רשות האוכלוסין וההגירה לא עדכנה באתר שלה על ביטול הערבות הנדרשת מקרובי משפחה וחברים של פליטים מאוקראינה שאינם זכאי עלייה לישראל לצורך כניסתם לארץ.
באתר הרשות, בעמוד הייעודי העוסק בקליטת פליטים מאוקראינה, מופיע עדכון מה-13.3.2022 (יום ראשון השבוע) בו נכתב בעברית ובאוקראינית "להלן המתווה המעודכן שקבעה שרת הפנים לכניסת אזרחים מאוקראינה". אלא שבתוך דף העדכון לא מופיע המתווה החדש אלא חמש שורות, בעברית בלבד, שבהן לא מצויין שהדרישה לערבות בוטלה.
בחמש השורות הללו מצויין, בעברית בלבד, שהשרה שקד הרחיבה את מכסות הזכאות לפליטים כך שהן אינן כוללות עוד קרובי משפחה של ישראלים, וכן מופיעים לינק לטפסי ההתחייבויות החדשים שמזמיני הפליטים אמורים למלא. רק אחרי שהמזמינים ממלאים את הטפסים הם יכולים לדעת שלא נדרשת מהם עוד ערבות.
בעמוד לא מופיע כל הסבר באוקראינית, רוסית או אנגלית על מהות השינוי, ולפליטים אין דרך לדעת מה המתווה החדש.
במקביל להודעה הלקונית והלא-ברורה על המתווה החדש, מופיע המתווה הישן, מלא ומפורט בעברית ובאוקראינית, ובו מצויין בפירוש, מספר פעמים, שהפליטים, או קרוביהם וחבריהם בישראל, צריכים לשלם ערבות של 10,000 שקל לנפש כתנאי לכניסתם לישראל, כדי לוודא שיעזבו בהקדם ולא יגישו בקשה להישאר.
המתווה החדש נכנס לתוקף ב-13.3, אחרי לחץ ציבורי ותקשורתי על השרה שקד, מחאות של שרים בממשלה ושל שגרירות אוקראינה, הפגנות ועתירה. בהתחלה, השינוי לא עודכן במסמכים שהפליטים וקרוביהם נדרשים להגיש במשרדי החוץ ורשות ההגירה, ואלה עדיין כללו את הדרישה לערבות. פורסם גם שפליטים שלא מילאו את הטפסים הישנים עדיין לא הורשו להיכנס. בעקבות הפרסומים העלו ברשות את המסמכים החדשים לאתר, אך כאמור לא עדכנו על ביטול הערבות.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "המתווה החדש עודכן ומופיע באתר".
בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.
הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.
איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.
הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק פסק בימי המלחמה הקרה:
"אני כל כך אוהב את גרמניה, שאני מרוצה מכך שיש שתיים".
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
בנימין נתניהו יצא להילחם בחמאסטן ובפתחסטן, והקים על חורבות ישראל את מדינת חרטטן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם