אישיות
ריטה מורנו

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

עוד 1,287 מילים
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר - ער למגבלה הפוליטית

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 914 מילים

הניו יורק טיימס: רוסיה הוציאה להורג שבויי מלחמה אוקראינים

דיווח: לפיד קיים מו"מ עם המשותפת – ללא ידיעת בנט; ימינה: הממשלה לא תישען על הרשימה המשותפת בשום סיטואציה; יו"ר בל"ד מבהיר: אעלה את החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי ● הורוביץ שוחח עם רינאוי זועבי: "הייתה שיחה טובה" ● אורבך למקורביו: השותפות עם הח"כים הערבים נכשלה ● פינלנד: רוסיה הודיעה שתפסיק להזרים אלינו גז החל מהלילה

עוד 20 עדכונים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים

כלב השמירה נושך את הדמוקרטיה

אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה.

שנים ארוכות רה"מ נתניהו ביזה את ערוצי השידור, החרים אותם, לא התראיין בהם, אלא רק אצל מקורביו בערוץ 20 וישראל היום.

אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה

שנים לא הופיע לראיון טלוויזיה מסודר כדי לתת תשובות לציבור, אלא רק בעת מערכות הבחירות, והתקשורת האלקטרונית שלנו שתקה. מילת ביקורת לא נשמעה מצד מנהלי הערוצים ועורכי התכניות. מועצת העיתונות בלעה את לשונה וארגוני העיתונאים שתקו וקיטרו.

זה נתניהו. הוא מאיים, הוא מפחיד, הוא עלול לסגור ולפגוע בפרנסה. זה היה המוטו. זו האווירה.

מדינת ישראל בתקופת נתניהו נוהלה באופן מחפיר, שערורייתי. שרים מונו לתפקידיהם ללא כישורים ורק על סמך נאמנות לאדם אחד. הכלכלה התרסקה, מחירי המחיה והדיור נסקו, תקציב לא הועבר ומערכות החוק הותקפו יומיום בידי רה"מ עצמו.

התקשורת שלנו בלעה הכל בנימוס, בשתיקה, בקבלת "הדין", בפחד.

יונית לוי מראיינת את בנימין נתניהו, צילום מסך מערוץ 12
יונית לוי מראיינת את בנימין נתניהו, צילום מסך מערוץ 12

והנה רק התחלפה הממשלה ובמשרד רה"מ התייצב אדם אחר, כזה שמעניק ראיונות למי שמבקש, עונה לשאלות גם אם הן קשות  והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא דווקא במי שמכבד אותה ועונה לשאלותיה ונותן דין וחשבון לציבור כפי שמצופה במדינה דמוקרטית.

והנה רק התייצב במשרד רה"מ אדם שמעניק ראיונות, עונה לשאלות, גם קשות, והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא במי שנותן דין וחשבון לציבור

שרי ממשלת השינוי מגיעים לאולפנים וזוכים להתקפות ברוטליות, לעיתים תעמולתיות בסגנון ערוצי הימין הביביסטי.

יונית לוי מראיינת את מתן כהנא, צילום מסך מערוץ 12
יונית לוי מראיינת את מתן כהנא, צילום מסך מערוץ 12

מראיינים שעד היום שחו באולפנים כמו דגים שותקים, קפצו לפתע ליבשה, זיהו שאיום נתניהו נעלם והחלו לתקוף על הדרך כל שר שנקרה בדרכם.

המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה ביצעה פעולות חיוביות רציניות ויעילות למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. התקפה כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית, לא בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה יומיום במסע הסתה ברשתות, היישר מבית היוצר של רה"מ לשעבר נתניהו ובני ביתו.

וכך, זו שנתנה הנחות ענק להתנהגותו האנטי-דמוקרטית של נתניהו היא בעצם כיום, כאילו, לכאורה, תקשורת אוביקטיבית בכך שהיא תוקפת את ממשלת השינוי. הנה היא תוקפת לפתע את הממשלה. גם אם זו ממשלה שהוקמה נגד כל מחדלי ומעללי נתניהו – היא תוקפת אותה. ובאותה התקפה הופכת בעצם למגינה של נתניהו ושל האופוזיציה שהוא מוביל.

המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה פעלה למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה

למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק  את נתניהו שוב).

אבל רגע אחד חברים. האם זה לא תפקיד התקשורת לבחון, לבדוק, לבקר, אבל להעמיד עובדות על דיוקם? האם באמת מאז הקמתה לא עשתה הממשלה הנוכחית צעדים חיוביים לעומת קודמתה?

האם מגפת הקורונה לא טופלה כראוי בלי סגרים והמשק מתאושש ונתוניו הכלכליים מצטיינים? האם אין מאבק מקצועי יעיל נגד הפשיעה במגזר הערבי? האם לא השתנה השיח מצד נציגי השלטון כלפי ציבורים שלמים וכלפי העיתונאים בפרט? האם לא הוחלט על הקמת שני בתי חולים חדשים? האם לא הועברו מיליארדים לרווחה, לחינוך, למגזר הערבי? האם לא שופרו היחסים עם ירדן, עם ארה"ב, עם מדינות מערביות נוספות שבשבילן נתניהו הפך לפרסונה נון גרטה?

פרשני האולפנים מזמינים את האופוזיציה לראיונות ומאפשרים שיח מעוות, שקרי, על תקופת הליכוד ובלוק נתניהו בשלטון, בלי לעמת אותם עם עובדות.

שוב ושוב מתיישבים יריב לוין ויואב קיש ואופיר אקוניס ומירי רגב וישראל כץ ויואב גלנט ואחרים מול מראיינים, שמאפשרים להם חופש דיבור מלא בו הם צובעים את שנת ממשלת השינוי בצבעי שחור, תהום, אפלה מוחלטת. ממשלה רעה, מסוכנת, ממשלת חמאס, והמראיינים לא מעמידים אותם במקומם עם עובדות פשוטות על תקופת היותם בשלטון.

על אלפי בלוני תבערה שחלפו מעל עשרות ישיבות ממשלה בשתיקה מוזרה, ועל מאות מיליוני דולרים שזרמו אל החמאס באישור נתניהו בלי ציוץ אחד של מישהו מגיבורי האופוזיציה כיום.

למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק  את נתניהו שוב)

השיח העיתונאי הפך כל כך מוזר, מנותק מעוות. אי אפשר להבין זאת.

דווקא עיתונאים שפחדו שנים לשאול את רה"מ נתניהו שאלות על הניהול המופקר ועל החשדות נגדו, דווקא הם עכשיו שכחו את כל מה שרצו אז לשאול ובאבחת תודעה מוזרה הם תוקפים דווקא את מי שמנסים להוביל שינוי חיובי דמוקרטי בישראל.

הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית.

שער של בן כספית על יואב קיש
שער של בן כספית על יואב קיש

הליכוד מתנגד להצעת חוק בעניין מלגות לימודים ללוחמים ובעניין תוספות למענק עבודה ונקודות זיכוי למשתכרי שכר נמוך. הליכוד נגד כל דבר ועניין שהכנסת מנסה לחוקק באמצעות הכלי הדמוקרטי שנבחר – הקואליציה, וזאת על מנת לגרום לכאוס שיוביל לבחירות. שום סיבה עניינית אחרת.

הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית

והעיתונות שלנו? מחייכת. מראיינת את שטייניץ שהבטיח עם נתניהו מאות מיליארדים ממתווה הגז, כאילו צדיק הדור מציג אלטרנטיבה שלטונית.

מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?

 

המציאות המוצגת לציבור היא מציאות מעוותת, שקרית, מציאות של תעמולה מול עובדות, פעולה בניגוד לחוק ולמסורת הכנסת מול פעולות חוקיות של הקואליציה, מציאות שבה אוכלוסיות שלמות נדפקות פשוטו כמשמעו, בגלל שחברי כנסת באופוזיציה מסרבים לכל חוק שעוזר לאותם אזרחים רק כדי לתקוע אצבע בעין לקואליציה.

את המציאות הזו כלי התקשורת שלנו מסרבים לחשוף. מסרבים במודע לעסוק בה.

לעומת זאת כשמגיעים חברי ממשלה לראיונות, הם מותקפים באותן טענות מופרכות של אותה אופוזיציה. הכל כדי להציג מצג שווא של עבודה עיתונאית "מאוזנת" לכאורה. עבודה עיתונאית כזו שלא תוקפת רק את נתניהו, אלא את מתנגדיו.

ובאילו טיעונים? הרי אין טיעון הגיוני נגד העברת חוק למען מלגות למשרתים בצבא, לניצולי שואה, לבעלי שכר נמוך, לפריפריה. אין.

מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?

אבל בתכניות הטלוויזיה והרדיו נדמה כל הזמן שכל הפעולות הללו הן דברים נוראיים שהממשלה מנסה להעביר נגד האזרחים, וכי לא האופוזיציה היא זו שפועלת למעשה נגדם, ועל גבם מנסה להוביל לעוד מערכת בחירות בתקווה לזכות בשלטון ולהחזיר את המדינה…לאן בעצם? לאותו מצב ששרר כאן בתקופת נתניהו?

הגנה על הדמוקרטיה משמעותה לא רק דיווח עובדתי הוגן ומסירת האמת המלאה לציבור.

משמעותה גם תזכורת של ערכים דמוקרטיים מול ההתרחשויות במציאות. מתי שמעתם דיון על ערך השוויון שאינו קשור למותו של לוחם מוסלמי או דרוזי? מתי שמעתם דיון על תפקידה של האופוזיציה וחובתה כלפי הציבור במסגרת כללי הדמוקרטיה, כאשר זו מתנגדת לכל חוק בלי קשר לתוכנו וערכו לציבור אלא רק כדי לגרום לקואליציה הפסד? מתי נשמעה ביקורת על לימודי דמוקרטיה במערכות החינוך השונות? כלומר היעדר לימודי דמוקרטיה (זוכרים את הרפורמה החדשה בחינוך שמתכננת להדיר את בחינת הבגרות באזרחות מחובות התלמידים?). המושג דמוקרטיה כלל אינו נדון באולפנים ביומיום, אינו מובהר למגישים, לכתבים ולפרשנים וממילא לא לציבור, ואינו ניצב בראש סדר העדיפויות של כלי התקשורת האלקטרוניים.

מתי נשמע דיון בשאלה מדוע הבחירות הפכו למפלטה של הפוליטיקה הישראלית? מפלטם של העריקים, האופוזיצייה, הפרשנים. מדוע?

הרי כל מי שעיניו  בראשו מבין דבר אחד ברור  – אין כל טעם בבחירות כעת.

השיטה הפרלמנטרית בישראל פשטה את הרגל.

אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין שום משמעות להסכמים קואליציוניים.

חברי הכנסת אינם מחויבים באופן אישי להסכמים ולכן ההסכמים הללו חסרי משמעות.

אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין משמעות להסכמים קואליציוניים

אם המפלגה מתחייבת וראש המפלגה חותם, אבל לאיש מחברי הכנסת של מפלגתו אין שום מחויבות אישית למלא את התחייבות המפלגה או להתפטר במידה ואינו מסכים עם דרכה, מה הטעם בהסכמים קואליציוניים?

בחירות חדשות יובילו לאותו מצב. הבוחרים בישראל שבויים בידי המיעוט הקיצוני ובידי חברי כנסת בודדים שלא מרגישים מחויבים לעמדת הרוב הקואליציוני – אורלי לוי אבקסיס, עמיחי שיקלי, עידית סילמן וכעת ג'ידא רינאווי זועבי.

מתי יעמדו הערוצים המתווכים את המציאות לציבור על כך, שכל זמן שהמצב הזה לא יתוקן אין שום טעם בבחירות חדשות? אלה יובילו רק לבזבוז זמן, הון כסף ושעות שידור של ברברת ספקולציות טרחניות ואין סופיות. אכן נדמה שהערוצים נהנים מכל מערכת בחירות מסיבות כלכליות ותדמיתיות ולא מסיבה דמוקרטית עליה הם אמורים לפקח.

במקום להגן על הדמוקרטיה בהתנהלות מקצועית, נטולת פניות, הגונה, עובדתית בשאלותיה, נדמה שהכלב נושך דווקא את הדמוקרטיה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,376 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מצעד האיוולת של הקואליציה

ממשלת בנט-לפיד מאבדת את הלגיטימיות שלה מיום ליום ● היא נשענת עתה על קואליציה של 59 ח"כים ונתונה לסחיטה כמעט על גבול השוחד הפוליטי ● הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה כשהיא עסוקה במרדף מתמיד אחר ח"כים פורשים ● ייתכן שבנט ולפיד צריכים להכריז כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וללכת לבחירות ● פרשנות

עוד 627 מילים

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה