איראן וישראל האשימו היום זו את זו בפגיעה בפעילות המסחרית בנתיבי הים שבסביבת המפרץ וים סוף, במהלך ישיבה של סוכנות הימאות של האו"ם, על רקע הסלמת העימות הצבאי ביניהן.
המשלחת האיראנית אמרה בוועדת הביטחון של ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) כי ישראל הרחיבה בימים האחרונים את "התקיפות הבלתי חוקיות" שלה כך שהן כוללות גם תשתיות פטרוכימיה וגז בעסלויה – לאורך חוף המפרץ של איראן.
"פעולות אלו מסכנות באופן ישיר את הביטחון הימי הבינלאומי ואת שרשרת אספקת האנרגיה העולמית", נאמר בהצהרת איראן לנציגי IMO, שהועברה בשידור חי.
"אם הקהילה הבינלאומית לא תנקוט צעדים דחופים ומעשיים לעצירת התוקפנות הבלתי חוקית הזו – הסיכון להסלמה בים יהפוך למיידי".
איראן כבר איימה בעבר לסגור את מצר הורמוז כתגובה ללחצים מערביים. כל סגירה של המצר עלולה לפגוע במסחר ולזעזע את מחירי הנפט העולמיים.
לדברי מקורות בענף הספנות, סוכנויות ימאות ממליצות כעת לספינות מסחריות להימנע משיט במים הטריטוריאליים של איראן בסביבת מצר הורמוז.
שר הכלכלה האיראני לשעבר, אחסאן חאנדוזי, אמר לאחרונה כי מכליות נפט וגז נוזלי צריכות לעבור דרך מצר הורמוז רק באישור איראני.
משלחת ישראל ל־IMO טענה בפני הנציגים כי העיקרון הבסיסי של הארגון – שמירה על ביטחון נתיבי השיט העולמיים – מאוים "בצורה גלויה ואגרסיבית" בידי איראן, בין השאר בשל תמיכתה במיליציה החות'ית בתימן, שתקיפותיה שיבשו קשות את השיט דרך תעלת סואץ וים סוף בשנים האחרונות.
"איראן הפכה את כל האזור שלנו – ואת ים סוף בפרט – לאזור מלחמה", נאמר בהצהרת ישראל. "באמצעות תמיכתה הפוליטית, הכספית והצבאית במורדים החות'ים, אפשרה איראן מערכה של טרור ימי נגד כלי שיט אזרחיים".
"היא מנסה להשתמש בנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם כנשק, להחזיק את הספנות הבינלאומית כבת ערובה, ולכפות את רצונה באמצעות אלימות".
ה־IMO, שמושבו בלונדון, אחראי להסדרת הבטיחות והביטחון בספנות הבינלאומית ולמניעת זיהום ימי, וחברות בו 176 מדינות.
לפי דובר מטעם הארגון, ועדת בטיחות הספנות רשמה לפניה את ההצהרות של ישראל ואיראן.
הארגון סופג לאחרונה ביקורת גוברת בטענה שהוא עובר פוליטיזציה.
בשנת 2023 טענה רוסיה כי ה־IMO סוטה מתפקידו הטכני עקב "לחצים חיצוניים", וכי הדבר פוגע ביחס ההוגן לכלל המדינות החברות.
הצעה של איראן לארח אירוע ימי בשנת 2023 נדחתה, לאחר שיוזמה אמריקאית לבטל את המועמדות האיראנית התקבלה בהצבעה.
אחת השאלות הגדולות של קיומנו במזרח התיכון היא איך לנצח מלחמות, אם הצד השני חי בנרניה (סוג של), ובמציאות שלו לא יכולה להיות תבוסה.
העניין הוא, שתמיד ידענו לנצח – לא שהייתה לנו ברירה אחרת – אבל האויבים שלנו איכשהו לא הפכו למנוצחים. מנהיגי מדינות מובסות ומפקדי צבאות מרוסקים היו יוצאים למרפסת מעל אחת הכיכרות בדמשק, בעמאן או בקהיר, ומכריזים שבעצם הכל בסדר.
היסטוריון, מורה דרך ואיש חינוך. מחבר הספר "חומת סואץ" – ההיסטוריה המדינית של העימות בין ישראל לברית המועצות ב-1970. מתמקד במעורבות הסובייטית והרוסית במזרח התיכון ובהשפעתה על מדינת ישראל. במקביל, עוסק בעמיות יהודית וחוקר את "הכתמים הלבנים" בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של עם ישראל.
במוצ"ש, אחרי ההקראה הקבועה של שמות החטופים, נקראנו לספור. עמדנו מתחת לגשר וצעקנו מאחת עד חמישים. עם כלביא רגיל לספור. סופרים בלילות, כי לא מצליחים להירדם וסופרים בימים, כי לא מצליחים להתרכז בשום דבר אחר.
סופרים, כי מספרים מייצגים איזה סדר. אחרי אחת בא שתיים ושלוש. וגם אם סופרים דברים נוראיים, הספירה נותנת תחושה שאיזה שהוא סדר עדיין קיים בעולם שלנו. בעולם שאיבד כל סדר, מלבד זה שאומר שאחרי שתיים בא שלוש ואחר כך ארבע.
ד"ר מיקי תודר גולדין היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית. התוכנית לפסיכותרפיה פסיכונאליטית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן ובמכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. קליניקה פרטית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בתל אביב.
מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.
ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.
פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם