שר האנרגיה של קטאר, סעד אל־כעבי, הזהיר ביום שישי כי המלחמה עלולה להקפיץ את מחירי הנפט ל־150 דולר לחבית כבר בשבועות הקרובים ו"להפיל את כלכלות העולם". אפשר לטעון שמדובר בתחזית קיצונית מדי של אישיות בעלת אינטרס מובהק בתחום הגז. מה שאי אפשר להתכחש לו הוא שגם אם מחירי הנפט הגבוהים לא ימוטטו כלכלות, הם יכניסו אותן לצרה גדולה.
הדברים של כעבי נאמרו לאחר שמחיר הנפט רשם עלייה שבועית של כ־35% מאז תחילת המלחמה. מדובר בעלייה השבועית הגבוהה ביותר בחוזים עתידיים על נפט מאז 1983. נוסף על כך טען כעבי כי יצואניות המפרץ יפסיקו את הייצור בתוך ימים ספורים אם מכליות לא יוכלו לחצות את מצר הורמוז. הסיבה היא שמקום אחסון הנפט הולך ואוזל באותן מדינות, בהינתן שאין מכליות שמוציאות אותו.
מצר הורמוז אינו עוד נתיב שיט. זהו אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים של הכלכלה הגלובלית. דרך המצר עברו ב־2024 ובתחילת 2025 יותר מרבע מסחר הנפט הימי בעולם, וכ־20% מצריכת הנפט והמוצרים הנלווים בעולם. נוסף על כך, בערך חמישית ממסחר הגז הטבעי הנוזלי העולמי עבר שם, בעיקר מקטאר. הדרכים האלטרנטיביות למצר הן בעלות קיבולת העברה נמוכה משמעותית ממנו.
העולם של 2026 אולי מדבר כבר על מעבר לאנרגיה מתחדשת, אך הוא עדיין מתבסס על דלק מאובנים ועל לוגיסטיקה ימית. כשיש איום על מעבר מכליות ועל אספקת האנרגיה לעולם, מחירי האנרגיה עולים
לכן אם המעבר במצר משתבש, לא נפגע רק שוק אחד. נפגעים במקביל שוק הנפט, שוק הגז הטבעי הנוזלי, שוק הביטוח הימי, שוק ההובלה הימית ולמעשה כל שרשרת האספקה העולמית.
העולם של 2026 אולי מדבר כבר על מעבר לאנרגיה מתחדשת, אך הוא עדיין מתבסס על דלק מאובנים ועל לוגיסטיקה ימית. כשיש איום על מעבר מכליות ועל אספקת האנרגיה לעולם, מחירי האנרגיה עולים.
השלכות של תרחיש מחירי אנרגיה גבוהים, כפי שמתאר כעבי, הן אינפלציה שמרימה ראש, שחיקת ההכנסה הפנויה, הגדלת עלויות ייצור ופגיעה בתעשייה, בתעופה, בלוגיסטיקה ובתעשיית הכימיקלים.
אחד החששות הגדולים ביותר במצב כזה הוא שבנקים מרכזיים ידחו את הורדות הריבית הצפויות או אפילו יקשיחו את המדיניות המוניטרית שלהם. כל זה הוא כאב ראש עצום לכלכלות העולם.
האיראנים מצדם לא צריכים לעשות יותר מדי כדי לחסום את מצר הורמוז. מבחינתם מספיק לפזר איום או שניים ולפגוע בכמה כלי שיט באזור כדי להוכיח כוונות. בתוך זמן קצר הם סגרו דה פקטו את המצר, ועל הדרך גרמו לזינוק בפרמיות ביטוח המלחמה על מעבר ספינות בו.
לפי "רויטרס", פרמיות הביטוח כבר זינקו ביותר מ־1,000% מאז תחילת המלחמה. במקרים מסוימים הגיעו הפרמיות לרמה של עד כ־3% מערך האונייה למסע יחיד – כלומר מיליוני דולרים להפלגה אחת
לפי "רויטרס", פרמיות הביטוח כבר זינקו ביותר מ־1,000% מאז תחילת המלחמה. במקרים מסוימים הגיעו הפרמיות לרמה של עד כ־3% מערך האונייה למסע יחיד – כלומר מיליוני דולרים להפלגה אחת. זה הופך את ההפלגה, מבחינת חברות הספנות, ללא כלכלית.
כדי להרגיע את הרוחות ובעיקר את המחירים הודיע הממשל האמריקאי על תוכנית להפעלת ביטוח משנה ימי באזור המפרץ, שיכסה הפסדים של עד כ־20 מיליארד דולר.
זה נשמע נהדר ומרגיע, אלא שהביטוח הוא ברגע זה הבעיה המשנית בכל הסיפור. האתגר המרכזי בשלב זה הוא הבטיחות. צוותי ובעלי המכליות אינם מוכנים לסכן את עצמם במעבר במצר בעבור שום פוליסת ביטוח בעולם.
כדי לפתור גם את הבעיה הזו הבטיח הממשל האמריקאי כי ילווה ויאבטח מכליות שעוברות במצר. חיל הים האמריקאי כבר עשה זאת בשנת 1987 בהצלחה, כאשר כלי שיט מסחריים הפכו למטרות במהלך מלחמת איראן–עיראק. אלא שהפעם יש הבדל גדול. באותה תקופה צבא ארה"ב לא ניהל מלחמה נגד איראן בו־זמנית ולא התמודד עם איומים חדשים יחסית כמו כטב"מים.
ליווי מכליות דורש משאבים שכרגע נחוצים להגנה על כוחות המשימה האמריקאים עצמם במלחמה מול טהרן. ייקח זמן לארגן ולהסיט את המשימות כדי שיוכלו גם ללוות מכליות, ואפילו הממשל עצמו עדיין אינו מסוגל לספק תאריך יעד למועד שבו הדבר יתאפשר.
נכון לעכשיו ההערכה היא כי יותר מ־400 מכליות תקועות באזור מצר הורמוז. מדובר ביותר מפי ארבעה ממספר המכליות שעוברות במצר ביום שגרה רגיל וללא צורך באבטחה
אבל גם לאחר שיוקצו המשאבים, אין לאמריקאים די כלי ליווי ימיים כרגע כדי לפתוח את הפקק האדיר שהצטבר במפרץ הפרסי בזמן סביר.
נכון לעכשיו ההערכה היא כי יותר מ־400 מכליות תקועות באזור מצר הורמוז. מדובר ביותר מפי ארבעה ממספר המכליות שעוברות במצר ביום שגרה רגיל באופן חופשי וללא צורך באבטחה. העברת כמות כזו של מכליות, אחת אחת ובאבטחה צמודה, היא תהליך ארוך מאוד, וספק אם יהיה יעיל בכלל.
![תחנת דלק של "של" בדאלאס, ארה"ב, 6 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Tony Gutierrez)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/AP26065776071163-1024x640.jpg "תחנת דלק של "של" בדאלאס, ארה"ב, 6 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Tony Gutierrez)")
ובכל מקרה ספק אם גם בעלי אוניות, חוכרים וצוותים יסכימו לעבור במצר אפילו עם אבטחה. הסיבה פשוטה: האבטחה האמריקאית אינה מסירה את האיום האיראני עצמו.
איראן או כוחות מטעמה עדיין יהיו מסוגלים לפגוע במכליות, לפזר מוקשים, להפעיל כטב"מים, טילים או סירות מהירות. במקרה כזה גם אונייה עם ליווי יכולה להיפגע. יש הטוענים שליווי כזה אף עלול להחמיר את המצב ולהכניס את המכליות בעל כורחן אל תוך שטח של חילופי אש בין הצדדים.
בסופו של דבר גם האמריקאים מבינים שמצר הורמוז לא ייפתח באמת באמצעות הבטחה כזו או אחרת של טראמפ. שוק הספנות פועל על בסיס ניהול סיכונים, לא על בסיס הצהרות
בסופו של דבר גם האמריקאים מבינים שמצר הורמוז לא ייפתח באמת באמצעות הבטחה כזו או אחרת של טראמפ. שוק הספנות פועל על בסיס ניהול סיכונים, לא על בסיס הצהרות פוליטיות. כל עוד אין הכרזה על סיום מצב המלחמה או פתרון צבאי שינטרל את הסיכון האיראני באופן משמעותי, השוק ימשיך לתמחר כאוס.
גם אם רשמית המצר "ייפתח" על ידי האמריקאים בהמשך המלחמה, הוא עלול להישאר סגור בפועל עוד זמן רב – פשוט כי חברות ספנות יעדיפו שלא לקחת את ההימור.
לכן בפני טראמפ תעמוד במוקדם או במאוחר הדילמה בין הפסקת המלחמה באויב האיראני, שכל כך שנוא עליו, לבין פגיעה בבסיס תומכיו בארה"ב באמצעות מחירי נפט בשמיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו