"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?"(פתגם על פי תלמוד בבלי)

גילוי נאות: ביתי בזיכרון יעקב, בנוי אבן. לא "ציפוי אבן" כמקובל כיום, אלא "בניית אבן" כפי שבנו את עיר הדר בחיפה לפני מאה שנים. אלא שהבנייה ארעה בשנת 1980, לפני 45 שנה בלבד.

בעיר חיפה יש בניינים שונים בסגנונות שונים, וקיים בה ניגוד משווע בין מגדלים מודרניים כמו "בניין הטיל" שנפגע במלחמה מול איראן ביוני השנה ומשותק מאז במשך מספר חודשים. עדיין לא רואים שם את האור בקצה המנהרה – ומעריכים כי הוא עוד יושבת בתקופה בת שנה אחת לפחות, עד אשר ישוקם ויתוקנו בו כל המערכות שנפגעו.

לעומתו, בנייני מגורים, משרדים ומסחר בגובה בין 2 ל-8 קומות, הישנים ביניהם בנויים בניית אבן (לא ציפוי אבן), והחדשים יותר, בני כ-70 שנה, בנויים בנייה קונבנציונלית לפי כללי הבנייה כפי שהיו אז, עם מקדמי בטיחות של 2.5 שכיום כבר ירדו ל-1.6.

בנייני מגורים, משרדים ומסחר בגובה בין 2 ל-8 קומות, הישנים ביניהם בנויים בניית אבן (לא ציפוי אבן), והחדשים יותר, בני כ-70 שנה, בנויים בנייה קונבנציונלית לפי כללי הבנייה כפי שהיו אז

להבהיר:

בניין הטיל, ולא רק הוא, לא נפגע במלחמה עקב פגיעה ישירה, אלא מההדף של פגיעה במגרש סמוך. יציבותו, ככל שידוע, לא נפגמה, אך השיקום הדרוש הוא רב-מערכתי וכולל ציפויי חומרים קלים (זכוכית ותחליפי זכוכית במעטפת לא מישורית), מערכות חשמל, מיזוג אוויר, גז ותקשורת, ועוד.

הערת ביניים:

במסגרת שימור מבנים, בונים בסגנון העבר, אך חבל שהרשויות מסתפקות בציפוי אבן לפי תקנים במקום בבניית אבן, שמהווה את השחזור הנכון, אף ששתי השיטות יכולות לתת מוצר דומה מבחינה חזותית עד לבלי הכר.

החזיתות לא משתנות במאום, אך חוזק ואיכות בניית אבן הצמודה לקיר פנימי יצוק מבטון מזוין עדיפים משמעותית על קיר בלוקים עם ציפוי מודרני של אבני חיפוי דקות דופן.

פגיעת ההדף בבניין הטיל גרמה להשבתתו, ונכון להיום אין מועד צפוי לגמר עבודות השיקום. כאמור, עובדים בכמה מישורים על השיקום, והמשרדים הממשלתיים שהיו בו עברו למיקומים אחרים.

הבניינים הישנים, גם אלה שבקרבת נפילת הטילים, לא נפגעו ולא הושבתו, וכמובן לא פונו – אלא שרדו את ההדף.

אישית, הייתי מעדיף את חיפה משומרת. הבניינים שנבנו בשיטות הבנייה שהיו ידועות בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, גם על פי מבחן התוצאה, עדיפים על פני הבנייה המתבצעת על פי התקנים כיום.

הבהרה:

מה שחישבתי בסיוע סרגל חישוב ידני בהיותי סטודנט בטכניון בפקולטה להנדסת בניין, על פי ספרים שביניהם כרך מדעי היסוד + מגמת קונסטרוקציה (מורחב), כרכים של "המדריך לאינג'ינר" בהוצאת מסדה 1954 מאת פרופ' שלמה אטינגן – טובים בהפרש משמעותי מפלטי תוכנת מחשב המושתתת על התקנים הישראליים שאז עדיין לא היו.

כיום, כשאני נדרש לחשב מבנים, אני משווה בין התקן לבין החישוב, וכשיש משמעות להשוואה, אני מעלה זאת בכתב. המסקנות אינן מחמיאות לבנייה המודרנית העכשווית.

במשרד "הישן", יכול להיות שהמעלית פחות מהודרת, אך ריצוף הפרוזדור וחיפויי הקירות משרים אווירה יותר נעימה. במשרד המודרני, החדרים בגובה 250 ס"מ ולפעמים פחות, בעוד שבמשרדים הישנים – בדרך כלל מעל 3 מטרים.

במשרד "הישן", יכול להיות שהמעלית פחות מהודרת, אך ריצוף הפרוזדור וחיפויי הקירות משרים אווירה יותר נעימה. במשרד המודרני, החדרים בגובה 250 ס"מ ולפעמים פחות, בעוד שבמשרדים הישנים – בדרך כלל מעל 3 מ'

במשרדי הישן, החלון פונה לים, רואים את תנועת האניות והספינות, ושומעים את תרועת הקטר באמצע ישיבה או במהלך חישוב הנדסי. במשרדים המודרניים לא תמיד יש חלונות.

אכן, החיווט במשרד הישן בעייתי ולא תמיד מוסדר בתעלות, לעומת התיעול המתוכנן מראש לחיווט במשרד החדש, ויש עוד הבדלים המטים את הכף לכאן ולכאן.

הגובה של הבניינים רבי הקומות מצריך מערכות מורכבות יותר של מים, כיבוי אש, מילוט בעת סכנה ועוד, מאשר בבניינים עד 8 קומות. במבנים בגבהים עד 8 קומות, המערכות פחות מורכבות, וכמות הפריטים מזכוכית, פלסטיק, גבס וכיוצא בזה בדרך כלל מוגבלת ואינה עיקרית מבחינת המבנה.

בהדף הנגרם מפיצוץ, או במצב של תזוזות בלתי צפויות הנגרמות מרעידות אדמה, החומרים הקלים נהרסים ביתר קלות מאשר המחיצות היצוקות או הבנויות, ותקרות אקוסטיות מתמוטטות יותר מאשר תקרות מונמכות מבטון מזוין.

החיווט הגלוי מנגיש את המערכות שנפגעו ומפשט את תיקונן.

הפונקציות הנדרשות בבניין המודרני אינן מצויות בבניין הקונבנציונלי, וככל שקל יותר להפעילן עקב החידושים – כן מורכב ומסובך יותר לתקנן ולשחזר קריסתן.

הבניין לא נועד רק להיות יציב באירועי קיצון, אלא גם לתפקד ולאפשר שימוש, ובכך יש יתרון ברור לבניינים הישנים של חיפה וערים אחרות בארץ, על פני הבנייה הגבוהה – וטרם דיברנו על מגדלים בני מאות קומות.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il