אישיות
אמיר אשל

אזרבייג'ן הופכת לשחקן משמעותי - וישראל מטפחת את הקשר עמה

ביקורו של בני גנץ בבאקו בשבוע שעבר לא משך תשומת לב רבה בישראל, וגם ההודעה הלאקונית שהוציא משרד הביטחון לא העידה רבות על מטרת הנסיעה ● למרות הלחימה הקשה שמנהלת אזרבייג'ן נגד הארמנים והרצון הישראלי לא לנקוט עמדה, השותפות האסטרטגית חשובה יותר: אזרבייג'ן מקבלת טכנולוגיה וידע, וישראל מקבלת נפט. הרבה נפט ● פרשנות

עוד 761 מילים ו-1 תגובות

חוק הגיוס מעיד עד כמה כוחו של העליון הוא תיאורטי בלבד

יותר משלוש שנים מאז שביטול הפטור לתלמידי ישיבות בחוק שירות הביטחון היה אמור להיכנס לתוקף בעקבות פסיקת בג"ץ, והמדינה ממשיכה לדחות את מועד הביצוע, כל פעם בתירוץ חדש. השבוע הייתה פעם נוספת ● לקראת סיום תפקידו, היועמ"ש עוצר את סגירת גל"צ לעת עתה ● והרוצח מדומא יוצא בקמפיין שמטרתו זריעת ספקות וכרסום האמון הציבורי בשלטון החוק ● פרשנות

עוד 1,040 מילים

בשל מפגע ביוב בבסיס צה"ל בשומרון, הורה משרד הבריאות למקורות להפסיק את שאיבת המים בקידוח גדול הסמוך לו ● כתוצאה, יש חשש לשיבושים באספקת המים ליישובים בגב ההר - התנחלויות ישראליות וכפרים פלסטינים כאחד ● גורם במשק המים: "אם האקוויפר כאן יזדהם, גם בכפר סבא ירגישו את זה" ● במשרד הביטחון אומרים שהם מקדמים פתרון לבעיה - עליה התריע מבקר המדינה כבר ב-2016

עוד 612 מילים

דרושה אסטרטגיה למלחמה הבאה ולא רק מפקדים לוחמניים

השבוע ביטא הרמטכ"ל את שאיפתו להשיג "הכרעת בזק" באמצעות מינוי שורת קצינים לוחמניים לתפקידי מפתח. אבל מה שנדרש בכדי למנוע "תיקו עגמומי" במלחמה הבאה אינו רק אוגדונרים ששים אלי קרב, אלא אסטרטגיה ברורה. בהיעדרה, גם הרמטכ"ל ומפקדי השדה ההתקפיים ביותר לא יעזרו.

השבוע הנחה הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, מושב בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, תוך מיקוד בתרחישי העימות בחזית הצפונית. סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, טען בדיון שבמקרה כזה תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל משלושת העשורים האחרונים, המבוססת בעיקרה על אש מנגד, מודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא תספיק.

"נצטרך לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו", אמר.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, העיר מצדו שבתרחיש מלחמה עם לבנון ראוי לקחת בחשבון שסוריה לא תישאר ניטרלית, "אחרי שחיזבאללה עזר לה לקום מהקרשים. היא כנראה תהיה שותפה בצורה כזאת או אחרת". עוד העריך "שהדוב הרוסי לא ייתן למלחמה כזאת להימשך לאורך זמן רב מאוד. זה מסכן את האינטרסים שלו, את הפרויקטים שלו, ויש לו דרכים להבהיר כשהוא רוצה להגיד 'קצר', זה כנראה יותר קצר ממה שחושבים".

כמו משתתף אחר בפאנל, הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, גם אשל העריך שהמלחמה לא תסתיים בכניעת חיזבאללה, שהעורף ייפגע קשה מכפי שהציבור מדמיין, אך לישראל יש יכולת להנחית עליו מכה "בהיקפים שהוא לא מתאר".

את גישת התמרון הרחב של גולן דחה אשל מכל וכל, וציין שהיא בעיניו רומנטית ומתאימה לקרבות דוגמת קרב אל-עלמיין, שניהל הצבא הבריטי בפיקוד מונטגומרי כנגד הצבא הגרמני בפיקוד רומל במישורי המדבר המערבי באפריקה ב-1942. מהלך שכזה מחייב מערכה שתימשך חודשים, לעומק של מאה קילומטרים בלבנון, מחירו יקר והישגו לא מובטח.

אשל אמנם ציין שצה"ל יצטרך לתמרן, אבל בהתאם לעיקרון לפיו אתה עומד היכן שאתה יושב. ניכר שהוא מאמין שאת עיקר הלחימה יש לעשות מן האוויר.

גולן מצדו השיב שמדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היא "לייאש את אויבינו מעצם המלחמה". את זה, אמר, לא "תעשה אם לא תכה בהם מספיק חזק". ביושר, ציין שבוויכוח על השאלה מהי מכה מספיק חזקה, וכיצד היא נעשית בפועל, ישנה בטוח יותר מתשובה אחת ולא בטוח ששלו היא הנכונה ביותר.

הוא ציין גם שאינו מעריך שישראל תהיה נתונה ללחץ מדיני מצד גורם כזה או אחר, ובכלל זה רוסיה, לסיים את המערכה. לגישתו, ישראל תחתור בעימות להשגת הכרעה צבאית. הכרעה שכזו, כנגד אויב כמו חיזבאללה, שאין לו מרכז כובד מובהק, "נמדדת בהיקפי השמדה ובלהביא אותו למצב של חידלון בכושר הפעולה הצבאי שלו".

לתפיסתו, אף שהדבר לא מחייב לפגוע בכל משגר רקטות, סמוך לגבול או בצפון לבנון, את ההישג הזה לא יביאו מאמצי האש לבדם, ויש להפעיל מהלך קרקעי.

משתתף אחר בפאנל, האלוף (מיל') גיורא איילנד חזר על תפיסתו, לפיה במלחמה הבאה יש להגדיר את כלל מדינת לבנון (אבל לדבריו הדבר תקף גם בעזה) כאויב, שכן "יש לישראל לעולם יתרון בלנסות לייצר מצב מול מדינה ולא מול ארגון טרור".

בהתייחס למוכנות צבא היבשה ציין איילנד, בניגוד לטענות האלוף (מיל') יצחק בריק, שבעיניו רמת הצבא טובה אך אינה מאה אחוז, "כי למאה אחוז יש מחיר מאוד כבד. תרצה מאה אחוז כשירות של כל הטנקים וכל הנגמ"שים כל הזמן, זה הרבה כסף שיהיה לך חסר במקום אחר".

עם זאת זיהה איילנד שחיקה בצבא היבשה בשני תחומים. האחד, אמר, הוא "במידת היכולת ובמידת העצמאות של יחידות ביבשה". לדבריו, אל"מ מזרוע היבשה הציג לו (איילנד, קצין צנחנים, שימש בעבר כקחצ"ר) לאחרונה את המבנה של גדוד חי"ר בעת הזו ולדעתו, "גדוד חי"ר לפני עשרים שנה היה מצויד יותר טוב מגדוד חי"ר של היום".

שחיקה נוספת שזיהה היא במקצוענות של המפקדים. "אם פעם הצבא המקצועי, בטח בחיל רגלים, היה מתבסס על היכולות של מפקדים להבין שטח ואויב ולתמרן, היום מה שנתפס כמקצועי זה הפעלת גאדג'טים, ואנחנו שוחקים חלק מהיכולות שברגעי אמת עלולים להיות בעייתיים", הזהיר.

הדיון בכנס הוא האתגר שלהם

התרחישים והדילמות שבהן עסק המושב בכנס עתידות להיות (ולמעשה מהוות כבר) את עיקר עיסוקם של שורה של קצינים שמונו השבוע לתפקידי מפתח בצבא היבשה. בין הקצינים שזכו לקידום בלטו אל"ם רומן גופמן, קצין שריון, שיתמנה למפקד אוגדת הבשן שאחראית על הגבול עם סוריה, אל"ם אבי רוזנפלד, מפקד שלדג לשעבר, שיפקד על עוצבת עידן, ומפקד אוגדת סיני, תא"ל יניב אלאלוף, שיתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון.

תא"ל ירון פינקלמן, שכמו אלאלוף פיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, יתמנה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. זהו, אולי, תפקיד התא"ל החשוב בצבא, שכן הוא נדרש, כמאמר גבי אשכנזי (שכיהן בתפקיד באמצע שנות ה-90), "לחשוב כמו רמטכ"ל ולפעול כמו קמב"ץ".

מינוי נוסף הוא זה של תא"ל נמרוד אלוני למפקד הבא של אוגדת עזה. זאת תהיה הפעם השלישית בה אלוני, גם הוא קצין צנחנים (שתחת המח"ט כוכבי, פיקד על הסיירת החטיבתית בחומת מגן וזכה לצל"ש), מחליף בתפקיד את מפקד אוגדת עזה הנוכחי, תא"ל אליעזר טולדנו. השניים פיקדו זה אחר זה על יחידת מגלן ועל חטיבת הצנחנים.

אלוני הוא קצין מוערך שפיקד בין היתר בהצלחה על גדוד הסיור של הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, בקרבות במארון א-ראס ובינת ג'בייל, אבל עזה היא זירה שבה טרם פעל, ואת האוגדה וזירת הלחימה הנפיצה אינו מכיר "דרך הרגליים".

החורף בא

את הכותרות תפסה (איך לא) ההחלטה למנות את תא"ל עופר וינטר למפקד הבא של עוצבת האש המובחרת. וינטר נהנה בציבור מתדמית של קצין נועז, שאינו עושה חשבון וחותר למגע, ולא בלי סיבה. הוא השלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל, לחם כקצין ביחידת מגלן בלבנון ועבר לחטיבת גבעתי. כשפיקד על גדוד הסיור של החטיבה באינתיפאדה השנייה, הוענק לגדוד, לראשונה בצה"ל, עיטור המופת (וינטר עצמו עוטר בצל"ש אלוף).

ב-2014 פיקד וינטר על גבעתי ב"צוק איתן". והנה, מאז שסיים את תקופת הפיקוד על החטיבה הוא נשלח ל"מקרר". אמנם, כמו שאר מפקדי החטיבות במערכה ההיא קודם גם הוא לתא"ל, אך לתפקידי מטה בלבד. בשני דיוני שיבוצים התעקש הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, שלא למנותו למפקד אוגדה.

ה"סנגורים" שקמו לקצין, רובם המוחלט שלא מטעמו, טענו כי הסיבה שלא קודם לתפקיד בכיר ביחידות השדה היא כי הוא דתי (וינטר הוא מהבוגרים הבולטים של המכינה הקדם צבאית שבעלי). כראייה הציגו את הביקורת שספג על אותה פקודת יום שפרסם בטרם "צוק איתן", שבה, מתוך שאיפה לחזק את רוח הלחימה של חייליו, שילב יסודות דתיים יהודיים יותר וממלכתיים פחות. האמת, כרגיל, יותר מורכבת.

בצה"ל לא בודקים מה יש למפקדי השדה מתחת לקסדה. במהלך התקופה בה שימש וינטר כמח"ט גבעתי התרחשה בחטיבה סדרת אירועים מטרידה שבגינה רשם לו הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הערה פיקודית. סביר גם שבמטכ"ל לא אהבו את זה שוינטר, ככל הנראה, תדרך ללא אישור את השר נפתלי בנט, חברו לנשק, אודות המנהרות בראשית "צוק איתן".

אירוע חטיפת גופתו של הדר גולדין בשלהי "צוק איתן" לא סייע לו גם כן. וינטר, שהפעיל "נוהל חניבעל" אגרסיבי, קרא נכון את תמונת הקרב, אך ספג לאחר מכן גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל, ממנה נהרגו אזרחים פלסטינים רבים שלא היו מעורבים בטרור.

זה לא חדש. לאחר "חומת מגן" מונה מח"ט גולני דאז, משה "צ'יקו" תמיר, לראש מטה פיקוד המרכז, ורק לאחר מכן למפקד אוגדת עזה. קצין בכיר תיאר אז את המהלך כ"סדרת חינוך קטנה" מצד הרמטכ"ל, נוכח שורת תקלות שהתרחשו בחטיבה עליה פיקד. לא מן הנמנע שכך קרה גם הפעם. החלטתו של כוכבי למנותו למפקד על אחת משלוש אוגדות ההכרעה של צה"ל, ועוד לזו שתפקידה לתמרן בעומק, מלמדת ש"ריצה את עונשו" והגיע הזמן להמשיך הלאה.

וינטר הוא לוחם, אבל כמו תא"ל אלוני באוגדת עזה, הוא מקבל לידיו אוגדה שבה לא שירת מאז שעזב את יחידת מגלן. ואם זה לא מספיק, הרי שהאוגדה היא האוגדה בה"א הידיעה של הרמטכ"ל הנוכחי. שם הוא גדל מהיותו חייל בצנחנים, דרך היותו מג"ד ובשני תפקיד מח"ט וכמפקדה. הוא שגידל את מפקדיה במילואים ובקבע. כך למשל, מפקד מגלן הנוכחי ומפקד חטיבת חוד החנית, אל"מ יניב בארוט, שירתו תחתיו כקצינים צעירים בצנחנים.

מנגד, מסלול השירות השלם והמלא של וינטר בכוחות המיוחדים, בחי"ר וכמח"ט מילואים, כמו גם ההבנה במורכבויות האסטרטגיות שרכש בתפקידו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון (שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שמיהר לברכו בטוויטר: "תוביל אותם לניצחון. בהצלחה!"), אמור לאפשר לו לסגור פערים ומהר.

אז איך מנצחים?

במאמר ב"וואלה" טען הפרשן אמיר אורן שמינוי וינטר וגופמן, הנחשבים ללוחמניים במיוחד, למפקדי אוגדות מבטא את שאיפת הרמטכ"ל "להכרעת בזק, בעיקר של חיזבאללה, כדי להשיג בזריזות את התכלית, להגיע ליעדים הקרקעיים ולצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".

זוהי שאיפה ראויה שכן יתרונו הגדול של צה"ל בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, ועליו לפעול לקצרה ככל שניתן. הימשכותה, משחקת לידי האויב. היא גם מתכתבת עם הדברים שאמרו איילנד וגולן בכנס ועם הדגש ששם הרמטכ"ל, עם היכנסו לתפקיד, על הקטלניות של צה"ל בלחימה.

אבל חשוב לזכור שבשני העשורים האחרונים לא סבל צה"ל מהיעדר אוגדונרים ששים אלי קרב. הבעיה הייתה, ועודנה, כפי שציין איילנד בדבריו, שהקבינט הביטחוני אינו למד כראוי את הסוגיות האסטרטגיות וכשהאירוע שמביא להסלמה מתרחש, השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, ומנסים ללמוד אותו תוך שהם מתמרנים בין ניתוחי מודיעין אסטרטגיים ודיווחים טקטיים מהשטח. ככה לא מגבשים אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה, גם הרמטכ"ל הכי התקפי והאוגדונרים הכי לוחמניים לא יעזרו.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,411 מילים ו-1 תגובות

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שלישי, 16 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־192 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ"ל: "שיגור של כל כך הרבה טילים וכטב"מים לשטח ישראל ייענה בתגובה"

מיקי זוהר: התקיפה הישראלית ברפיח התעכבה בשל הרצון להגיע להסכם עם חמאס ● דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית: כמות האספקה המועברת לרצועה גדלה משמעותית בימים האחרונים ● "וול סטריט ג'ורנל": גורמים בארצות הברית ובמערב מעריכים שישראל תגיב במהירות למתקפה האיראנית ● צה"ל: שם המבצע לסיכול המתקפה האיראנית – מגן ברזל

עוד 43 עדכונים

למקרה שפיספסת

רגע של בהירות אסטרטגית

ההתקפה האיראנית המסיבית על ישראל בבוקר ה-14 אפריל היא רגע של בהירות אסטרטגית לישראל.

האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש.

ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות. 1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשי... המשך קריאה

בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות.
1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשיזם מושחתי כככ, משיחיים של טרנספר ומשתמטים ואתגר גדול לייצב קואליציה של שיקום פנימי.
2. ישראל צריכה להחזיר את החטופים (אמון במדינה) ואת העקורים/הביטחון לאורך הגבולות (ריבונות בשטחה) ובאיו"ש. מבחינה קיומית זה דחוף יותר מאירן והסדרים אזוריים. האם ניתן להתחיל אזורית, בפרק זמן מהיר מספיק בשביל להחזיר את העקורים? או שהלחץ לבסס ביטחון גבולות ולהחזיר עקורים עד תחילת שנת הלימודים/לפני בחירות בארה"ב גדול יותר? כנראה השני …
3. בשני הצדדים יש פונדמנטליסטים עם ווטו אלים על כל הסדרה. אין מנגנונים לנטרל את הקיצונים. לא הצליחו כל שנות אוסלו, וכיום התמיכה בחמאס כיורש הרשות והתמיכה בימין הלאומני בישראל חזקה.
4. המאבק הגיאופוליטי בציר סעודיה-מצרים-נסיכויות-ירדן-ישראל-ארה"ב מול אירן-מיליציות-רוסיה-סין (גם בהקשרי אוקראינה וכו, לא רק הגמוניה במזה"ת ופטרודולר) אינו מאפשר הסדרה של פשרות גדולות או הרתעה חזקה שתבטיח יציבות תומכת שינוי גדול. רק הסכם גדול בין הצירים, או כוח גדול מול הציר שכנגד יאפשרו הסדרה כבסיס ליציבות ולא כמקור לעימות גדול על רקע תפוצת נשק מתקדם וגרעין…

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה. כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני ל... המשך קריאה

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה.
כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני לא רואה רצון מצידם להגיע להסדר כלשהו. ועם הזמן, הטרור, ה- 7 לאוקטובר, גם הרצון הישראלי כבר התאדה…

עוד 966 מילים ו-2 תגובות

צה"ל מתכנן להחליף את רובי "תבור" ברובי סער מתוצרת כחול-לבן המבוססים על רובים ממשפחת AR האמריקאית, עם תחמושת הקיימת כבר 65 שנה ● החלטת צה"ל מתבססת על מחקר גדול, אולם הוא בוצע לפני המלחמה בעזה ● בצבא ארה"ב, לעומת זאת, בחרו בנשק עם קליבר חדש ורב עוצמה המתאים לאתגרי הלחימה העתידיים ● איזו מהבחירות נכונה יותר, ימים יגידו ● פרשנות

עוד 796 מילים

תגובות אחרונות

מעשה בניסים, עסקאות - ואסון דמים

מעשה שהיה, כך היה. 

עיירה אחת, כתריאליבקה שמה, שכנה סמוך לצומת דרכים. תושביה התפרנסו מעבודות של חקלאות ותעשייה. ברבות השנים, הדרכים היו לכבישים ראשיים, והעיירה הייתה לעיר קטנה.

יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים

עקורים

ברית קטאר–עזה הובילה למתקפת 7 באוקטובר

דוח שחיברו אנשי מודיעין עבור פרקליטי משפחות קורבנות חמאס, שחלקים ממנו הגיעו לידי זמן ישראל, טוען כי ארה"ב הייתה מודעת להיקף הפעילות הזדונית של דוחה ולפגיעה באינטרסים האמריקאיים ובעלות בריתה – אך נמנעה מלפעול ● לפי הדוח, תהיה זו טעות להמשיך לאפשר לקטאר "למלא תפקיד מרכזי כמתווכת בעימות בעזה"

עוד 1,084 מילים

בין רצח רבין לטבח אוקטובר

שני אירועים בקנה מידה היסטורי שינו את מדינת ישראל לצמיתות, שני אירועים הרחוקים זה מזה 28 שנים, והם בבחינת שני קצוות שהקצה השני סוגר מעגל של התפכחות: האירוע הראשון, רצח ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד בארבעה בנובמבר 1995 והאירוע השני, טבח שבעה באוקטובר 2023.

רצח רבין ערער קשות את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ו־29 שנים מאוחר יותר, בשנת 2024, נראה שכמעט לא נשאר זכר מאותה דמוקרטיה מפוארת ויציבה, הדמוקרטיה שכולנו התגאינו בה וכינינו אותה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח. רצח מתפללי מערת המכ... המשך קריאה

רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח.
רצח מתפללי מערת המכפלה היה הרגע המכונן של מיעוט קניבלי שבו נטילת החיים הפכה למוצדקת ביותר וראוייה ערכית, ומשם לרצח רבין הדרך הייתה קצרה.
כיום המיעוט הקניבלי יושב בקבינט, ואתם הקוראים, בשר התותחים שלהם עוד מעט. כבר שתו לכם את הזיעה והדם דרך שוד התקציב. וגר זאב עם כבש, וקניבל עם ארוחת הערב שלו.

עוד 1,214 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

עוד 1,128 מילים

הפעם, נתניהו בוחר בביידן על פני בן גביר וסמוטריץ'

"בנקודת זמן זו וללא סיוע של אמריקה, כנראה שהפעולה הדרושה היא חיסול רפיח. עם איראן נסגור חשבון מאוחר יותר", כתב אתמול נתן אשל ● זו הרוח המנשבת מסביבתו של ראש הממשלה: ישראל לא תגיב נגד איראן ללא תיאום ואישור האמריקאים, אבל משאירה את הדלת פתוחה לתגובה עתידית ● "ראש הממשלה קיבל מהאיראנים כרטיס טיסה. עכשיו הוא רק צריך להחליט מתי לממש אותו" ● פרשנות

עוד 770 מילים

לישראל אין מספיק כסף לניהול מלחמה כוללת

מאחורי ההצלחה הישראלית בסיכול המתקפה אתמול, התגלה גם נתון מבהיל אחד: יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא מצוינת אבל לא בת קיימא מבחינה כלכלית בשביל מערכה גדולה וארוכה הרבה יותר ממה שחווינו הלילה ● פרשנות

עוד 526 מילים

בפעם השנייה מאז מלחמת איראן–עיראק, טהרן הוכיחה שהיא מעצמה אזורית ● האמריקאים הבהירו כי כל תגובה ישראלית תהיה חייבת להיות מתואמת איתם ● העובדה שדובר צה"ל הודה בשעות הבוקר המוקדמות כי חלק מהטילים שנורו לעבר ישראל פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים אפשרה לאיראנים לרדת מהעץ ● פרשנות

עוד 549 מילים ו-1 תגובות

הברית האזורית נחוצה לישראל כמו אוויר לנשימה

ישראל ובנות בריתה הצליחו ליירט 99% ממתקפת הטילים האיראנית ● הישראלים חייבים להישיר מבט למציאות: לולא הברית האזורית ושיתוף הפעולה עם מדינות כמו ירדן, ישראל הייתה נראית הבוקר אחרת לגמרי ● האפשרות לברית עתידית עם ערב הסעודית – חיונית מאי פעם ● מדינות האזור מבקשות רק דבר אחד בתמורה, שנתניהו ימשיך לשלול ● פרשנות

עוד 607 מילים ו-3 תגובות

לא בטוח שישראל היא זו שצריכה להגיב למתקפה האיראנית

בפעם הראשונה בתולדותיה איראן תקפה את ישראל במאות חימושים – והכריזה למעשה על מלחמה רשמית ● לא בטוח שהתשובה הישראלית תגיע מהר ● אחרי האיום של ביידן, ארה"ב חייבת להגיב כדי לשמר את ההרתעה האזורית שלה ● השאלה היא לא האם תהיה תגובה אלא מתי, באיזה עוצמה ומי תלחץ על ההדק ● צה"ל יתקשה להתמודד במקביל גם עם הרצח שמאיים להדליק את הגדה המערבית ● פרשנות

עוד 575 מילים
היום ה־191 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הודיע: בוטלו הגבלות פיקוד העורף על מערכת החינוך

דיווח: קבינט המלחמה הסתיים ללא קבלת החלטה על תגובה לתקיפה האיראנית ● ביידן אמר לנתניהו "לחשוב אסטרטגית על סכנת הסלמה" ● מטרה אווירית חשודה שהגיעה ממרחב ים סוף יורטה בהצלחה על ידי מערכת כיפה ימית, החות'ים לקחו אחריות על השיגור ● דיווח: התאריך לפעולה ברפיח נדחה; הליכוד בתגובה: "הפעולה לא נדחתה"

עוד 88 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו"

סיור בגבול לבנון בעקבות הנזקים שהמלחמה גרמה לאוצרות הטבע היפים בישראל: הנחלים שהפכו לנתיבי טנקים, הקוצים שהביאו סוללות התותחים. אבל אפשר להתחיל לתקן, ויש כבר מי שעובד על זה ● "פיפיתל", מתקני השירותים האוטומטיים, הגיעו לתל אביב ● הפילים בספארי התכנסו לפרידה אחרונה מוורדה, זקנת השבט ● ומה עושים עם מלפוף ענק שהגיע במשלוח מהמשק האורגני?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,545 מילים ו-1 תגובות
היום ה־190 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

איראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל

המרחב האווירי של ישראל נסגר ב-00:30 ● דיווח: יעדי מתקפת הכטב"מים - רמת הגולן ומטרה צבאית בדרום ● נתניהו: ישראל חזקה, צה"ל חזק, הציבור חזק ● מחר לא יהיו לימודים, אירועים המוניים בוטלו, הנשיא ביידן קטע את חופשת סוף השבוע שלו ● קבינט המלחמה התכנס אחרי חצות, כנף ציון המריא מנבטים כדי למנוע פגיעה בו ● צה"ל תקף עשרות מטרות בשלושה אזורים בלבנון - באמצעות מטוסי קרב וארטילריה

עוד 53 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

אחד המשפטים הפליליים נגד טראמפ סוף-סוף יוצא לדרך

בית המשפט דחה השבוע את ערעורו האחרון של טראמפ באחד ממשפטיו הפליליים והוא צפוי להתחיל ביום שני ● לגבי שאר התיקים, נראה שלא תהיה התקדמות משמעותית לפני שיחלו הבחירות בסוף הקיץ ● באריזונה, חוק ארכאי האוסר כמעט לחלוטין על הפלות הועלה באוב - ואפילו הרפובליקאים מסתייגים ממנו ● ובסנאט, מסתמן שהרפובליקאים יזכו ברוב בנובמבר 2024 ● פרשנות

עוד 1,407 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה