ההצבעה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הצעת חוק הגיוס של הקואליציה נדחתה לשבוע הבא, מה שמעכב את קידום החקיקה השנויה במחלוקת – שבועות ספורים לפני תום מושב הקיץ של הכנסת.
החוק היה אמור לעלות לדיון ביום שלישי אחר הצוהריים, אך "ברגע האחרון התגלעו מחלוקות, ולכן הוכנס חוק אחר לסדר היום", כך מסר לזמן ישראל גורם הבקיא בפרטים. ההצבעה אמורה הייתה לאפשר להעביר את ההצעה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, לשם הפיכתה לחוק.
חברי הכנסת החרדים מקווים להעביר את החוק עוד לפני צאת הכנסת לפגרה בסוף החודש.
חברי הוועדה טרם קיבלו לידיהם נוסח של הצעת החוק המעודכנת, שלפי הדיווחים, כוללת סנקציות נגד משתמטים אולם אלו רוככו ביוני על ידי יושב ראש הוועדה יולי אדלשטיין, במסגרת ניסיון למנוע מהמפלגות החרדיות לתמוך בפיזור הכנסת.
לאחר שהושג הסכם עקרוני על תנאי הפשרה של אדלשטיין בניסיון למנוע את המשבר, הכריזו הסיעות החרדיות ב־12 ביוני כי "הושגו הבנות בנוגע לעקרונות החוק לשימור מעמד בני הישיבות", והוסיפו כי "נדרשים עוד מספר ימים" להשלמת נוסח החוק.
עם זאת, למוחרת פתחה ישראל בסדרת תקיפות אוויריות באיראן, מה שהוביל למלחמה בת 12 ימים ועיכב את הדיון בחוק בכנסת. אדלשטיין ודרעי עודכנו מראש על התקיפות – והידע הזה, כך נראה, תרם להסכמתם להתפשר.
אדלשטיין נפגש ביום ראשון עם אריאל אטיאס, ששימש בעבר כשר וכחבר כנסת בסיעת ש"ס, כדי להציג בפניו את החוק, אך מה שהוצג לא סיפק את הסיעות החרדיות. כשנשאל על הפגישה, אמר בכיר ביהדות התורה לזמן ישראל ביום שני כי אדלשטיין הציג בפני אטיאס "קשקוש", וכי הם עדיין ממתינים להצעה רצינית.
גורם נוסף ביהדות התורה טען כי אדלשטיין הציג עקרונות כלליים בלבד וטרם הועבר לידיהם נוסח מפורט של החוק. הסיעות החרדיות מחרימות כעת הצבעות על חקיקה קואליציונית עד שיוצג להן הנוסח החדש.
דוברו של אדלשטיין סירב להגיב.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו