אישיות
פנינה שרביט ברוך

"מבחינת העולם, זה יישאר שטח כבוש"

ראיון בית הדין הפלילי בהאג צפוי להוסיף את המהלך ל"פשעי המלחמה" שהוא בודק ● הבנייה בהתנחלויות תיתקל בקשיים חדשים ● כל נסיגה עתידית תותנה במשאל עם ● הפלסטינים שיסופחו יקבלו תושבות ● והתנאים המשפטיים יקשו על הצבא לפעול בשטח ● אלה חלק מההשלכות האפשריות של הסיפוח, כפי שמונה אותן פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראשת יחידת המשפט הבינלאומי של צה"ל ● "ייתכן שהמטרה היא להעביר מסר לפלסטינים", היא אומרת, "זו לא מטרה מספיק טובה"

עוד 2,919 מילים ו-1 תגובות

העו"ד המתמחה בדין הבינלאומי, אומר שפסקת ההתגברות עלולה להפוך את ישראל ל"רודנות של ממש" ● פרופ' קנטורוביץ', פורום קוהלת: "אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מהעמדה לדין בחו"ל - זה טיעון מאפיונרי" ● אל"מ במיל' פנינה שרביט-ברוך: "ההתגברות המורחבת היא צעד מרחיק לכת"

"האפשרות שהחוק ימנע מבג"ץ לפסול החלטות של שרים, זה כבר עולם אחר. זה מאפיין שבלעדיו אי אפשר אפילו לטעון לדמוקרטיה", כך אומר "לזמן ישראל" עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם ודין בינלאומי. ספרד מתייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם הממשלה תנסה לחוקק פסקת התגברות, שתמנע מבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטות הרשות המבצעת. זאת, בנוסף להתגברות שעליה דובר עד כה, לפיה הכנסת תוכל לחוקק חוקים שנפסלו בבג"צ.

"אי אפשר לטעון למדינת שלטון חוק, כי אם אין את זה, זה אומר שהשרים והפקידים יכולים לפעול בניגוד לחוק ואין מי שיפסול אותם", הוא מוסיף.

שאלה: באיזו מידה יוזמות החקיקה החדשות, עשויות להסיר את השכפ"צ המשפטי של חיילי צה"ל ובכירי הממשל?

עו"ד ספרד: "באופן מאוד צר, המשפט הפלילי הבינלאומי, מבטא את עקרון המשלימות, שלפיו לא יחקרו ולא יעמידו לדין בטריבונלים בינלאומיים, אם המדינה שבה בוצע לפי החשד הפשע, מסוגלת לחקור ובפועל גם להעמיד לדין במוסדות אכיפת חוק שהם עצמאיים ומקצועיים ואין לחשוד בהם כפארסה. אם וכאשר יוזמות החקיקה האלה ישתכללו לחוק ולא תהיה לבג"ץ את הסמכות לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות של הפרקליטות, אז הטענה של ישראל בעולם, שיש לנו מערכת שמסוגלת באופן עצמאי ומקצועי לבחון את הדברים, תאבד באופן משמעותי מתוקפה והדבר הזה יחזק את הדרישה שטריבונלים ומוסדות בינלאומיים יבצעו חקירות והעמדות לדין."

לתת סעד לפלסטינים היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש לא דמוקרטי, אבל הוא נאור

שאלה: כל זה על אף שיש מוסדות אכיפה כמו הפרקליטות והתביעה צבאית?

עו"ד ספרד: "הפרקליטות והתביעה הצבאית הם מוסדות שיש בהם פגם חמור של עצמאות, הם לא נתפסים כגופים עצמאיים שחוקרים את עצמם, ולא יכולים לחקור מפקדים בכירים. המשטרה הצבאית לא יכולה לחקור את הרמטכ"ל, זה לא עניין של חוק אבל זו מערכת היררכית, כמו שטראמפ אמר, 'אני יכול לתת חנינה לעצמי'. הרמטכ"ל יכול לתת פקודות לכולם, אבל ישראל תמיד אומרת שמעל הרמטכ"ל והפרקליטות יש את בג"ץ, שהם לא כפופים לרמטכ"ל ולשר הבטחון. ברגע שאתה מוריד את הדבר הזה, זה לא מספיק."

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. ימשיך לפקח על הממשלה? (צילום: הדס פרוש)

שאלה: מה חדש ביוזמות שדווח עליהן אתמול?

עו"ד ספרד: "התגברות של הכנסת על פסילת חוקים בבג"ץ זה דבר אחד, אבל אם נניח תעבור היוזמה הרחבה שעליה דווח אתמול, של התגברות על פסילת פעולות מנהליות – זה דבר אחר לחלוטין שלא דובר עליו עד אתמול. כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי בית המשפט יכול לפסול חוקים שמנוגדים לחוקה. פסילה של החלטות של הרשות המבצעת, בין אם זה שר ובין אם זה מפכ"ל ובין אם זה פרקליט של משרד הפנים, היא דבר בסיסי בכל דמוקרטיה".

פרופ' יוג'ין קנטורוביץ': זה טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי בחו"ל

שאלה: מה יהיו ההשלכות ביחס לשליטה הישראלית בגדה המערבית למשל?

עו"ד ספרד: "מה שסביר שיקרה הוא הגבלת כוחו של בית המשפט – כל בתי המשפט – לתת סעד לפלסטינים, וזה היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש איננו שלטון דמוקרטי אבל הוא נאור מאחר שיש בקרה וביקורת על הפעולות של השליט שהוא הצבא והממשלה. ברגע שמורידים את זה, מכריזים קבל עם ועולם שהשליטה בפלסטינים היא רודנות, לא סתם מדינה לא דמוקרטית אלא רודנות של ממש – יש פה שליט שהוא הצבא ובגלל המבנה החוקתי שלנו זו בעצם הממשלה, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

שאלה: וזה יפעל כבומרנג?

עו"ד ספרד: "ללא ספק נשלם על זה מחיר, אבל קשה לומר מה המחיר עד נובמבר 2020, שבו טראמפ והממשל שלו שולטים בארה"ב ואירופה עסוקה בברקזיט ובמשבר הפליטים. כמובן שהדברים האלה עשויים להשתנות ואז הממשלה לא תעיז לעשות את זה. בעולם של לפני שנתיים שלוש לא העיזו לחוקק את חוק ההסדרה למשל, עד שטראמפ נבחר".

אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)
אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)

לדעתו של ספרד שותפה גם אל"מ במילואים ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ששרתה בעבר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית. לדבריה, "המקצועיות והעצמאות של בית המשפט בישראל, היא בהחלט אחד הדברים שבודקים כדי לראות אם מדינה יכולה לקיים עקרון משלימות ולבצע חקירות כנות, genuine. אם המערכת השיפוטית במדינה מסוימת היא לגמרי פוליטית, או מושחתת, אז זה מאוד יחליש את העיקרון הזה. מההיבט הזה, כל צעד שיחליש את המעמד של בית המשפט עלול להשפיע."

שרביט ברוך אומרת שהיא מתקשה להתייחס לחקיקה שדווח עליה אתמול, לפיה תימנע מבית המשפט האפשרות לפקח על הממשלה: "אני עדיין לא לגמרי מבינה את הרעיון הזה, שהוא לא רק פסקת התגברות, כי צריך סעיף שמגביל את בית משפט לבחון פעולות של ממשלה. אם באמת ינסו בחקיקה לשלול מבג"צ את היכולת לפקח על הממשלה זה צעד מרחיק לכת. אני מתקשה להאמין שהולכים לכיוון כזה שאפילו משפטנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מתנגדים לו. אם כן, זה יחליש את המעמד של בית המשפט."

אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מטריבונל בינ"ל

דעה אחרת מביע ראש תחום המשפט בפורום קוהלת, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', שטוען שאין קשר בין הגבלת התחום שבו בג"צ יכול לעסוק לבין העצמאות של מוסדות האכיפה בישראל: "אף אחד לא יודע מה ההצעה כרגע, לא מדובר על להיפטר מבג"צ, אלא להגביל את היכולת של בגצ להתערב בהחלטות מנהליות."

לדבריו, החששות מוגזמים, ואין מקום לחשוב ש"אם לא ניתן לבג"צ את מקסימום הכוח שהוא שואף אליו, העולם יתנפל עלינו. אין מקום לתת לתפיסה של מוסדות שעוינים אותנו לקבוע את המבנה החוקתי שלנו. מדוע כשבג"צ לא יוכל לקבוע כמה פלסטינים נכנסים מעזה לאירועי יום הזיכרון בישראל, למה זה אומר שבתי המשפט פחות עצמאיים ואפשר להעמיד לדין חיילים בבית דין בינלאומי על פשעי מלחמה?"

קנטורוביץ' טוען עוד, שהטיעונים נגד הגבלת בג"ץ, מאפשרים למוסדות זרים לקבוע את המבנה החוקתי של ישראל: "ממילא גם עכשיו בתי הדין הבינלאומיים בוחנים כל מני חקירות בשלבים מקדמיים, למרות בג"צ. זה נראה לי כמו טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי – בהם אני לא יכול לשלוט. למה שנשנה או שנתפור את המבנה החוקתי שלנו לפי העדפות של שחקנים מחוץ לריבונות הישראלית שממילא אין להם עניין לגיטימי להתערב בענייננו? במובן מסויים הגופים הזרים האלה מקבלים זכות לכתוב את החוקה שלנו."

עוד 912 מילים
אמיר בן-דוד
כל הזמן // יום שלישי, 10 בדצמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־430 ללחימה ● 100 חטופים עדיין בעזה

נתניהו על עדותו: "שמונה שנים מחכה להציג את האמת"

שלושה לוחמי גבעתי נפלו בקרב בצפון עזה ● ארבעה לוחמי מילואים נפלו אתמול בלבנון, ככל הנראה בפיצוץ מטען צה"לי ● דיווח: ישראל תקפה בסיסי חיל אוויר בסוריה והשמידה עשרות מסוקים ומטוסים ● עינב צנגאוקר: "הערב הוכח שנתניהו לא מוכן לסיים את המלחמה בתמורה להחזרת כל החטופים" ● אחרי כחודש וחצי: החשוד בפרשת המסמכים אלי פלדשטיין שוחרר למעצר בית

עוד 64 עדכונים

המלחמה הפכה את הישראלים לדתיים יותר

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנ... המשך קריאה

האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.

מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.

עוד 670 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

רוטמן חוצה עוד קו אדום בדרך להתערבות פוליטית באכיפה פלילית

רגע לפני שהנאשם נתניהו מתייצב בבית המשפט, הקואליציה מעלה את הלהבות במאבקה נגד הרשות השופטת ● מכתבו של רוטמן ליועמ"שית, שמערב תיאוריות קונספירציה וניסיונות להתערבות פוליטית, מצביע על מהלך שמאיים למוטט את ההפרדה בין הרשויות ולהפוך את אכיפת החוק לכלי פוליטי ● פרשנות

עוד 1,232 מילים

האם לנוכח ההתפתחויות באזורנו ארה"ב תישען על קטאר או על סעודיה

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 707 מילים

תגובות אחרונות

המדינה קורסת, אבל הבורסה ממשיכה לעלות

למרות המצב במדינה, הבורסה בת"א סגרה שנה של עליות, בעיקר בחודשים האחרונים ● הסיבות לכך כוללות את הגאות בשווקים הבינלאומיים, תשלומי המילואים ששמרו על רמת חיים סבירה ואפשרו לחברות להמשיך להרוויח, וההצלחות המבצעיות בלבנון, שהפחיתו את החשש הקיומי ● עם זאת, דווקא לאחר חתימת הפסקת האש עם חזבאללה, חלה ירידה בבורסה, בהתאם לכלל המוכר: "קונים בשמועה, מוכרים בידיעה"

עוד 1,894 מילים

עקורים

הפוליטיקה של העסקה

בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.

בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 723 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סוריה ללא אסד היא רגע האמת של המזרח התיכון

קריסת הציר האיראני, נפילת אסד, היחלשות חמאס וחזבאללה והשינויים הגיאופוליטיים באזור יוצרים הזדמנות פז לעיצוב מחדש של המזרח התיכון ● מדינות ערב, ישראל והמערב נדרשות לשיתוף פעולה במאבק בכוחות קיצוניים, שיקום סוריה והבטחת היציבות האזורית ● פרשנות

עוד 1,258 מילים ו-1 תגובות

פרוש היה החרדי הימני ביותר, עד שבא גולדקנופף

משני צידי המתרס מתייצבים יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש ● פעם פרוש היה הסמן הימני בקרב הפוליטיקאים החרדים, כעת גולדקנופף עוקף אותו בסיבוב עם ההצהרות שלו בעד התנחלות בעזה והסיורים שהוא עושה על קו הגבול ● אבל מאחורי העימות האידאולוגי לכאורה, עומדת פוליטיקה פנימית ומאבקים על כוח שליטה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה ״ברית דמים״ חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ״ברית דמים״ עם אחינו הדרוזים. קבלו את ״ברי... המשך קריאה

במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

הידרדרות החינוך בישראל היא סכנה קיומית

המשבר החמור במערכת החינוך אינו רק בעיה של משרד החינוך, אלא איום קיומי על ישראל ● הירידה בהישגים, המחסור בכוח אדם איכותי והזנחת תחום ההשכלה עלולים להפוך את ישראל ממדינה שיודעת לפוצץ ביפרים לכזו שלא מסוגלת אפילו לתפעל אותם ● פרשנות

עוד 708 מילים ו-1 תגובות

קולות של תקווה במציאות מפולגת

בסוף דצמבר צפויים להגיע לשיטים כ־2,400 משתתפים לפסטיבל ייחודי שיימשך שלושה ימים, המשלב מוזיקה, אומנות ורוח, ומוקדש כולו לשלום ● לאחר גיוס המונים שהניב חצי מיליון שקל, נותרו עוד כמה מאות כרטיסים לאירוע, שמופק בהתנדבות מלאה על ידי נשים צעירות ● במסגרת הפסטיבל, הצליחו המארגנות לגייס מוזיקאים יהודים וערבים מוכרים לצד להקות אינדי, שהסכימו להופיע בחינם

עוד 1,080 מילים ו-2 תגובות

חזית הקרב התשיעית מבית המשפט המחוזי בתל אביב

עדותו "ההיסטורית" של נתניהו, שתיפתח השבוע בביהמ"ש המחוזי, צפויה לעורר עניין ציבורי מוגבל, בעיקר אצל הפרשנים ● רק בודדים יעמיקו בתמלילי העדות המלאים, בעוד שנתניהו צפוי לשרוד גם את האירוע הזה ● בינתיים, הקיטורים והנהי של מקורביו על "הצורך לנהל מדינה ומלחמה" סותרים את העובדה שהלו"ז שלו עד המלחמה טעון בעניינים פרטיים ופוליטיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 796 מילים ו-1 תגובות

אחרי שאיבדה את סוריה, איראן מתמקדת בפרויקט הגרעין

איראן נמצאת בפינה מסוכנת מאוד עבורה ● היא איבדה את טבעת ההגנה החזקה ביותר שבנתה בדמות חזבאללה, היא מאבדת כעת את הרצף היבשתי שהיווה נכס חשוב לציר והיא עומדת בפני גל סנקציות חסר תקדים שמתהווה בממשל הנכנס של טראמפ ● בטהרן אין אחדות דעים האם זה הזמן לדיפלומטיה או להחרפת האיום הגרעיני - אבל הסימנים מעידים שהמנהיג העליון בחר בדרך הפריצה לפצצה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־429 ללחימה ● 100 חטופים עדיין בעזה

מקור בקרמלין: אסד במוסקבה, רוסיה מעניקה לו מקלט מדיני

בכיר אמריקאי: פועלים למנוע "שימוש לא מבוקר" בנשק הכימי בסוריה ● צה"ל השתלט על החרמון הסורי והבהיר: "פריסת הכוחות באזור החיץ – צעד הגנתי וזמני" ● נתניהו למשפחות החטופים: "נפילת משטר אסד עשויה לסייע לקידום עסקה" ● ביידן: "ארה"ב תעבוד עם שותפיה בסוריה כדי לנצל את ההזדמנות, נגן על שותפינו באזור" ● הצבא האמריקאי: ביצענו תקיפות נגד דאעש בסוריה

עוד 62 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ורוח הטורבינות על המים

בישראל מתלבטים איך להשתמש במשאבים הטמונים בים בלי לחרב אותו - ונראה שמאבק הירוקים הבא יהיה סביב הצבת טורבינות רוח בים ● כשסילמן חוברת לבן גביר בהתרסה ובאיומים מול החברה הערבית, היא נושאת את שם הסביבה לשווא ● תחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב הפכה לתחנה עם ההצללה המתקדמת ביותר ● וגוש ממצוק הכורכר בחוף סידני עלי קרס, למרבה המזל ללא נפגעים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,546 מילים ו-2 תגובות
היום ה־428 ללחימה ● 100 חטופים עדיין בעזה

נתניהו שוחח עם עינב צנגאוקר: מבין את הייסורים, אוסיף לפעול להשבתם של כל החטופים

צנגאוקר לאחר קבלת אות החיים מבנה: הרגשתי התכווצות ברחם ● סרן אברהם בן פינחס נהרג מפגיעת נ״ט בעזה ● צה״ל סייע לאו״ם להדוף מורדים ליד מג׳דל שמס ● המורדים בסוריה קרובים לדמשק, דיווח: אסד הציע לארה״ב שיינתק קשר עם חזבאללה אם יעזרו בעצירת הקרבות ● הרמטכ״ל הלוי בגבול הסורי: עוקבים לראות שלא פונים נגדנו ● לוחם צה״ל נפצע קשה בפיגוע דריסה ליד חברון

עוד 32 עדכונים
מצב הרוח
שיחה עם הסופרת והציירת אלונה פרנקל

"הזקנה היא הדבר הכי צעיר בחיי"

"בלילות, יאיר ואני יוצאים לסיבוב. לפעמים אנחנו מתיישבים לנוח על ספסל וכל מי שסביבנו יכולים להיות הנכדים שלנו ותמיד מישהו אומר, אוי כמה שאתם חמודים. כאילו זה הישג שאנחנו עוד חיים" ● הסופרת והציירת אלונה פרנקל כבר בת 87, אבל יושבת על הכורסה בישיבה מזרחית, מגלגלת סיגריות ונינוחה וכנועה כלפי המוות ● יש לה רק בקשה אחת: "בהיותי גוועת, אני רוצה שיחזיקו לי את היד כל הזמן"

עוד 2,303 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה