שעות ארוכות של לחץ ודאגה עברו ביום חמישי על תושבי עכו והסביבה.
בערך ב-12:30 בצהריים חשו כמה מבקרות בקניון עזריאלי צריבות בעיניים וקשיי נשימה. במקביל בקעה אזעקה מגלאי האמוניה שמותקנים ברחבי הקניון ובמפעל הגלידות שמעבר לקיר, פעם של 'שטראוס' והיום בבעלות 'יוניליוור', שמחזיק כ-17 טון אמוניה לצרכי קירור.
עד מהרה אותרו נקבים באחד הצינורות שמובילים את האמוניה.
אמוניה, כידוע, היא גז מסוכן ונפיץ, והמשטרה וכיבוי אש לא לקחו סיכונים. הקניון פונה במהירות, תושבים ברדיוס של כמה מאות מטרים הונחו להסתגר בבתים. תנועת הרכבות על המסילה הסמוכה הופסקה ותחנות עכו ונהריה נסגרו. רק לקראת ערב, ובתום יום שבו חייהם של רבבות אנשים שובשו, הכריזו הרשויות על חזרה לשיגרה.
הדיווחים על הקירבה יוצאת הדופן בין המפעל לקניון נשמעו לי מוכרים, ואכן חיפוש מהיר העלה טור שפרסמתי ב'מעריב' לפני כשמונה שנים – בשבוע שבו נפתח הקניון.
אירוע ההשקה החגיגי נערך על רקע מחאותיו הנמרצות של המשרד להגנת הסביבה. מתברר שאנשי המשרד סברו שבין מפעל שמחזיק כמות כזו של אמוניה לבין מקום ציבורי שמושך אלפי מבקרים ביום צריך להיות מרחק של לפחות 100 מטרים; בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים.
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם. עו"ד אלונה שפר-קארו, אז מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, נפגשה עם לנקרי וניסתה לשכנע אותו, ללא הצלחה. "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו", הוא אמר לה. "במקום להתמודד עם הבעיה", היא סיכמה, "הרגו את השליח".
בחזרה ל-2019. האירוע ביום חמישי הסתיים, פחות או יותר, בשלום, אבל סיפק תזכורת לאחד האבסורדים בחוק התכנון והבנייה: המשרד הממשלתי שמחזיק בידע המקצועי לגבי חומרים מסוכנים ומצוייד בכלים להעריך את הסכנה הנשקפת מהם לציבור, בכלל לא שותף במקרים רבים בהליך קבלת ההחלטות.
"כשמדובר בוועדות מקומיות של העיריות", אומרת דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "ברוב המקרים בכלל לא חייבים לשמוע את עמדתנו. יש מקרים שבהם מחליטים על מיקום של מפעל או תשתית בלי לשאול אותנו ואנחנו לומדים על זה רק בדיעבד. במקרה הזה הצגנו עמדה ברורה, אבל לא הייתה לנו זכות הצבעה".
עיריית עכו שמעה מה ששמעה, והחליטה שיהיה בסדר. זה יכול לקרות רק בחסות הזלזול שבו מתייחסים בישראל לאיומים סביבתיים. הרי אם היה מדובר במיקום בעל רגישות ביטחונית (להבדיל מבטיחותית), ומערכת הביטחון הייתה קובעת שאסור להקים במקום קניון, שום עירייה או מוסד תכנוני לא היו מעלים על דעתם להתעלם מהאזהרה.
"גם עכשיו, כשאנחנו מדברים", אומרת דורית זיס, "מקודמות במקומות שונים תוכניות לאיזורי תעשייה שמקפלות בתוכן הרבה סיכונים מיותרים.
"לפי תפיסתנו, מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים צריך להיות מרוחק לפחות 100 מטר מריכוזי אוכלוסייה. אם בצמוד למפעל שמחזיק אמוניה יש מפעל אחר, אפשר לוודא שהעובדים שם עוברים הכשרות ותרגולות ויודעים איך לתפקד בזמן חירום ולהגן על עצמם. אבל אם יש שם קניון שבו עוברים כל יום אלפי אורחים מזדמנים, אין שום דרך להכין אותם לזה".
במשרד להגנת הסביבה מקווים שמעז ייצא מתוק, ושהאירוע ביום חמישי, שהלחיץ כהוגן את התושבים והעירייה אבל הסתיים בלי פגיעות בנפש, יספק את קריאת ההשכמה הנחוצה. לא בטוח שזה יקרה. למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר.
למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר
בישראל כמו בישראל, הזיכרון קצר, החזרה לשיגרה מהירה, ועד שלא קורה אסון של ממש – ולעיתים גם אחרי שהוא קורה – תרבות הסמוך מנצחת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ"ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא עבדו? להזכירנו, הציבור התפנה בעקבות המעגל השני של מערכות ההתרעה שהוצבו בקניון הסמוך ולא בגלל מערכות ההתרעה של המפעל. כמה פעמים בשנה קורים ארועים של דליפת אמוניה בתוך המפעל שעלולים להסבר סיכון ופגיעה כלשהי בעובדים (גם אם רק בתוך גדר המפעל)? האם כל הארועים מדווחים לרשויות? האם מתקיים תחקור עובדים ובכירים במפעל תחת הזהרה? סיניה
את בנימין נתניהו שלאחר ה-7/10 לא מעניינת דעתו של העם, אלא רק התחזוק של גוש נאמניו "הביביסטים". גוף שההצלחה לשמור על ליכודו הפנימי היא זו שתאפשר לו לשקם ברבות הימים את מעמדו.
לצורך כך, מה שנדרש ממנו הוא לספק לאותו הגוש רציונל נוגד, לסתור את חיצי האשמה הברורים כל-כך שמופנים כלפיו ומצביעים על אחריותו לקטסטרופה. ואת זה הוא עושה בכישרון אומנותי של ממש.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
כבר חמש שנים שאני לא גר בארץ. התקופה הזו הייתה עם עליות ומורדות אישיות וחברתיות, אבל נראה שהחברה הישראלית נמצאת באחד הרגעים הכי נמוכים שלה בעשרות השנים האחרונות.
נכון, אני לא גר בארץ, אבל מציאות זו מעניקה לי נקודת מבט מעניינת במיוחד על התקופה הזו. אני עדיין חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ובאותו זמן יכול להביט בה מהצד. מתוך נקודת מבט זו אבקש לדבר על החוויה שלי של חופש הביטוי במרחב הישראלי. או יותר נכון – המחסור בו.
ניצן דיסקין מתגורר בקנדה הצרפתית אחרי שנים של חינוך באמצעות טיולים במדבר הישראלי. השינוי הבלתי צפוי קרה יחד עם הטלטלה העולמית של תקופת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמציאות הישראלית. הריחוק הפיזי לצד ההכרות המעמיקה עם החברה הישראלית מעניקים לו מבט אחר על החברה, הפוליטיקה והמרחב הישראלי.
כל דבר נפיץ פה במדינה הזו. אסון טבע או רשלנויות אנושיות – מיתרגמות ישירות לחיפוש אשמים זדוניים. כזו הייתה שריפת הענק שהשתוללה פה ערב יום העצמאות. לציבור הישראלי, כמו לראש הממשלה היה ברור – מדובר בהצתות מכוונות. "כולנו יודעים בידי מי".
ובכן, נכון לעכשיו, בחלוף שבועות, סימן השאלה סביב ההנחה הזו הולך וגדל. כלל לא ברור וכלל לא בטוח שמדובר בהצתות מכוונות.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
עשן בלי גבול
"אחרי ההתרסקות - המדינה תצטרך להתעורר למשהו חדש"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח כמעט בכל נאום ש"נצח ישראל לא ישקר" ומייד חוזר לשקר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם