ניתוח מאוד יפה של עליית הימין הפופוליסטי ובלימתו על ידי זה המתון. כמה הערות בענין.
פה, המתון לכאורה הוא הליכוד ובנט היה נחשב עד לאחרונה הקיצוני וכך התייחסו אליו. מציינת הקוראת מעיין שבנט תמיד ראה במרכז ובשמאל שותף אך לא התבטא כך מספיק מפורשות בקמפיינים שלו ואף להפך.
בעידודו של נתניהו שאין אקטיבי ממנו, הוכשר הימין הקיצוני הפופוליסטי, זה של כהנא וזה של אבי מעוז רק כדי לסמן את בנט כימין רך ולדחוק אותו לשלול ברית עם השמאל, מה שאכן עשה הלוך והצהר ועל כך משלם מחיר היום כמפר הבטחות.
את נתניהו עצמו, כמו שמדגים הכותב, לא מעניין ימין, שמאל, פופוליזם או אליטות. נתניהו הוא הציניות בלבוש אדם. ברצותו, זה הזמן להתאחד וברצותו השמאל חולה כולו בצרעת מדבקת. הימין הפופוליסטי היא אם כך עוד כלי במאגר חסר גבולות של כלים לשמר את השלטון ולהשביע את תאבון האגו ההולך וגדל. נצחונו של נתניהו היה מביא, לדעתי, לסיום הציונות ולהתחלה של מלוכנות יהודית במלכות שלו כמובן, ולא היה רחוק היום.
תרומתם של ליברמן, סער ובנט היא בלתי נתפסת לעצם קיומה של מדינת ישראל הציונית. תרומה חשובה שאין בלעדיה עשו גם מפלגות המרכז והשמאל, כולל גנץ שהביא כמעט להאצתה של המלכת נתניהו וזכה לתקן את טעותו הקשה והילדותית.
האם יתכן מצב ששר כלשהו בממשלה יעזוב את תפקידו ל-220 יום וייצא למילואים? פשוט יארוז את עצמו ויעזוב את משרדו, בלי מחליף, בלי לדעת מתי יחזור? האם זה יתכן?
האם יריב לוין היה מוכן לעזוב את משרדו רק ל-100 יום ולצאת למילואים? פשוט לעזוב הכל מאחוריו. את הוועדה למינוי שופטים ואת המאבק על הרפורמה ואת כל המריבות עם היועמ"שית ואת החבר העבריין המורשע רפי קדושים בהרצליה, ואת ההזמנות למסיבת הכלולות של הבן של בכיר חרדי.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
שלום אדוני המפכ"ל. אני לא מכיר אותך אישית. אתה מונית לא מכבר לתפקיד הבכיר ביותר במשטרה. היית הבחירה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בימים האחרונים רוחו של השר ניכרת כמעט בכל פעולת משטרה. לכן החלטתי לפנות אליך אישית.
ההתנהגות מול מפגינים בני 80 שנגררים על הרצפה לאחר שישבו ליד ביתו של שר, כבילה בידיים וברגלים של מפגינות שהניחו תמונות של חטופים בבית כנסת, הן רק שתי דוגמאות מהשבוע האחרון ליחס לו זוכים אזרחים שרק מממשים את זכותם להפגין ולמחות.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שבוע הבא – הצבעה בעצרת האו'מ שמכריזה על הכיבוש הישראלי בגדה ככיבוש קבע
המשמעות – בתוך שנה מעכשיו חוזרים לגבולות ה 4 ביוני 67. הכל תמורת כלום. גוש עציון העיר העתיקה הכותל… הכל. תמורת כלום
והישראלים באמת יעזבו. לא כולם, אבל מסה קריטית. הם לא ישארו כדי להקריב את עצמם במלחמת הצלת היודו נאצים הכת החרדית והיודו ערסים
עוד שטח ירוק עשוי ליפול קורבן לתכנון הלקוי בישראל
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם