"בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים שטמפפר בא ,וגוטמן בא וזרח ברנט ויואל משה סלומון עם חרב ואבנט…….. ליד אומלבס הם חנו…….." . כשהייתי בכיתה ו' בבית ספר "ריאלי הדר" שבחיפה- נורית , המורה הנפלאה למוסיקה – לימדה אותנו למופע סיום השנה את ה"בלדה על יואל משה סלומון"- בהופעה שרנו מגוון שיריי" אנו באנו ": "ראשון לציון מארש" שיר על היקב בזכרון יעקב ועוד ועוד…. שירי חלוצים שלא נס ליחם . אני זוכרת את הסיפורים המרתקים על החלוצים ששורבבו בין שיר לשיר, את הריקודים,אני זוכרת כמעט הכל… אני זוכרת את ההתפעלות הילדותית: לא הבנתי איך הם,החלוצים, הצליחו כנגד כל הסיכויים: קדחת,מלאריה,ביצות ,ועוד הרבה אתגרים. היו במהלך החזרות רגעים שהצטערתי שלא נולדתי אז… בשנות "תרפפו", הצטערתי שפיספסתי את ההזדמנות להיות חלוצה. חלילה אני לא מתלוננת- נולדתי להורים ניצולי שואה שהגיעו לישראל סמוך לפתיחת השערים ,נולדתי לתוך מציאות עם מדינה ,דגל ,לאום,נולדתי למציאות עם ביטחון כלכלי,עם חוויה שאני בבית שלי . לא הייתי צריכה לייבש ביצות 😉 האתגר שלי היה לעשות בגרות,צבא,אוניברסיטה. אומלבס( המקום בו היו יואל משה סלומון וחבריו) היא היום פתח תקווה: עיר שביקרתי בה פעמים ספורות :אחת מהן היא כשחיפשתי ריהוט פלסטיק ל"מרפסת כוס קפה" 🙂 וגם… כשהלכתי להפגין בעד הדימוקרטיה – נגד ההתנהלות השלטונית שמתקיימת כיום. אתמול בערב באומלבס/פתח תקווה קרה משהו שעד עכשיו קשה לי לעכל: מפגינים ,רובם סבים וסבתות , הוכו ונאסרו : אזרחים שומרי חוק, אזרחים שמחו בעד הדימוקטיה- ספגו מכות רצח משוטרי משטרת פתח תקווה. צפיתי בסירטונים,בתמונות וצבטתי את עצמי………… מה פה קורה פה? האם אני מרגישה פייק בטחון? אם הייתי מגיעה אתמול יכולתי להיות אחת מהם… האם הבן שלי יכול לחוש את אותו בטחון שאני הרגשתי בגילו? ובעתיד? האם יוכל לחוש בטחון בעצמו,במדינה?……………… האם ההישגים שאני כישראלית כל כך גאה בהם – האם הם הולכים ומתפיידים? מה שאני כן יודעת- שאני אצא לשמור,להלחם עליהם-לפתח תקווה ולאיפה שצריך…. ואתם????
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם