שלום לך,
בגלל שאני עדיין לא יודע אם מדובר בגברת או אדון, אני אפנה אליכם בלשון רבים.
יש לי בת אחת במערכת החינוך, שעולה בשנה הבאה לתיכון. אבל אני לא בטוח שהעובדה הזו מקנה לי את הזכות להגיד לכם מה לעשות, או איך לעשות את עבודתכם נאמנה.
מכיוון שאני מניח שזמנכם קצר, וכך גם הריכוז שלכם, אתרכז רק בנושא אחד.
הרשו לי להתחיל בשיר נהדר שאומר בדיוק רב את מה שאני חושב, שהוא הנושא המרכזי ביותר בחינוך כיום. "תחשוב על האחר", מאת מחמוד דרוויש.
הנה קטע קצר ממנו, בתרגום של עפרה בנג'ו ושמואל רגולנט (שתירגמו את שם השיר ל"חשוב על זולתך"):
"כשאתה מכין את ארוחת הבוקר שלך, חשוב על זולתך
(אל תשכח את מזון היונים)
כשאתה מנהל את מלחמותיך, חשוב על זולתך
(אל תשכח את שוחרי השלום)"
הלוואי , כי באמת שאין חשוב מזה בעידן הזה של פיצול הולך וגדל בין אנשים.
המדיה המותאמת אישית, שאנחנו חווים את התפתחותה היומיומית, היא דבר נהדר בכל הקשור לצריכת בידור תרבות ותקשורת. יוטיובר אישי לכל ילד וילדה, כמעט.
וזה טוב ויפה, אבל זה גם מבודד אותנו ומרחיק את מי ששונה. ואם נגיד את האמת, אין ילד או ילדה כמעט שלא מרגישים שונים מהאחר. זה נראה לי הנושא החשוב ביותר ללמד אותו.
במצבי לחץ והישרדות אנחנו פועלים במנגנון שלושת האפים, FFF:
Freeze Flight , Flight.
וזה נהדר, כי זה עוזר לנו לשרוד. במצבים אלה, האחר הוא האויב, הנמר או הנחש. ויש המנצלים זאת לרעה, ומנסים להחדיר את הפחד הטבעי מהשונה והאחר באמצעי הפחדה שונים.
אבל ברוב הזמן זה לא ככה. האחר הוא אני, הוא את, הוא אתה. הוא חבר, הוא חתול או ציפור. ואין דבר משמח יותר מללמוד ולגלות שלא תמיד "המרחב הזה מלא באנשים / שלא רואים דבר מלבד עצמם / כמו במועדון ריקודים ענק / נעים לצליל מאוד מיוחד / שאיש אינו שומע מלבדם" ("אני אוהב אותך", מילים: מיכה שטרית, לחן: ארקדי דוכין ומיכה שטרית), אלא יותר כמו בשיר "האחר" של ברי סחרוף האחר:
"אז אל תפחד
ואל תביט מהצד
כי אתה לא לבד בעולם
עם הפנים אל האחר
תגלה את עצמך
(…) האויב הוא חבר שזנחת"
אז אם אתם בהיכנסכם לתפקיד, רוצים ללמד, רק דבר אחד למדו, את זה: אנחנו לא לבד בעולם.
למדו אותנו ללכת עם הפנים לאחר, לשמנ.ה למחוצ'קנ.ת, לערבי.ה לרוסי.ה, לאתיופי.ת, לדתי.ה, לחילוני.ת, לזקנ.ה, לעני.ה, למוזר.ה, לאוטיסט.ית, לרגיש.ה.
כי האויב הוא חבר שזנחת.
בהצלחה לכם בתפקידכם החדש.
מקליט ומופיע משנת 1987. דן הוא זמר יוצר. זוכה פרס אקו"ם לפזמונאות, בין שיריו: שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן ועוד רבים. בנוסף הוא כותב שירים לאחרים: בך לא נוגע - יהודית רביץ, מפנה מקום - ברי סחרוף, ביום של הפצצה - רמי קליינשטיין, שי צברי, גיא ויהל ועוד רבים אחרים. מאחוריו יותר משלושים שנות יצירה אישית והדרכה יצירתית של אומנים הן בתחילת דרכם – כמורה לכתיבה יוצרת והן לאלו שכבר ביססו את מעמדם כמובילים בארץ. במהלך השנים דן עבד על יצירת אלבומים בין השאר עם יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, מאור כהן ברי סחרוף ועוד רבים וטובים. דן מלמד כתיבה והלחנה במקומות רבים בינהם בצלאל ורימון
במהלך השנים האחרונות אירעו מספר תאונות עבודה במהלך פיצוצים יזומים של חומרי נפץ במחצבות ותאונות עם חומרים נפיצים. וגם בתחום זה, כמו בתחומים נוספים כמו עגורני צריח, עגורנים ניידים ותאונות באתרי בנייה – ניתן להצביע על כשלים רוחביים, בעיקר של מנהל הבטיחות בעבודה, שהביאו לגרימת התאונה.
פיצוצים במחצבות הם תהליך חיוני בתעשיית הכרייה, המשמש לפירוק סלעים ולהפקת חומרי גלם ליצור אגרגטים לתעשיות שונות. עם זאת, מדובר בתהליך הכרוך בסיכונים משמעותיים לעובדים ולסביבה. כדי להבטיח בטיחות מקסימלית, יש להקפיד על נהלי בטיחות מחמירים, הכשרת צוות מקצועי ועמידה בתקנים הנדרשים.
ישראל אסל הוא עו"ד מומחה לתאונות עבודה והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. במשך למעלה מעשור מנהל מאבק ציבורי לשיפור תחום הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.
את הודעתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי על כוונתו להתפטר במרץ אפשר להבין מכמה זוויות. הראשונה – הדברים כפשוטם – הוא לקח אחריות כואבת על מחדל ה-7 באוקטובר, והמתין עד לסיום המלחמה תוך הישגים חסרי תקדים לצה"ל. יש לשים לב כי לא נתן שום קרדיט לממשלה על ההישגים, להפך, עקץ אותה כאשר ציין כי ההישגים הם רק של צה"ל:
"ההישגים הצבאיים של צה"ל שינו את המזרח התיכון. צה"ל הביא לפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של חמאס ויצר את התנאים להשבת חטופים, גרם לפגיעה חסרת תקדים בארגון הטרור חזבאללה והחליש משמעותית את איראן ופעילותה האזורית. צה"ל מגן על תושבי רמת הגולן מתוך החיץ הסורי והצליח להשמיד את עיקר היכולות של צבא סוריה. בגזרת יהודה ושומרון, צה"ל פועל מדי יום ומדי לילה במשימות סיכול טרור באפקטיביות רבה. הישגים אלה הם הרבה מעל כל הישג שנדון עם הדרג המדיני למלחמה בכל אחת מהזירות, ומשמעות זו חזקה יותר נוכח חיבור הזירות".
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מנותק מהמציאות אותה חווינו בטבח בשמחת תורה. הרמטכ" ל אמר שהוא לוקח אחריות שלא היתה לה כל משמעות בשטח. נרצחו 1200 אזרחים וחיילים בגלל ההפקרות שלו, של המטכ"ל, פיקוד דרום, חיל האוויר ואחרים. הוא המשיך במינויים כאילו לא קרה דבר.
תוצאות המלחמה נובעות מהמסירות ללא גבול של החיילים בשטח.
האלוף הרכבי אמר פעם שחייל שטעה יכול לגרום למזק קטן, גנרל שטעה יכול להשמיד את המדינה שלו ולמצב הזה היינו קרובים מאוד ביום שמחת תורה.
כדאי מאוד שכותב המאמר יתפכח.
נראה שמישהו קצת התעלה עך עצמו מעל שנה מדשדשים בעזה ואין אסטרטגיית לחימה ואין שום הישג חוץ מנריסת הבתים ואיזה מלונות של כלבים חמאס עדיין חי נושם ובועט חזק והוא זה שקובע את הכללים ברצועה וכמעט כך יום ניו נהרגים חיילים אז איזה הישג זה בדיוק ולא נזכיר את השביעי באוקטובר עדיין מצלצל חזק מאוד מאוד עך כל ההתנהלות שך הדרג הצבאי אז צריך להגיד תודה לידידים שלנו שעוזרים לנו להגן על ישראל והם עושים את זה בגלל ביבי לא בגלל הרצל
השאלה למה מונה במחטף שהוא וגנץ בישלו שבוע לפני החלפת ממשלה? למה מילא פיו מים בגל הסרבנות? למה מינה קצינים שהיו אחראים למחדל? למה לא הודיע בזמן אמת לדרג המדיני? למה הוא מתרפד את החקירה בצבא על האירוע? למה הוא לעומתי לדרג המדיני שמעליו? להמשיך? ולזה אתם קוראים אדם הגון? הזכרתי כבר את המחדל שנרצחו בו מעל 1800 צעירים וצעירות במיתות איומות? הגון?
הלוי התפטר כי הוא אדם הגון. לא הייתה לנו הנהגה אחרת שניתן לסמוך עליה, הוא היה מתפטר כבר ב-8 באוקטובר. לצערנו הממשלה הם חבורה של חדלי אישים שגם חדלו לתפקד בשבועות הראשונים של המלחמה, ולכן הלוי נאלץ להשאר. אסור היה לו כלל להתפטר לפני הממשלה, אבל אני מבין שהוא לא יכול יותר לסבול אותם.
הממשלה תוקעת מקלות בגלגלי צה"ל, לא מאשרת לו לפעול (עיכוב תחילת הפעולה, רפיח, החזית הצפונית) ואח"כ מאשימה את הצבא בחוסר התקפיות. במקביל להישגים שהצבא הביא, הדרג המדיני לא השיג כלום, חוץ מאמברגו נשק, הורדת דירוג האשראי, וצווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר. אימרה מפורסמת היא "שאסור לבזבז משבר טוב" – הדרג המדיני ישב על התחת ובזבז את המשבר לחלוטין! לא הביא שלטון חלופי בעזה, לא בנה על הקואליציה הבין לאומית שבידן ארגן נגד המתקפה האיראנית, וחתם על אותו הסכם להפסקת אש של לבנון השניה מ-2006.
אבל שרים קטנים ועלובים שלא עשו כלום בחייהם טינפו על הלוי בכל הזדמנות.
שקר אתם כותבים מה שמתאים לכם הרצי הלוי מחפה על כל הגנרלים לשעברים שיצרו את השבעה באוקטובר אלה ששותפים לדיפסטייט להחרבת מדינה יהודית ולהקמת מדינה פלסטינית והעומד בראש הבלגן אהוד ברק שהכריז כבל עם ועדה שעוד נראה גופות בירקון כולם ממומנים מקרנות זרות הממומנות מהקטרים כי שנאה כזאת לעמם זה רק בגלל שקיבלו מיליונים לכיסם הפרטי.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם