אישיות
אורית קמיר

דוח פנימי חושף: לנציבות שירות המדינה לא באמת אכפת מהתעמרות בעובדים

בלעדי דוח מבקר הפנים של נציבות שירות המדינה מצביע על ליקויים והזנחה מתמשכים בטיפול בתופעת ההתעמרות בעבודה ● מטה שהוקם לטיפול בנושא פוזר ללא תוצאות, לא פותחה תוכנת מעקב אחר תלונות – וחלקן הגדול אף נופל בין הכיסאות ● הפסיכולוג התעסוקתי איתן מאירי. "הם לפעמים מעצימים את הפגיעה דווקא במתלונן" ● נציבות שירות המדינה: "אנו מייחסים חשיבות גבוהה לנושא ההתעמרות והכנסנו הנחיות חדשות בתקשי"ר"

עוד 1,689 מילים

האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה 'הטרדה מינית', ש'סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי', ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

עוד 1,019 מילים
כל הזמן // יום שישי, 1 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־147 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווחים בסוריה: ישראל הפציצה מבנה במערב המדינה שבו שהו גורמים איראניים בכירים

כארבעים עצורים ביטחוניים שוחררו אמש מבית הסוהר עופר; בצה"ל ובשב"כ הסבירו שהדבר נעשה כדי לפנות מקום לעצורים ברמת איום ברמת גבוהה יותר ● בן גביר: "העצורים המנהליים לא שוחררו בשל מצוקת מקום בבתי הסוהר, אלא בשל הנחייה ישירה של ראש השב"כ, כמחווה לקראת הרמדאן" ● בפער של פחות מ־250 קולות – ראש עיריית הרצליה משה פדלון הפסיד בבחירות

עוד 14 עדכונים

מלחמת עזה – עוד כתבות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַנְטִישֵׁמִיּוּת 208

אם אתה ממשיך לדבר על הכיבוש אחרי שבעה באוקטובר, אתה אנטישמי. אם מחית נגד הכיבוש לפני שבעה באוקטובר לא עניינת אף אחד, כי "אקיבוש" לא היה קיים

עוד 1,562 מילים

לישראלים לא באמת יהיה לאן ללכת

המלחמה בעזה אותתה לישראלים רבים כי אם יתרחש כאן משהו, לא באמת יהיה לאן ללכת. לרוב המכריע של הישראלים שנולדו כאן אין תחליף למולדת. מקור כוחו ועוצמתו של האדם נובעים ממולדתו.

ישראלים רבים בעלי דרכון זר יחושו נטע זר בכל מקום שאליו ילכו. לכמעט קרוב למיליון הישראלים החיים בחוץ לארץ, האובדן יהיה טרגדיה וחורבן. אם לא יהיה לאן לחזור ולא ניתן יהיה לשתף רגשות וחוויות, להגיע לחופשת מולדת אל ההורים, האחים, הקרובים והחברים, לחוות את הסביבה שגדלו בה והנוף שיצרו בו, הם יאבדו את משמעות חייהם. תחושת השייכות חזקה ואובדנה חלילה ייצור ריקנות וערגה עזה, תחושת יתמות ושברון לב.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 730 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הניסיון הנואל להדיח את השופט כבוב מדיף מגזענות

במשך 50 דקות דיברו אתמול נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על הצורך להדיח את שופט העליון חאלד כבוב, בשל טענות שאינן מגיעות אפילו לרף האתי הנמוך ביותר - וכל זה מבלי לקיים ולו פסיק מהפרוצדורה המתחייבת ● לנושא מינוי נשיא קבוע לעליון, או מינוי שני שופטים חדשים לעליון, לא הוקדשה בדיון ולו דקה אחת ● פרשנות

עוד 1,078 מילים ו-1 תגובות

לא רק פדיון שבויים

בצדק רב מוזכרת כעת המצווה של פדיון שבויים בדיונים פוליטיים ותקשורתיים. מעמדה ב"סולם" הערכים ביהדות גבוה ביותר. הרלוונטיות שלה למצבנו הנוכחי ברורה. אולם אזכור מרכזי זה מבטא גם את החוסר הקבוע הגדול בהתייחסות של חלקים בתוכנו לעמדת ההלכה וההגות היהודית בסוגיות חיוניות נוספות.

לא כאן המקום לנסות ולהבין מה גובר על מה בהחמצה עצובה זאת. האם בורות בידיעת המקורות, האם ריאקציה שלילית מובנת לעירוב שבין דת ופוליטיקה, או אולי בעיקר חשש מחיזוק לכאורה של מגמות חברתיות שונות המכונות פעם "הדתה" ופעם "משיחיות", לעיתים עם בסיס סביר ולעיתים בצורה סתמית לגמרי.

מירון חיים איזקסון הוא משורר, סופר, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכים עם כל מילה של פרופ' מירון חיים איזקסון. לצערנו יש מתוכנו שלא היו בשיעור על ערך פדיון שבויים. מזמין אתכם לקרוא בויקיפדיה על הערך העליון הזה. פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם... המשך קריאה

מסכים עם כל מילה של פרופ' מירון חיים איזקסון. לצערנו יש מתוכנו שלא היו בשיעור על ערך פדיון שבויים. מזמין אתכם לקרוא בויקיפדיה על הערך העליון הזה.
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי. מצווה זו ידועה כבעלת חשיבות רבה על פי ההלכה והיא כוללת בתוכה מספר מצוות שונות….

עוד 540 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

גלנט טמן לנתניהו מלכודת

ההצהרה של גלנט שלא יגיש חוק גיוס ללא הסכמה של המחנה הממלכתי, מעמידה את נתניהו במצוקה ● ראש הממשלה היה שמח לפטר את שר הביטחון, אבל גלנט הוא כיום אחד השרים הפופולריים בציבור ובליכוד ● עם איום בג"ץ באופק, נתניהו יהיה חייב לבחור: הדרך של גלנט, או בחירות ● פרשנות

עוד 708 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משרד החקלאות מקדם תיקון לחוק שיזרז את המתת הכלבים שחדרו לישראל מרצועת עזה ● להערכת המשרד, מאז תחילת המלחמה נכנסו לארץ אלפי כלבים כאלה ● ביישובי העוטף, שבהם עגלים וחתולים נטרפים על ידי הכלבים, מברכים על המהלך - אבל בארגון הווטרינרים לחיות הבית טוענים שמדובר ב"אצבע קלה על ההדק"

עוד 1,288 מילים ו-1 תגובות

הצמיחה והעלייה בתעסוקה ובשכר בתקופות שוחט היו גבוהות יותר מאשר אצל כל שר אוצר מאז, כולל נתניהו ● הוא שילב בין פתיחת שווקים והפרטה להגדלת תקציבים חברתיים ● את תפיסתו החברתית ינק משנותיו הארוכות בפריפריה ● תדמיתו הסחבקית הייתה אותנטית ● הוא הכיר בקשר בין תהליכים מדיניים לצמיחה כלכלית – והזהיר מההשלכות הכלכליות של האסון הצבאי

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות

כמעט כל מפלגה יכולה לאמץ נרטיב של מנצחים בבחירות המקומיות ● שיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה החרדית ובחברה הערבית רק מחדדים את הניתוק מהאוכלוסייה הנושאת בנטל ● בליכוד מיהרו להוציא הודעת ניצחון אך שכחו לציין שאין להם נוכחות בערים הבולטות ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עומד עם הגפרור מעל חבית אל-אקצא

במערכת הביטחון מבקשים לנטרל את הפוטנציאל הנפיץ סביב העלייה להר הבית בחג רמדאן ולאפשר לפלסטינים ישראלים עלייה ללא הגבלה ● כדי לעשות זאת, חייבים לנטרל את בן גביר ● השאלה היא אם הפעם נתניהו יעמוד בפרץ ולא ייכנע, שוב, לפירומן שמינה לשר לביטחון לאומי ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות
היום ה־146 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: לא ביצענו ירי לעבר השיירה ההומניטרית

יצחק צייגר בן ה-57 ואוריה הרטום בן ה-16 הם הנרצחים בפיגוע הירי סמוך לעלי ● תשעה ישראלים שחדרו לרצועת עזה נעצרו בידי צה"ל ● בעזה מדווחים על 112 הרוגים וכ-760 פצועים בתקרית ההתנפלות על משאיות הסיוע; בצה"ל מסרו כי הרוב נפגעו מדוחק ודריסה ● דיווח ערבי: חמאס ישלח למתווכים בשבוע הבא את הטיוטה הסופית שלו בנוגע להפסקת האש בעזה

עוד 59 עדכונים

הכישלון האפי של עינת קליש רותם, שהודחה בבושת פנים מתפקידה כראשת עירייה אחרי קדנציה אחת עם 4.5% תמיכה בלבד, הוא טרגדיה יוונית עירונית מהסוג שיש ללמוד את לקחיה וליישמם בעתיד ● צעד אחר צעד, כך הפכה התקווה הגדולה של חיפה למניה הכי בלתי סחירה במפרץ ● פרשנות

עוד 1,099 מילים ו-3 תגובות

"אנחנו צריכים להתכונן למרתון של טיפולים בפוסט־טראומה"

פרופסור יאיר בר־חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן, מזהיר כי מערכת בריאות הנפש לא ערוכה להתמודד עם הצפה של מטופלים וכי האתגרים בעקבות המלחמה בעזה צפויים להימשך עשרות שנים: "הטיפול בפוסט־טראומטה מפגר אחרי הטיפול בהפרעות אחרות"

עוד 1,034 מילים

בניסיון לעודד חברות טכנולוגיה ישראליות להירשם למסחר בבורסה בת"א, שר המשפטים מקדם שורת הקלות ש"יישרו את מגרש המשחקים הרגולטורי" ● הבעיה היא שהמהלך מבטל שתי הגנות חשובות על כלל בעלי המניות ● ברשות ני"ע חושבים שהחשיפה לעוד חברות שווה את ההפסד למשקיעים בישראל – והמתנגדים מתריעים מניצול לרעה של כוח בידי מנהלים ובעלי שליטה

עוד 1,039 מילים
היום ה־145 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

סוריה: ישראל תקפה בפרברי דמשק; דיווח: גורמים איראניים פועלים באזור שהותקף

גלנט הודיע שמערכת הביטחון לא תקדם חוק גיוס שלא יהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה ● דיווח: גלנט, גנץ ואיזנקוט דרשו ונתניהו נענה – החלטות הנוגעות למסגד אל־אקצא בתקופת הרמדאן יתקבלו בקבינט המלחמה ולא על ידי בן גביר; השר לביטחון לאומי: אני מצפה מראש הממשלה להכחיש זאת ● דיווח: טנקים של צה"ל ירו לשטח ישראל לפחות חמש פעמים במהלך המלחמה

עוד 52 עדכונים

התוצאות עד כה מעידות: הציבור לא מפחד ממהפכים

ראשי ערים מיתולוגיים הודחו מתפקידם בלי חמלה ● ראשי רשויות שאיש לא חשב שאפשר יהיה להזיז אותם, נאלצו להילחם קשה מול היריבים שביקשו את מקומם ● מי שציפה שהמלחמה תרדים את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ותאפשר לראשי הרשויות המכהנים לקטוף קדנציה נוספת בלי מאמץ, התבדה ● אפילו מרים פיירברג המיתולוגית לא הייתה בטוחה בניצחונה ● פרשנות

עוד 699 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה