מדינות המפרץ מחפשות את היום שאחרי
השבוע בכירים איראנים, ובהם שר החוץ עבאס עראקצ'י והנשיא מסעוד פזשכיאן, המשיכו לשקר במצח נחושה לגבי פגיעות במטרות אזרחיות במדינות המפרץ. בעודם מסבירים שאיראן "מכבדת את ריבונותן של שכניה", כטב"מים קטלניים פגעו במגדלי יוקרה בדובאי, בתשתיות בקטאר, בשכונות מגורים בבחריין ובמאגרי הנפט בנמל סלאלה בעומאן.
עומאן ייחודית בנוף האזורי, משום שהיא נחשבת למדינה הקרובה ביותר לאיראן, ובמשך שנים רבות משמשת מתווכת בין ארה"ב לאיראן.
כמו כן, להבדיל מערב הסעודית, כווית או בחריין, אין בשטחה בסיסים אמריקאיים (יחד עם זאת, עומאן חתומה על הסכם המאפשר לאמריקאים להשתמש בתשתיות ובבסיסים עומאניים במקרה הצורך). כאמור, גם היא הותקפה על ידי משמרות המהפכה האיראניים, ולא בפעם הראשונה.
שר החוץ העומאני בדר בן חמד אל־בוסעידי סיפק השבוע הצהרה נדירה ביותר, שבה תקף את ישראל ואת ארה"ב וכרך בין המלחמה נגד איראן לבין הסכסוך הישראלי–פלסטיני
אך בבירת עומאן מסקט מפנים אצבע מאשימה לא מעבר למפרץ, אלא לישראל ולארה"ב. שר החוץ העומאני בדר בן חמד אל־בוסעידי סיפק השבוע הצהרה נדירה ביותר, שבה תקף את ישראל ואת ארה"ב וכרך בין המלחמה נגד איראן לבין הסכסוך הישראלי–פלסטיני.
"המטרה האמיתית של המלחמה היא להחליש את איראן, לעצב מחדש את פני האזור ולקדם את תהליך הנורמליזציה, זאת בתוך הקשר רחב יותר הכולל גם ניסיונות למנוע הקמת מדינה פלסטינית ולהחליש כל מדינה או מוסד הניצבים לצד פרויקט הקמת המדינה הפלסטינית או תומכים בו.
"עומאן לא תצטרף ל'מועצת השלום' […] ולא תנרמל את יחסיה עם ישראל", כתב אל־בוסעידי בהודעה שפורסמה בעיתון עומאני ממשלתי.
כמו רבים אחרים במזרח התיכון, גם העומאנים שואלים את עצמם לאן המלחמה הזאת הולכת ומה יקרה במפרץ ביום שאחרי, כאשר הכוחות האמריקאים יחזרו לביתם בעוד שעמי האזור יישארו פנים מול פנים עם איראן מוחלשת אך אלימה מאוד. האם איראן תנסה להגיע לפצצה גרעינית למרות הכול? האם תמשיך לתקוף את שכניה ולפגוע בכלכלתם?
בשלב הזה נראה שעומאן וקטאר מנסות לשמר את הגשרים ולהכין את הקרקע ליום שאחרי, בעוד שבאיחוד האמירויות, בבחריין ובערב הסעודית נוקטים גישה לוחמנית הרבה יותר כלפי טהרן.
יחד עם זאת, איחוד האמירויות היא לפי שעה המדינה המפרצית היחידה שסגרה את שערי השגרירות האיראנית בשטחה, ואף אחת מהמדינות הללו לא הצטרפה למלחמה של ארה"ב וישראל
לדוגמה, הפרשן האמירתי עבד אל־חאלק עבדאללה, שנחשב דווקא לאחד הקולות הביקורתיים ביחס לנורמליזציה עם ישראל, אמר בריאיון לעיתון "וושינגטון פוסט" שאיראן הפכה מיריבה לאויבת. "המילה הפתעה לא מספיקה כאן. במהלך 47 שנים איראן הייתה איום. כעת היא הפכה לאויבת".
יחד עם זאת, איחוד האמירויות היא לפי שעה המדינה המפרצית היחידה שסגרה את שערי השגרירות האיראנית בשטחה, ואף אחת מהמדינות הללו לא הצטרפה למלחמה של ארה"ב וישראל.
לא ברור כיצד תסתיים המלחמה, אך בינתיים, כאשר בבירות ערב רואים כיצד ביום ירושלים, המצוין מדי שנה ביום שישי הרביעי של רמדאן באיראן ובגרורותיה, מאות אלפי בני אדם יוצאים לרחובות טהרן כדי להשתתף בתהלוכה המונית, בעוד שעלי לאריג'אני, יו"ר המועצה לביטחון לאומי ודה פקטו שליטה של איראן, מתהלך בחופשיות בליווי מפקד כוחות המשטרה שנטל חלק פעיל בדיכוי המפגינים – ברור מדוע הם מטילים ספק בכך שלאחר שהכול ייגמר ביטחונם יהיה מובטח.
המיאוס בלבנון גובר, אבל חזבאללה עדיין מחזיק בכוח
לפני כשנה וחצי, כאשר ישראל חתמה על הפסקת אש בלבנון, בכירים ישראלים הבטיחו לתושבי הצפון ולעם ישראל כולו שצה"ל הצליח "להחזיר את חזבאללה עשרות שנים אחורה" ושחזבאללה "הוא לא אותו חזבאללה".
נכון שגם אז ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ש"אם נצטרך לתקוף בלבנון – נתקוף", והינה ישראל שוב תוקפת בדאחיה, בעלבכ ונבטיה. אך חייבים לזכור שהמטרה של כל מדינה אחראית היא לספק ביטחון לתושביה, ולא להגיע למצב שבו אזרחיה שוב יושבים במקלטים כאשר הם מותקפים על ידי ארגון טרור, שגם אם הוא נמצא עם הגב לקיר, עדיין מסוגל לגרום ללא מעט נזק.
מטורף לחשוב שאחרי שנתיים של לחימה בעזה, שבה עדיין שולט חמאס, מישהו באמת סבור שניתן "למחוק", "לגרש", "לרסק" ולחיות טוב, באושר ובעושר וללא כל דאגה
המיאוס מחזבאללה בלבנון עצום. אזרחים לבנונים מקליטים את עצמם מקללים את המזכ"ל נעים קאסם, הממשלה החליטה להוציא את הפלג הצבאי מחוץ לחוק (מדוע הדבר לא נעשה מייד לאחר החתימה על הפסקת האש?), והרשתות החברתיות מלאות בזעם וביקורת חריפה נגד הארגון, שאפילו לא מנסה להסתיר שהוא יורה מתוך אזורים אזרחיים – בתים, בתי ספר ובתי חולים.
והינה, שר הביטחון ישראל כ"ץ שוב מאיים להחריב את לבנון ולהפוך אותה לעזה, כלומר למחוק אותה מעל האדמה. מטורף לחשוב שאחרי שנתיים של לחימה בעזה, שבה עדיין שולט חמאס, מישהו באמת סבור שניתן "למחוק", "לגרש", "לרסק" ולחיות טוב, באושר ובעושר וללא כל דאגה.
ישראל מאיימת על ממשלת לבנון, שלמרות כוונותיה הטובות אינה מצליחה בינתיים לגייס מספיק אומץ וכוחות כדי לרסק את הארגון הרצחני. האם האיומים הללו יעזרו? אם נשיא לבנון יתפטר עכשיו, והממשלה הנוכחית – שהציעה לישראל לראשונה משא ומתן ישיר ונורמליזציה – תקרוס, האם ישראל תהיה בטוחה יותר או דווקא הרבה פחות?
חזבאללה פועל בלבנון מאז שנות ה־80. הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהחברה השיעית בלבנון, הקים מדינה בתוך מדינה ויצר לעצמו צבא חזק בהרבה מהצבא הלבנוני. האם מישהו באמת חשב שניתן לפרז את חזבאללה בתוך שנה?
ישראל חייבת להגן על אזרחיה, ואין כל פסול בהנחתת מכות כואבות על ארגון טרור הפועל בשיתוף פעולה עם איראן. אך במקביל ישראל הייתה יכולה לפתוח במשא ומתן עם הלבנונים שרוצים עתיד אחר, ולתאם פעולה גם עם הסורים שסולדים מחזבאללה וחולמים להחלישו.
ישראל חייבת להגן על אזרחיה, אך במקביל הייתה יכולה לפתוח במו"מ עם הלבנונים שרוצים עתיד אחר, ולתאם פעולה גם עם הסורים שסולדים מחזבאללה
החלק האחרון חשוב במיוחד: הגבול בין לבנון לסוריה אינו סגור באופן הרמטי. כוחות הביטחון הסורים חלשים מכדי לחצות את הגבול ללבנון ולהצטרף ללחימה, אך ישראל וסוריה בהחלט היו יכולות לעבוד יחד כדי למנוע מחזבאללה להשתקם ולהמשיך לקבל נשק וכספים דרך פרצות בגבול בין לבנון לסוריה – ותוך כדי אולי גם להגיע לסיכומים כאלה ואחרים ביניהן.
בינתיים ממשלת ישראל ממשיכה בעיקר לאיים, במקום להציג חזון כלשהו – לשכניה ולעמה שלה.
השבוע בתולדות מזה"ת: הקמת הממלכה הערבית של סוריה
ב־8 במרץ 1920 הכריז הקונגרס הלאומי הסורי בדמשק על הקמת הממלכה הערבית של סוריה. בראש הממלכה הועמד המלך פייסל הראשון, בנו של השריף חוסיין ממכה, שהיה אחד ממנהיגי המרד הערבי הגדול נגד האימפריה העות'מאנית. הממלכה התיימרה לשלוט בכל שטחי "סוריה הגדולה", שכללו מלבד סוריה גם את שטחי לבנון, ירדן וארץ ישראל של ימינו.
הקמתה של הממלכה עמדה בסתירה ישירה להסכם סייקס–פיקו החסוי ולתוצאות ועידת סן רמו, שהתקיימה באפריל 1920 ושבה חילקו המעצמות האירופיות את המזרח התיכון לאזורי השפעה. צרפת, שראתה בשטחי סוריה ולבנון נחלה בלעדית שלה, התנגדה נחרצות לעצמאות הערבית ושלחה אולטימטום לממשלתו של פייסל.
יממה לאחר מכן נכנסו הכוחות הצרפתיים לדמשק, הממלכה פורקה רשמית ופייסל נאלץ לעזוב את המדינה. סוריה הפכה לשטח תחת מנדט צרפתי, שחולק בהמשך למספר ישויות מדיניות קטנות על בסיס עדתי
שיאו של העימות היה בקרב מייסלון ב־24 ביולי 1920. כוח סורי קטן ודל אמצעים, בפיקודו של שר ההגנה יוסוף אל־עזמה, ניסה לבלום את הצבא הצרפתי בדרכו לדמשק. אל־עזמה נהרג בקרב, שהפך מאז לסמל של לאומיות והקרבה סורית.
יממה לאחר מכן נכנסו הכוחות הצרפתיים לדמשק, הממלכה פורקה רשמית ופייסל נאלץ לעזוב את המדינה. סוריה הפכה לשטח תחת מנדט צרפתי, שחולק בהמשך למספר ישויות מדיניות קטנות על בסיס עדתי. פייסל עצמו הפך בחסות הבריטים למלך עיראק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולבנון זה חיזבאללה. לא ניתן להפריד. הם חלק מהשלטון. הדבר החשוב הוא איך מגיבים למתקפה על ישראל. כניסה ויציאה לסבבי לחימה קצרים או ארוכים,שנקראים מבצע או מלחמה,עם תפיסת שטח לזמן קצר או ארוך,מעולם לא הביאה תוצאה שמשנה את הכיוון. הכיוון הוא המשך פגיעה במדינת ישראל.
לכן הדבר היחידי שיהווה שינוי מהותי הוא כיבוש שטח כמו שנעשה בגולן וכמו שנעשה בחצח האי סיני. אבל צריך מראש להודיע להם שהשטח לא יוחזר. זה המחיר שהם צריכים לשלם עבור התוקפנות האינסופית שלהם. רק כך יווצר מאזן אימה אמיתי עבורם. זה המחיר היחד שאכפת להם ממנו. אנשים מתים ופגיעה בכלכלה אינם משמעותיים עבורם לא בטווח הרחוק ובקושי בטווח הקרוב. הצבור שלנו והפוליטיקאים שלנו צריכים להתעורר ולהבין זאת. צריך לכבוש ולסלק את האוכלוסיה. זה המחיר וזה הפתרון
שר הבטחון הוא שילוב קטלני של בדיחה והדיוט עם פוקוס בלעדי לבייס.
על מלחמותיו המגעילות ברמטכל במהלך מלחמה והנזקים שגרם לצה"ל ומדינת ישראל עוד יכתבו ספרים והלוואי שגם יתן את הדין. מתנהל במשרד החשוב כמו בסניף הליכוד אשקלון. איש ארור ונתעב.