במקום אחד בישראל התרסקה השבוע זחיחות העליונות היהודית: חדר המיון בבית החולים בנהריה. שם לא שואלים אם הרופא ערבי, לא בודקים אם הסגל הרפואי עומד בהגדרות הלכתיות של יהדות.
שם לא מתעניינים אם מדובר באישה, להט"ב, מוסלמי, דרוזי, חילוני או עולה חדש דובר רוסית. כולם ממוקדים בדבר אחד בלבד: הצלת חיים בטיפול מבוסס מדע, מחקר, השכלה וכוח אנושי מסור.
למקום הזה הגיע בנו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר נפצע בלחימה בגבול לבנון ופונה למרכז הרפואי בנהריה. זהו רגע אנושי שכל הורה יכול להזדהות איתו. זהו גם רגע המאיר באור חד את הפער בין הפוליטיקה המנהלת כיום את המדינה לבין המציאות המחזיקה אותה בחיים.
לחדר המיון בנהריה פונה בנו של שר האוצר סמוטריץ', שנפצע בלחימה בגבול לבנון. זהו רגע המאיר באור חד את הפער בין הפוליטיקה המנהלת כיום את המדינה לבין המציאות המחזיקה אותה בחיים
סמוטריץ' פרסם פוסט תודה לצוות הרפואי שטיפל בבנו. הוא הודה לרופאים, לצוות הטיפולי, לפרמדיקים, לצה"ל ולקב"ה. מחווה יפה. רק פרט קטן אחד נשמט מהסיפור וכנראה לא במקרה: שמו של מנהל בית החולים, פרופ' מסעד ברהום. ערבי נוצרי יליד שפרעם.
יומיים לפני כן, התראיינו פרופ' ברהום וצוותו בכאן 11 ודיברו על הטיפול המסור בפצועי צה"ל ופצועי ההפגזות בצפון. מסלול המצוינות וההשכלה של פרופ' ברהום מרשים ביותר והוא גם בוגר תכנית מנהיגות קרן וקסנר המושמצת על ידי הקואליציה של ממשלת ישראל.
סמוטריץ' גם לא הזכיר עוד עובדה שאינה נוחה לו פוליטית: חלק משמעותי מהצוותים הרפואיים בצפון הם ערבים ויוצאי חבר העמים. במילים אחרות: הא.נשים שהוא – מפלגות הימין והמפלגות הדתיות אוהבים להציג כאיום על הזהות הלאומית וקיומה של המדינה כמדינה יהודית, הם אלו שהצילו את חייו של בנו.
בשנת 2016 אמר סמוטריץ' בתקשורת כי אשתו אינה רוצה שרופא ערבי יטפל בה ואינה רוצה לשכב בחדר לידה לצד נשים ערביות. אידאולוגיה גזענית מכעיסה שהכתה גלים. והנה הוא ואשתו רויטל, מכל האנשים, חייבים את חיי בנם לצוות רפואי שרובו ערבי, בבית החולים המנוהל על פרופסור ערבי.
סמוטריץ' גם אמר לאחרונה כי ימליץ לבתו שלא להתגייס. הוא ואותם פוליטיקאים המדברים נגד שירות נשים בצה"ל, גאים בהישגי הצבא ומוגנים, תודות לעוז רוחן של נשים לוחמות: טייסות, נווטות, פרמדיקיות ולוחמות.
ב-2016 אמר סמוטריץ' כי אשתו אינה רוצה שרופא ערבי יטפל בה, או לשכב בחדר לידה לצד נשים ערביות. והנה הוא ואשתו רויטל חייבים את חיי בנם לצוות רפואי שרובו ערבי, בבית החולים המנוהל על פרופסור ערבי
הפוליטיקאים המדברים בזלזול ובגבהות לב אודות ערבים, נהנים מתוצרי הגניוס וההון האנושי של החברה הערבית בישראל. הם בוחלים בציבור דוברי הרוסית וביהדותם – אבל פוגשים אותם בכל צומת חיונית. הם משתלחים בנשים פמיניסטיות – אבל נתרמים מהשכלתן והצלחתן.
הם מבטלים בזלזול לימודי ליבה, מחקר ומדע – ונהנים מפירותיהם. הם פועלים להוריד את רף הדרישות האקדמיות בשירות הציבורי ובמקצועות פרה-רפואיים כדי לסדר ג'ובים לציבור מצביעיהם נטולי ההשכלה הראויה – אבל לעצמם ומשפחותיהם הם דואגים לקבל את הטיפול המקצועי הטוב ביותר, המבוסס מדע ומחקר.
ינון מגל חגג בפטריוטים בערוץ 14 את פגיעת הטיל במעבדות המחקר במכון ויצמן והכריז: "הקב"ה 1, ויצמן 0". אבל אם יזדקק חלילה, הוא או מישהו ממשפחתו, לתרופה למחלה קשה, סביר להניח שיעדיף תרופה מתקדמת שפותחה במכון ויצמן ולא קמע או ברכה מרב.
כל אותם פוליטיקאים המטיפים למדינת הלכה, להתבדלות לאומית ולטוהר לאומי‑דתי נשענים יום‑יום על חברה ישראלית מגוונת אנושית ומגדרית, משכילה, מתקדמת, מקצועית, רב‑תרבותית ודתית.
האירוניה עולה לדרגת סאטירה, כאשר סמוטריץ', המודה לצוות הרפואי הצפוני, חתום כשר האוצר של ישראל על העברת מיליארדים לכספים קואליציוניים למוסדות חרדיים שאינם מלמדים ליבה וקוראים להשתמטות, לרשות לזהות יהודית גזענית ולמנגנונים פוליטיים שנועדו לשמור על הקואליציה. כל זאת על חשבון תקציבי שיקום הצפון ופגיעה קשה במערכות ציבוריות כמו בתי חולים. כולל זה שהציל את בנו.
מגל חגג בערוץ 14 את פגיעת הטיל במעבדות המחקר במכון ויצמן: "הקב"ה 1, ויצמן 0". אבל אם יזדקק לתרופה למחלה קשה, סביר להניח שיעדיף תרופה מתקדמת שפותחה במכון ויצמן ולא קמע או ברכה מרב
זו מחלה אוטואימונית: ההנהגה הנוכחית מסכנת את ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית, מרסקת את את המערכות הציבוריות, את מערכת החינוך הממלכתי, את ההשכלה הגבוהה, את המחקר והמדע. בתהליך הזה הכול יקרוס גם עליהם.
סמוטריץ' הוא רק עוד סטטיסט במחזה הזה. הבמאי האמיתי יושב קומה אחת מעליו: ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחת הנהגתו הפכה ההסתה לשפה פוליטית ולכלי שלטוני ותעמולתי. גזענות הפכה למשנה סדורה יחד עם סימון קבוצות שלמות בחברה הישראלית לחשודות קבועות בחתירה תחת קיומה של המדינה.
אבל כאשר נתניהו מתגאה במדינת ישראל, הוא מדבר עליה כסטארט אפ ניישן ולא כמדינת הלכה. כשהוא נזקק לייצוג המשפטי הטוב ביותר בבית הדין בהאג, הוא פונה דווקא לאדם שהמחנה שלו הפך לדמוני: נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק.
אותו אהרן ברק הנושק לגיל 90, שתומכי הממשלה הפכו לסמל של "האליטות", לעלי ח'אמינאי המקומי ולאדם המשוקץ ביותר.
ברק מותקף באלימות על ידי בריוני הבסיג' המקומיים, הזוכים לגב ולמילים חמות משרי ממשלתו של נתניהו, שמעולם לא גינה זאת. ברק נרתם לטובת השליחות הלאומית באצילות ומחויבות למדינתו ובהתעלמות מיחסו של נתניהו ושלוחיו.
כאשר נתניהו מתגאה במדינת ישראל, הוא מדבר עליה כסטארט אפ ניישן ולא כמדינת הלכה. כשהוא נזקק לייצוג המשפטי הטוב ביותר בבית הדין בהאג, הוא פונה דווקא לאדם שהמחנה שלו הפך לדמוני
כאשר משרד החינוך של יואב קיש מבקש לשווק תנ"ך וזהות יהודית בבתי הספר, הוא פונה לדמותו של דוד בן‑גוריון לא לדמויות הרבניות והקנאיות שלפתחן הוא משחר. למרות ניסיונות השחרת דמותם של דור המייסדים של המדינה בידי פוליטיקאים מהימין והחרדים, בן‑גוריון הוא הקונצנזוס הישראלי והיהודי החשוב.
כשמתפזר ערפל הרעל הפוליטי וההשתלחויות של הנהגת המדינה בציבור שאינו נמנה על תומכיה, מסתבר שמדובר בעגלה ריקה ורעשנית, התופסת טרמפ קבוע על העגלה המלאה של ההשכלה, המדע, התרבות, המורשת הישראלית והציבור המגוון הנושא בנטל הכלכלי והבטחוני.
כל מה שעושה הנהגת העגלה הריקה הם מופעי טנטרום של בוז ריקני למייסדים והערכים שעליהם נבנתה המדינה, וכלפי כל מי שממשיכים את החזון הישראלי דמוקרטי. הם עושים זאת מבלי שהפוליטיקאים המסיתים יציגו חלופה המעניקה מענה טוב יותר.
קהל תומכיה של הנהגת העגלה הריקה מתאפיין בציבור הסוגד למנהיג אחד ורואה בו את בסיס קיומה של המדינה, יחד עם קבוצות דתיות המתנגדות למדינה דמוקרטית, ליברלית וישראלית.
ציבור זה חשוף יומיום לליבוי יצרים, טיפוח שנאה, גזענות ויהדות מומצאת של רבנים מסוכנים, המובילים בנחישות למדינת הלכה משיחיסטית סמכותנית הדומה יותר למדינות אויב פונדמנטליסטיות ודכאניות.
כשמתפזר ערפל הרעל הפוליטי וההשתלחויות של הנהגת המדינה בציבור שאינו נמנה על תומכיה, מסתבר שמדובר בעגלה ריקה ורעשנית, התופסת טרמפ קבוע על העגלה המלאה של ההשכלה, המדע, התרבות
פתגם ידוע אומר: האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק. מסתבר שגם האלוהים של סמוטריץ'. כאשר הילד שלך שוכב פצוע במיון, גם האנשים שעד לפני רגע טענת כי הם סכנה למדינה ולחברה, הופכים לפתע לאנשים שאתה הכי תלוי בהם ומפקיד בידיהם את היקר לך מכל. הם מקור ההחלמה והתקווה.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו