לפי הדיווחים, חברת התעופה אמריקן איירליינס מבטלת את הקו לישראל מארצות הברית עד ינואר 2027.
לשכת היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי הגישה לבג"ץ את תצהירו של קצין מודיעין צבאי לשעבר, המכונה ג', בהתאם להוראות בית המשפט מיום שלישי שעבר במסגרת העתירות נגד מינויו של אלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא.
התצהיר נחתם בנוכחות פרקליט מהפרקליטות הצבאית הראשית. בהודעה נמסר כי אף גורם מלשכת היועצת המשפטית לממשלה לא היה מעורב בהכנת התצהיר, כפי שביקשו עורכי הדין של גופמן ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
התצהיר הוגש כמסמך מסווג, אך לשכת היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מצה"ל להסיר את סיווגו כדי שיהיה זמין לציבור.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה גם לבקש רשות להגיש לבית המשפט חומר נוסף שלדעתה רלוונטי לתיק. היא תבקש גם להעלות טיעונים נוספים על בסיס החומר החדש, בעל פה או בכתב.
גופמן מונה לראש המוסד הבא באפריל השנה, אך נגד ההחלטה הוגשו כמה עתירות, בהן עתירה של בלוגרית שגופמן אישר לה לפרסם מידע מסווג במסגרת קמפיין השפעה ברשתות החברתיות, בזמן שכיהן כמפקד אוגדה 210 בצה"ל.
גופמן נחקר בצה"ל וקיבל הערה פיקודית בתיקו בעקבות התקרית, במיוחד בשל הכחשת ידיעה על מבצע ההשפעה במהלך החקירה.
תא"ל ג' ידע על מבצע ההשפעה בזמן שבוצע או סמוך לכך, וכן על מעורבותו של גופמן בפרשה, אך הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שאישרה את מינויו של גופמן, לא שמעה את קצין המודיעין הצבאי.
בעקבות דיון בשבוע שעבר, בג"ץ ביקש מג' להגיש תצהיר הכולל פרטים על מה שידע בנוגע למה שגופמן עצמו ידע על פרשת מבצע ההשפעה, כדי לקבוע אם הוועדה המייעצת כשלה בבחינה ראויה של השאלה אם גופמן פעל באופן לא אתי, ואם כן, אם הוא מועמד מתאים לעמוד בראש המוסד.
מנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דב לנדו, חזר והדגיש את דרישתו שהמפלגה החרדית "תצביע בעד פיזור הכנסת ביום רביעי", במהלך פגישה עם יו"ר הסיעה משה גפני בבני ברק.
הרב "חזר והדגיש את המסר שנמסר אמש, שלפיו חברי הכנסת של דגל התורה צריכים להצביע בעד פיזור הכנסת ביום רביעי", נמסר מטעמו.
לפני זמן קצר, חיל האוויר יירט מטרה אווירית חשודה שזוהתה במרחב בו פועלים כוחות צה"ל בדרום לבנון. לא הופעלו התרעות.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לקיים ביום שלישי פגישה בחדר המצב עם בכירי יועציו לביטחון לאומי כדי לדון באפשרויות לפעולה צבאית בנוגע לאיראן, כך דיווח אקסיוס, בציטוט שני גורמים אמריקאים.
רויטרס לא יכלה לאמת מיד את הדיווח.
בעקבות הבחירות לפרלמנט בהונגריה, בהן פיטר מדיאר ומפלגת "טיסה" הדיחו את ויקטור אורבן לאחר שש עשרה שנות שלטון, התעורר פיתוי מוכר בשיח הפוליטי הישראלי.
פרשנים ודמויות מהאופוזיציה מצביעים על בודפשט כהוכחה לכך שקואליציה כריזמטית ואנטי-ממסדית יכולה להביס מנהיג פופוליסטי דומיננטי בישראל.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו