השיחות בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יהיו "טכניות" ו"מורכבות", כך הודיע היום משרד החוץ של הרפובליקה האסלאמית, לקראת ביקור ראשון של פקחי הסוכנות מאז שטהרן ניתקה את קשריה עם הארגון בחודש שעבר.
היחסים בין הצדדים הידרדרו לאחר שבחודש יוני ניהלו ישראל וארצות הברית מלחמה אווירית בת 12 ימים, שבמהלכה הופצצו מתקנים גרעיניים מרכזיים באיראן. ב־12 ביוני קבעה מועצת הנגידים של הסוכנות כי איראן הפרה את התחייבויותיה לאי־הפצה של נשק גרעיני, יום לפני התקיפות האוויריות הישראליות על איראן שהציתו את המלחמה.
הסוכנות לא פרסמה באופן מיידי הודעה על הביקור של סגן ראש הארגון, שלא יכלול גישה מתוכננת לאתרים גרעיניים באיראן.
דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, אמר לכתבים שייתכן שתתקיים פגישה עם שר החוץ עבאס עראקצ'י, "אבל מוקדם מדי לחזות מה יעלה מן השיחות, מאחר שמדובר בשיחות טכניות, שיחות מורכבות".
בקאאי גם ביקר את "המצב החריג" של הסוכנות בזמן המלחמה עם ישראל.
"מתקנים אזרחיים של מדינה שהיו תחת פיקוח רציף 24 שעות ביממה היו מטרה לתקיפות, והסוכנות נמנעה מלהפגין תגובה חכמה והגיונית ולא גינתה את המתקפות כפי שנדרש ממנה", אמר.
עראקצ'י אמר בעבר כי שיתוף הפעולה עם הסוכנות – שעתה ידרוש את אישור המועצה העליונה לביטחון לאומי, הגוף הביטחוני הבכיר ביותר באיראן – יתמקד בהגדרה מחדש של אופן שיתוף הפעולה בין הצדדים. ההחלטה צפויה להגביל עוד יותר את יכולת הפקחים לעקוב אחר התוכנית של טהרן, שהעשירה אורניום עד לרמה הקרובה לזו הדרושה לנשק גרעיני.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הורה ב־3 ביולי על השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות, לאחר שארצות הברית הפציצה שלושה אתרי גרעין מרכזיים באיראן במקביל למלחמה שניהלה ישראל נגד איראן, שבה נהרגו כמעט 1,100 בני אדם, בהם מפקדים צבאיים רבים. מתקפות התגמול האיראניות הרגו 28 בני אדם בישראל.
בעבר הגבילה איראן את ביקורות הסוכנות כאמצעי לחץ במשא ומתן עם המערב, ולא ברור מתי יתחדשו השיחות בין טהרן לוושינגטון על הסכם בנוגע לתוכנית הגרעין שלה.
סוכנויות המודיעין האמריקאיות והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית העריכו בעבר כי איראן החזיקה בתוכנית נשק גרעיני מאורגנת לאחרונה ב־2003, אף שטהרן העשירה אורניום עד לרמה של 60% – שלב טכני קצר מהרמה של 90% הנדרשת לנשק גרעיני.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו