אישיות
כריס אוונס

ראיון בתפקיד סוכן המוסד השרמנטי: קפטן אמריקה

השחקן ההוליוודי כריס אוונס מככב בסרטו החדש של גידי רף, "אתר הצלילה בים האדום", העוסק במבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופה מסודן ● לקראת עליית הסרט לנטפליקס, ביום רביעי, מספר רף על הצילומים המאתגרים באפריקה ועל תמיכתו במחאת יוצאי אתיופיה

אין מחסור בסיפורים ישראליים, אבל יש סיפורים שטרם הוצגו. חלקם עתיקים, אחרים התרחשו בשנות ה-80. מהקבוצה השנייה מגיע הסיפור על "אתר הצלילה בים האדום" (Red Sea Diving Resort), מלון מזויף לחופה של פורט סודן.

במיקום הזה, לפני מספר עשורים, הפעיל המוסד בסיס שארגן את העלאת אלפי יהודים ממוצא אתיופי לישראל – יהודים שנמלטו ממלחמת האזרחים באתיופיה.

התכנית הייתה משוגעת מספיק בשביל לעבוד, מסוג הדברים שאומרים עליו "מישהו צריך לעשות מזה סרט". וכך נולד "אתר הצלילה בים האדום", של נטפליקס. גידי רף, יוצר הסדרה "חטופים" (שהפכה ל"הומלנד") אסף צוות שחקנים מרשים כדי להוציא את הסיפור הזה לאור (החל ב-31 ביולי בנטפליקס).

השחקן הראשי הוא כריס אוונס ("קפטן אמריקה" מהסרטים של מארוול), ולצדו משחקים (בתור סוכנים ישראלים) היילי בנט, אלסנדרו ניבולה ומיכיל האוסמן.

מייקל קיי. וויליאמס הוא איש הקשר שלהם בתוך הקהילה האתיופית וגרג קיניר הוא איש ה-CIA המועיל בתוך סודאן. בן קינגסלי מגלם שם את ראש המוסד.

אוונס מגלם מעין קאובוי חמום מוח טיפוסי שמביא תוצאות בזמן שהוא מסכן את עצמו, וזה סרט מהנה, אבל גם נוגע, במיוחד כשהוא מראה את הייאוש של הפליטים. ועל אף שהסיפור מתרחש לפני 40 שנה, הוא נותר רלוונטי למדי לימינו.

"הכרתי את העליות מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 שהגיעו במטוסים", מספר הבמאי רף, "ואני זוכר את התמונות המרגשות, אבל לא ידעתי על המלון הזה עד שהמפיקה אלכסנדרה (מילצ'ן, בתו של ארנון מילצ'ן), הביאה אותו לתשומת ליבי.

גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)
גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)

"במהלך העבודה על הסרט נפגשתי עם חלק מסוכני המוסד שהיו מעורבים במבצע, כמו גם עם ישראלים רבים שעשו את המסע מאתיופיה דרך סודאן.

"הצילומים עצמם מאוד מאתגרים. היינו במקומות כמו אפינגטון ופלה בדרום אפריקה, ואז ליד לידריץ בנמיביה, ובאמצע המדבר. כשחוצים נהרות שם אתה עומד בפני דברים שאתה לא עומד בפניהם בדרך כלל. כמו להביא מישהו שיוודא כי אין היפופוטמים ותנינים במים. ויש בבונים בצד השני של הנהר שנובחים עלינו במשך כל הזמן. היו עקרבים שעקבו אחרי הצל שלנו, משום שהיה כל כך חם, עד שהם רצו ליהנות מהצל של הגוף שלנו. היו דברים שלא ציפינו להם.

"כשצילמנו את הסצנה הראשונה שלנו בכפר האתיופי, הרגשתי את הצורך לחפש שדה תירס. אז נכנסתי לשדה תירס כדי לבדוק אותו ואחד מהסיירים המקומיים רץ אליי ואמר לי שאני נכנס לאזור של נחשי הבלאק ממבה. אבל האתגרים הגדולים ביותר היו עבור השחקנים. היה כל כך חם, ואז הנהר קפא".

היה לכם את כריס אוונס בתפקיד הראשי, שנהנה מתנאים נוחים במיוחד, אני מניח, באולפנים של מארוול בארצות הברית. איך הוא הסתדר עם זה?

"הוא נכנס לעניין ועשה כל מה שנדרש לו. הוא השחקן הכי פחות מפונק שאי פעם עבדתי איתו".

כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)
כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)

הוא נראה בחור כייפי! אבל אנחנו מכירים אותו בתור קפטן אמריקה, ופחות מסרטים רציניים על פליטים, או סרטים עם קצת יותר כובד.

"הוא היה מאוד נלהב לעשות את הסרט הזה. הוא קרא את התסריט ופנה אליי. הוא השקיע בו כל דקה במשך היום, עבד קשה מאוד כדי להרים את התפקיד שכתבתי.

מפתיע בימים אלו שמישהו עם כזה פרופיל ציבורי משחק גיבור ישראלי. יש תגובת-נגד אוטומטית מחלקים מסוימים בחברה בכל הנוגע למשהו שהוא אפילו קצת ישראלי.

"כריס הבין שמדובר בסיפור על האנושות, על אנשים המתאחדים, על משפחות המתאחדות מחדש. הסרט הזה מכיר בכך שכולנו שווים. יש לנו משבר פליטים עכשיו בעולם וחשוב לספר סיפורים מעוררים ומלאי תקווה על אנשים מתאחדים, עושים את הדבר הנכון והופכים את העולם למקום טוב יותר".

האם הראיתם לשחקנים ולצוות סרטים דומים?

"לא ממש, אבל הצלם שלי רוברטו שיפר ואני דנו על הרבה מותחנים על המלחמה הקרה משנות ה-70, סרטים כמו "איש המרתון", "השיחה", ו"גורקי פארק" ואפילו "חיים של אחרים". אבל באשר למעברים הוויזואליים, דיברנו על סרטי שנות ה-80 והשפה הזו שהשתנתה בזמן שהעולם עבר מהאנאלוגי לדיגיטלי".

אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)
אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)

סרטים הרגילו אותנו לקלישאות מסוימות. כשרואים בתחילת הסרט של כריס אוונס והיילי בנט חושבים "הם בטוח יתחברו בהמשך", אבל זה לא סיפור מהסוג הזה. האם היה לחץ לשלב זווית רומנטית?

"לא, בכלל לא. היו דברים אחרים שירדו בעריכה. האתגר הגדול ביותר של הסרט היתה לדחוס חמש שנים של מבצע לשעתיים, ומקביל לתת את הכבוד לקהילה האתיופית בתור הגיבורה של הסיפור. הם היו אלו שהתחילו את הכל, והיו פעילים בדיוק כמו סוכני המוסד בחילוץ שלהם".

האם יהיו לכם הקרנות לקהילת יוצאי אתיופה בישראל?

"עשינו כבר כמה כאלה, במיוחד לאלו שעזרו וייעצו לנו".

יש בתקופה האחרונה מתחים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. האם הסרט יכול להזכיר לאנשים על אחדות?

"אני מקווה. הקהילה האתיופית בישראל נלחמת עבור צדק, לסיום האפליה ולשוויון. וזה הנושא של הסרט – חמלה, אחדות עם השכנים שלכם ובני האנוש האחרים. למרבה הצער, האתיופים עוברים תקופה קשה היום, אבל הם מנהלים מאבק צודק".

עוד 695 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 27 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־144 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

עם סגירת הקלפיות: שיעור ההצבעה עומד על קרוב ל-50%

עד לשעה 22:00 הצביעו בבחירות לרשויות המקומיות כ-49%, שהם כ-3.5 מיליון מצביעים מכלל בעלי זכות הבחירה. בבחירות הקודמות הצביעו 56% ● רס"ן יפתח שחר, תושב הערבה, נהרג בקרבות בעזה ● צה"ל: זוהתה פגיעת רקטה במרחב יחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר בצפון, אין פגיעה בכשירות ● ביידן הזהיר: התנהלות הממשלה עלולה לגרום לישראל לאבד את תמיכת העולם; נתניהו בתגובה: "82% מהציבור האמריקאי תומך בישראל"

עוד 51 עדכונים
אמיר בן-דוד

בחירות מקומיות בצל הטראומה הלאומית

בחירות מקומיות הן עניין משונה למדי. הן יכולות להסעיר את הרוחות ביישוב שבו הן מתקיימות ובמקביל הן ממש לא מעניינות את מי שגר במקום אחר. זה נכון תמיד, ונכון עוד יותר בשנה הזו, שבה הבחירות המקומיות מתנהלות בצל אסון לאומי ומלחמה שסופה לא נראה באופק ● וגם: התראת הסים שלא הועילה ● ועוד...

פעילות של מטה משפחות החטופים בקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות, 27 בפברואר 2024 (צילום: מטה המשפחות)
מטה המשפחות

ממשלה חליפית עכשיו

כל מי שהמדינה הזו חשובה לו, כל אלה שהדמוקרטיה במדינה חשובה להם, בכנסת ומחוצה לה, צריכים לשלב כוחות ולחלץ אותנו מהממשלה הרעה הזו, וצריכים לעשות זאת מיד, עכשיו.

ה-7 באוקטובר היה יום זוועות נורא, ספגנו בו מהלומה כואבת, כמעט כואבת מנשוא, אבל הוא לא היווה איום קיומי על מדינת ישראל. חמאס, כמו גם חזבאללה, הם ארגוני טרור מנוולים, מחומשים ומצוידים שרוצים להשמיד אותנו. עלינו להילחם בהם ולפרק אותם מיכולותיהם, אבל הם אינם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 923 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כולם רוצים הפסקת אש לפני רמדאן - מלבד חמאס

המסרים הסותרים שיוצאים מוושינגטון, דוחה, קהיר וירושלים בעניין המו"מ על עסקת חטופים בעיקר מעידים על כך שעמדתו של חמאס עדיין לוט בערפל ● הצדדים חייבים לקחת בחשבון את האפשרות שלחמאס יש אינטרס מובהק שהלחימה תימשך דווקא במהלך רמדאן: תמונות של נפגעים פלסטינים במהלך החג תשרת את הארגון ותחזק את הנרטיב שלו בנוגע למסגד אל-אקצא ● פרשנות

עוד 652 מילים

משפחת קסטלמן מבקשת להעיר את פרקליט המדינה ומח"ש מתרדמתם

השבוע כינסו בני משפחתו של יובל קסטלמן מסיבת עיתונאים (גילוי נאות: במשרדי). הם ביקשו להעיר את פרקליט המדינה ומח"ש מתרדמתם העמוקה בהקשר לבדיקת הכזבים שהמטירה המשטרה על בני המשפחה בעקבות מותו הנורא של יובל.

עוד 998 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מה שקרה לספינה "רובימאר", שכמויות של נפט נשפכות ממנה לים אחרי שנפגעה מטיל חות'י, הוא התגשמות הסיוט הישראלי: "אם זה היה קורה במפרץ אילת, אפשר היה לסגור את הבאסטה" ● במקביל, ועדת החוץ והביטחון דנה בהארכת החיסיון של קצא"א ● הח"כים הבהירו שהפעם הם לא ישמשו חותמת גומי ● השאלה מה יקרה ברגע האמת

עוד 1,053 מילים

תרומת הפנתרים השחורים למאבק המזרחי

פטירתו לאחרונה של חה"כ לשעבר צ'רלי ביטון, ממייסדי תנועת הפנתרים השחורים שהפגינה בראשית שנות ה-70 ברחובות ירושלים במחאה על קיפוח המזרחים, היא הזדמנות לחזור ולדון בפועלה ובהישגיה של אותה חבורת צעירים בראייה היסטורית. מייסדים בולטים אחרים של התנועה היו ראובן אברג'יל, סעדיה מרציאנו, כוכבי שמש וצעירים נוספים משכונת מוסררה בירושלים.

ידיעה עיתונאית על הפנתרים השחורים משנת 1971, צילום ק. וייס
ידיעה עיתונאית על הפנתרים השחורים משנת 1971, צילום: ק. וייס

מחאת הפנתרים השחורים הייתה קצרה: היא הוקמה בינואר 1971 והתפרקה למעשה בעקבות מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בדומה למאבק הפנתרים השחורים, מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, גרמה לגניזתה – לעת עתה – של ההפיכה המשטרית שיזמה ממשלת נתניהו, ובמקביל לעצירת הפגנות תנועת המחאה ההמונית שהוקמה לעצירתה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 795 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

תביעת קורבנות חמאס נגד בינאנס מקבלת רוח גבית

בית משפט בסיאטל אישר את הסדר הטיעון נגד בורסת הקריפטו בינאנס הכולל קנס בגובה 4.3 מיליארד דולר ● ההודאה מקדמת את כתב התביעה של נפגעי 7 באוקטובר נגד החברה ● עורך הדין שמייצג את משפחות הקורבנות: "תאוות הבצע הכספית שלהם גברה על החובה לפעול לפי החוק"

עוד 906 מילים

שעות אחדות אחרי הדיון בעתירות בעניין גיוס תלמידי ישיבות, הוציא בג"ץ צו על-תנאי וצו ביניים הדורשים מהממשלה לנמק תוך חודש מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה להימנע מגיוס חרדים ומדוע הישיבות ממשיכות לקבל כספי תמיכה שלא כדין ● אחרי שנים שגם בית המשפט היה חלק ממנגנון ההימנעות והמריחה של נושא גיוס החרדים, ההרכב הנוכחי מסמן שהגיע הזמן לשים לזה סוף ● פרשנות

עוד 1,028 מילים

בקיבוץ, בכפר, בקרת – זהו זה!

הבחירות המוניציפליות הן פחות או יותר הדבר האחרון שמעניין כעת את הציבור בישראל ● אחרי שרשרת דחיות, ובאמצע מתיחות ביטחונית בכל החזיתות – חזית הביוב, הארנונה והחינוך תופסות את הספסל האחורי ● ובכל זאת, הינה שישה מרוצים עם קצת אקשן ופוטנציאל להפתעות: מחיפה דרך רחובות, מעתלית ועד אשקלון

עוד 2,350 מילים ו-1 תגובות

המרוץ של דרעי לראשות ממשלת הרשויות המקומיות

מי שלא רצה את אריה דרעי כשר בממשלה עלול לקבל אותו בשליטה על שורה של ערים חשובות ● שר הפנים לשעבר עוסק בפרויקט החיים הזה בלי הפסקה ● הוא רץ מעיר לעיר, ממועצה למועצה, רוקח דילים ומריץ מועמדים ● וברגעי מצוקה, הוא גם יורה בנשק העדתי האולטימטיבי ● מחר יתברר איפה הצליח והיכן נכשל ● פרשנות

עוד 1,313 מילים

האיום של רביבו מראה עד לאן התדרדר הליכוד בעידן נתניהו

ההצהרה של אליהו רביבו בוועדת הכספים בשבוע שעבר חושפת עד כמה הפכה הליכוד למפלגה דשנה, שנבחריה שכחו את מי הם אמורים לייצג ● מצידם, שנחטוף סרטן - אם זה מה שיעזור להם להיבחר שוב ● פרשנות

עוד 426 מילים ו-1 תגובות
היום ה־143 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: פיקוד הדרום ביקש לפני פרוץ המתקפה לקרב מסוקים לשטחו – אך סורב

הפנייה, לפי הפרסום, נדחתה כדי לא לסכן סוכנים שפעלו עם ישראל ● הרמטכ"ל וראש שב"כ ביקרו בשבוע שעבר במצרים ודנו עם עמיתיהם במלחמה ברצועה ● גלנט: תושבי צפון הרצועה יוכלו לשוב באופן מלא לבתיהם רק אחרי שכל החטופים ישוחררו ● כוחות צה"ל איתרו מערכת מנהרות, בת עשרה קילומטרים, שחיברה בין דרום הרצועה לצפונה; הצבא השמיד חלקים נרחבים ממנה

עוד 46 עדכונים

אוקראינה הצליחה לשרוד את המתקפה הרוסית ב־2022 – ומאז התמונה בחזית נותרה זהה פחות או יותר כבר שנתיים ● אולם, בזמן שהאופוזיציה ברוסיה נעלמת והקונגרס האמריקאי מעכב את הסיוע גם במחיר של עזרה לפוטין, המוטיבציה בקרב החיילים האוקראינים יורדת ● רק הידוק השורות במערב וחיזוק ברית נאט"ו ימנעו מלחמה גדולה עוד יותר באירופה ● פרשנות

עוד 1,071 מילים

חורבן עזה היה בלתי נמנע

לחימה בקרב אזרחים בשטח בנוי משמעותה תמיד גיהינום עלי אדמות עבור האוכלוסייה המקומית ● אנשים פרטיים יכולים להתנגד למלחמה בעזה, אבל לארה"ב כאומה, בהתחשב בהיסטוריה הצבאית שלה עצמה, לרבות ההיסטוריה הקרובה, אין הרבה בסיס אתי לגנות את האסטרטגיה הישראלית

עוד 2,580 מילים ו-2 תגובות

נתניהו ויתר על המרכז כדי להילחם על המצביעים של בן גביר

כבר מאז ההפיכה המשטרית הסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה ובליכוד ● כל המנדטים שנתניהו "מחפש" בעזרת קמפיין "הניצחון המוחלט" נטשו לכיוון דרך האמצע, המתינות, הממלכתיות ● נתניהו לא עושה דבר כדי לבלום את הנטישה, אולי בגלל החשש שאם יביע עמדות מתונות, הרבה יותר אנשים יברחו לבן גביר ● פרשנות

עוד 931 מילים ו-3 תגובות

תוכנית נתניהו ליום שאחרי תלויה למעשה ברשות הפלסטינית

המסמך שהניח נתניהו על שולחן הקבינט ביום חמישי מדבר על "גורמים מקומיים עם ניסיון ניהולי שלא מזוהים עם תומכי טרור" ● זה נשמע חזון אוטופי, אפילו תלוש במציאות הנוכחית ברצועה ● עובדתית, אין מי שינהל את עזה בתנאים הללו שאינו קשור לרשות הפלסטינית - והעובדה שנתניהו נמנע מלציין את הרש"פ בשמה הוא תרגיל פוליטי וניסיון להכשיר אותה ציבורית ● פרשנות

עוד 520 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה