות לקידום מענים טכנולוגיים חלופיים לסירנות הקיימות, ובתוך כך, למשל, לפתח:
- מערכות התרעה שקטות מבוססות תקשורת ויזואלית.
- שימוש בגלי קול מכוונים (Directional Sound) שייקַלטו בלעדית על ידי נהגים סמוכים וקרובים.
- שילוב מערכות חכמות ברמזורים ובתשתיות תחבורה, שיזהו רכבי חירום ויאפשרו להם מעבר בטוח ללא צורך בסירנה רועשת.
זו קריאה לרשויות הרלוונטיות – כמו משרדי איכות הסביבה, הבריאות והתחבורה – להקים ועדה בין-משרדית ולפעול בתיאוּם על מנת להביא לפיתוח אמצעים טכנולוגיים ורגולטוריים שיתנו מענה לבעיה ההולכת ומחריפה: הזיהום הקולי המיוצר על ידי אזעקות האמבולנסים במרחב העירוני. חייבים למצוא את האיזון בין צורכי החירום לבין זכות התושבים לחיות במרקם אָקוּסטי בריא ושקט (יחסית).
יש לזכור ולהתריע, שרעש תדיר וממושך מחולל נזק שקט ומסוכן לבריאות. על כן נדרש לפעול בדחיפות כדי שניתן יהיה להציל חיים של חולים מבלי לפגוע באלו של הבריאים.
יש לפתח אמצעים טכנולוגיים ורגולטוריים שיתנו מענה לבעיה המחריפה: הזיהום הקולי של אזעקות האמבולנסים במרחב העירוני. יש לאזן בין צורכי החירום לבין זכות התושבים לחיות במרקם אָקוּסטי בריא ושקט (יחסית)
וכדברי האחות והסופרת האגדתית פלורנס נייטינגייל, רעש מיותר – לא רק מהווה מטרד, אלא גם מגלם פגיעה מוסרית וחוסר אכפתיות אנושית בסביבה ובאדם.
"Unnecessary noise, then, is the most cruel absence of care which can be inflicted either on sick or well" (Florence Nightingale)
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכמי שחי ב-33 השנים האחרונות במרחק 100 מטרים בקו ישיר מציר תנועה ראשי שהוא אחד מהמובילים לבית חולים גדול התרגלתי כבר לפני שנים רבות לסירנות האמבולנסים. הדבר היחידי שאליו לא התרגלתי והפך בשנתיים האיומות האחרונות את הבטן בכל פעם מחדש הוא נחיתת המסוקים הצבאיים שנשאו פצועים מעזה במנחת של אותו בית חולים, ממש מול עיני. הרעש מכמאתיים ויותר הנחיתות הללו, ובעיקר מה שהוא סימל, לא עוזב אותי ויישאר בתוכי עוד שנים רבות.