אישיות
נורית קורן

פרשנות שקד מציגה: באחריות, למען הטייקונים

כשרת משפטים פעלה שקד שוב ושוב למען הבנקים, חברות הביטוח, הטייקונים, תאגידי הענק והחבר אפי נוה - וסיכלה רפורמות חשובות במשק ● ומי שילם את המחיר? כל אזרחי ישראל, ימניים ושמאלנים

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

פורסם על ידי ‏‎Moriel Matalon‎‏ ב- יום שישי, 23 בנובמבר 2018

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)
אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד ... המשך קריאה

אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד
לא לבחור בה!!!

עוד 798 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 23 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־139 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ביצע תקיפה אווירית בג'נין; הפלסטינים דיווחו על הרוג וארבעה פצועים

משלחת ישראלית תשתתף במשא ומתן בפריז לשחרור החטופים ● פיקוד העורף הודיע ש"אין מניעה ביטחונית", שתושביהם של 18 יישובים בדרום, המרוחקים עד ארבעה קילומטרים מהרצועה, ישובו לבתיהם; בין היישובים – שדרות, ניר עם ומפלסים ● הוול סטריט ג'ורנל: חמאס הפחית ל־3,000 את מספר האסירים שאת שחרורם הוא דורש במסגרת ההסכם לשחרור החטופים

עוד 52 עדכונים
אמיר בן-דוד

לשנות את האקלים ברשויות המקומיות

ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות – והציבור הישראלי אדיש ● אם התחזית לאחוזי הצבעה נמוכים במיוחד תתממש, זו תהיה החמצה גם מבחינה דמוקרטית וגם מבחינה סביבתית, תחום שבו לעירייה יש השפעה דרמטית על חיינו ● "הבחירות האלה הן ההזדמנות הגדולה להוריד מילים מפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים, אל השכונה שלו והרחוב"

עוד 1,327 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

ביטחון הוא רק תנאי הכרחי אך לא מספיק לחיים טובים

בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלות מקדימות: 1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת? 2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים? 3. האם י... המשך קריאה

שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!

עוד 601 מילים ו-2 תגובות

להשאיר את עזה מאחור

אחרי ארבעה וחצי חודשים במלחמה, צה"ל מעביר את חיילי המילואים סדנאות ל"עיבוד לחימה" ● 150 מחלקות ביום יושבות עם פסיכולוג כדי להקל על המעבר מהצבא לאזרחות ● הם משדרים לכידות ואמונה בצדקת הדרך, ויצטרכו לחזור לחברה שאיבדה אמון בהנהגה ולקשיים הכלכליים ● מג"ד מילואים: "אנשים עשו תקופה ארוכה של קאט על החיים, ראו דברים קשים והריחו ריחות שנשארים באף. צריך את היומיים האלה לעבד את האירוע"

עוד 2,177 מילים

למקרה שפיספסת

עמדות הישראלים על שלום

בקצות המפה הפוליטית, מימין ומשמאל, יש קבוצות עם חזונות של תקווה. באמצע יש רוב גדול ופסימי, שנוטה פעם לכאן ופעם לכאן. העמדות של כולם נובעות מהנחות יסוד שונות על טבע האדם והישראליות. עמדת המרכז שינתה בעבר את מדיניות ישראל, ועשויה לשנותה גם בעתיד.

המתנחלים האמוניים

המתנחלים האמוניים ותומכיהם מתנגדים לחלוקת הארץ תמיד, גם במחיר ויתור על שלום. מבחינתם, המפעל הציוני הוא ראשית הגאולה. בורא העולם התניע מהלך של גאולה שבו יש אינטראקציה בין היהודים לבינו.

ד"ר יעקב לזוביק הוא הסטוריון. ניהל את ארכיון יד ושם 14 שנה, ובין 2011-2018 היה גנז המדינה. כיום הוא כותב ספר על תולדות מפעל ההתנחלויות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 978 מילים ו-1 תגובות

המחלוקת סביב עילת הסבירות חוזרת לבית המשפט העליון

עם מתן פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות בחודש שעבר, חזרה לחיים העתירה נגד מינויו של בן גביר לשר הממונה על המשטרה ● פסק הדין שניתן אתמול אכן התקבל על יסוד עילת הסבירות - ואולם, דווקא העיסוק בעילה זו הוביל להתחממות מחודשת של המאבק האידיאולוגי המתנהל בין כותלי בית המשפט העליון ● פרשנות

עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

שר החוץ הנורווגי התראיין לעיתון הנפוץ ביותר במדינה ועקץ את נתניהו: "הסבלנות של האמריקאים כלפיו ירדה לפחות מ־1%" ● הוא אף טען כי כבר קיימת טיוטה אמריקאית לפתרון שתי המדינות ושארה"ב מתכוונת להניחה בפני ישראל כעובדה מוגמרת ● הריאיון פורסם זמן קצר לפני שישראל החליטה שנורווגיה תנהל את כספי המיסים של הרשות הפלסטינית ● פרשנות

עוד 744 מילים ו-3 תגובות

מאז פרוץ המלחמה בעזה, עבדאללה מלך ירדן מנסה לתמרן בשדה המוקשים של הממלכה ההאשמית – מדינה עם רוב פלסטיני, בעלת שותפות אסטרטגית עם ארה"ב וישראל ● חוקר ירדן אהרון מגיד מסביר בריאיון לזמן ישראל: "המלך מנצל את הקשרים החזקים שלו עם ארה"ב ועם מנהיגים במערב אירופה כדי לנסות ללחוץ על ישראל להגיע להפסקת אש"

עוד 819 מילים

משלחות גדולות של נוצרים אוונגליסטים פרו־ישראלים מרחבי העולם נחתו בארץ אחרי 7 באוקטובר כדי לתמוך במאמץ המלחמתי ובקהילות בעוטף עזה, חרף הדיווחים על העלייה במספר התקיפות נגדם לפני המלחמה ● "אין ספק שהטבח האפיל לגמרי על הנושא הזה"

עוד 1,225 מילים ו-3 תגובות

מאז תחילת המלחמה בעזה היה נראה שהיועמ"ש מעלימה עין ממגמה של הקשחת היחס של המשטרה כלפי מפגינים ● בהרב־מיארה ניצלה את הופעתה בכנס של המשטרה כדי להבהיר שאל לה לאמץ קו פוליטי ● במקביל, בתשובה לעתירה שהגיש השר וסרלאוף ביחס לחופש ההפגנה, פרקליטות המדינה הבהירה לבג"ץ כי המשטרה אינה יכולה לשמש ככלי של השלטון לדיכוי מחאות ● פרשנות

עוד 740 מילים ו-1 תגובות
היום ה־138 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס מראה סימנים להתגמשות בדרישות להפסקת המלחמה וריקון בתי הכלא

דיווח: בצרפת סבורים כי 45 חטופים קיבלו את התרופות ● בשבועות הקרובים יטיל ממשל ביידן סנקציות על עוד מתנחלים ● המדינה: אם לא יקודם חוק גיוס עד אפריל, אין מניעה מגיוס חרדים ● דיווח: ישראל מתכננת לפתוח את מעבר קרני לסיוע הומניטרי ● מספר שעות אחרי התקיפה שיוחסה לישראל - פיצוץ עז אירע בדמשק ● הרצוג מבקר את סמוטריץ׳: יש דברים שלא צריך להגיד בפומבי

עוד 40 עדכונים

הדילמה של גנץ ואיזנקוט

נייר העמדה שכתב איזנקוט חושף את התסכול הגדול של שרי המחנה הממלכתי מהתנהלות נתניהו בעת האחרונה - במיוחד בכל הקשור למו"מ על שחרור החטופים ● כרגע עומדות בפני גנץ ואיזנקוט שתי ברירות: להישאר בפנים ולנסות להשפיע על אף כל המגבלות; או לפרוש באמצע המערכה ולהותיר את ההגה בידיהם של סמוטריץ' וגביר ● אתמול הם קיבלו עוד סיבה מצוינת להישאר בממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות. בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתג... המשך קריאה

בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות.
בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתגבר על ההתקפה ולתארגן להתקפת נגד.
כיום – אין כבר שום תועלת לנוכחות של גנץ ואייזנקוט בממשלה או בקבינט, כי ממילא לא משתפים אותם, ואם כבר משתפים, אז לא מתייחסים לדעתם ולא מכבדים את בקשותיהם או רצונם.
אז להישאר בממשלה ובקבינט – רק בשביל " להישאר" …..זו לא חוכמה ולא אומץ ואפילו לא "טובת המדינה מעל הכל" אלא סתם המשך מיותר למשהו שהיה חשוב עד לפני כחודשיים (והיום כבר לא).
דווקא כיום, עליהם לצאת מכל מעורבות עם ממשלת ביבי, ולתת לביבי לחפור לעצמו את הבור , בשבילו ובשביל גביר וסמוטריץ'.

עוד 818 מילים ו-1 תגובות

צבוע שמסתובב בשבועות האחרונים בשכונת רמות בירושלים מעורר בהלה בקרב התושבים ● מאז הכחדת הנמרים, מדובר בטורף הגדול בארץ ● אולם, מעולם לא תועדה תקיפה של אדם על ידי צבוע בישראל ● הצבוע מגיע לעיר בעקבות שפע המזון הזמין, אבל בימים הקרובים מתכננים ברשות הטבע והגנים ללכוד אותו ולהעתיק את מקום מושבו לנגב

עוד 1,158 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני מרגישה שהמלחמה היא הזדמנות לשינוי. היא החזירה את כולנו למקום פגיע ומעורער, ואנחנו לא יכולים להמשיך להחזיק בכל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו"

ברית גלעד

בת 38 מקיבוץ צבעון. נשואה ואם לשניים. הומאופטית. פונתה לראש פינה

עוד 1,916 מילים ו-3 תגובות

בזמן שכל העיניים על עזה, איראן עלולה לפרוץ לפצצה גרעינית

ראש סוכנות הגרעין של איראן לשעבר אמר כי מה שמפריד בין טהרן לפצצה זו "החלטה בלבד" ● דיוויד אולברייט, ראש מכון המחקר ISIS בוושינגטון ופקח גרעין של האו"ם לשעבר, מסביר: "אני חושב שזה המצב החמור ביותר שהיינו בו מעולם. אף אחד לא מנסה לעצור את איראן"

עוד 1,016 מילים
היום ה־137 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

קטאר: קיבלנו אישור שהחלה העברת התרופות לחטופים בעזה

לשכת רה"מ על העברת התרופות: ישראל תבחן את אמינות הדיווח ● סמוטריץ': "החזרת החטופים? לא הדבר הכי חשוב"; נתניהו: לא מוכנים לשלם את המחירים ההזויים שחמאס דורש ● דיווח: בצמרת חמאס טוענים - סנוואר סובל מדלקת ריאות שהסתבכה ● היועמ"שית: "אסור לדרג מדיני להתערב בשיקולי המשטרה בעניין הגבלת מחאה" ● נחתם צו הריסה לביתו של המחבל מפיגוע הירי בירושלים

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה