פיתוח כלכלי אינו פרס על התנהגות טובה

מרטין לותר קינג והנשיא לינדון ג'ונסון בחדר הקבינט בבית הלבן, 1966 (צילום: Yoichi Okamoto - Lyndon Baines Johnson Library and Museum)
Yoichi Okamoto - Lyndon Baines Johnson Library and Museum
מרטין לותר קינג והנשיא לינדון ג'ונסון בחדר הקבינט בבית הלבן, 1966

עסקת המאה, הבטיח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כמה שבועות, תהפוך את חיי הפלסטינים לטובים הרבה יותר. השקעות, תעסוקה וכל שאר הגזרים שמנופפים לעיניהם כבר שלושה עשורים. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני כשבוע שבועיים, במסע הבחירות הנמרץ שלו, הבטיח לאזרחי ישראל הערבים כי מדיניותו הכלכלית תיטיב עמם.

"שוויון לא מתבטא במילים," אמר נתניהו, "הוא מתבטא בסוף במעשים. קודם כל במשאבים".

הכלכלה, מסתמן שוב בשבועות האחרונים, היא הפתרון הנשלף מהמגירה לחוסר המוצא הפוליטי ובעיקר לחוסר הנכונות להכיר בפלסטינים כשווי ערך וראויים למעמד אזרחי. שהרי אם רק יסתפקו הפלסטינים משני עברי הקו הירוק בשיפור רמת חייהם, ובה בעת יוותרו על תביעתם לשוויון פוליטי ואזרחות משמעותית,  יבוא סוף למחלוקות.

באחת הסצינות הראשונות בסרט "סלמה", המתאר את המצעד שמוביל מרטין לותר קינג מסלמה למונטגומרי בדרישה לאפשר לאפרו-אמריקאים במדינות הדרום להצביע, נפגש קינג עם הנשיא דאז לינדון ג'ונסון, המנסה לשכנע אותו לוותר על המצעד.

ג'ונסון מסביר לקינג שהממשל שלו פועל נמרצות למען האפרו-אמריקאים כדי לשפר את מצבם הכלכלי, טענה שהיה בה מן האמת. ותר על המצעד, הוא מפציר בקינג, שצפוי להיתקל באלימות, ותוכל להשיג הישגים חסרי תקדים עבור ה"אנשים שלך".

קינג, הדוחה בלי היסוס את הבקשה, מסביר לנשיא שבלי זכויות פוליטיות לעולם לא יהיה שוויון אמיתי. אל מול אלימות והתנגדות של מי שהתעקשו לשמור על זכויות היתר שלהם, המצעד צעד. והשוויון, גם אם התמהמה ולא הושלם, עשה צעד חשוב.

ותר על המצעד, הפציר הנשיא לינדון ג'ונסון במרתין לותר קינג, ותשיג הישגים כלכליים חסרי תקדים ל"אנשים שלך". קינג, הדוחה ללא היסוס את הבקשה, מסביר לנשיא שבלי זכויות פוליטיות לעולם לא יהיה שוויון אמיתי

השימוש בכלכלה כמנוף לשינוי פוליטי איננו חדש כמובן. בשנות התשעים היה זה חזון ה"מזרח התיכון החדש" שחיבר בין צמיחה כלכלית לשלום. הגלובליזציה והכלכלה הגלובלית, נטען, הופכת סכסוכים טריטוריאליים לנחלת העבר, יוצרת שותפויות ומאפשרת פשרות חדשות. המציאות, בה הדיבידנדים של השלום התחלקו באופן לא שוויוני וזהויות טריטוריאליות לא נעלמו, טפחה על פני החזון.

אבל בעוד שבחזון המזרח התיכון החדש, הכלכלה נועדה לסייע בידי הפשרה הפוליטית – בגילגולו החדש של ה"שלום", הכלכלה נועדה להחליף אותה. תפיסה זו של קבוצות מיעוט או קבוצות ילידיות כמי שאינן ראויות או צריכות לקחת חלק בתהליך הפוליטי מהדהדת תפיסות קולוניאליסטיות שאבד עליהן הכלח, מוסרית ומעשית.

הפלסטינים, על פי ההגיון הזה, אמורים להסתפק במה שהוא שאינו דומה למדינה וגם לא יהיה כזה, תמורת הבטחה עלומה לצמיחה כלכלית. אותו הגיון הממיר זכויות אזרחיות בכלכליות, מסביר גם את הסתירה שבין חוק הלאום לתכנית 922 ל"פיתוח כלכלי של החברה הערבית". ההשקעה של מיליארדים בחברה הערבית, גם אם לא נאמר מפורשות, היא תחליף לזכויות הפוליטיות.

ומפורשות, ההטחה החוזרת ונשנית בחברי הכנסת הערבים שלא עושים מספיק עבור הציבור "שלהם" יותר מרומזת על הציפייה של רוב הציבור היהודי מחברי הכנסת הערבים: הסתפקו במה שנותנים לכם. אבל, כמו שהיטיב להסביר קינג, ללא הזכויות הפוליטיות המבטיחות את הזכות לקחת חלק בקביעת גורלם ואזרחות שוויונית מלאה, נותרות שאר הזכויות תלויות על בלימה.

תפיסה זו של קבוצות מיעוט כמי שאינן ראויות או צריכות לקחת חלק בתהליך הפוליטי מהדהדת תפיסות קולוניאליסטיות שאבד עליהן הכלח, מוסרית ומעשית

ודווקא מכיוון שזכויות כלכליות אינן תחליף לזכויות פוליטיות, ומכיוון שזכויות פוליטיות הן אבן יסוד לשוויון, יש מן הבשורה בהישג של הרשימה המשותפת. המפלגה הזו שנולדה מאילוץ אחוז החסימה, שנועד כמובן לצמצם את זכויותיהם הפוליטיות של האזרחים הערבים, מסרבת להתיישר עם הדרישה היהודית לקבל על עצמם מעמד אזרחי משני.

פיתוח כלכלי לצמצום הזנחה וקיפוח של שנים איננו פרס על התנהגות טובה אלא חובה בסיסית של מדינה דמוקרטית לאזרחיה, בדיוק כמו חינוך, בריאות ושיטור. נכונותה של הרשימה המשותפת להילחם למען הזכויות האלה, עבור כל האזרחים, צריכה להיות חלק ממאבק כולל של כל מי שמחויב לשוויון.

ולא פחות חשוב, ההתעקשות שלה להילחם על הזכויות הכלכליות מבלי לוותר לרגע על הזכויות הפוליטיות ושוויון אזרחי מלא היא אולי המקום ממנו יכול לצמוח שמאל אמיתי.

ובימים בהם פוליטיקאים ומי שמחשיבים עצמם אינטלקטואלים מודדים את תוצאות הבחירות במושגים של "רוב יהודי", לא מן הנמנע שהרשימה המשותפת מצילה את הפרויקט הציוני עצמו ומעצמו.

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 605 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 21 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־288 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

נתניהו לאחר התקיפה בתימן: כל מי שיפגע בישראל ישלם מחיר

דיווח: בתקיפה בחודיידה השתתפו מטוסי F-15 ו-F-35, הופצצו מחסני נשק, תחנת כוח, מתקני זיקוק נפט והנמל ששימש להעברת נשק מאיראן; התקיפה בוצעה על ידי ישראל בלבד; גלנט: את האש רואים בכל המזרח התיכון; עשרות הרוגים ופצועים בתקיפה ● שני חיילים נפצעו מפגיעת כטב״ם בצפון ● בן גביר על דיווח לפיו נשקלות סנקציות אמריקאיות נגדו: למוטט את הרשות הפלסטינית

עוד 36 עדכונים

למי שייכת המורשת?

שתי רשומות שפרסמתי כאן השבוע, "מרק צפרדעים ארכיאולוגי" ו"אושר בקריאה טרומית – סיפוח", עסקו בצעדים מדיניים באיצטלה של דאגה לעתיקות. הרשומות עוררו תגובות, בחלקן ציניות, אחרות מזלזלות, ורובן חשפו בעיקר בורות וחוסר הבנה של הזירה, לכן בחרתי לענות עליהן ברצינות:

1

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
למדינת ישראל אין ממש עניין העתיקות. ב- 2004 קבע מבקר המדינה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט גולדברג, שרשות העתיקות נמצאת בניגוד עניינים. מחד תפקידה של רשות העתיקות הוא לשמור על עתיק... המשך קריאה

למדינת ישראל אין ממש עניין העתיקות. ב- 2004 קבע מבקר המדינה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט גולדברג, שרשות העתיקות נמצאת בניגוד עניינים. מחד תפקידה של רשות העתיקות הוא לשמור על עתיקות ארצנו ומאידך רב תקציבה בא מחפירות ארכיאולוגיות לצורכי פיקוח שהיא מבצעת. מאז המצב רק החמיר.
רשות העתיקות רואה בעתיקות "קרדום לחפור בו" לצורך תקציבה והמתנחלים רואים בעתיקות "קרדום לחפור בו" לצורך קידום האג'נדה הפוליטית.
ולמי לא נשאר ? עתיקות ולחובביה.

הכל נראטיבים של בעלי אג'נדה והמון חוסר יושר זאת לדעת היהודים בפראג לא איימו מעולם על הריבונות הצ'כית וזה לא דומה לערבים בשטחים "הכבושים" שמשתדלים כבר דורות להכחיד אותנו ... המשך קריאה

הכל נראטיבים של בעלי אג'נדה
והמון חוסר יושר
זאת לדעת
היהודים בפראג לא איימו מעולם על הריבונות הצ'כית
וזה לא דומה לערבים בשטחים "הכבושים" שמשתדלים כבר דורות
להכחיד אותנו

ואין מה לגזור משם לכאן
אלא אם תחת אג'נדה

עוד 1,458 מילים ו-2 תגובות
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תרחיש העלטה עלול לנתק את צינור החמצן של המונשמים

בעוד שר האנרגיה חוגג את מהפכת החשמל, אלפי מונשמים ונתמכי נשימה חוששים מנפילת חשמל - וכרגיל החברה האזרחית דואגת לפתרונות במקום המדינה ● חוף זיקים ייפתח לרחצה בחודש הבא: האם החוף הצמוד לגדר של רצועת עזה יחזור לסוג של שיגרה שפויה? ● שונית מלאכותית בצורת פסל של נער נחתה במפרץ אילת ● ומבט אל הכפר אום אל-קוטוף מכיוון חריש מזכיר גלויה מחו"ל

עוד 1,141 מילים

מהנשיא היוצא עד הנשיא הנכנס - מבט על הפוליטיקה הפנימית באינדונזיה

באוקטובר הקרוב יסתיים פורמלית פרק בהיסטוריה הקצרה יחסית של אינדונזיה בעידן הדמוקרטי שלה: הנשיא ג'וקו וידודו (ג'וקווי) יסיים את כהונתו, שתי קדנציות, כל אחת בת 5 שנים, המקסימום המתאפשר על פי החוקה. את כסאו של ג'וקווי יתפוס פרבואו סוביאנטו, שנבחר בבחירות לנשיאות בפברואר האחרון.

לקראת פרישתו של ג'וקווי הוחל כבר בבניית מעון עבורו, כקבוע בחוק לטובת נשיאים פורשים. אך מתקבל הרושם כי הוא אינו מתכוון לבלות בו כ"פנסיונר" הצופה מרחוק בפוליטיקה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

למקרה שפיספסת

מצב הרוח
שיחה עם הסופרת והתסריטאית שירי ארצי

"יותר מאי פעם ברורה לי כוחה של האהבה. זו התרופה היחידה"

"פגשתי אנשים שנראו כמו סלעים יצוקים מצער. ראיתי את המולקולות הצפופות של הכאב ואת הדחיסות והתלישות הבלתי נתפסות של אנשים שהחיים התפרקו להם. הדבר שהכי התחדד לי בעקבות אותם מפגשים, הוא המשקל הסגולי של החסד" ● מאז שבעה באוקטובר, הסופרת והתסריטאית שירי ארצי לומדת לקרוא מחדש יופי וכאב בניסיון להבין את הכאוטי ולטוות חסד כדי להצליח לחיות

עוד 2,120 מילים

האם נתניהו הוא כבר חליפה ריקה?

כשהנאשם העומד בראש ממשלת ישראל, ייצא מרכב השרד החונה בכניסה לבית הלבן כדי להיפגש עם נשיא ארצות הברית (בכפוף למצבו הרפואי של הנשיא), ובהמשך בנאומו בפני חברי הקונגרס – לא נוכל לזהות את החרדה והפחד שאוחזים בו בימים אלה.

החטופים, המלחמה בצפון ובדרום, מטרידים את נתניהו בימים אלה הרבה פחות מאשר האיומים המרחפים על הקואליציה שלו. הלפיתה החונקת של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מלווה אותו הישר אל החדר הסגלגל.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
זו טעות של ביידן לפגוש את ביבי לפני הנאום שלו בקונגרס, כי אם היה צריך לפגוש אותו אחרי. סוג של שוט, כי אם ביבי ינאם באותו סגנון בו נאם נגד אובמה, יוכל ביידן לבטל את הפגישה ולהראות את קלו... המשך קריאה

זו טעות של ביידן לפגוש את ביבי לפני הנאום שלו בקונגרס, כי אם היה צריך לפגוש אותו אחרי. סוג של שוט, כי אם ביבי ינאם באותו סגנון בו נאם נגד אובמה, יוכל ביידן לבטל את הפגישה ולהראות את קלונו של ביבי בפני כל העולם.
ביבי לעולם לא ירשה לעצמו כזו פדיחה, כי כל כולו רק הצגה אחת גדולה, תוריד ממנו את ההצגה, את השואו, ונשאר כלום (ליתר דיוק, נשאר נרקיסיסט קטנטן ופרנואיד מפוחד).

כשמכונית השרד של נתניהו תעצור בפתח הקונגרס האמריקאי ניתן יהיה לומר: "מכונית ריקה הגיעה לכניסה לבית הנבחרים וממנה יצא בנימין נתניהו." דבר נוסף לשאלת כותבת המאמר התשובה היא: החליפה של בני... המשך קריאה

כשמכונית השרד של נתניהו תעצור בפתח הקונגרס האמריקאי ניתן יהיה לומר: "מכונית ריקה הגיעה לכניסה לבית הנבחרים וממנה יצא בנימין נתניהו." דבר נוסף לשאלת כותבת המאמר התשובה היא: החליפה של בנימין נתניהו מלאה בבן גביר.

עוד 600 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

אף שגם בצה"ל איש לא שש אלי קרב, הסלמה נוספת בצפון עלולה ליצור דינמיקה שונה ● ר"מ סקוטלנד לשעבר ייחקר בעקבות תרומת ענק לאונר"א ● דאעש חוזר לתודעה העולמית עם פיגוע בעומאן ● זעם בעיראק על ניתוקי מים וחשמל ● והשבוע ב־1973: הדרישה למדינה לובית–מצרית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,120 מילים

מיתוס של נשיא מת

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע, ברקע ניסיון ההתנקשות בטראמפ: בחזרה ל-2013, ליובל ה-50 לרצח הנשיא ג'ון קנדי, לתיאוריות הקונספירציה הפרועות סביב מותו ולקרע הדרמטי, שלא התאחה מאז, ברקמה הנפשית של האומה האמריקאית

עוד 1,267 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גַּזְלַייטִינְג 222

המדריך המלא למניפולציות הפוליטיות שבעזרתן מציאות בלתי נסבלת הופכת לנגד עינינו למציאות בלתי מובנת

עוד 1,326 מילים

בדיון אתמול בבג"ץ בעתירות הקוראות לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת שתמנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שחרר בא-כוחו של לוין איומים מובלעים כלפי בית המשפט, אך נכשל מלהתמודד עם עקרונות המשפט המנהלי הבסיסיים ● שופטי ההרכב נתנו ללוין אפשרות אחרונה להגיע להסכמות בתוך שלושה שבועות ● די ברור מהדיון אתמול מה יקרה אם ייכשל ● פרשנות

עוד 1,090 מילים

ש"ס חוששת שצווי הגיוס הראשונים יגיעו דווקא לקהל שלה

רבים ניסו לפרש את הטקסטים הקיצוניים של רבני ש"ס, אחרי הודעת מועצת החכמים של התנועה כי "בעת הזו אין להיענות לצו גיוס ואין להתייצב בלשכות הגיוס" ● אלה אמירות חריגות, שלא אופייניות למפלגה המתגאה בקשריה עם העולם החילוני ● החשש בקרב אנשי ש"ס הוא כי צה"ל ינסה קודם כל לגייס את אנשי ש"ס בגלל המתינות המאפיינת אותם - במקום להתעמת עם החסידויות היוקרתיות ● פרשנות

עוד 698 מילים ו-1 תגובות
היום ה־287 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

בלינקן: "מאמין שיש התקדמות בדרך לעסקת ישראל-חמאס"

בית הדין בהאג: הכיבוש בגדה אינו חוקי, יש לסיימו בהקדם; על ישראל להפסיק הרחבת ובניית התנחלויות באופן מיידי ● נתניהו בתגובה להאג: "העם היהודי אינו כובש בארצו" ● ההרוג בתקיפת הכטב"ם על תל אביב הוא יבגני פרדר בן ה-50 ● המיליציה החות'ית לקחה אחריות על התקיפה ● סקר: 66% מהציבור תומך בעסקת חטופים ● בלינקן הזהיר: איראן נמצאת שבוע-שבועיים מפצצה

עוד 54 עדכונים

כל הסימנים מראים: חמאס במצוקה קשה

העובדה שדף עלה מעל הקרקע מוסברת בין השאר בשחיקה הגדולה של הכוחות והמפקדים אחרי השהייה הארוכה במנהרות ● בצה"ל מדברים על כך שהצליחו לפצח חלק ניכר מהלוגיקה המבצעית וההנדסית של חמאס ● צה"ל ממשיך לעבוד גם בציר פילדלפי, שם התגלו עשרות מנהרות ● מי שיכולה לפתור את המשבר בציר היא מצרים, עם הסכמה על בניית מכשול בשטחה ● פרשנות

עוד 913 מילים

הלילות הרבה יותר חמים – ובערים גרוע יותר

מעבודה שנעשתה בשירות המטאורולוגי עולה שהערים בישראל חמות בשלוש–ארבע מעלות מהאזורים הכפריים ● השירות הציג השבוע דוח מקיף על מגמות ההתחממות והקצנת האקלים הצפויות בישראל בעשורים הקרובים, אבל העבר לא פחות מעניין: ב־30 השנה האחרונות ישראל התחממה בכמעט שתי מעלות – פי שלושה מהקצב העולמי

עוד 814 מילים

בית הדין לצדק בהאג יחל את הליך ההוכחות נגד ישראל ביוני 2025

לזמן ישראל נודע כי בית הדין הבינלאומי לצדק החליט להקדיש חודשיים לשמיעת עדויות בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל לפי האמנה למניעת רצח עם ● התביעה תשמיע את עדויותיה בכל חודש יוני 2025, ואילו ההגנה תקבל את כל חודש אוקטובר 2025 לשמיעת עדויות ● המועדים הללו מוקדמים ממה שציפו בישראל ● בנוסף, דרום אפריקה צפויה לפנות בזמן הקרוב לבית הדין בטענה שישראל הפרה את צווי בית המשפט עד כה

עוד 485 מילים

הסיעות החרדיות כופות על ציבור המשרתים ארבעה חודשים ביציאה

הקואליציה העבירה הלילה בקלות את חוק הארכת השירות הסדיר בקריאה ראשונה ● נתניהו אפילו לא היה צריך להתאמץ ולהתייצב להצבעה ● במקביל הוא הגה תרגיל נוסף: לאחד בדיוני ועדת חוץ וביטחון את חוק ההשתמטות עם חוק הארכת השירות הסדיר כדי שגם הסיעות החרדיות יצביעו בעדו, בזמן שהם פוטרים את הציבור שלהם ● פרשנות

עוד 868 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה