פסק דינם של חמשת שופטי בג"ץ, בראשות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, בעניין חובת הממשלה לנקוט צעדים אופרטיביים לגיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, הוא בראש ובראשונה גיבוי שיפוטי פומבי מהדהד ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
במשך שנה וחצי, מאז פסק הדין הקודם בעניין החובה לגייס את חייבי הגיוס החרדים, היועצת פועלת לבדה מול הממשלה. כעת בא בג"ץ ואומר – כל הצעדים שהיא נוקטת הם מחויבי המציאות, וצריך לפעול אפילו מעבר לכך.
ביוני 2024 ניתן פסק דינו של בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות ממלא-מקום הנשיא באותה עת עוזי פוגלמן, ובו נקבע כי החלטת הממשלה מיוני 2023 להאריך את מדיניות אי-גיוסם של תלמידי הישיבות, על אף שהחוק שמאפשר לתת להם פטור מגיוס פקע – היא בלתי חוקית ובטלה.
במשך שנה וחצי, מאז פסק הדין הקודם בעניין החובה לגייס את חייבי הגיוס החרדים, היועצת פועלת לבדה מול הממשלה. כעת בא בג"ץ ואומר – כל הצעדים שהיא נוקטת הם מחויבי המציאות, וצריך לפעול אפילו מעבר לכך
הרציונל של אותו פסק דין היה: בהיעדר חוק שמאפשר לתת לחרדים פטור, חלה עליהם חובת הגיוס כמו על יתר הציבור, והממשלה אינה רשאית להימנע מגיוסם, ומנקיטת הצעדים הנדרשים לשם אכיפת החוק.
מאז אותו פסק דין, וכחלק מההיערכות לייצוג הממשלה בעתירות החדשות שהוגשו ושפסק הדין בהם ניתן השבוע, קיימה בהרב-מיארה עשרות ישיבות מטה.
באותן ישיבות, היועמ"שית ביקשה לוודא מה עושה צה"ל ומה עושה משטרת ישראל במטרה למקסם את מספרם של החרדים המגויסים, האם עריקים חרדים נעצרים ונשפטים כמו עריקים ממגזרים אחרים, והאם משרדי הממשלה מקיימים את פסק הדין האוסר על תקצוב ישיר או עקיף לחייבי גיוס חרדים המשתמטים משירות בצה"ל.
היועצת המשפטית הייתה לבד בצריח. במצב חסר התקדים שבו מצויה בהרב-מיארה מול הממשלה היה זה בלתי אפשרי עבורה לוודא שהרשות המבצעת אכן עומדת בהוראות הדין
היועצת המשפטית הייתה לבד בצריח. הממשלה עשתה הכול כדי לשבש ולסכל את פעולתה, שהתחייבה מפסק הדין הקודם. במצב חסר התקדים שבו מצויה בהרב-מיארה מול הממשלה, לאחר שהודחה מתפקידה בהחלטת ממשלה והיא ממשיכה לשאת בו מכוח צו-ביניים של בג"ץ, היה זה בלתי אפשרי עבור היועצת לוודא שהרשות המבצעת אכן עומדת בהוראות הדין, נוכח פסק הדין של יוני 2024.
רק לפני חודש ימים, במענה לפנייה של היועמ"שית אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר הצורך לאכוף את חובת הגיוס על חרדים בהתאם לחוק הקיים, השיב לה מזכיר הממשלה, יוסי פוקס:
"עמדת הממשלה, הנתמכת על ידי מערכת הביטחון, היא כי יש להשלים בהקדם האפשרי את הליך החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון, אשר קודמה במרחבי הסכמה עם הנהגת הציבור החרדי".
תשובה זו משקפת חוסר הפנמה שאת החוק הנוכחי יש לקיים, מבלי להתחשב בחקיקה עתידית, שאין כל ודאות שאכן תושלם. סולברג אכן קורע אותה לגזרים: "לא הובא כל נימוק לכך, ועמדה זו לא נתמכה בתשתית, ולו מינימלית".
בסופו של דבר היועמ"שית הציגה בפני בית המשפט עמדה מתונה יחסית, שאף שהיא משקפת הסכמה כי בהיעדר חוק שיעניק פטור לחרדים מגיוס, יש חובה לגייסם; הבנה כי לצה"ל יש בעת הזאת צורך קריטי בחיילים נוספים; ושותפות בהגנה על ערך השוויון בגיוס לצה"ל – היא הביעה גם, בשם הדרג הפוליטי, חשיבות רבה בכך שמדיניות הגיוס של תלמידי ישיבות תהיה "הדרגתית", תוך "התחשבות ביכולת הקליטה של צה"ל".
השופט סולברג, שכתב את פסק הדין בהסכמת חבריו דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, לא הסתפק בעמדה המתונה הזאת – וקבע ארבע נקודות מוצא לפסק הדין, שהן במידה רבה גם נקודת הסיום שלו:
- בהיעדר חקיקה ייעודית שעשויה להעניק לחרדים פטור מגיוס, החוק הנוכחי חל באופן שוויוני ומטיל חובת גיוס כללית על האוכלוסייה בישראל, לרבות הציבור החרדי, ולממשלה אין סמכות להעניק פטור לתלמידי הישיבות.
- העובדה שבני הציבור החרדי, רובם ככולם, אינם מתגייסים לצה"ל מאז קום המדינה, מהווה פגיעה קשה, "מעיקה וזועקת" בזכות לשוויון.
נוכח המלחמה בת השנתיים מאז 7 באוקטובר 2023, קיים צורך ביטחוני ממשי בקליטת 12 אלף חיילים נוספים, מחצית מתוכם לשירות קרבי. כלומר, לא מדובר במאבק לגיוס תלמידי הישיבות רק לשם העיקרון
- נוכח המלחמה בת השנתיים מאז 7 באוקטובר 2023, קיים צורך ביטחוני ממשי בקליטת 12 אלף חיילים נוספים, מחצית מתוכם לשירות קרבי. כלומר, לא מדובר במאבק לגיוס תלמידי הישיבות לשם העיקרון, או מתוך גישה אזרחית הדבקה בזכות לשוויון. צה"ל משווע לחיילים נוספים.
- ההבנה שהחובה לגייס את תלמידי הישיבות איננה רק בגדר משימה של צה"ל לבדו. זוהי "משימה לאומית בעלת חשיבות עליונה". לא ניתן להסתפק בפעולות שעורך צה"ל בעניין זה. כל רשויות השלטון הרלוונטיות בישראל נדרשת לפעול, כל אחת במסגרת סמכויותיה. "המציאות הקיימת – מציאות לא חוקית", תמצת סולברג.
מכאן, פסק הדין הופך להיות מעין דף הנחיות לפעולות, שלגביהן היועצת ומשרדי הממשלה שקועים באינסוף מריבות: החל מההצדקה להוצאת כלל צווי הגיוס לאוכלוסייה החרדית, בחודש יולי האחרון; ועד החובה לנקוט צעדי אכיפה אישיים, לרבות פליליים.
בדיון שהתקיים לפני כשלושה שבועות, השופטים שמעו נתונים עגומים על מספר המעצרים שבוצעו לעריקים חרדיים. סולברג כינה זאת "היקף מצומצם ביותר, כמעט זניח".
בדיון שהתקיים לפני כשלושה שבועות, השופטים שמעו נתונים עגומים על מספר המעצרים שבוצעו לעריקים חרדיים. סולברג כינה זאת "היקף מצומצם ביותר, כמעט זניח"
הקריטריון שבית המשפט בחר כדי להתמודד עם מצב זה, הוא לקבוע ששיעור המעצרים של משתמטים חרדים, מבין כלל העריקים החרדים, יהיה זהה לשיעור המעצרים של משתמטים חילונים או ציוניים-דתיים מקרב אוכלוסייתם שלהם.
זו אינה בחירה שרירותית אלא כזו המבוססת על הזכות לשוויון – לא רק זכותם של המשרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים, כי גם בני אוכלוסיות אחרות שחלה עליהן חובת גיוס יבואו וימלאו את חובתם; אלא גם הזכות שלפיה לא רק עריקים ומשתמטים חילונים ודתיים יוכנסו למסלול של אכיפה פלילית, אלא שכך ייעשה גם כלפי עריקים חרדים.
התחושה לאורך קריאת פסק הדין היא תחושה משונה: הדברים הללו לא היו צריכים להיכתב בפסק דין של בית המשפט העליון. לא מפני שאינם נכונים, או אינם תקפים, או אינם ראויים. אלא מפני שכאן לא מדובר בפסק דין חדשני, המעמיק חקור ועמוס אסמכתאות והפניות לכתיבה אקדמית.
הדברים הללו לא היו צריכים להיכתב בפסק דין של בית המשפט העליון. לא מפני שאינם נכונים, או אינם תקפים, או אינם ראויים. אלא מפני שכאן לא מדובר בפסק דין חדשני
המסמך נקרא יותר כחוות דעת פנימית, המפרטת את הצעדים שניתן ורצוי לעשות ביחס לקבוצות העצומות של מי שאינם מתגייסים.
ובכל זאת אנחנו כאן, והמסמך הזה הוא פסק דין. עדות נוספת להתנהלותה המופקרת של הממשלה בכל תחום, ובכלל זה גם בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות.










































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו