כל כך קשה לענות בימינו לשאלה הכי פשוטה "מה שלומך". כמו כולם, אני עונה: כמו כולם, מה כבר אפשר לומר בנסיבות הללו, אישית אני בסדר, אוי, וכו'. אבל באמת, מה שלומי? איך אני מרגישה?
ובכן, מכירים את הרגע הזה, כשמועדים ומבינים שאין במה להיאחז? שבריר שנייה עד הנחיתה על הקרקע, שמרגיש כמו נצח אבל מצליח להכיל אלף מחשבות ודאגות? כמה המכה תהיה קשה? האם אשבור יד, אף, משקפיים? האם אצליח לקום בכוחות עצמי? אם לא, מי יראה אותי במצוקתי, מי יעזור לי? זהו רגע מפחיד, זמן קפוא ומאיים. כך אני מרגישה.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
העולם כמרקחה, כך קבע (על פי אגדה אורבנית) עורך עיתון "דבר" בכותרת הראשית, כשהעולם נקלע למצב קטסטרופלי בו נדמה היה שהעולם על סף תהום. זה קרה בדיוק השבוע לפני מאה שנים. וזה שב וקורה בימים אלה בעולם המיטלטל במאבקי כוח – רוסיה ואוקראינה, ארה"ב וסין, ואנחנו – כן, המדינה שמספקת יותר מעשר כותרת מדי יום במערך הטרלול שבו מתנהל הדרג המבצע – הממשלה.
ממשלה אשר בעיצומה של מלחמה וגם לפניה, קיבלה וממשיכה לקבל החלטות שיש בהן כדי לסכן את ביטחונה של המדינה. המלצות הביניים של ועדת החקירה בנושא הצוללות, למשל, קבעו שהעומד בראש המדינה נקט בצעדים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
יש הרבה מאוד סיבות מקצועיות טובות להדחה של בנימין נתניהו, היא היתה צריכה להתרחש כבר מזמן. אבל באיזו מדינה נורמלית צריך בכלל סיבה מיוחדת להדיח ראש ממשלה, שאחראי למחדל נורא שהביא לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל?
ישובים ומוצבים שלמים נכבשו, אלף ומאתיים איש נרצחו, נאנסו, נשחטו ונשרפו, מעל מאתיים וחמישים איש נחטפו, ומי שעמד בראש הממשלה שאמורה הייתה למנוע את האסון הזה נאחז בכיסא ביהירות ובזלזול, ועורך סיכולים ממוקדים לכל מי שעלול להצביע על אחריותו האישית.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לפי האתר שהפנית אילו, העיר ניאום תכיל מיליון תושבים בלבד ולא 9 מיליון. 2. עיר באורך 170 ק"מ וברוחב 200 מטר היא בעלת שטח של 34 קמ"ר וצפיפות של 30000 איש לקמ"ר (פי 5 מרצועת עזה) אם נניח שגרים בה מיליון תושבים. או צפיפות של 250000 איש לקמ"ר (פי 40 מרצועת עזה (אם גרים בה 9 מיליון תושבים).
לפי האתר שהפנית אילו, שטחה של העיר גדול כמעט פי 1000 (26,500 קמ"ר). לא ראיתי בכתבה שום דבר על חומות בגובה 500 מטר. איך ניתן לבנות חומות כאלו לאורך מאות קילומטרים? למה לבנות חומות כאלו (מה מטרת העיר? להיות בית כלא ענק)?
כל מה שאמרנו בתחילת הפייק מגפה והעניין של סדר עולמי חדש וריסט כלכלי וסווג כקונספירציה התברר כנכון והמדיה שמצנזרת הכל בגוגל בפייס ויוטיוב הממשלות וחברות התרופות סותמים את הפה ומוכרים הנדסת תודעה לציבור. אוכלוסיית העולם כבר מתעוררת
כתבת יפה, רק משהו קטן שלא הבנתי: איך "מינימום רגולציה" מיטיב רק עם מגזר מסויים, אם משמעה של מינימום רגולציה זה הקלות על כל מי שמעוניין לפתוח עסקים ולהתחרות בטייקונים.
*השואל מנהל חברה ומייעץ לחברות וארגונים בישראל
אנחנו זועקים את זה כבר שנים..
ידענו על כל מה שהולך לקרות..
רק חבל שהפכו אותנו להזויים בתקשורת וניסו בעל דרך לדכא את המחאה..
שלא יהיו טעויות- הממסד הישראלי חלק מזה ודואג טוב מאד לשבור את המחאה הזאת כבר 3 שנים והתקשורת מגוייסת ע"י תאגידים על מנת להשתיק את הזעקה שלנו ולעשות הכל כדי שהתוכנית לסדר עולמי חדש תצא לפועל.