אין מחסור בסיפורים ישראליים, אבל יש סיפורים שטרם הוצגו. חלקם עתיקים, אחרים התרחשו בשנות ה-80. מהקבוצה השנייה מגיע הסיפור על "אתר הצלילה בים האדום" (Red Sea Diving Resort), מלון מזויף לחופה של פורט סודן.

במיקום הזה, לפני מספר עשורים, הפעיל המוסד בסיס שארגן את העלאת אלפי יהודים ממוצא אתיופי לישראל – יהודים שנמלטו ממלחמת האזרחים באתיופיה.

התכנית הייתה משוגעת מספיק בשביל לעבוד, מסוג הדברים שאומרים עליו "מישהו צריך לעשות מזה סרט". וכך נולד "אתר הצלילה בים האדום", של נטפליקס. גידי רף, יוצר הסדרה "חטופים" (שהפכה ל"הומלנד") אסף צוות שחקנים מרשים כדי להוציא את הסיפור הזה לאור (החל ב-31 ביולי בנטפליקס).

השחקן הראשי הוא כריס אוונס ("קפטן אמריקה" מהסרטים של מארוול), ולצדו משחקים (בתור סוכנים ישראלים) היילי בנט, אלסנדרו ניבולה ומיכיל האוסמן.

מייקל קיי. וויליאמס הוא איש הקשר שלהם בתוך הקהילה האתיופית וגרג קיניר הוא איש ה-CIA המועיל בתוך סודאן. בן קינגסלי מגלם שם את ראש המוסד.

אוונס מגלם מעין קאובוי חמום מוח טיפוסי שמביא תוצאות בזמן שהוא מסכן את עצמו, וזה סרט מהנה, אבל גם נוגע, במיוחד כשהוא מראה את הייאוש של הפליטים. ועל אף שהסיפור מתרחש לפני 40 שנה, הוא נותר רלוונטי למדי לימינו.

"הכרתי את העליות מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 שהגיעו במטוסים", מספר הבמאי רף, "ואני זוכר את התמונות המרגשות, אבל לא ידעתי על המלון הזה עד שהמפיקה אלכסנדרה (מילצ'ן, בתו של ארנון מילצ'ן), הביאה אותו לתשומת ליבי.

גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)

"במהלך העבודה על הסרט נפגשתי עם חלק מסוכני המוסד שהיו מעורבים במבצע, כמו גם עם ישראלים רבים שעשו את המסע מאתיופיה דרך סודאן.

"הצילומים עצמם מאוד מאתגרים. היינו במקומות כמו אפינגטון ופלה בדרום אפריקה, ואז ליד לידריץ בנמיביה, ובאמצע המדבר. כשחוצים נהרות שם אתה עומד בפני דברים שאתה לא עומד בפניהם בדרך כלל. כמו להביא מישהו שיוודא כי אין היפופוטמים ותנינים במים. ויש בבונים בצד השני של הנהר שנובחים עלינו במשך כל הזמן. היו עקרבים שעקבו אחרי הצל שלנו, משום שהיה כל כך חם, עד שהם רצו ליהנות מהצל של הגוף שלנו. היו דברים שלא ציפינו להם.

"כשצילמנו את הסצנה הראשונה שלנו בכפר האתיופי, הרגשתי את הצורך לחפש שדה תירס. אז נכנסתי לשדה תירס כדי לבדוק אותו ואחד מהסיירים המקומיים רץ אליי ואמר לי שאני נכנס לאזור של נחשי הבלאק ממבה. אבל האתגרים הגדולים ביותר היו עבור השחקנים. היה כל כך חם, ואז הנהר קפא".

היה לכם את כריס אוונס בתפקיד הראשי, שנהנה מתנאים נוחים במיוחד, אני מניח, באולפנים של מארוול בארצות הברית. איך הוא הסתדר עם זה?

"הוא נכנס לעניין ועשה כל מה שנדרש לו. הוא השחקן הכי פחות מפונק שאי פעם עבדתי איתו".

כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)

הוא נראה בחור כייפי! אבל אנחנו מכירים אותו בתור קפטן אמריקה, ופחות מסרטים רציניים על פליטים, או סרטים עם קצת יותר כובד.

"הוא היה מאוד נלהב לעשות את הסרט הזה. הוא קרא את התסריט ופנה אליי. הוא השקיע בו כל דקה במשך היום, עבד קשה מאוד כדי להרים את התפקיד שכתבתי.

מפתיע בימים אלו שמישהו עם כזה פרופיל ציבורי משחק גיבור ישראלי. יש תגובת-נגד אוטומטית מחלקים מסוימים בחברה בכל הנוגע למשהו שהוא אפילו קצת ישראלי.

"כריס הבין שמדובר בסיפור על האנושות, על אנשים המתאחדים, על משפחות המתאחדות מחדש. הסרט הזה מכיר בכך שכולנו שווים. יש לנו משבר פליטים עכשיו בעולם וחשוב לספר סיפורים מעוררים ומלאי תקווה על אנשים מתאחדים, עושים את הדבר הנכון והופכים את העולם למקום טוב יותר".

האם הראיתם לשחקנים ולצוות סרטים דומים?

"לא ממש, אבל הצלם שלי רוברטו שיפר ואני דנו על הרבה מותחנים על המלחמה הקרה משנות ה-70, סרטים כמו "איש המרתון", "השיחה", ו"גורקי פארק" ואפילו "חיים של אחרים". אבל באשר למעברים הוויזואליים, דיברנו על סרטי שנות ה-80 והשפה הזו שהשתנתה בזמן שהעולם עבר מהאנאלוגי לדיגיטלי".

אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)

סרטים הרגילו אותנו לקלישאות מסוימות. כשרואים בתחילת הסרט של כריס אוונס והיילי בנט חושבים "הם בטוח יתחברו בהמשך", אבל זה לא סיפור מהסוג הזה. האם היה לחץ לשלב זווית רומנטית?

"לא, בכלל לא. היו דברים אחרים שירדו בעריכה. האתגר הגדול ביותר של הסרט היתה לדחוס חמש שנים של מבצע לשעתיים, ומקביל לתת את הכבוד לקהילה האתיופית בתור הגיבורה של הסיפור. הם היו אלו שהתחילו את הכל, והיו פעילים בדיוק כמו סוכני המוסד בחילוץ שלהם".

האם יהיו לכם הקרנות לקהילת יוצאי אתיופה בישראל?

"עשינו כבר כמה כאלה, במיוחד לאלו שעזרו וייעצו לנו".

יש בתקופה האחרונה מתחים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. האם הסרט יכול להזכיר לאנשים על אחדות?

"אני מקווה. הקהילה האתיופית בישראל נלחמת עבור צדק, לסיום האפליה ולשוויון. וזה הנושא של הסרט – חמלה, אחדות עם השכנים שלכם ובני האנוש האחרים. למרבה הצער, האתיופים עוברים תקופה קשה היום, אבל הם מנהלים מאבק צודק".