נו, אפשר לנשום לרווחה. יום השואה מאחורינו. עד השנה הבאה לא נצטרך להתמודד שוב עם מצפוננו. עד השנה הבאה לא נצטרך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שבו רבע מתוך 174.500 שורדי שואה סובלים מעוני וממחסור.

נו, אפשר לנשום לרווחה. יום השואה מאחורינו. עד השנה הבאה לא נצטרך להתמודד שוב עם מצפוננו. לא נצטרך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שבו רבע מתוך 174.500 שורדי שואה סובלים מעוני וממחסור

במדינה שקמה על עשן המשרפות, לשורדי השואה נותר מקום רק בשוליים. פעם בשנה. נכון יש עמותות שמסייעות. יש את הרשות לניצולי השואה שמסייעת, אבל עובדה שעדיין רבע מהשורדים, אלה שהצליחו לעבור בחיים את מחנות ההשמדה והמוות, מתקשים לשרוד את החיים.

היו בעבר ועדות שתפקידן היה להלבין את מצפוננו. ועדות שדנו בצעדים שיש לעשות לאלתר כדי להיטיב את מצבם של שורדי השואה. את ועדת דורנר אתם זוכרים?

רק נזכיר שכאשר גרמניה ביקשה לכפר על זוועות מלחמת העולם השנייה ועל ההרג והרצח שעמנו סבל, היא קיבלה החלטה לפצות את השורדים. אבל בהסכמת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון הוחלט להעביר חלק מהפיצויים למדינה שנבנתה.

כלומר שורדי השואה לא קיבלו את מה שמגיע להם על סבלם, ייסוריהם ואובדנם האישי, כי מדינת ישראל פשוט נבנתה על גבם, תרתי משמע, ועל חשבון הפיצויים שהיו אמורים להינתן להם. בגדול, בחשבון פשוט, אנחנו חייבים להם, ולא רק מוסרית וערכית.

הייתה גם תכנית להקל על השורדים להתמודד עם הבדידות. תלמידי בתי ספר גויסו לעבור בבתיהם לשאול בשלומם לשוחח איתם מעט. שיהיה מישהו שידפוק על דלתם מפעם לפעם, אבל הפרויקט הזה מתאדה לאיטו.

אבל למה להלין על גורלם של ניצולי השואה? הרי חמישית מכלל הקשישים בארץ נמצאים מתחת לקו העוני. ואם זה הנתון הרשמי, בוודאי יש רבים עוד יותר שנמצאים איך שהוא מעט מעל קו העוני, ואז הם כבר לא מעניינים איש כי הם יכולים אולי לרכוש פעם בחודש כרטיס להצגת קולנוע בעשרה שקלים.

ממשלות ישראל והמוסדות הפיננסיים דואגים לא מעט לשועי הארץ כשהם מוחקים להם חובות במיליונים, אבל סיוע אמיתי לנזקקים המבוגרים, סיוע אמיתי לשורדי שואה? כן, דנים בזה. אל דאגו, מתישהו יענו לנו.

אבל אל דאגה. עוד מעט הדאגה הזו לשורדי השואה אפילו פעם בשנה ביום השואה תיחסך מכם. מדי יום נפטרים כ-40 שורדי שואה בממוצע. בשנה הבאה תצטרכו להצטדק ולבקש סליחה מכ-14 אלף פחות שורדי שואה.

אבל אל דאגה. בקרוב הדאגה השנתית הזו לשורדי השואה ביום השואה תיחסך מכם. מדי יום נפטרים כ-40 שורדי שואה בממוצע. בשנה הבאה תצטרכו להצטדק ולבקש סליחה מכ-14 אלף פחות שורדי שואה

נו שוין, נאמר באידיש, אפשר להתרווח על הכורסה עד השנה הבאה. עד הטקס הבא.

לא יכול לקרוא כתבות על עוני אצל קשישים.
לא יכול. אני פוגש בהם מדי פעם במרפאה והלב מתכווץ כל פעם מחדש.
חובת המדינה לדאוג לחיים בכבוד מינימלי לאזרחיה הזקנים.לאלו שעלו בגיל מבוגר ולא צברו פנסיה וגם לאלו שעשו טעויות כלכליות כשהיו צעירים יותר.אסור להזניח זקנים.https://t.co/Hpk4GW1N5y

— Guy Ben-Betzalel???? (@BenBetzalel) June 18, 2021

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

ברוסיה ואוקראינה חיים כ800,000 זכאי חוק השבות. מאז פרוץ המלחמה נרשמה עליה חדה במספרי העולים משתי המדינות הללו.

הצלחתה של ישראל לקלוט מעל מיליון עולים ממדינות בריה"מ לשעבר במהלך שנות ה-90 תרמה רבות לחוסנה האסטרטגי של ישראל. הרוב היהודי גדל, והיות שחלק ניכר מהעולים היו בעלי השכלה וכישורים, קליטתם המוצלחת בארץ תרמה רבות להזנקתה של הכלכלה הישראלית.

ההצלחה בקליטת מעל מיליון עולים ממדינות בריה"מ לשעבר בשנות ה-90 תרמה רבות לחוסנה האסטרטגי של ישראל. הרוב היהודי גדל, וקליטתם המוצלחת של בעלי ההשכלה והכישורים תרמה להזנקת הכלכלה

כעת יש לנו הזדמנות אדירה לחזור על ההצלחה הזאת. אם ישראל תחליט שקליטה מוצלחת של אותם כמעט מיליון זכאי חוק השבו היא משימה לאומית ראשונה במעלה, נוכל להגדיל את האוכלוסייה היהודית של ישראל בלפחות חצי מיליון אנשים תוך 5-6 שנים.

ישראל תפיק מכך מספר יתרונות אסטרטגיים משמעותיים. היום הרוב היהודי עומד על כ-75% מהאוכלוסייה. הוספת חצי מיליון יהודים לאוכלוסיית המדינה תזניק את הרוב הזה לסביבות 80%. זה יפתח בפנינו את האפשרות לספח את כל יו"ש מבלי לסכן רוב יהודי בר קיימא.

זה שרוב זכאי חוק השבות אינם יהודים על פי ההלכה אינו רלוונטי. ישראל איננה מדינת הלכה, וכל עוד אנחנו מדינה ציונית, המגדירה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי (הלאום, לא הדת), אין מקום כלל לשיקולים הלכתיים, כי מבחינה לאומית, זכאי חוק השבות הם יהודים לכל דבר ועניין.

מדובר באוכלוסייה שחלק גדול ממנה בעלת השכלה וכישורים שמבטיחים שהסיכויים שיתרמו למשק והחברה הישראלית, אחרי שיעברו את חבלי הקליטה שלהם – גבוהים. חלק לא מבוטל מהם הינם אנשים יחסית בעלי אמצעים כלכליים סבירים. אולי לא עשירים מופלגים, אך אנשים עם רכוש וחשבונות בנק במצב סביר.

הבעיה היא שבגלל הסנקציות על רוסיה, כספם לא נגיש להם ברגע שנחתו בישראל. בגלל הסנקציות הבינלאומיות, חברות האשראי הבינלאומיות חסמו את כל כרטיסי האשראי שלהם שהונפקו ברוסיה, ובנקים ישראלים מנועים מלאפשר לעולים מרוסיה להעביר כספים משם לפה.

המצב הזה, בו עולים מסודרים הופכים בין לילה לאביונים שלא באשמתם מקשה עליהם מאוד, ויש סכנה גדולה שהתוצאה תהיה שנפספס את ההזדמנות, שהיא אולי בלתי חוזרת, להגדיל בצורה משמעותית את האוכלוסייה היהודית.

זה מקרה מיוחד, שמצדיק התערבות ממשלתית מיידית. יש להתקין מיד תקנות שיאפשרו לבנקים לשים הצידה את כל הרגולציות הקשורות להלבנת כספים, כדי שיוכלו לאפשר לעולים להעביר לכאן את הכספים שלהם מרוסיה.

המצב בו עולים מסודרים הופכים בין לילה לאביונים שלא באשמתם מקשה עליהם מאוד, ויש סכנה גדולה ששנפספס את ההזדמנות, שהיא אולי בלתי חוזרת, לקליטתם. זה מצדיק התערבות ממשלתית מיידית

אם צריך, אפשר לקבל אישור אמריקאי למהלך, ע"י התניית היענותנו לבקשותיהם להצטרף למדינות התומכות בגלוי באוקראינה בכך שיאפשרו למערכת הבנקאית שלנו לקלוט ללא בעיות כספים של עולים מרוסיה, ולאפשר לחברת האשראי לאפשר לעולים מרוסיה להשתמש בכרטיסי האשראי הבינלאומיים שלהם שהונפקו ברוסיה.

אם זה לא יתאפשר, על המדינה לתת ערבות מדינה לבנקים כדי שיכלו לתת הלוואות נוחות לעולים, כדי שיהיו להם אמצעי קיום סבירים פה עד שיוכלו לגשת לכספים שלהם ברוסיה מכאן.

נכון, יש סכנה שיהיו כמה חכמולוגים שינצלו את זה וירמו את המדינה, אך עדיף לספוג הפסדים כאלו מאשר לפספס את הזדמנות היסטורית הזאת.

עיתונאי במשך כשני עשורים (עורך כלכלי ג'רוזלם פוסט, עורך ראשי מעריב בינלאומי, עורך חדשות מקור ראשון, עורך ראשי אתר אינטרנט אנגלית של חדשות ערוץ 2). קצין מודיעין לשעבר ב-ANC המחתרת שפעלה נגד משטר האפרטהייד בדרא"פ, אחרי זה עבד עם מנדלה. מנכ"ל CISec - http://www.cisec.info חברה העוסקת בעיצוב תודעה ולוחמת שיח.