ועדת החוקה של הכנסת אישרה את קידום הצעת החוק להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים בישראל לקריאה ראשונה.
החקיקה, שנתמכת על ידי חברי כנסת מהמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, תאפשר לבתי הדין הדתיים לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים ולפסוק אם שני הצדדים המעורבים נתנו את הסכמתם לכך.
יו"ר הוועדה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), טוען כי הרחבת הסמכות תיצור שוויון בינם לבין בתי דין פרטיים ודיינים פרטיים. עם זאת, מבקרי ההצעה טוענים כי החוק ייצור חוסר איזון שיפגע באוכלוסיות מוחלשות.
"אנחנו מברכים על האפשרות שיינתן מענה למי שבוחר ליישב סכסוכים אזרחיים בבתי דין רבניים, במסגרת משפטית ברורה. עם זאת, החקיקה הנוכחית אינה מבטיחה שההשתתפות תהיה רצונית לחלוטין, ושאף אחד, ובמיוחד עובדים או אנשים פגיעים, לא יופעל עליהם לחץ להליך של בוררות דתית", אומר הרב סת' פרבר, מנהל עמותת עתים, המלווה ישראלים בהתנהלות מול מוסדות הדת.
"הכרחיים אמצעי הגנה שיבטיחו שוויון והגינות. בעת שבה בתי הדין הרבניים מתקשים להתמודד עם תחומי האחריות הקיימים שלהם ואנשים מאבדים אמון בהליכי הגירושים, אין מקום להרחיב את סמכותם", הוא מוסיף.
עד שנת 2006 הורשו בתי הדין הרבניים לשמש כבוררים בסכסוכים כספיים, אך אז נקבע בפסיקה כי אין להם סמכות לכך. סקר שפרסמה עמותת עתים מוקדם יותר השנה העלה כי יותר ממחצית מהישראלים שהופיעו בפני בית דין רבני בחמש השנים האחרונות חשו כי נעשה להם עוול בהליך.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו