גיא רולניק פרסם בזמנו מאמר חשוב 'יוסי כהן מדגמן את הרס השירות הציבורי' מספר על חוות דעת של המטה לביטחון לאומי בעניין מתווה הגז.
https://www.themarker.com/markerweek/thisweek/.premium.HIGHLIGHT-1.9654754
רולניק מפספס נקודה מעניינת, היו שתי חוות דעת של המל"ל בעניין זה, בשתיהן התוצאה הנדרשת הכתיבה את הטיעונים.
כדי לאשר את מתווה הגז נתניהו היה צריך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים דרך "סעיף 52" בחוק ההגבלים העסקיים. נתניהו היה בטוח ביכולתו לספק את חוות הדעת המתאימות. ואכן המל"ל ומשרד החוץ, כיוונו לרוח המפקד ועמדו במשימה.

יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי , ודורי גולד, המנכ"ל החדש של משרד החוץ, הגישו חוות דעת מתאימות ב-1 ליולי 2015, לפיהן אישור המתווה נדרש בדחיפות כדי לענות על האינטרסים הגיאופוליטיים של ישראל באזור. בין היתר, לצורך סיוע למצרים שסובלת ממחסור בגז.

לפי המל"ל: "לחופי מצרים נמצאים שני מתקני הנזלת הגז בבעלות חברות זרות ( UFG ו(BG-……
אין באפשרותה של מצרים לספק את גז למתקנים אלו".

https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/shimua_01072015/he/ngmalal.pdf

אלא שקביעה זו הינה 'חצי אמת', שכן בעת כתיבת המסמך של מל"ל היה ברור שמצב זה הינו זמני, ובתוך מספר שנים מועט, עד 2020, מצרים תוכל לספק גז למתקנים אלו.

יתרה מזאת, ניתוח אסטרטגי על "היבטים בביטחון הלאומי" המתמקד בנקודת זמן עכשוית, ומתעלם ואינו מתייחס כלל להתפתחויות צפויות, כמעט ודאיות בעתיד הרלבנטי, מעיד על מחברו, ואינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב. יתרה מזאת, מסמך מל"ל, מתעלם מכך שישראל לא יכולה כיום לספק גז למצרים ושיקח לפחות 4-5 שנים לפתח את לויתן, ואז התמונה תשתנה בצורה מהותית.

שני המסמכים האלו, הן של משרד החוץ והן של המל"ל, הם מסמכים מבישים שנכתבו כדי לרצות את זה שהזמין אותם. חוות הדעת האלו התעלמו ממאמצי פיתוח שדות הגז של מצרים, מקידוחי ENI בשטחה, מעתודות הגז הידועות של מצרים, ומהסיכון שבביסוס מתווה הגז על עסקות יצוא למצרים.

בסוף אוגוסט, חודשיים לאחר כתיבת הדו"ח של המל"ל התברר שמאמצי פיתוח שדות הגז של מצרים נחלו הצלחה מסחררת עם גילוי שדה הגז הענק ZOHR במצריים ע"י תאגיד ENI . עתה היה ברור כי למצריים אין מחסור בגז, היא כנראה כבר לא תזדקק לגז הישראלי והדוחות שפורסמו רק חודשים קודם לכן כדי להצדיק את עקיפת הממונה לא שווים את הנייר עליהם נכתבו. היה צריך להמציא סיבות חדשות להצדקת השימוש בסעיף 52 לאישור המתווה, ואכן, נתניהו ביקש "לשפץ" את הדוחות ולהגיש לו דוחות חדשים. גם הפעם המל"ל ומשרד החוץ, כיוונו לרוח המפקד ועמדו במשימה.

חוות הדעת החדשות הוגשו מטעם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החוץ ומל"ל. המסקנה בכולן נשארה בעינה, אותה המלצה – יש לאשר בהליך מהיר את המתווה, אלא שהפעם התרוץ של מחסור בגז אצל המצרים הוחלף בעצם קיומו של גז רב אצלם.
בחוות הדעת המתוקנת דאג כהן להבהיר כי לא טעה: "מציאת שדה Zohr באה בהמשך למאמץ מוכר ומתמשך של מצרים לממש את עתודות הגז שברשותה….שדה הגז יוכל לספק חלק ניכר מצורכי הגז של מצרים, שתוכל להשיב במידה רבה את העצמאות האנרגטית שלה".

התרוצים בחוות הדעת המשופצת נעו מההנחה שכעת גדלו הסיכויים לשיתוף פעולה אזורי ולהקמת מפעל יצוא גז נוזלי משותף שעשוי לסייע לייצוא הגז הישראלי, ועד הטענה שלגילוי שדה הגז לא תהיה השפעה על הרצון המצרי לייבא גז מישראל.

https://www.themarker.com/dynamo/1.2771236