אישיות
אורה נמיר

האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה 'הטרדה מינית', ש'סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי', ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

עוד 1,019 מילים
כל הזמן // יום שני, 11 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־402 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

נתניהו ביקש לדחות בחודשיים וחצי את תחילת עדותו בבית המשפט

בבקשת ראש הממשלה נכתב שבשל אירועים ביטחוניים הוא ביטל את ההכנות שתכנן לערוך לקראת מתן העדות ● חיל האוויר יירט הלילה ארבעה כלי טיס שעשו דרכם ארצה ממזרח; שניים מהם יורטו לפני שחדרו לשטח ישראל

עוד 7 עדכונים
אמיר בן-דוד

אם אושרה חקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, הציבור חייב לדעת

למרות בקשות חוזרות של זמן ישראל, משרד המשפטים מסרב להתייחס לפרסום לפיו היועמ"שית אישרה לחקור חשדות הנוגעים ישירות לנתניהו בפרשות הביטחוניות הרגישות ● חקירה פלילית נגד ראש הממשלה טומנת בחובה השלכות משטריות כבדות, ואם התקבלה החלטה כזו, בהרב־מיארה תצטרך לעדכן את הציבור בהקדם ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-1 תגובות

86 שנים לפוגרום ליל הבדולח

פוגרום ליל הבדולח, שהתרחש ב-9-10 בנובמבר 1938, סימל את המעבר של גרמניה הנאצית מהסתה מילולית ומחקיקה גזענית כלפי יהודים, לפגיעה פיזית אכזרית בקהילה היהודית ובמוסדותיה.

ברחבי גרמניה, אוסטריה ובחלקים דוברי הגרמנית של צ'כיה, המון מוסת ומשולהב ניפץ חלונות ראווה של חנויות יהודיות, הצית בתי כנסת והשחית רכוש יהודי. מאות יהודים נרצחו, אלפים נפצעו ונשלחו למחנות ריכוז, ורבים נותרו חסרי כל.

דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 623 מילים

למקרה שפיספסת

רון דרמר סירב לחזור לוושינגטון ויחיאל לייטר זכה בתפקיד השגריר

מול ממשל טראמפ תעמוד צמרת מדינית - נתניהו, דרמר ולייטר - שהיא בעצם ישות פוליטית וקונספטואלית אחת ● השלושה בעלי עולמות תוכן זהים, אנשי ימין, ניצים מדיניים, אמריקנולוגים, רפובליקאים בתפיסה, שוחרי התנחלויות ותומכים בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון ● ומדברים ביניהם באנגלית, כמובן ● פרשנות

עוד 955 מילים

8 בנובמבר - זמנים חשוכים

אנחנו חיים בזמנים חשוכים. מפחידים. אני חיה באמסטרדם. הרבה חברים שלי מישראל ומהעולם יצרו איתי קשר השבוע לשאול מה שלומי. זה היה מעודד ומחמם את הלב. שלומי טוב, תודה. אני חרדה בעיקר לעתיד הדמוקרטיה.

ב-7 בנובמבר השתתפתי בטקס הזיכרון הרשמי לליל הבדולח בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. סביב בית הכנסת היו מחסומי משטרה והמוני ניידות משטרה מהבהבות. שוטרים במדים היו בכל פינת רחוב.

ד״ר הילה דיין היא מרצה לפוליטיקה וסוציולוגיה באמסטרדם יוניברסיטי קולג׳ וממקימות הפלטפורמה לישראלים ביקורתיים בהולנד gate48.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כמי שמתגורר בעיר גדולה בחו"ל מזה לא מעט זמן, תמוהות בעיני טענותייך בדבר ההתקרבנות הישראלית ובעקבותיה, זו של הקהילה היהודית. לא נראה לי שיש מחלוקת רבה על כך שרבים מקרב אוהדי מכבי נמנים ע... המשך קריאה

כמי שמתגורר בעיר גדולה בחו"ל מזה לא מעט זמן, תמוהות בעיני טענותייך בדבר ההתקרבנות הישראלית ובעקבותיה, זו של הקהילה היהודית.
לא נראה לי שיש מחלוקת רבה על כך שרבים מקרב אוהדי מכבי נמנים על החוליגן המצוי במגרשי הכדורגל, ולא מעטים מסכימים, גם אם באי רצון בולט, שהתנהגותם ביום יומיים לפני המשחק היתה בגדר הסתה והצתה של רגשות לאומניים, טפשות ואווילות לשמן, במקרה הטוב, בעיר שמחצית מאוכלוסייתה מוסלמית וזאת בתוך תקופה מהמתוחות בתולדות העולם בכלל.
אבל כל מי שמתגורר בחו"ל וטוען להפגנות שלוות של תומכי הפלסטינים כנראה שחי בעולם שונה ומרוחק כלשהוא, אולי כזה שטלסקופ החלל ע"ש ג'יימס ווב יכול לאתר היכןשהוא בעמקי החלל החיצון המרוחק מאתנו שנות אור רבות.
אין פגנה, בפירוש אין הפגנה פרו-פלסטינית, בה לא נשעות הקריאות
Free Free Palestine
Viva Viva Intifada
From the river to the sea, Palestine will be free
(הקריאה האחרונה כבר צונזרה ע"י מחוקקים במספר מדינות כך שאינה נשמעת בקביעות או בכל מקום)
Zionism is racism
ועוד קריאות מסוג זה שלא מצביעות בדיוק על כוונה לעשות שיעורי יוגה וזאזן בחברותא על חוף הים ואף אינן בגדר הזמנה לשבת על כוס בירה בפאב.
אגב הקריאות האלה מושמעות בדרך כלל אם בהמון עם, אם באמצעות אמצעי כריזה אימתניים.
בנוסף לקריאות הללו, נעלמו מעינייך המחנות בקמפוסים? הפחדת והדרת, שלא לומר תקיפת, סטודנטים, חברי סגל ועובדים יהודים? השחתת רכוש אינטנסיבית ומסיבית כולל עשיית צרכים בשטחי המאהל, השתלטות אלימה על שטחים ועל מבנים, חסימת מעברים, כניסות ויציאות?
מה לגבי כיבוש, לכל דבר ועניין, של שטחי ציבור והפקעתם מרשות הציבור למטרת הקמת מאהלים והיאחזויות של תומכי פלסטין, למשך שבועות וחודשים, בלי שום תגובה מהשלטונות (ככל הנראה, מפחד מהמפגינים שוחרי השלום והשלווה) אף לא להשחתת רכוש ציבורי, מונומנטים ציבוריים והסטוריים?
בעיר מגורי, חוץ משלשה מאהלים שהוקמו בשטחי קמפוסים אקדמיים, שניים מהם במרכז העיר ואחד באיזוזר קצת יותר פרברי, באוניברסיטה נוספת התקיימו הפגנות אלימות בתוך בנייני האוניברסיטה מהיעדר מדשאות בקמפוס העירוני, הפגנות במהלכן הותקפו פיזית סטודנטים יהודים ונדרשה התערבות אנשי בטחון של המוסד ושוטרים כדי לבלום את המתפרעים (הפרו-פלסטינים) וזאת בלי נוכחות של אוהד יחיד של מכבי או בית"ר לרפואה, שאמורים היו להצית את האלימות.
במקרה אחד לפחות שתועד היטב, שני פעילים יהודים הגיעו למאהל שכזה שהוקם על מדשאת הקמפוס באוניברסיטה מפורסמת במרכז העיר, במגמה לדבר פוליטיקה עם אנשי המאהל. הם נדחפו בברוטליות ונדרשה התערבות מהירה של כוחות משטרה לדיכוי הפגנות שנכחו במקום דרך קבע שבמקום להגן על שני היהודים, בחור ובחורה, ליוו אותם אחר כבוד ובהחלטיות אל מחוץ לשערי הקמפוס, ששמר בדבקות על חופש הביטוי של המפגינים האלימים.
באירועים נוספים, קוראים שלווים שהגיעו לבניין הספריה הציבורית הממוקמת בבניין הקהילה היהודית בעיר נשארו כלואים בבניין במשך שעות בגלל מפגינים פרו-פלסטינים שצרו על דלתות הבניין ומנעו כניסה לתוכו ויציאה ממנו במשך קרוב לארבע שעות, עד שאלו הכלואים בבניין, ביניהם זקנים וטף, חולצו מתוכו ביציאה אחורית.
כיכר מרכזית בלב הרובע הפיננסי בעיר נכבשה, פשוטו כמשמעו, בידי עשרות מפגינים פרו-פלסטינים שהקימו שם מאהל בן-לילה, טוב מאהל זה ביטוי עדין, מחראה יהיה ביטוי יותר מדוייק, השחיתו רכוש ציבורי וצמחיה, והתנחלו שם תוך קריאות בלתי פוסקות יומם וליל של קריאות מהסוג שפירטתי לעיל באמצעות רמקולים והנפת דגלי ענק של פלסטין.
מחנות האוהלים שתיארתי התמשכו חודשים כל אחד ולוו ברעש בלתי פוסק, הפרעה ללימודים באופן כללי והשחתה רחבת היקף של רכוש ציבורי.
הפגנות "לא אלימות" בהן נשמעות תדיר קריאות להשמדת מדינת ישראל ולמהומות דמים (אלא אם כן פלסטין מהנהר לים אמורה איכשהוא להתקיים בקומת מרתף במנהרות מתחת לשטח מדינת ישראל, ואלא אם כן האינתיפאדה שתחייה VIVA משמעה תחרות מסג' תאילנדי) הן עניין שבועי ולעיתים מזומנות כמעט יום יומי, ולישראלים וליהודים השלטונות מציעים בפירוש להתרחק מאיזורי ההפגנות מחשש לבטחונם. אגב גם המשטרה כבר ספגה בקבוקי תבערה בכינון ישיר, בהפגנה מאד שקטה כזו לפני פחות מחודשיים בה גם נותצו חלונות ראווה של חנויות יוקרה לאורך רחוב שלם. הכל למען שחרור פלסטין בדרכי נועם.

יכולתי להמשיך בדוגמאות רבות כגון אלו, וזה רק בעיר מגורי, כאשר סיפורים זהים או דומים בכל הפרטים הופיעו דרך קבע בתקשורת הרשית והלא רשמית.
למותר לומר שחופש התנועה של יהודים וישראלים נפגע קשות עקב ההפגנות שוחרות השלום הללו. אם לא היה אינטרנט והיינו חיים בעולם של לפני היות האינטרנט, הטלפון והטלוויזיה, כנראה שהייתי מאמין לתיאורייך הפסטורליים.

גילוי נאות: אני מחשיב את עצמי כ0מולן מובהק, רל"ב, חילוני, ומאמין מהרגע הראשון שמדינת ישראל היתה צריכה בראש ובראשונה לדאוג לשחרור החטופים בכל מחיר, כולל שחרור כל האסירים הפלסטינים וחתימת הסכם הפסקת אש – למעשה ההסכם כניעה – עם חמאס לתקופה ממושכת בעקבות השביעי באוקטבר. כמובן לצורך הכנת צה"ל והמדינה כמו שצריך למלחמת הכרעת חמאס וחיזבאללה ושלוחי איראן בכלל בדרום ובצפון ובמזרח, בשלב מאוחר יותר, אפילו שנתיים מאוחר יותר. אז אני לא בדיוק משיחיסט, מתנחל או מתלהם.
אבל אני גם לא חירש, שוטה וקטן. את הכבוד הזה אני שומר למי שכותב(ת) שטויות.

תודה על הפוסט. כל כך חשוב להפריד בין ארועים אנטישמיים לבין ארועים כנגד פעולות מדינת ישראל. וכל כך חשוב להכיר בגזענות ובאלימות של אוהדי מכבי כחלק אינטגרלי מהאירוע ומפרשנותו. חשובה גם מא... המשך קריאה

תודה על הפוסט. כל כך חשוב להפריד בין ארועים אנטישמיים לבין ארועים כנגד פעולות מדינת ישראל. וכל כך חשוב להכיר בגזענות ובאלימות של אוהדי מכבי כחלק אינטגרלי מהאירוע ומפרשנותו. חשובה גם מאד הקביעה שלך על הנזק שנעשה בתגובה ההיסטרית של מדינת ישראל והקהילה היהודית. תודה!.

ד"ר דיין שלום, את מעלה בפוסט הזה נקודות חשובות מאוד שאני בטוחה שכואבות לך מאוד ובוודאי שוות דיון ושיח. עם זאת, לקוראת ישראלית מתונה זה יכול גם להישמע כתלונה על כך שהמלחמה בישראל פשוט מפ... המשך קריאה

ד"ר דיין שלום, את מעלה בפוסט הזה נקודות חשובות מאוד שאני בטוחה שכואבות לך מאוד ובוודאי שוות דיון ושיח. עם זאת, לקוראת ישראלית מתונה זה יכול גם להישמע כתלונה על כך שהמלחמה בישראל פשוט מפריעה לחייך הרגועים שם באמסטרדם.
אם הפוסט הזה אמור לעורר דיון על הנושא החשוב שאת מעלה, הייתי מציעה קצת יותר חמלה לאילו החיים כאן בתוך סיוט וכבר שנתיים מנסים בכל כוחם לשנות את המציאות בהפגנות בלתי פוסקות ובניסיון נואש לא להתייאש. פוסט כמו שלך רק עוד יותר מייאש.
בברכה, מאיה

עוד 1,423 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

הסיבה שהחזירה את טראמפ לנשיאות עלולה להפוך לחרב פיפיות

קמלה האריס קיוותה כי נתוני הכלכלה החיוביים יסייעו לה בבחירות, אך הבוחר האמריקאי ביקש מענה למצבו הכלכלי בסוף החודש ● טראמפ, מצידו, הציע תוכנית להקלה מהירה ביוקר המחיה, אך זו עלולה להוביל דווקא לעלייה נוספת במחירים ולסחרור כלכלי מסוכן ● פרשנות

עוד 832 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלגה לסטודנטים במצוקה הוקפאה בגלל בירוקרטיה, חלקם נאלצו לנשור

סבך בירוקרטי גרם להפסקת תשלום מלגת "קרן קציר" ליותר מאלף סטודנטיות וסטודנטים במצוקה כלכלית וחברתית ● משרד הרווחה מנסה לחדש את פעילות הקרן, אבל זה יעזור רק לחלק מהסטודנטים שהיו אמורים לקבל מלגה ● בינתיים, סטודנטיות כבר ביטלו את הרישום ללימודים ● משרד הרווחה: "תוכנית קציר תחודש בימים הקרובים"

עוד 913 מילים

מלחמת הסחר עם סין, המלחמה באוקראינה ובמזרח התיכון – כל אלו צפויים לעמוד במרכז סדר היום החדש של טראמפ, שיבקש לחזק את הכלכלה האמריקאית ולמצב את ארה"ב מחדש כמעצמת על ● בישראל מקווים לתמיכה רחבה בהמשך המאבק בחמאס ובחזבאללה, אך טראמפ כבר הצהיר כי אינו מעוניין בהרחבת המלחמות ● פרשנות

עוד 957 מילים
היום ה־401 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: היועמ"שית תבהיר לנתניהו שעליו לפטר את בן גביר

בן גביר בתגובה לדיווח: "חדשות 13 והיועמ"שית פועלים יחד להפיל את שלטון הימין" ● דיווחים בסוריה: תשעה הרוגים וכ-20 פצועים בתקיפה שמיוחסת לישראל בדמשק ● המל"ל: להימנע מלהגיע למשחקים בחו"ל בשבוע הקרוב ● נשיא צרפת מקרון יגיע למשחק צרפת-ישראל ביום חמישי: "לשלוח מסר בעקבות מעשי האנטישמיות באמסטרדם" ● נתניהו על החקירות החדשות: "לשכתי נתונה למתקפה פרועה וחסרת מעצורים"

עוד 56 עדכונים

איראן משדרת מסרים כפולים ומחכה שטראמפ יבחר כיוון

בכנס שנערך בטהרן בסוף השבוע, שידרו ראשי המשטר האיראני מסרים סותרים לכאורה: בעוד ששר החוץ איים במערכה אזורית, סגן הנשיא דווקא שיגר מסר הקורא לנשיא הנבחר טראמפ לשנות מסלול ● בטהרן ממתינים לראות את מי ימנה טראמפ לשר החוץ שלו: אם פומפאו יחזור למחלקת המדינה, איראן כבר תדע שפניו למלחמה ● פרשנות

עוד 727 מילים
היום ה־400 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

קטאר מפסיקה לתווך: לא מוכנים שינצלו את הגישור שלנו למטרות פוליטיות צרות

דיווח: אוסטין דרש מכ״ץ להגביר את הסיוע ההומניטרי לעזה או שיוגבלו משלוחי הנשק לישראל ● המשפחות מציינות 400 יום שיקיריהן בשבי: לשכת רה״מ גנבה דעת של מדינה שלמה ● המל״ל: אין מניעה לישראלים להסתובב באמסטרדם ● תקיפות אוויריות של ישראל בלבנון במהלך היממה האחרונה גרמו למותם של יותר מ-20 בני אדם, כולל מספר ילדים ● חיילים תועדו שורפים את דגל לבנון

עוד 22 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שובו של מכחיש האקלים

האם ישראל – כיאה למדינת חסות שההנהגה שלה ייחלה לחזרתו של טראמפ – תהפוך לגרורה של הכחשת אקלים וטראמפיזם מטורלל? ● שני מקרים ממחישים את גודל הנזק שנגרם כשבעלי החיים הימיים בולעים בטעות אביזרי דיג שזרוקים במים ● רוב הציבור עדיין לא מכיר את הפנינה שממתינה לו בגן הציבורי החדש שנפתח לצד מוזאון ארץ ישראל ● והג'י-פי-אס של העגורים לא השתבש במלחמה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האם עידן הקרח שחזו בשנות ה-70 כבר חלף? האם האחוזה שקנה בארי סואטורו (ברק חוסיין אובמה) ב-Martha's Vineyard כבר כוסתה במים - על-פי תחזיותיו של המיליארדר בעל המטוס הפרטי אל גור? ומה הקשר ... המשך קריאה

האם עידן הקרח שחזו בשנות ה-70 כבר חלף?
האם האחוזה שקנה בארי סואטורו (ברק חוסיין אובמה) ב-Martha's Vineyard כבר כוסתה במים – על-פי תחזיותיו של המיליארדר בעל המטוס הפרטי אל גור?
ומה הקשר בין אביזרי דיג שזרוקים במים לבין האקלים?

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם הסופרת מרסל מוסרי

"אני חושבת שהתמכרנו לשנאה. ושנאה היא כמו סם"

"זה מתחיל בקבוצת הווטסאפ של הבניין - איך לעלוב, להתלונן, להציק; ומתרחב לקבוצות, עדות ותאגידים. אנחנו חולים בשנאה. לקינו בשנאה שעלולה להיות סופנית והזאב הריח את הדם והגיע" ● הסופרת, בעלת הטור והשדרנית מרסל מוסרי מדברת על הגירושים שעברה, הסרטן שגילתה ארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, ולמה סרבה להצעות לרוץ לכנסת: "בי לא משתמשים ולא אמכור את נשמתי לפוליטיקה"

עוד 2,015 מילים

העולם הערבי מחכה לעשות עסקים עם טראמפ

מדינות המפרץ מברכות על חזרתו של טראמפ בזמן שאיראן חוששת משינויים במדיניות האמריקאית ● המלחמה בלבנון מבעירה את המתחים העדתיים ● בצל המלחמה, סודאן מתמודדת עם מגפות ורעב ● הפתרון העיראקי לייצוא הנפט ● והשבוע ב־1945: פרעות טריפולי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,572 מילים

האיש שדרס את הילרי קלינטון

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לבחירות 2016 הסוערות בארה"ב, שגם בהן, למרות החששות והאזהרות, דונלד טראמפ הביס מתמודדת דמוקרטית

עוד 2,323 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
יֵאוּשׁ 234

בשנה וחצי שבין "ליל גלנט 1" ל"ליל גלנט 2" הוכינו, הותשנו, עייפנו, ורבים מאיתנו איבדו את האמונה שבכוחנו כאזרחים להשפיע על המציאות

עוד 1,100 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה