אחרי חודשים של התרוצצות ברחבי האזור והעולם, פדווא ברגותי רואה שוב כיצד מסע הלחצים שלה להביא לשחרור בעלה, האסיר הפלסטיני הבולט מרואן ברגותי, מגיע לקו הסיום בלי תוצאה.
האסיר בן ה־66, שנידון ב-2004 לחמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה על סיוע בתכנון פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, לא נכלל ברשימת אלפיים הפלסטינים ששוחררו בתמורה ל־20 החטופים החיים בעסקה בחודש שעבר שנועדה לסיים את המלחמה בת השנתיים נגד חמאס בעזה.
למרות מעמדו הבכיר בתנועת פת"ח היריבה, מרואן ברגותי היה בראש רשימת האסירים שחמאס ביקש לשחרר, מה שמדגיש את ההערצה הרחבה שלה הוא זוכה בקרב פלסטינים.
ברגותי, שכיהן בעבר כמזכ"ל פת"ח בגדה המערבית, נהנה מתמיכה עוד לפני שהורשע, אך בשני העשורים שחלפו מאז זכה למעמד כמעט אגדי.
ברגותי נהנה מתמיכה עוד לפני שהורשע, אך בשני העשורים שחלפו מאז זכה למעמד כמעט אגדי. הפופולריות שלו נתפסה כגורם מרכזי בהחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לשחררו בחודש שעבר
הפופולריות שלו נתפסה כגורם מרכזי בהחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לשחררו בחודש שעבר. אבל כיום, כאשר ברגותי נתפס בעיני חלק כדמות שעשויה לחולל שינוי מהותי בדרך לשלום, קסמו מגיע הרבה מעבר למעגלים הפלסטיניים – ואולי אף עד וושינגטון, שם יש המשערים כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עשוי לתמוך בקריאות לחנינה.
"אני באמת מקווה שהנשיא טראמפ ילחץ לשחרור של מרואן, משום שהוא מייצג עתיד של שלום ויציבות", אמרה פדווא ברגותי לזמן ישראל השבוע. זהו הריאיון הראשון שלה אי־פעם לכלי תקשורת ישראלי, בניסיון להגיע לקהל שרואה בבעלה טרוריסט בכיר.
במהלך השיחה הארוכה הציגה פדווא ברגותי את הטיעון לשחרור בעלה, והתעקשה שהתמיכה שלו ב"הגנה עצמית פלסטינית נגד הכיבוש הישראלי" אינה סותרת את רצונו בדו־קיום בעתיד. היא טענה שלמרות כל מה שעבר, מחויבותו של מרואן לפתרון שתי המדינות על בסיס קווי 1967 לא התערערה. "הוא רואה בפתרון שתי המדינות את הדרך להתקדם ולחיות בשלום", אמרה.
הפופולריות של מרואן ברגותי ברחוב הפלסטיני ותמיכתו בפתרון שתי המדינות הובילו כמה גורמים מרכזיים בזירה הבינלאומית לראות בו אחת הדמויות הפלסטיניות היחידות שיכולות לקדם באופן אמין תהליך שלום אזורי.
כמה מדינות מתווכות פנו ישירות לישראל בבקשה לשחררו במהלך שיחות הפסקת האש, כך אמרו לזמן ישראל שלושה דיפלומטים ערבים בכירים. אך הפניות נדחו על הסף, ואחד הדיפלומטים טען כי בירושלים הרעיון כלל לא נבחן ברצינות.
כמה מדינות מתווכות פנו ישירות לישראל בבקשה לשחררו במהלך שיחות הפסקת האש, אך הפניות נדחו על הסף. אחד הדיפלומטים טען כי בירושלים הרעיון כלל לא נבחן ברצינות
כשנשאל דובר משרד ראש הממשלה על האפשרות שברגותי ישוחרר, הוא הסתפק בכך שכינה אותו "רוצח ומחבל מורשע".
אך התנופה לשחרורו התחדשה יומיים לאחר עסקת השבויים והאסירים מ־13 באוקטובר, כאשר טראמפ נשאל בריאיון למגזין "טיים" אם ישראל צריכה לשחרר את ברגותי. "בערך 15 דקות לפני שהתקשרתם אליי פשוט התמודדתִי עם השאלה הזאת. זו הייתה השאלה. זו הייתה שאלת היום שלי. אז אני אקבל החלטה", השיב טראמפ.
הבית הלבן סירב להרחיב על דבריו, אך הם מייד עוררו השערות על מאמץ מחודש – בראשות ארצות הברית – להביא לשחרורו של ברגותי, בדיוק כשנראה שקמפיין הלחצים של אשתו מאבד אוויר.
אבל פדווא ברגותי אומרת כי מצבו של בעלה בכלא מתדרדר, וכי הדמות שרבים רואים בה אבן יסוד בתקווה לשלום ישראלי-פלסטיני דועכת – במקום להוביל את הצדדים לפיוס שבו היא מתעקשת שהוא מאמין.
"הוא עדיין רואה שלום בארץ הזו וחיים טובים יותר לכל מי שחי בה", אמרה.
פדווא ברגותי אומרת כי מצבו של בעלה בכלא מתדרדר, וכי הדמות שרבים רואים בה אבן יסוד בתקווה לשלום ישראלי-פלסטיני דועכת – במקום להוביל את הצדדים לפיוס שבו היא מתעקשת שהוא מאמין
"אני שייך לפלסטין"
פדווא ברגותי אומרת שבעלה היה כבר פעיל פוליטית בפת"ח כשהכירו, ומגיל 15 ריצה כמה תקופות מאסר, שבמהלכן החל ללמוד עברית ולקרוא בשקיקה על ההיסטוריה היהודית והישראלית.
בהנהגתו של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, פת"ח כללה גם תנועה פוליטית וגם זרועות חמושות, שביצעו אינספור פיגועים נגד אזרחים וחיילים ישראלים. ביניהם היה הפיגוע בכביש החוף ב־1978, שבו מחבלי פת"ח חטפו אוטובוס והרגו 38 אזרחים, בהם 13 ילדים, ופצעו רבים נוספים. אין כל ראיה שמרואן ברגותי היה מעורב בכך מעבר להיותו באותה תקופה פעיל בתנועת פת"ח.
![הפיגוע הרצחני בכביש החוף ב-11 במרץ 1978 (צילום: דובר צה"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/11/Coastal_Road_bus_attack_1978.jpg "הפיגוע הרצחני בכביש החוף ב-11 במרץ 1978 (צילום: דובר צה"ל)")
ברגותי לא הורשע בשום עבירה לפני 2004, אך אשתו טוענת שתקופות המאסר הקודמות שלו היו על יידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר חיילי צה"ל שפשטו על כפרו בעת שהיה נער, ובהמשך על פעילות סטודנטיאלית בשם פת"ח באוניברסיטת ביר זית, שם השניים הכירו.
ברגותי הזהיר אותה שאלו לא יהיו נישואים פשוטים. "הוא אמר לי שהוא שייך לעם הפלסטיני ושהמסע שלנו יהיה מסובך, משום שהוא רוצה להיאבק בכיבוש עד סופו. הוא הבטיח להיות בעל נאמן ואב אוהב – וכך היה"
כשהוא ביקש את ידה, ברגותי הזהיר אותה שאלו לא יהיו נישואים פשוטים. "הוא אמר לי שהוא שייך לעם הפלסטיני ושהמסע שלנו יהיה מסובך, משום שהוא רוצה להיאבק בכיבוש עד סופו", פדווא נזכרת. "הוא הבטיח להיות בעל נאמן ואב אוהב – וכך היה – ואמר שאחרי שהכיבוש יסתיים נחיה חיים רגילים. אמרתי לו אז שפלסטין היא לא רק שלו וגם אני רוצה לתת למען המטרה".
"על אף שאני כל כך גאה בו ובמשפחה שלנו, אני מצטערת בשביל הילדים שלי, שלא הייתה להם בחירה בכל זה", היא אומרת.
במהלך השנים עלה ברגותי לדרג בכיר בפת"ח, מה שהוביל את ישראל לגרש אותו לירדן בשנת 1987. המשפחה חזרה לגדה המערבית ב־1993 במסגרת הסכמי אוסלו, שהקימו את הרשות הפלסטינית ונועדו להוביל למסגרת הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים.
בעוד הוא תמך ביוזמה ההיא, ברגותי – שכבר היה אז חבר נבחר במועצה המחוקקת הפלסטינית – טען שישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה, ובהן נסיגות נוספות מהגדה ומעזה והקפאת הבנייה בהתנחלויות.
טיעון זה אפשר לו להצדיק המשך התנגדות מזוינת נגד ישראל, גם כאשר אחרים ברשות הפלסטינית ויתרו על המאבק. עם זאת, הוא הבהיר שהוא תומך באלימות רק באזורים שהפלסטינים רואים כשטח למדינתם העתידית ולא בתוך רוב שטחה הריבוני של ישראל.
עד שנת 2000 ברגותי שימש לא רק כמזכ"ל פת"ח בגדה המערבית, אלא גם נחשב לדמות בכירה בארגון התנזים, המיליציה המזוינת של פת"ח, תפקיד שלטענת ישראל הפך אותו גם לשחקן מרכזי בפעילותם של גדודי חללי אל־אקצא, ארגון טרור המזוהה עם פת"ח. אשתו דוחה את הטענה הזו, ומתעקשת שברגותי היה פוליטיקאי ולא איש צבא שעסק בתכנון פיגועים.
כשהשיחות המדיניות הכושלות התחלפו באלימות הקטלנית של האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000, גם התנזים וגם גדודי חללי אל־אקצא מילאו תפקיד מרכזי בביצוע עשרות פיגועים נגד אזרחים וחיילים ישראלים משני צידי הקו הירוק.
ברגותי נעצר בשנת 2002 והואשם בסיוע לתכנון 37 מתקפות נגד ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה. הוא כפר באישומים, אך גם סירב להציג הגנה במהלך המשפט כדי לא ליצור מראית עין של הכרה בבית המשפט הישראלי.
בסופו של דבר, ברגותי זוכה מרוב האישומים נגדו אך הורשע בחמישה מקרי רצח, ובהם הפיגוע ירי בסי פוד מרקט בתל אביב שבו נהרגו שלושה ישראלים ונפצעו רבים
בסופו של דבר, ברגותי זוכה מרוב האישומים נגדו אך הורשע בחמישה מקרי רצח, ובהם הפיגוע ירי בסי פוד מרקט בתל אביב שבו נהרגו שלושה ישראלים ונפצעו רבים.
לפי כתב האישום, ברגותי היה מודע לפיגוע, שתוכנן בידי כפוף ישיר שלו. כשהודיעו לו שהמבצע יצא לדרכו, הוא "אישר את ביצוע הפיגוע, אך ביקש שלא יתבצע בתוך ישראל אלא בגבולות אזור יהודה ושומרון", כך נכתב בכתב האישום. ככל הנראה, הבקשה הזו לא כובדה.
לפי כתב האישום, ברגותי היה מודע לפיגוע, שתוכנן בידי כפוף ישיר שלו. כשהודיעו לו שהמבצע יצא לדרכו, הוא "אישר את ביצוע הפיגוע, אך ביקש שלא יתבצע בתוך ישראל אלא בגבולות אזור יהודה ושומרון"
הוא הורשע גם במעורבות בפיגוע ירי בתחנת דלק בהתנחלות גבעת זאב שבו נהרג ישראלי אחד, בפיגוע ירי סמוך למעלה אדומים שבו נהרג נזיר יווני־אורתודוקסי, ובניסיון פיגוע התאבדות שכוון לקניון מלחה בירושלים.
פדווא, בעצמה עורכת דין, מכנה את מעצרו ומשפטו של בעלה לא חוקיים לפי המשפט הבינלאומי, ואומרת שישראל הפרה את מה שלדעתה הייתה החסינות הפרלמנטרית שלו כאשר עצרה אותו ואז העבירה אותו מהגדה המערבית לשטח ישראל לצורך מאסרו ומשפטו. ישראל טוענת כי היא שומרת לעצמה את הזכות לעצור פלסטינים בכל מקום שבו הם מעורבים בפיגועים נגד אזרחיה.
היא מצביעה על דוח של משקיף במשפטו של ברגותי מטעם האיחוד הבין־פרלמנטרי, שקבע שהמשפט לא התנהל בהגינות. "מההתחלה הם החליטו שהוא אשם", טוענת פדווא.
גם פדווא וגם דוח האיחוד הבין־פרלמנטרי מציינים שעדי התביעה לא העידו בבית המשפט נגד ברגותי ולא הציגו ראיות לכך שהוא הורה על המתקפות המדוברות. במקום זאת, התביעה הסתמכה על רישומי חוקרים המתארים הודאות, שלטענת עדים רבים הושגו תחת לחץ או שנאלצו לחתום על מסמכים בעברית שאותם לא הבינו.
אך התובעים הישראלים הסתמכו גם על רישומי שיחות שהראו קשר טלפוני בין ברגותי לבין אנשים שהיו מעורבים יותר ישירות בביצוע הפיגועים, שלדבריהם הוכיחו את מעורבותו של בכיר פת"ח.
מי שמגנים על חוקיותו של המשפט מציינים שברגותי לא הורשע בכל האישומים וכי פסק הדין ניתן על סמך הראיות נגדו בלבד.
אשתו אומרת שהתוצאה הסופית הייתה עוד הרשעה של פלסטינים, שמורשעים בבתי המשפט בישראל כמעט ב־100% מהמקרים, לפי ארגוני זכויות אדם. "אם אתה פלסטיני – אתה אשם". פדווא טוענת עוד שהמניע האמיתי מאחורי מעצרו של בעלה היה "להפליל את המאבק הפלסטיני ואת מנהיגותו".
על אף תמיכתו של ברגותי באלימות במסגרת מאבק פלסטיני לא־מדיני, פדווא טוענת שבעלה "תמיד היה ברור שהוא נגד פגיעה באזרחים ושהם לא יכולים להיות מטרה של ההתנגדות". עם זאת, הוא גם טען שמתנחלים אינם צריכים להיחשב כאזרחים. פדווא אומרת שבעלה התכוון לאלה שנושאים נשק ו"הם חלק מהכיבוש".
פדווא טוענת שבעלה "תמיד היה ברור שהוא נגד פגיעה באזרחים ושהם לא יכולים להיות מטרה של ההתנגדות". עם זאת, הוא גם טען שמתנחלים אינם צריכים להיחשב כאזרחים
לגבי אזרחים ישראלים החיים בתוך הקו הירוק, ברגותי תיאר את עצמו כתומך בפתרון שתי מדינות – כולל צדק לצאצאי פלסטינים שברחו מבתיהם בתחומי ישראל במהלך מלחמת העצמאות.
"אני עדיין מבקש דו־קיום בדרכי שלום בין המדינות השוות והריבוניות ישראל ופלסטין, על בסיס נסיגה מלאה מהשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב־1967 ופתרון צודק למצוקת הפליטים הפלסטיניים בהתאם להחלטות האו"ם", כתב ברגותי במאמר דעה ב"וושינגטון פוסט" ב־2002, שלושה חודשים לפני מעצרו. "איני מבקש להשמיד את ישראל אלא רק לסיים את כיבושה של ארצי".
פדווא דוחה את הרעיון שתמיכתו של בעלה בפתרון שתי מדינות היא תכסיס שמטרתו להחליף בסופו של דבר את ישראל, ואומרת שהוא מונחה על ידי המשפט הבינלאומי, שרואה רק בשטחים מעבר לקווי 1967 כשטחים כבושים.
"מרואן אמר שאנחנו צריכים להבחין בין המולדת לבין המדינה, כאשר המדינה נמצאת רק בגבולות 1967", היא אומרת.
רזה עד לא מוכר, אבל עדיין מספר בדיחות
הקשר היחיד שהיה לפדווא עם בעלה בשנים האחרונות היה דרך עורכי דין, שקיבלו מדי פעם אישור לבקר את ברגותי. לפני 7 באוקטובר 2023 בני הזוג היו יכולים להתכתב, אך מאז שישראל אסרה ביקורי משפחות לאסירים ביטחוניים פלסטינים, העברת המסרים מתבצעת רק בעל פה.
לפי משפחתו ואסירים ששוחררו לאחרונה, ברגותי מוחזק גם בבידוד מאז 7 באוקטובר. "הוא מנהיג בתוך הכלא, ו[רשויות ישראל] רצו לוודא שהוא לא יוכל להעלות את המורל אצל האסירים האחרים", אומרת אשתו.
לפי משפחתו ואסירים ששוחררו לאחרונה, ברגותי מוחזק גם בבידוד מאז 7 באוקטובר. "הוא מנהיג בתוך הכלא, ו[רשויות ישראל] רצו לוודא שהוא לא יוכל להעלות את המורל אצל האסירים האחרים", אומרת אשתו
בתגובה לפניית זמן ישראל, שירות בתי הסוהר לא הסכים להתייחס למעמדו המדויק של ברגותי מעבר לטענה שהוא מוחזק בהתאם לחוק.
אך משפחתו טוענת שהוא הוכה ארבע פעמים בידי סוהרים במהלך השנתיים האחרונות, ושספג שברים בצלעות ופציעות נוספות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הממונה על שירות בתי הסוהר, אף אמר בחודש שעבר שהוא "גאה בכך שתנאי הכליאה של ברגותי השתנו באופן דרמטי" בתקופת כהונתו.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הממונה על שירות בתי הסוהר, אף אמר בחודש שעבר שהוא "גאה בכך שתנאי הכליאה של ברגותי השתנו באופן דרמטי" בתקופת כהונתו
ברגותי נראה לאחרונה בפומבי בסרטון מאוגוסט שדלף מלשכתו של בן גביר, שבו נראה השר מקניט את ברגותי הכחוש והרזה משמעותית בתאו. פדווא מספרת שבהתחלה לא הצליחה לזהות את בעלה בקליפ. "זה היה מאוד כואב לצפייה", היא אומרת. "בסוף זיהיתי אותו לפי העיניים".
"אבל הסצנה גם מתארת באופן מושלם את המצב שבו אנחנו נמצאים: בן גביר מייצג את הכיבוש ואת הממשלה הישראלית הנוכחית, בעוד שמרואן מייצג צדק וחירות", היא מוסיפה.
ברגותי זכה בתחילת החודש לביקור מעורך דינו הישראלי, שעדכן את המשפחה שהוא במצב רוח טוב, למרות מצבו הגופני המתדרדר. "הוא עדיין סיפר בדיחות כדי להעלות את המורל", נזכרת פדווא. "הוא חש הקלה כששמע שהמלחמה הסתיימה והוא חושב על יוזמות חדשות שיעזרו לעם הפלסטיני".
איתמר בן גביר מבקר בתאו של מרואן ברגותי בכלא יחד עם נציב שב"ס קובי יעקובי pic.twitter.com/YYPcO4yAvJ
— הארץ חדשות (@haaretznewsvid) August 14, 2025
פדווא וידאה שהעורך הדין יעביר לברגותי עדכונים משפחתיים אחרונים ומסר של תקווה לגבי "גורמים ומדינות רבים" שקוראים לשחרורו, מה שיוצר בעיניה "הזדמנות לגיטימית" שזה אכן יקרה.
"קרן של תקווה"
פדווא מהססת לפרט על ההזדמנות הזו, מחשש שהדבר יפגע בסיכוי כלשהו לשחרור בעלה – מאמץ שהיא מובילה כבר עשרות שנים. אבל היא אומרת שמשפחתה נמצאת בקשר רצוף עם מנהיגים פוליטיים באזור ובעולם, וקיימה בחודשים האחרונים פגישות עם בכירים אירופאים ופלסטינים וכן עם שרי חוץ מהמזרח התיכון.
"נעשו מאמצים משמעותיים, במיוחד מצד המתווכות, כדי להשיג את שחרורו", היא אומרת, בהתייחס למצרים וקטאר, שהיו מגשרות מרכזיות בהפסקת האש בעזה יחד עם ארצות הברית וטורקיה. "אני כמובן התאכזבתי מאוד שמרואן לא שוחרר [בעסקה בחודש שעבר], אבל דרך פגישות המעקב והתקשורת שלי עם פוליטיקאים, אני רואה שעדיין יש קרן תקווה".
"נעשו מאמצים משמעותיים, במיוחד מצד המתווכות, כדי להשיג את שחרורו. אני כמובן התאכזבתי מאוד שמרואן לא שוחרר, אבל דרך פגישות המעקב והתקשורת שלי עם פוליטיקאים, אני רואה שעדיין יש קרן תקווה"
היא מצביעה על התבטאויותיו של טראמפ למגזין "טיים" כגורם שהחזיר לה את האמונה ברגע של משבר אמון, וזוקפת לזכות "מאמצים גדולים של מדינות באזור ושותפים אחרים למען העניין הפלסטיני" את העלאת הסוגיה על שולחן הממשל האמריקאי.
פדווא לא טוענת שיש לה קשר ישיר עם בכירים במחנה טראמפ, אבל אומרת שמשפחתה קיימה לאורך השנים פגישות קבועות עם דיפלומטים אמריקאים כדי לדון בעניינו של ברגותי, וגורמים בכירים נוספים גם פנו לוושינגטון בשמם.
כשנשאלה על ההשוואות שנעשו בין בעלה לבין מנהיג זכויות האזרח האמריקאי מרטין לותר קינג – שדגל באי־אלימות – וכן בין בעלה לבין נשיא דרום אפריקה לשעבר נלסון מנדלה – שתמך בהתנגדות מזוינת לאפרטהייד לפני שאימץ בהמשך דרך מתונה יותר – פדווא לא דחתה את ההשוואה. "מי שקרא למנדלה טרוריסט רץ להצטלם איתו אחרי שהוא שוחרר", היא אומרת.
אך רבים בישראל ממשיכים לדחות את ההצגה של ברגותי כאיש שלום.
"מי שעשה את מעשה הרצח בחפים מפשע, ולא משנה מי – אפילו יהודי – מקומו אינו בין המשוחררים ולא בין בני החורין, אלא מאחורי סורג ובריח", אומר ג'מאל בראכת, שאחיו סלים בראכת נהרג בפיגוע הירי בתל אביב, בשנת 2017. "כל מי שמנסה לרכך את זה, לנסות לסובב את זה לכיוון של מטרה כלשהי, זה לא מקובל בכלל".
המאחד
למרות היותו בכלא, ברגותי מדורג בעקביות כאחד המועמדים המובילים לנשיא הרשות הפלסטינית שיחליף את מנהיג פת"ח הנוכחי מחמוד עבאס, בן 90, שמחזיק בשלטון מאז מות ערפאת ב־2004 למרות היותו בלתי פופולרי בעליל.
לדברי פדווא, גורמים זרים שהיא נפגשת איתם רואים בברגותי "גורם מייצב", ומצביעים על יכולתו להתמודד עם מה שנחשב לאחת החסימות המרכזיות בפני שלום ישראלי-פלסטיני: הפילוג הפוליטי הפנים־פלסטיני.
לדברי פדווא, גורמים זרים רואים בברגותי "גורם מייצב", ומצביעים על יכולתו להתמודד עם מה שנחשב לאחת החסימות המרכזיות בפני שלום ישראלי-פלסטיני: הפילוג הפוליטי הפנים־פלסטיני
היא מזכירה שב־2006 הוא הוביל את מה שכונה "מסמך האסירים", שבפעם הראשונה הביא לכך שנציגים מחמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור פלסטיניים נוספים חתמו על העמדה של פת"ח התומכת במשא ומתן עם ישראל להשגת פתרון שתי מדינות על בסיס קווי 1967, כאשר מזרח ירושלים היא הבירה הפלסטינית.
מבקריו מציינים שהמסמך אינו מכיר בישראל באופן מפורש, ותומך בזכות הפלסטינים "להתנגד… [ל]כיבוש באמצעים שונים", מה שלדבריהם עשוי לכלול אלימות, אף שברגותי זכה לקרדיט על התעקשותו להוסיף סעיף המגדיר שההתנגדות "תתמקד" בשטח שנכבש ב־1967.
ישראלים טוענים שאימוץ חמאס על ידי פת"ח יפסול אותו כבר שיח אפשרי לשלום, אך מבחינת הפלסטינים, אחדות היא תנאי מוקדם לכך שכל יוזמת שלום תזכה לתמיכה ציבורית
פת"ח וחמאס נותרו יריבים מרים, ורוב המאמצים לקרב ביניהם הניבו הצלחות פושרות בלבד. ישראלים טוענים שאימוץ חמאס על ידי פת"ח יפסול אותו כבר שיח אפשרי לשלום, אך מבחינת הפלסטינים, אחדות היא תנאי מוקדם לכך שכל יוזמת שלום תזכה לתמיכה ציבורית רחבה.
לגבי החשש שרצונו של מרואן באחדות גובר על התנגדותו לחמאס, אומרת פדווא שהאחדות שבעלה מבקש תהיה במסגרת אמנת אש"ף, המחייבת את חבריה להכיר בישראל. "מרואן מאמין שזה יהיה מקור ליציבות אם כל הפלגים ייכנסו למערכת אחת, במקום שיהיו מורדים מבחוץ", היא אומרת.
לדבריה, יכולתו של ברגותי לאחד את הפלסטינים סביב פלטפורמה של שתי מדינות היא הבסיס להתנגדות ממשלת נתניהו לשחרורו.
דיפלומט בכיר ממדינה ערבית מתווכת תיאר את התנגדות נתניהו לשחרור ברגותי כחלק ממאמציו במשך השנים לשמור על הפלגים הפלסטיניים מפולגים. מבקריו של נתניהו טוענים שראש הממשלה פעל לחזק את חמאס כמשקל נגד לרשות הפלסטינית הנשלטת בידי פת"ח, בין השאר בכך שאפשר לקטאר להזרים מאות מיליוני דולרים לעזה שבשליטת חמאס בשנים שקדמו להתקפה של 7 באוקטובר, ובמקביל פעל להחליש את הרשות.
פדווא מציינת שבעלה לא היסס לבקר את מפלגתו שלו, פת"ח, ובכלל זה את חוסר יכולתו של עבאס לקיים בחירות במשך כמעט שני עשורים. "מרואן מאמין בדמוקרטיה עם שלטון החוק, בממשל תקין, בצדק חברתי, בזכויות נשים ובהשתתפות צעירים, והוא היה גלוי לב בביקורתו על הנהגת הרשות כשהיא לא קידמה את הערכים הללו", היא אומרת.
"מרואן מאמין בדמוקרטיה עם שלטון החוק, בממשל תקין, בצדק חברתי, בזכויות נשים ובהשתתפות צעירים, והוא היה גלוי לב בביקורתו על הנהגת הרשות כשהיא לא קידמה את הערכים הללו"
מדברים על תקווה
ב־2008 מצא סקר משותף של האוניברסיטה העברית ושל המרכז הפלסטיני למדיניות וסקרי דעת קהל ש־78% מהישראלים תמכו בשחרור ברגותי בתמורה לחייל החטוף גלעד שליט. הסקר מצא גם ש־45% תמכו בשחרורו של ברגותי כדי שיוכל לקחת חלק במו"מ לשלום ישראלי-פלסטיני, עלייה מ־34% שלוש שנים קודם לכן.
באותה תקופה 31% מהנשאלים סברו שברגותי יכול להגיע להסכם פשרה עם ישראל, ועוד 34% אמרו שעבאס מתאים יותר לתפקיד. רק 22% חשבו שאף אחד מהם לא יצליח.
כיום, האופטימיות הזו כמעט שנעלמה, אך לפי פדווא, ישראלים רבים ממשיכים לתמוך בשחרורו של ברגותי כצעד מרכזי לקראת הסכם – במיוחד כאלה שהכירו אותו או שפטו אותו על בסיס דבריו שלו, ולא על פי "התעמולה" של אחרים, כדבריה.
היא מציינת עשרות פוליטיקאים, בכירי ביטחון ופעילי שלום ישראלים שברגותי פגש לפני ובמהלך תקופות מעצרו, וחלקם קראו לשחרורו.
ראש שב"כ לשעבר עמי איילון אמר ל"הארץ" בשנה שעברה שישראל צריכה לשחרר את ברגותי משום ש"מרואן הוא המנהיג הפלסטיני היחיד שיכול להיבחר ולהוביל הנהגה פלסטינית מאוחדת ולגיטימית בדרך של היפרדות מוסכמת הדדית מישראל".
התמיכה בשחרורו התפשטה גם בתפוצות וכללה דמויות בולטות כמו יו"ר הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר, כפי שחשף זמן ישראל בחודש שעבר. לאודר כינה בהמשך את ברגותי "המנהיג הנכון" לפתרון שתי מדינות.
"המסר שלו לישראלים הוא שהדורות הבאים יהיו אלה שישלמו את המחיר על היעדר השלום", אומרת פדווא. "במקום התנחלויות, כיבוש ואלימות, הגיע הזמן לדבר על תקווה. הגיע הזמן לדבר על חיים של כולם בשלום, ביטחון וכבוד".
"המסר שלו לישראלים הוא שהדורות הבאים יהיו אלה שישלמו את המחיר על היעדר השלום. במקום התנחלויות, כיבוש ואלימות, הגיע הזמן לדבר על תקווה. הגיע הזמן לדבר על חיים של כולם בשלום, ביטחון וכבוד".
למרות שהסכם הפסקת האש בעזה לא הוביל לשחרורו של בעלה, היא עדיין רואה בו זרע של תקווה לכך ש"החרות תורחב" לכל הפלסטינים. "זה חיוני – אנושית, מוסרית, ולעתיד של חירות ושלום – בלי סבל או הרג משני הצדדים, כשילדים בטוחים ושלמים", היא אומרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו