אישיות
ג'מילה הרדל ואכים

דוח שהגיע לידי זמן ישראל מעיד על שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה במהלך סגר הקורונה ● התעשיינים טוענים כי זו ההוכחה לכך שתרומת התעשייה לזיהום שולית ● הירוקים חושבים אחרת לגמרי: "המסקנה של הדוח היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית"

עוד 844 מילים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־234 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

נתניהו על אלימות השוטרים במירון: "מצפה מהמשטרה לחקור את המקרה"

צה"ל חיסל את ראש מטה הגדה ובכיר נוסף בחמאס ברפיח ● דיווח: מניין ההרוגים בתקיפה ברפיח עלה ל-40; צה"ל: "האירוע בבדיקה" ● מ"מ נשיא העליון: "המצב שבו לא ממונה לעליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה" ● חבר המחנה הממלכתי: "אם נראה שיש התקדמות בנושא היום שאחרי בעזה, כנראה שנשאר בממשלה"

עוד 14 עדכונים

אז מה קורה בין ישראל וחזבאללה?

המלחמה בעזה מול חמאס, והלחימה בצפון מול חזבאללה, מוסיפים "ללכת יד ביד" החל מה-8 באוקטובר. מנהיג חזבאללה הבהיר לאורך כל הדרך, כי לא תיתכן הפסקת-אש בצפון בטרם זו תושג בדרום. לפי שעה הוא עומד בדיבורו למרות האבדות שהארגון סובל.

מבחינות רבות ניתן לומר, שחסן נסראללה "סנדל" את עצמו סביב הזיקה שיצר בין שתי החזיתות, אולם המשכה העקבי לאורך החודשים האחרונים מעיד על כך, שלא ניתן לצפות שיזנח את המדיניות ודפוס הפעולה הללו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 586 מילים

למקרה שפיספסת

מירי רגב זה רק סימפטום

ב־2002 נחשף כי סגנית השר נעמי בלומנטל שכרה סוויטות לפעילי ליכוד, כדי שיסייעו לה בבחירות הפנימיות ● ליד השרה מירי רגב ומעלליה, נראית העבירה של בלומנטל כמו בדיחה מינורית ● מה שעצוב בכל סיפור המערכת המושחתת הזו הוא שהמערכת לא משתנה, או בעצם משתנה לרעה ● אפשר לפרק את השחיתות רק בדרך אחת: בחירה של חברי הכנסת בקלפי ● פרשנות

עוד 1,061 מילים ו-2 תגובות

החומות שמציבה הארכיאולוגיה הישראלית לעצמה

מחקר ארכיאולוגי חדש ומקיף שהתפרסם לאחרונה קבע, כי בניגוד לתפיסות מקובלות עד היום, חומות העיר של ירושלים בתקופת הברזל, בה התקיים בית המקדש הראשון, לא נבנו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, אלא כבר באמצע אותה מאה.

המחקר זכה לסיקור תקשורתי נרחב והכותרות הדגישו את הניצחון המדעי של המחקר, שהפריך את הידיעות הקודמות. בהחלט מדובר בהישג, אבל עדיין לא ב"ניצחון מוחלט". כדי להגיע לשם תצטרך הארכיאולוגיה הישראלית להשתחרר ממשקולות אחרות שנקשרו לרגליה עוד בנעוריה.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 826 מילים

תגובות אחרונות

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

עקורים

נקודת מפנה בישראל

כדי להבין איך מדינה שראתה עצמה כמעצמה הצבאית הגדולה במזה"ת, נקלעה למצבה הנוכחי – ארגון בלי אמצעים צבאיים של ממש הצליח להביאה למשבר כזה – צריך להסתכל אחורה, למה שקרה בישראל עצמה.

ישראל הייתה פעם מדינה מאד רצינית, גם כשהייתה צעירה וחלשה יותר. בנימין נתניהו הצליח להחדיר לפה, בהדרגה אך בעקביות, תרבות שלטונית הרסנית והמדינה הוחלשה קשות מבפנים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
יפה כתבת. לא הסברת איך זה יקרה. איך גורמים לכך, מעשית ובאופן פתאומי וחד משמעי שביבים שקרניהו יאבד את רוב 64 המנדטים שיש לו בכנסת? הרוב הזה הוא בטון יצוק, שלא מראה שום סימני שחיקה והתפו... המשך קריאה

יפה כתבת. לא הסברת איך זה יקרה. איך גורמים לכך, מעשית ובאופן פתאומי וחד משמעי שביבים שקרניהו יאבד את רוב 64 המנדטים שיש לו בכנסת? הרוב הזה הוא בטון יצוק, שלא מראה שום סימני שחיקה והתפוררות מאז שואת ה-7 באוקטובר. זה כל מה שביבים שקרניהו צריך כדי להמשיך לשלוט עד למועד הבחירות הבאות הקבוע בחוק – אוקטובר 2026.

עוד 782 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשל האמריקאי שוקל הטלת סנקציות על פורעי חוק שתקפו משאיות שנשאו סיוע

סמל ראשון סהר סודאי (20), ששירת בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב צפון הרצועה; סמל ראשון בצלאל צבי קובץ (20), ששירת בחטיבת כפיר ונפגע באורח קשה בשבוע שעבר בקרב בבית חאנון, מת מפצעיו ● צה"ל החליט להדיח משירות מילואים את החייל שאיים בסרטון שיסרב פקודה ● אלפים ניסו לעלות להר מירון חרף האיסור; המשטרה חסמה אותם, ועימותים התגלעו בין הצדדים

עוד 47 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ממשלת ישראל ממשיכה לדהור אל הקצה הדתי-משיחי

חסימה משולבת של נתיבי איילון ושל מסילת הרכבת היא יריקה בוטה של הממשלה בפרצופם של הישראלים והחיילים המשרתים ● לעומת זאת, מדינת גוש דן מרחיבה את האוטונומיה החילונית-ליברלית עם הצטרפות רעננה והרצליה ל"נעים בסופ"ש" ● בזמן שעיריות מבטלות אירועי ל"ג בעומר, בבית שמש עוד לפני שהובער הגיץ הראשון כבר יש אדמה חרוכה ● והמלצות לטיול ירוק בפראג

עוד 1,024 מילים
היום ה־232 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

עינב צנגאוקר, שבנה חטוף: ללא עסקה, תכפה הפסקת המלחמה – והחטופים יישארו ברצועה

ראש המוסד שב מפריז, שם נועד עם ראש ה־CIA ועם ראש ממשלת קטאר; בפגישתם סוכם שהמשא ומתן בין ישראל לחמאס יחודש בימים הקרובים על בסיס הצעות חדשות של קטאר ומצרים ● לוחם נפצע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ● חרף האיסור מאות מתפללים הגיעו לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון

עוד 26 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

ההצעה של ביידן לשני עימותים מול טראמפ חושפת חולשה

הציפייה השנה הייתה שדווקא טראמפ יתחמק מעימות מול ביידן. במקום זאת, הוא קפץ על ההצעה מייד ● לא שהמילה של טראמפ שווה משהו: במשפטו הפלילי התחייב שוב ושוב לעלות על דוכן העדים - אבל בסוף ויתר ● בינתיים, שינויים טקטוניים בחברה האמריקאית, כמו גם עדכונים בתשתית הבחירות בארה"ב, פועלים לרעת הדמוקרטים ● ורגע אנושי מרשים של ביידן השבוע

עוד 1,196 מילים

המדינה הפלסטינית כבר יוצאת לדרך – עם או בלי הסכמתה של מדינת ישראל ● הנשיא ראיסי מת, המשטר האיראני מחפש מחליף ● האם רוסיה תשלח זרמים של פליטים לוביים אל חופי אירופה? ● סטארבקס תורמת מיליון ארוחות לפלסטינים בניסיון לסיים את החרם ● והשבוע ב-1967 – מצרים חוסמת את מצרי טיראן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,179 מילים ו-1 תגובות

חמישה מ-15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, כולל אהרן ברק, ליוו את החלטת בית הדין אתמול בפרשנות - וארבעה מהם קבעו כי הצו המורה לעצור את הלחימה ברפיח למעשה מוגבל רק למובן מאליו: הימנעות מפעולות שיש בהן חשש להשמדת עם ● השורה התחתונה היא שבפעם הרביעית ברציפות, בית הדין למעשה דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה ● פרשנות

עוד 1,203 מילים ו-2 תגובות

המרתון של ג'יין פונדה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: ב-1990, ג'יין פונדה הייתה מעדיפה לשכוח את הריקוד הפאלי עם התותח הצפון־וייטנאמי, אך את מה שעשתה אין להשיב - והמראה המטריד נצרב בתודעה האמריקאית

עוד 1,927 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה