נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי הוא שוקל להסיר סנקציות על חברות סיניות שרוכשות נפט איראני, ויקבל החלטה בקרוב.
כמו כן, אמר טראמפ כי הוא חולק על הדיווחים שלפיהם איראן שמרה על יכולת הטילים שלה, ואומר כי 80% ממנה הושמדו.
שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, אמר כי לאיראן "אין אמון" בארה"ב, והיא מעוניינת לנהל משא ומתן עם וושינגטון רק אם הוא רציני.
"מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של האמריקאים בנוגע למשא ומתן", אמר.
לדבריו, איראן מנסה לשמור על הפסקת האש כדי לתת הזדמנות לדיפלומטיה, כך אמר לכתבים בניו דלהי. לטענתו תהליך התיווך של פקיסטן לא נכשל, אך הוא נתון בקשיים. "איראן מוכנה לחזור ללחימה, וגם מוכנה לפתרונות דיפלומטיים", אמר.
"המצב סביב הורמוז מסובך מאוד ואנחנו מנסים לסייע", הוסיף. "כל כלי השיט יכולים לעבור במצר הורמוז, למעט אלה שנמצאים איתנו במלחמה".
המדינה הגישה היום תגובה לבג"ץ בעקבות הבקשות של העיתונאי בר פלג והתנועה לאיכות השלטון לפרסום פרפרזה של החומר החסוי שהוגש בעתירה, חושפת לראשונה באופן רשמי את היקף המגבלות שהוטלו על שניים מיועצי ראש הממשלה החשודים בפרשת קטארגייט, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין.
במסגרת הפרפרזה שהותרה לפרסום, אישרה המדינה כי שירות הביטחון הכללי, המשמש כ"קצין המוסמך" של משרד רה"מ מתוקף חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, הוציא הנחיה מתוקפת בנוגע לפעולות אבטחה בעת נוכחות גורמים נעדרי הכשר ביטחוני, וכן ביחס לחשודים ונאשמים בעבירות ביטחוניות.
עיקר החידוש בתגובה נוגע לפלדשטיין ואוריך. השב"כ הבהיר לממונה הביטחון במשרד רה"מ כי "נאסרה כניסתם למתחמים מסוימים במשרד, על פי קריטריונים שקבע שב"כ", אולם בה בעת קבע במפורש כי "לא חלות מגבלות על אזורים שמחוץ למתחמים אלה".
בכך מאשרת המדינה רשמית את הפרסומים שלפיהם השב"כ בראשות דוד זיני שינה את עמדתו הראשונית, ואפשר לחשודים בעבירות ביטחוניות חמורות לשוב לפעול בלשכת ראש הממשלה, גם אם תוך הגבלות חלקיות.
תגובת המדינה הוגשה במסגרת העתירה הדחופה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ עוד בפברואר 2025, בדרישה להרחיק מיידית את כל הגורמים הנחקרים בפרשת הקשרים הקטארים מלשכת ראש הממשלה – ובראשם שלושת יועציו הבכירים של ראש הממשלה.
בעתירה הדגישה התנועה כי "לא ייתכן שגורמים החשודים בקיום קשרים עסקיים עם מדינה זרה עוינת, המצויים תחת חקירת שב"כ בגין עבירות ביטחוניות חמורות, וחלקם אף נעדרי סיווג ביטחוני בסיסי, ימשיכו לכהן בלשכה המסווגת והרגישה ביותר במדינת ישראל בעת מלחמה".
מדובר בעמדה הרשמית הראשונה של המדינה המאשרת בכתב, מול בית המשפט, את היקף המגבלות החלקיות שהוטלו על החשודים. עמדה זו עומדת בסתירה לדרישה החד-משמעית של התנועה ולעקרונות יסוד של אבטחת מידע, סיווג ביטחוני וטוהר המידות בשירות הציבורי. הדיון בעתירה קבוע לבג"ץ ב-28 במאי 2026.
עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל אסטרטגיה ומשפט בתנועה לאיכות השלטון:
"התשובה שהתקבלה היום מאשרת רשמית את החשש החמור שהוצג בעתירה שלנו. חשוב להדגיש – מדובר בחשודים בחלק מהעבירות הביטחוניות החמורות ביותר במערכת: מגע עם סוכן זר, מסירת מידע סודי, שוחד והלבנת הון.
"אסור לאפשר לאנשים החשודים בעבירות מסוג זה לשהות במשרד הרגיש ביותר במדינה, ולו 'באזורים שמחוץ למתחמים מסוימים'. הסכנה לביטחון המידע של מדינת ישראל אינה מצטמצמת לחדר זה או אחר – היא נובעת מעצם נוכחותם של החשודים בלב מערכת קבלת ההחלטות בעת מלחמה. נמשיך לעמוד על דרישתנו להרחקתם המלאה עד לסיום ההליכים".
צה"ל החל לתקוף תשתיות חזבאללה במרחב צור שבדרום לבנון.
הונדורס הכריזה על חמאס ועל משמרות המהפכה האסלאמית כעל ארגוני טרור, והדגישה את "מחויבותה לשלום, לביטחון בינלאומי ולמאבק בטרור על כל צורותיו".
שר החוץ גדעון סער שיבח את נשיא הונדורס, נסרי אספורה, על החלטתו.
"זהו חיזוק חשוב נוסף למערכה העולמית נגד הטרור, שמסכן את הביטחון ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית", כתב סער.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו