השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הכריז כי תפילה יהודית – כולל השתחוויות מלאות – מותרת בהר הבית, במהלך ביקור שערך במקום לרגל יום ירושלים.
בן גביר הגיע להר בלוויית שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף וחבר הכנסת יצחק קרויזר, שניהם ממפלגתו עוצמה יהודית. הוא הביע שמחה על כך ש"יהודים רבים מציפים את הר הבית".
"אנחנו מודים לאל שבימינו ניתן להתפלל בהר הבית, להשתחוות בהר הבית – מודים על כך לבורא עולם", אמר בן גביר, והוסיף כי הוא ועמיתיו הגיעו "להתפלל לשלומם של החטופים" ולניצחון במלחמה.
בתמונה ששיתף חזי ברוך, כתב אתר ערוץ 7, נראה לכאורה חבר הכנסת קרויזר כשהוא משתחווה על ההר לצד יהודים נוספים, לעיני שוטר.
בן גביר הוסיף כי התפלל גם להצלחת מינויו של ראש שב"כ הבא, אלוף דוד זיני: "אני מתפלל להצלחת ראש השב"כ החדש – שירדוף את אויבינו, שיקצור את אויבינו, כפי שעשה לאורך שנותיו – שיפעל במקצועיות, ויבחין בין אויב לאוהב: את האוהבים נחבק, ואת האויבים נקצור".
ח"כ יצחק קרויזר מתפלל ומשתטח בהר הבית pic.twitter.com/BDvPwUk62y
— חזקי ברוך (@HezkeiB) May 26, 2025
ביקורו הקודם של בן גביר בהר הבית התקיים בתחילת אפריל, ועורר אז ביקורת חריפה בקרב גורמים חרדים בקואליציה, שטענו כי מדובר ב"פגיעה בקדושת המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ובהסדר הסטטוס קוו" שסוכם עם גדולי התורה.
הציבור החרדי מאמין כי בשל קדושת המקום – אסור לעלות להר הבית כלל.
מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2022, בן גביר תיעד פומבית מספר ביקורים בהר הבית.
"אני מתפלל להצלחת ראש השב"כ החדש – שירדוף את אויבינו, שיקצור את אויבינו, כפי שעשה לאורך שנותיו – שיפעל במקצועיות, ויבחין בין אויב לאוהב: את האוהבים נחבק, ואת האויבים נקצור".
הר הבית שבעיר העתיקה בירושלים הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות, שבו עמדו שני בתי המקדש. עבור המוסלמים, זהו "אל-חרם א-שריף" – האתר השלישי בקדושתו באסלאם, הכולל את מסגד אל-אקצא. כל שינוי בסטטוס קוו בהר הבית מעורר רגישות רבה ולעיתים נתפס כעילה לאלימות דתית.
על פי ההסדר הרשמי, ליהודים מותר לעלות להר אך לא להתפלל בו. עם זאת, המשטרה – הכפופה למשרדו של בן גביר – מגלה בשנים האחרונות סובלנות גוברת כלפי תפילה יהודית במקום.
בן גביר עצמו מצהיר כי זו מדיניותו, למרות ביקורת אמריקאית ובינלאומית והתרעות מצד גורמי ביטחון מפני הסלמה ביטחונית שתסכן את שלום הציבור.
השר הקיצוני דוחה שוב ושוב את טענת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיה הסטטוס קוו נשמר כבעבר.
הבעיה העיקרית של ניסיון ההפיכה המשטרית וההשתלטות של ממשלת השבעה באוקטובר על שומרי הסף, על מערכת החקיקה, בתי המשפט, היועמ"שים וכל הניסיונות לזרוע חוקים שימקשו כל ניסיון להחליף אותם בשלטון – היא שכל השיטות הללו כבר נוסו במדינות אחרות ונכשלו.
ואם בכל זאת עלה לשלטון כוח אנטי-דמוקרטי – המדינה נכשלה, התפוררה, הפכה לענייה, מוקצית בעולם ושנואה על אזרחיה שלה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
בשבוע שעבר פרסם היומון החשוב וול סטריט ג'ורנל מאמר על יוזמה חדשה של "הקמת אמירות" של חמולות בהר חברון בהנהגת משפחת ג'עברי. המאמר עורר בישראל עניין רב, לא מכיוון שהיה אירוע תקשורתי בו הופיעו השיח'ים המכובדים וחנכו את יוזמתם – אלא מכיוון שהמאמר בו פורסמה היוזמה היה עיתון אמריקאי רב יוקרה, ופה טמונה נקודת התורפה של היוזמה – מידת רצינותה.
היוזמה בנויה על תיאוריה נכונה ביסודה, לפיה החברה הפלסטינית היא חמולתית בבסיסה, ורעיון המדינה הממלכתית לא היכה בה שורשים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם