אישיות
אורי שחף

בדיקת זמן ישראל רשות הטבע והגנים מונעת גישה לטבע. המטיילים יוצאים למלחמה

19 מיליון שקל העשירו את קופת רשות הטבע והגנים בשנת 2019 ● מקורו של הסכום הנאה: קנסות ● המטיילים טוענים שזה כלל לא מקרי, לאחר ששבילים ואתרים בהם ניתן היה לטייל בעבר נסגרו שלא בצדק ● וכך המטיילים נאלצים להיאבק בהחלטות הרשות, שמאפשרת כניסה לתוך פחות מאחוז אחד בלבד מהשטחים הפתוחים במדינה ● "אנחנו שומרים על הטבע, והם פשוט רוצים לסגור אותו"

עוד 2,313 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 4 באוגוסט 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קבינט הקורונה החליט: תו ירוק בכל מקום סגור – גם לילדים; חובת מסכות בהתקהלויות בחוץ

שקד: "אם תוך שבוע לא נחסן מיליון אנשים – אנחנו בסגר"; פרקש־הכהן: "הגענו למצב הזה בגלל הלא־מחוסנים" ● בנט מאיים על איראן: נגמרו הימים שתוכלו להצית את האזור ולשבת בשלווה בטהראן‎ ● השר שי: הקואליציה מגבה את מתווה הכותל החדש ● דיווח: משרד הבריאות מקדם דחייה של פתיחת שנת הלימודים ● גורם בכיר: הממשלה מתכוונת לחזק את הרשות הפלסטינית

עוד 71 עדכונים

השופט רוזן ממליץ למח"ש "לבחון כדבעי" את טענותיו של רפי רותם

על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם ולהחליט על "האפיק המתאים לטיפול בהן"– כך המליץ ביום חמישי האחרון נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. החלטתו זו של רוזן ניתנה בעקבות תלונתו של רותם לנציב.

על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם – כך קבע ביום חמישי האחרון נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן

במהלך השנתיים האחרונות הגיש רותם, חושף פרשות השחיתות ברשות המסים, מספר תלונות למח"ש על רקע הטרדות חוזרות ונשנות כלפיו מצד המשטרה וגורמי אכיפת החוק. התלונות כוללות מספר פעמים בהן נעצר, בין היתר, בעקבות פקסים ששלח לגורמי אכיפה שונים בדרישה שיחקרו "פשעים ברשות המסים שטייחה רות דוד" וכן חשדות לטיוחם.

דוד שימשה כפרקליטת מחוז תל-אביב בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כיום כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה בפרקליטות. לאחר הגשת כתב-אישום בעניינה, התעורר חשד כי דוד פעלה שלא כדין עוד במהלך כהונתה כפרקליטת מחוז תל-אביב. קבוצת חוקרים מרשות המיסים, בראשות רותם, טענה כי דוד מנעה חקירה בפרשות שחיתות שונות שנחשפו על-ידם. הועלו גם חשדות על המלצות שניתנו לסגירת תיקים משיקולים לא-מקצועיים.

בשנת 2016  החליט היועץ המשפטי לממשלהאביחי מנדלבליט, לסגור את תיק החקירה נגד דוד על החשדות שנגעו לתקופת שירותה בפרקליטות, עקב היעדר ראיות מספיקות להרשעה. מנדלבליט כתב:

"התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה".

כשנה וחצי מאוחר יותר, בשנת 2017, קבע דו"ח של נציב הביקורת רוזן, כי נסיבות גניזת תיקי חקירה בידי רות דוד "תמוהות", וציין:

"מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק".

רות דוד שימשה כפרקליטת מחוז ת"א בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה. לאחר הגשת כתב האישום התעורר חשד כי פעלה שלא כדין עוד במהלך הכהונה

רותם הוא הגורם המרכזי מאחורי תלונות אלה. מאז, הוא נתון להטרדות חוזרות ונשנות מצד גורמי אכיפת החוק במדינה. כמה מהן, ניתן למצוא בתביעות שהגיש לבתי-המשפט, למח"ש או לנציב רוזן.

כך למשל, בתלונה שהגיש באפריל לרוזן, מתאר רותם, כיצד נכלא "שישה לילות לא רצופים, כפות בידיים וברגליים באזיקים, בתא מעצר לא-חוקי… לעיתים ללא עדות מתלונן נגדי". הוא מתאר בתלונה, כיצד נמנעה מח"ש מלחקור תלונה שהגיש לה על מעצרו ב"תא מעצר בלתי-חוקי, כאחרון העבריינים, ללא שינה, שירותים, מים, אוכל וטיפול רפואי". על תנאי המעצר כבר קבע בספטמבר 2020 בית-משפט השלום בתל-אביב במסגרת תביעה שהגיש רותם, כי תא המעצר אינו כולל "תנאים בסיסיים ואינו ראוי לשמש תא מעצר".

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז בבית-חולים איכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף.

תלונה אחרת שהגיש רותם נגד שוטר יס"מ נוגעת למעצר לא חוקי והפעלת אלימות שאירעו מחוץ לאצטדיון בלומפילד ביוני 2020. הוא עוכב ללא הצדקה והוכנס לרכב סוואנה משטרתי, שחלונותיו אטומים. דרישתו של רותם להכניס שוטר נוסף ועד מלווה, כמתחייב, לא נענתה. בסוואנה, מספר רותם, נגע השוטר באופן משפיל באיבר מינו והיכה אותו באגרופים בחזה.

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז באיכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף

בבדיקת פוליגרף שנערכה לרותם ביוזמת מח"ש, הוא נמצא דובר אמת. בעימות שנערך במח"ש בין השוטר לרותם, הודה השוטר, כי באותו אירוע נגע באיבר מינו של רותם שעה ששניהם סגורים ברכב סוואנה משטרתי ובלא נוכחותם של שוטר או קצין נוסף. בתלונתו לנציב רוזן מאשים רותם, כי התלונות שהגיש על עבירות-לכאורה של אותו שוטר, "ממשיכות להיות מטויחות בידי מח"ש". לדברי רותם, "נכון להיום, כשנה מיום הגשת התלונה, טרם נחקרו עדים לאירוע".

מדוברות משרד המשפטים נמסר לי בתגובה:

"חומר הראיות, הגרסאות העולות מחומר החקירה ומכלול הנסיבות הרלוונטיות שנבחנו הביאו לכלל מסקנה כי לא ניתן לבסס הרשעה ולכן הוחלט לגנוז את התיק מחוסר ראיות".

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גם גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. ארבעה עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו.

מדובר באותו שוטר יס"מ שעל שמו הוטל צו איסור פרסום לאחר שנחשד שירה בגבה של תושבת שכונת שייח ג'ראח, ג'נא קסוואני, בת השש-עשרה, ללא כל הצדקה ובניגוד לנהלים. שניות לאחר הירי, אף הושלך לביתה של קסוואני רימון הלם שהתפוצץ בצמוד אליה ולבני-משפחה אחרים. הצו הוצא לבקשת השוטר באמצעות עורך-דינו.

מי שחתומה על הצו, היא שופטת בית-משפט השלום בנצרת, יסמין כתילי-מני. בטרם מונתה לשופטת, שימשה כתילי-מני משך כחמש-עשרה שנים כתובעת משטרתית בלשכת התביעות במחוז צפון של המשטרה. אביה של ג'נא, מוחמד קסוואני, סיפר לי כי אף גורם לא פנה אליו או למשפחה לקבל את עמדתם לבקשת הוצאת צו איסור הפרסום על שם השוטר.

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. 4 עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו

תלונה נוספת של רותם למח"ש נגד אותו שוטר בדבר אלימות משטרתית כלפי מפגינים במחאת בלפור, לא זכתה לתגובה עד היום וגם במסגרתה, על-פי רותם, טרם זומנו עדים. מדובר בשוטר המוכר היטב למפגינים בבלפור בשל שיטות הפעולה האלימות והלא-מידתיות שלו. דובר משרד המשפטים מסר בהקשר תלונה זו, כי "התיק נבדק וטרם התקבלה בו החלטה".

בספטמבר 2020, כשלושה חודשים לאחר התלונה הראשונה שהגיש רותם במח"ש, קבע בית-משפט השלום בתל-אביב, כי מעצרו של רותם היה פסול ונפסקו לו מאתיים-אלף שקל פיצויים על "מעצר ברוטלי". רותם תבע את המשטרה על שורת המעצרים ובפסק-הדין ציין השופט מנחם קליין:

"ההחלטות לזמן את רותם לחקירה, לאזוק אותו במהלכה ולשחרר אותו בתנאים, היו רצף החלטות לא סבירות […] טענותיו של רותם מקובלות עליי. אני מאמין לרותם כי בסופו של האירוע הופעל עליו לחץ לחתום על מסמך המאשר שלא נגרם לו כל נזק כתנאי לשחרורו המיידי, בניסיון להעלים את מסכת האירועים שהתרחשה. גם בכך חטאה משטרת ישראל".

עוד נכתב בפסק-הדין, כי "גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, משיקולים זרים ולא למטרת החיפוש, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה… אין לקבל את טענת המדינה כי היה צורך בחמישה שוטרים כדי למנוע נזק לרותם; ובסופו של יום רותם מוצא את עצמו עם חבלות קשות ומובא לחדר מיון".

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 966 מילים

קולות בחברה החרדית לפתע קוראים להפרדת דת ומדינה

ממשלת בנט-לפיד, מזהירים פוליטיקאים חרדים, "הורסת" ו"משחיתה" את הצביון היהודי של מדינת ישראל ● הפרדה, אומרים אחדים, היא אולי בלתי נמנעת ● פרשנות

עוד 1,241 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

סיעות האופוזיציה לא הגיעו עד כה להסכמה על מועמד אחד מטעמן, ולא פחות משישה ח"כים הציגו את מועמדותם לוועדה הנחשקת ● אבל הדרמה האמיתית תתרחש מחר סביב בחירת נציגי הכנסת לוועדה למינוי דיינים ● ש"ס, הליכוד והציונות הדתית הציגו מועמדים מטעמם - ואפילו לח"כ משה ארבל, המועמד של ש"ס, לא ברור מדוע הסיעות לא מתמזגות מאחורי מועמדותו ● פרשנות

עוד 748 מילים

הציבור ישלם כ-14 מיליארד שקל בשנה במיסים עקיפים

כלי הפלסטיק והמיצים הממותקים הן כלום לעומת הגזרות המסתתרות בתקציב המדינה שאושר אתמול בממשלה ● התקציב כולל היטלים על שירותים רפואיים, אגרת כניסה לגוש דן, קיצור הפטור ממס שבח וקיצוץ במשכנתאות, מס על יבוא אישי אונליין, וכן "מס עשירים" ● והשינוי המשמעוי ביותר: העברת כל חסכונות הפנסיה לשוק ההון 

עוד 3,321 מילים ו-2 תגובות

על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק ב')

בתגובת קצא"א נכתב, כי בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה קצא"א הזמינה סקר סיכונים מחברת הזמט, שהיתה גם היועצת למשרד להגנ"ס לעריכת תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.

סקר הסיכונים שהזמינה קצא"א מחברת הזמט מתעלם מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע שפך נפט כמו אלו שכבר התרחשו.
לפי סקר הסיכונים, ההסתברות לאירוע דליפת נפט נמוכה ביותר.

סקר הסיכונים שהזמינה קצא"א מחברת הזמט מתעלם מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע שפך נפט כמו אלו שכבר התרחשו. לפי הסקר, ההסתברות לאירוע דליפת נפט נמוכה ביותר

אלא שהדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014, שמורות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה, קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים.

לפי דוח הזמט (טבלה 5), הסיכוי לתקלה בנקודות הפריקה והטעינה בזרוע המילוי (בצינור המזרים נפט מהאניה למיכלים האחסון ובחזרה) הוא 42/1000 לשנה. תדירות תקלות שנתיות של 4.2% נראית גבוהה מאוד, ובעיקר כאשר מתחשבים בתוצאות הקטסטרופליות של הדליפה.

סקר הסיכונים של "הזמט" אינו מתייחס מהותית לגורם האנושי, שעלול להביא, בין השאר, לתגובה איטית ולא נכונה לאירוע. ניהול סיכונים בלי אף מילה על הגורם האנושי מפספס את העיקר.

אדגיש את החשיבות הקריטית של הגורם האנושי במקרה של אירוע. התאונות הגדולות שהתרחשו, החל מהפיצוץ באסדת פייפר-אלפא ב-1988 ועד אסון ה-Deepwater Horizon במפרץ מקסיקו ב- 2010, כאן, כאן, וכאן, היו במערכות חדישות עם כל אמצעי ההגנה המודרניים. אך ברגע האמת התברר שהמפעילים, גם המנוסים והמאומנים ביותר, לא היו יכולים להתמודד עם הדליפות, והפיצוצים שבאו בעקבותיהם, בתנאי האמת בשטח.

בסעיף 48, קצאא טוענת כי "הגשר היבשתי הישראלי חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שאינו מתאים למעבר בתעלת סואץ, את המעבר מסביב לאפריקה, על העלויות הכלכליות היתרות, השימוש העודף בדלק למסע, ואף הגברת הסיכון למכלית, לצוותה ולתכולתה, הכרוכים במסע ארוך שכזה.

הדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין ב-2011, ובעברונה ב-2014, שמראות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים

משתמע, לפי קצא"א, שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק את המעבר של מכליות ענק שאינן יכולות לעבור – כיום – בתעלת סואץ.

אלא שזו טענה מופרכת, והמופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט הובהרה כבר בפברואר 2021, כאשר מיכלית הנפט הגולמי טהיטי TAHITI יצאה ב-20 לפברואר מנמל צ'יהאן בטורקיה, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן, והפליגה דרך תעלת סואץ לאילת ופרקה שם את הנפט למיכלי האחסון של קצא"א באילת. בניגוד לטיעון "הכלכלי" של קצא"א, המכלית לא פרקה את הנפט בנמל אשקלון, ולא "חסכה את המעבר בתעלת סואץ". 

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט קבלנו אישור נוסף לפני כארבעה חודשים. ב-23 למרץ נתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ וכתוצאה מכך הופסק מעבר האוניות בתעלת סואץ. חלק מהאוניות שהיו אמורות לעבור בתעלה הופנה למסלול סביב אפריקה. עד ה-29 למרץ בצהריים לא נרשמה כל פעילות בנמל אילת, ונראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלת סואץ החסומה, לא הופנתה לנמל אילת.

התגובה המקדמית מטעם קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים כיום, של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות.
התגובה זורה חול בעינים כאשר הוא מציינת שצינור סו-מד מזרים בכיוון אחד בלבד מ-ים סוף לים התיכון. זו הערת סרק, שכן זה בדיוק הכיוון שאיתו קצא"א צריכה להתחרות.

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט למדנו גם כשנתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ והופסק מעבר האוניות. נראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלה החסומה, לא הופנתה לנמל אילת

הדוח מתעלם מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ.

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED
צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

חומות הסודיות של קצא"א והפרתן

קצא"א נהנית מסודיות המידע אודות מכליות הפוקדות את נמלי ישראל.

בתגובה המקדמית מטעם קצא"א (סעיפים 72 ו-76) מציינים את חומות הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א:

"כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, לרבות פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מי מטעמו".

"כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו -113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין".

"כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd S.A או לחברת Eilat Corporation S.A. לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (להלן – גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין החוק".

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון זה, אך כיום, כאשר ידיעות הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, הינם נחלת הכלל, מפורסמות באתרים ברשת האינטרנט, מצולמות בלווינים, וכו', כאן, כאן, וכאן – הרי שחיסיון איבד ההצדקה לקיומו ואינו אלא קליפה. חקיקה ארכאית, המונעת מאזרחי ישראל מידע על קצא"א ומאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית אפקטיבית.

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון. כיום, כשמידע על מכליות נפט בנמלי ישראל מתפרסם, החיסיון הפך קליפה. חקיקה ארכאית, המאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית

בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נגד מזכיר קצא"א דוד שרן:

"נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות".

באפריל 2021 פורסם כי הוגש נגד שרן כתב אישום בעבירות שונות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, והלבנת הון.

הכהונה של דוד שרן כמזכיר קצא"א צריכה להדליק אצל כולנו נרות אדומים.

בסעיף 143 נמסרים נתונים של הרשות הממשלתית המצרית המנהלת את תעלת סואץ, ה-Authority Canal Suez:

"בשנת 2019 (השנה האחרונה שעבורה יש נתונים מלאים) עברו את תעלת סואץ 5,163 מכליות נפט, מתוך סך כולל של 18,880 אוניות שעברו את התעלה. מכליות אלה הובילו כמות כוללת של כ-240 מיליון טון נפט".

לפי נתונים אלו, כל מיכלית העבירה כ- 50,000 טון נפט. מכאן נובע כי 200 מיכליות הנפט שפקדו את נמל עקבה ב-2020 (סעיף 16 לעיל) הובילו כ-10 מיליון טון נפט, פי 5 מהיבוא הנפט לירדן באותה שנה. המספרים לא מסתדרים ולקצא"א הפתרונים.

מאמר של דניאל דולב מ"שומרים" מ- 27 ליולי 2021 על קצא"א עומד על אחת התקלות האפשריות:

ויש גם שני מאמרים קודמים שלי בנושא זה:
הסכם הנפט בין קצא"א לאמירויות מ-1 לאפריל 2021
עסקת הביש של קצא"א מ-9 ליוני 2021

מה צריך לעשות?

• לא לאשר את הסכם העברת נפט מאוקטובר 2020. שנחתם בין קצא"א וחברות אחרות.
• לחילופין, להפסיק מיידית את הגעת מיכליות הנפט לאילת, ולהתנות את המשך הפעילות לפי הסכם העברת נפט בקבלת כל האישורים הרגולטוריים, בהשלמת כל הסקרים הסביבתיים הנדרשים, ובהשלמת ההיערכות המלאה של קצא'א למצבי חירום, לסיכונים החדשים.
• להפוך את קצא"א לחברה ממשלתית רגילה, ובכלל זה לבטל את החסיון המקיף שיש לקצא"א.
• החברה תבוקר ע"י מבקר המדינה, והחברה תפרסם דוחות כספיים בכל רבעון בדומה לחברת נתגז הממשלתית.
• להגדיר מחדש מטרה מצומצמת לקצא"א, לעסוק בהפעלה, ובתחזוקה של מערכת הולכת הנפט ותזקיקי נפט במדינת ישראל לצורכי ביקושים מקומיים בישראל בלבד. בדומה לחברה הממשלתית נתיבי גז.
• לקדם את חקיקת חוק "תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)", לצורך היערכות ומוכנות לשפך ימי, ובכלל זה תקצוב מתאים להקמת תחנות חוף, מערכות התראה, ספינות, ציוד, תקני כ"א למפקחים ועוד, עבור היחידה להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,151 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אם סער יאמץ את המלצת ועדת האיתור למנות את ד"ר גיל לימון למשנה ליועמ"ש, אפשר לנפנף לשלום למאבק בניגוד עניינים בשירות הציבורי ● ההתעקשות של מנדלבליט לכהן בראשות הוועדה למרות שלימון הוא בן טיפוחיו ואיש אמונו, מטילה צל כבד על החלטת הוועדה ● אין זה פלא, כשמנדלבליט עצמו התעקש בזמנו כי אין כל מניעה שידלג מתפקיד מזכיר הממשלה היישר ללשכת היועץ ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אם מרב מיכאלי רוצה לראות דוגמה מצערת לכשלים של התחבורה הציבורית - כדאי שתבקר בדרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק ● גרם מדרגות צר ומטונף משמש כנקודת החיבור היחידה בין תחנת הרכבת לתחנות האוטובוס במקום ● לבעיה יש פתרון פשוט - מעלית - אבל אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על התחזוקה שלה ● ככה מבריחים את הציבור אל המכוניות הפרטיות

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות

מחקר של הנהלת בתי המשפט הופך את העומס הידוע בישראל למספרים: 8.2 שופטים לכל 100 אלף איש לעומת 21.4 שופטים באירופה, ופי-2 תיקים מטופלים בשנה בישראל לעומת באירופה ● שר המשפטים הבטיח להוריד את העומס באמצעות "צמצום מספר כתבי האישום המוגשים נגד אזרחי המדינה" ● אלא שבעיית העומס היא בכלל לא בתחום הפלילי - הבעיה הגדולה היא בתביעות האזרחיות ● פרשנות

עוד 754 מילים

"אני שולמן" משיקה מיזם פיננסי עם חברת max

פרסום ראשון שנתיים אחרי שקמה כקבוצת מחאה שזעקה את מצוקת העצמאים והעסקים הקטנים, "אני שולמן" ממנפת את הפופולריות שלה כדי להציע "פתרון פיננסי" עם חברת כרטיסי האשראי השנייה בגודלה במשק ● ההשקה תיערך הערב, ובשולמן מדגישים שלא מדובר במועדון לקוחות ● מנכ"לית שולמן: "אביר קארה ממשיך להיות קול בולט בהתארגנות אך מאז כניסתו לפוליטיקה יש חומה בצורה ביננו"

עוד 1,161 מילים

על רקע העלייה בתחלואה קבינט הקורונה ידון בהחמרת ההגבלות

הממשלה אישרה פה אחד את התקציב ל-2022-2021; בין היתר אושרו גם העלאת גיל הפרישה לנשים והטלת מס על כלים חד פעמיים ● נתניהו: "תקציב גרוע כזה עוד לא ראיתי" ● בנט: "ב-36 שעות עשינו מה שלא עשיתם ב-36 חודשים - העברנו תקציב" ● מכה לנתניהו: קרן ברק, המועמדת לוועדה לבחירת שופטים שבה תמך, הפסידה בהצבעה חשאית בסיעת הליכוד לאורלי לוי-אבקסיס

עוד 59 עדכונים

ארטיום דולגופיאט ענד את מדליית הזהב מול מיליוני צופים נרגשים, ורק שרי הממשלה לא ראו את השידור ההיסטורי ● דיוני התקציב שהחלו אתמול לא שונים ממה שראינו בעבר: השרים נלחמים, אומרים ש"לא יקום ולא יהיה" ומרימים קול זעקה ● אבל כולם יודעים שהתקציב הראשון מאז 2018 יעבור היום בממשלה, ויעבור גם את משוכת הכנסת בנובמבר ● פשוט כי אין להם ברירה אחרת ● פרשנות

עוד 611 מילים ו-2 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זָהָב 97

מדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט והתגובות בעקבותיה מזכירות לנו מי היינו רוצים להיות: צנועים, נחושים, חרוצים, מוקפים במשפחה ובחברים תומכים, מסוגלים להתגבר על קשיים בלתי נתפסים, ואז לצאת אל העולם ולהתמודד עם הטובים ביותר

עוד 529 מילים ו-1 תגובות

איראן הלכה צעד רחוק מדי ופתחה עבור ישראל מרחב פעולה מדיני נגדה

לא בטוח שאיראן התכוונה לגבות חיי אדם בתקיפת מכלית הנפט ביום שישי ● העובדה ששני אזרחים ארופאים נהרגו בפיגוע תכניס לתמונה באופן מיידי את בריטניה ואולי, בסופו של דבר, את נאט"ו ● עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות להפוך את הבעיה האיראנית לנושא עולמי, וזה אחד המקרים המובהקים בהם העבודה המדינית חשובה לא פחות מזו המודיעינית-מבצעית ● פרשנות

עוד 715 מילים ו-1 תגובות

בנט על המנה השלישית: "היעד שלנו הוא לחסן את כולם עד סוף החודש; זה שאפתני, אך אפשרי"

הממשלה דנה על תקציב המדינה ל-2022-2021; חקלאים המתנגדים לרפורמה בענף הפגינו מחוץ לישיבת הממשלה ● שקד: "אם יהיה צורך לצאת למבצע בעזה, ומנסור עבאס יאיים שיציאה למבצע משמעותה סופה של הממשלה - לא נהסס ונצא למבצע ופשוט לא תהיה ממשלה" ● בנט עצר את ישיבת הממשלה כדי לברך את ארטיום דולגופיאט על זכייתו במדליית זהב; הרצוג: "ישראל כולה גאה בך"

עוד 65 עדכונים

מוריס סמדג'ה עלה מתוניסיה ב-1961 והתיישב במעברה בבאר שבע ● בתת-תנאים, הוא אימן דורות של ילדים שספגו ממנו את האהבה לספורט והוא הפך למחנכם הנערץ ● בנו אורן, מדליסט אולימפי, ממשיך את דרכו כמאמן נבחרת ישראל, שזכתה אתמול במדליית ארד בטוקיו ● סמדג'ה האב יחגוג השנה יום הולדת 90 ● שאול אדר, חניך לשעבר, קורא להעניק למוריס את ההכרה שהוא כה ראוי לה

עוד 491 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה