המשטרה האיראנית עצרה עד 21 אלף "חשודים" במהלך המלחמה בת 12 הימים עם ישראל בחודש יוני, כך אמר היום דובר כוחות אכיפת החוק, לפי כלי תקשורת ממלכתיים.
בעקבות התקיפות האוויריות של ישראל, שהחלו ב־13 ביוני, פתחו כוחות הביטחון האיראניים במבצע מעצרים נרחב, בליווי נוכחות מוגברת ברחובות, שהתבססה על מחסומים ועל "דיווחים ציבוריים" שבמסגרתם נקראו אזרחים לדווח על כל אדם שלדעתם פועל באופן חשוד.
"הייתה עלייה של 41% בשיחות מהציבור, שהובילה למעצרם של 21 אלף חשודים במהלך המלחמה בת 12 הימים", אמר דובר המשטרה סעיד מונתזרלמהדי. הוא לא ציין במה נחשדו העצורים, אך טהרן אמרה בעבר כי היו אנשים שהעבירו מידע שעשוי היה לסייע לכוון את התקיפות הישראליות.
העימות בין ישראל לאיראן הוביל גם להאצת קצב הגירוש של מהגרים אפגנים שלטענת הרשויות שוהים באיראן שלא כחוק, וארגוני סיוע דיווחו כי הרשויות המקומיות אף האשימו חלק מהאפגנים בריגול למען ישראל.
"כוחות אכיפת החוק ריכזו 2,774 מהגרים לא חוקיים וחשפו 30 תיקים ביטחוניים מיוחדים באמצעות בדיקת הטלפונים שלהם. בנוסף נעצרו 261 חשודים בריגול ו־172 בני אדם שהואשמו בצילום בלתי מורשה", הוסיף הדובר.
מונתזרלמהדי לא ציין כמה מהעצורים שוחררו מאז.
הוא הוסיף כי משטרת איראן טיפלה ביותר מ־5,700 מקרי פשיעת סייבר, כגון הונאה מקוונת ומשיכות לא מורשות, במהלך המלחמה, שלדבריו הפכה את "המרחב הקיברנטי לחזית קרב חשובה".
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו