קן ציפור

 

קֵן לַצִּפּוֹר
בֵּין הָעֵצִים,
וּבַקֵּן לָהּ
שָׁלֹשׁ בֵּיצִים.

וּבְכָל-בֵּיצָה
– הַס, פֶּן תָּעִיר –
יָשֵׁן לוֹ
אֶפְרוֹחַ זָעִיר.

שיר הילדים של חיים נחמן ביאליק, שמוכר לחלק גדול מדוברי העברית, הוא תיאור קצר ותמציתי של רגע פסטורלי קסום. הלחן היפה מוסיף לו חן ותרם לפופולריות הרבה שלו.

עם זאת, לשיר יש "שכבה געשית" מעניינת ביותר, אנטי-אמונית ואנטי-הלכתית חריפה.

שיר הילדים של ביאליק הוא תיאור קצר ותמציתי של רגע פסטורלי קסום. הלחן היפה מוסיף לו חן ותרם לפופולריות הרבה שלו. עם זאת, לשיר יש "שכבה געשית" מעניינת ביותר, אנטי-אמונית ואנטי-הלכתית חריפה

הרמז הברור לשכבה זאת הוא שם השיר. השם – קן ציפור – שונה רק באות אחת משתי המילים הראשונות של השיר – קן לציפור, והבדל קטן זה יוצר בולטות. הגרסה של גוף השיר היא הטבעית, שכן הבית הראשון הוא בעצם קיצור של: "לציפור יש קן בין העצים, ובתוך הקן יש לה שלוש ביצים". תחילית השיוך "ל-" היא החיבור התקני לאוגד "יש", שנעדר עקב הקיצור הפואטי.

לכן, יש לרכז את תשומת הלב בביטוי "קן ציפור", הפחות טבעי בהקשר השיר, כאבן הראשה להבנת עומק השיר.

אכן – "קן ציפור" הוא מושג משמעותי בדת היהודית, וביאליק משתמש במשמעות חזקה זאת כדי לומר את דברו – "אני כופר בכל זה". נפרט להלן.

המובן הבסיסי של "קן ציפור" מגיע ממצווה בספר דברים כב' ו'-ז', הנקראת "שילוח הקן":

"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ אֶפְרחִים או בֵיצִים וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:".

המצווה יוצאת דופן במספר מובנים. הטעם לה לא ברור, הפרקטיקה שלה לא ברורה – באילו סיטואציות יש לנקוט בה – ומספר הטעמים וההסברים שניתנו לה דומה למספר הפרשנים. אבל הייחוד של המצווה הוא בשכר המפורש שלה – אריכות ימים.

המצווה יוצאת דופן בכמה מובנים. הטעם לה לא ברור, הפרקטיקה שלה לא ברורה – באילו סיטואציות יש לנקוט בה – ומספר ההסברים שניתנו לה דומה למספר הפרשנים. אבל ייחודה הוא בשכרה המפורש – אריכות ימים

יש עוד מצווה אחת במקרא עם שכר מפורש, שהוא זהה: כיבוד הורים, הדיבר החמישי – בנוסח של ספר דברים, ה', טז':

"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".

הייחוד הזה של המצווה בא לידי ביטוי בסיפור בעל חשיבות מרכזית המופיע בשני התלמודים (בתלמוד הבבלי, הגמרא, הסיפור מופיע במסכת קידושין, דף לט', עמוד ב'). אלישע בן-אבויה, תנא שחי לאחר חורבן בית המקדש השני, עזב את הדת היהודית וכפר בקיום יהוה לאחר שראה ילד, שעלה על עץ לפי דרישת אביו לצורך קיום מצוות שילוח הקן – נופל ומת. הסתירה בין קיום שתי המצוות – כיבוד הורים ושילוח הקן, ששכר אריכות ימים לכאורי בצד שתיהן לפי הבטחת יהוה, לבין מותו בפועל של הילד, גרמה לאלישע לנטוש את האמונה ואת הדת.

נשים לב לשלושה מוטיבים בסיפור שיתקשרו לשיר של ביאליק:

• התערבות במהלך הטבעי של דגירת ציפור על ביציה.
• ילד משתתף פעיל.
• שכר מובטח שלא קוים.

מקום שלישי שבו המושג קן ציפור הוא מרכזי הוא המיסטיקה היהודית. על פי ספר הזוהר (פרשת שמות) – "היכל קן ציפור" הוא הפנימי ביותר מבין היכלות עליונים, ובו נמצא המשיח במצב שוכב ורדום, ומחכה עד שיתעורר, ויגיע לארץ ישראל להתחיל את הגאולה.

הפרשנות למקור השם מגוונת, אם כי נראה שבבסיסה עומד הרעיון של שילוח השכינה (הציפור) מהקן על ידי העם שחטא, והשארת הביצים בקן כסימן לגאולה העתידית. "קן ציפור" הוא מושג נרדף למשיחיות.

הפרשנות למקור השם מגוונת, אם כי נראה שבבסיסה עומד הרעיון של שילוח השכינה (הציפור) מהקן על ידי העם שחטא, והשארת הביצים בקן כסימן לגאולה העתידית. "קן ציפור" הוא מושג נרדף למשיחיות

מכאן – לשיר של ביאליק. השיר מתאר תמונה פסטורלית ורגועה אך לא קפואה. הפועל "ישן" הוא בהווה מתמשך, "הס" בציווי, ו"תעיר" בלשון עתיד.

יש בשיר מגוון סקאלות של הטבע: יער-עצים, קן, ביצה, אפרוח. מיקום לקיום. התמונה הארצית והטבעית מנוגדת לחלוטין לתמונה המיסטית-משיחית-שמימית-מטאפורית של "היכל קן ציפור". "קן ציפור" הוא קן של ציפור, הא ותו לא.

השקט השורה בשיר, והדרישה "הס פן תעיר" הם ניגוד מוחלט לקיום מצוות שילוח הקן, בה תוקפים ומפחידים את הציפור האם, והיא עפה, מבועתת, במשק כנפיים צורמני. השיר דוחה את המצווה בשאט נפש.

הבחירה של ביאליק במסגור השיר כשיר ילדים ופנייה לילד במהלך השיר הוא ניתוק הקשר הסופי ליהוה ולאמונה הדתית-יהודית. הפנייה הפסיבית לילד, "הס פן תעיר", היא ההפך מהדרישה האקטיבית של האב אשר שלח את ילדו לשילוח הקן ואל מותו, בסיפור אודות אלישע בן אבויה, שהפך לכופר – כמוהו כמו ביאליק.

ביאליק אומר באמצעות השיר – אני לא רוצה לא את המצווה ולא את שכרה המדומיין, המאכזב, אני לא רוצה לשמוע את הציפור האם המבועתת, אני לא רוצה היכלות עליונים ומשיחיים.

השקט השורה בשיר והדרישה "הס פן תעיר", הם ניגוד מוחלט לקיום מצוות שילוח הקן, בה תוקפים ומפחידים את הציפור האם, והיא עפה, מבועתת, במשק כנפיים צורמני. השיר דוחה את המצווה בשאט נפש

אני רוצה להתבונן בטבע על שפעת פרטיו מהגדול לקטן, והאנושיות שלי תתגלה מתוך עצמי, ללא התערבות – בכך שלא אעשה דבר.

אני הוא אלוהים של עצמי.

ד"ר הראל פרימק נשוי לבטי, אב לספיר, לסהר ולגיא, גר בראשון לציון. יועץ טכנולוגי במקצועו – מפתח אלגוריתמים ופיסיקאי, בעל דוקטורט בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה. בנוסף הוא פעיל חברתי בתחום הפיננסים (יו"ר משותף של עמותת "צדק פיננסי") ובתחום ההומניזם (חבר במועצה הציבורית של עמותת "הבית החילוני") (צילום: ישראל הדרי).

ההסטוריון פרופ' אלכס יעקבסון תוקף במאמרו בהארץ את יעקב שרת, בנו של ראש הממשלה לשעבר משה שרת, אשר התראיין לאחרונה, והביע את אכזבתו מישראל. קל לפטור את יעקב שרת כאשכנזי זקן ומריר, אשר מתגעגע לימים היפים טרם הגעת ה"שוורצע חייעס" לארץ.

אני מציע לקרוא את דבריו ביתר זהירות, ולהסיק מהם דבר או שניים על הקורה היום בישראל ועל אפשרויות התיקון.

קל לפטור את יעקב שרת כאשכנזי זקן ומריר, שמתגעגע לימים היפים טרם הגעת ה"שוורצע חייעס" לארץ. אני מציע לקרוא את דבריו ביתר זהירות, ולהסיק מהם על הקורה היום בישראל ועל אפשרויות התיקון

מראש אני מתייחס לעניין הדמוגרפיה וההגירה הישראלית בלבד, ולא לנושא הכיבוש – שכן זהו הציר המרכזי של המאמר של יעקבסון.

ראיון מדכדך עם יעקב שרת (94), הבן של ראש הממשלה ושר החוץ ואחד מחותמי מגילת העצמאות, שמספר למה עזב את הציונות ומדוע הוא שמח שצאצאיו גרים בניו יורק, וחוזה שחורות לאלה שיישארו בארץ לאחר מותו. pic.twitter.com/oEZ17Uz0TV

— Ofer Aderet עופר אדרת (@oferaderet) September 17, 2021

נקודת המוצא של יעקבסון בבואו לתקוף את שרת ולהציגו כגזען אשכנזי היא שקיים עם יהודי. מדובר בשקר, שקיומו במרחב הציבורי הישראלי הרסני מזה עשורים. היהדות היא דת ותו לא.

ראייה חותכת לכך היא – שסבתא רבא שלי, שהיגרה מקווקז, לא יכולה היתה לדבר, פשוטו כמשמעו, עם סבתא שלי שהיגרה מפולין. הן לא חלקו אותה שפה, טריטוריה, היסטוריה ותרבות. הן לא גידלו ילדים באותו אופן, לא התלבשו באותו אופן ולא בישלו באותו אופן ואפילו לא קרוב. ה"דבק" היחיד ביניהן היה, לכל היותר, מספר פרקטיקות דתיות שהן חלקו, אם בכלל. זה רחוק מאד מלהיות עם.

ראיה נוספת היא העובדה, שבמלחמת השחרור, שעת המצוקה הגדולה ביותר של היהודים שהקימו את מדינת ישראל, לא קם "העם היהודי" לעזור להם אלא באופן מועט ביותר. קצת כסף, גח"ל ומח"ל (כמעט ורק אשכנזים), ובעיקר מס שפתיים. לא הרבה יהודים עזבו את בתיהם במרקש או בניו יורק על מנת ללחום כתף אל כתף עם "אחיהם" בישראל. מול זאת ראוי לציין את "צבא ההצלה" של קאוקג'י – כוח מתנדבים כלל-ערבי, שהיה אחד מהגורמים הדומיננטיים במלחמת 48.

נקודת המוצא של יעקבסון בבואו לתקוף את שרת ולהציגו כגזען אשכנזי היא שקיים עם יהודי. מדובר בשקר, שקיומו במרחב הציבורי הישראלי הרסני מזה עשורים. היהדות היא דת ותו לא

גם השימוש של בן-גוריון במושג הכימי "כור היתוך" מצביע על הכשל המובנה, אולי אף באופן פרוידיאני. הרי בני אותו עם אינם זקוקים לחום וללחץ ברמה של תופת על מנת לחיות זה לצד זה באותו מקום. חום היתוך ולחץ דרושים למי שהם יסודות נפרדים. אם נמשיך את הדימוי מעולם הכימיה, הרי שהניסיון השקרי להתייחס לחברת מהגרים צעירה עם אפס מכנה משותף כ"עם עולם" – התפוצץ לנו בפנים.

אם צריך ראיה נוספת להיות היהדות דת ולא לאום, הרי היא סעיף "מיהו יהודי" בחוק השבות. הכנסתו של הסעיף לספר החוקים במרץ 1970 היתה הסימן להתאבדות הסופית של הציונות כתנועה לאומית – והפקדת ענייני הלאום לכאורה בידי הדת. המדינה הציונית, שחוקקה את חוק השבות, סימן ההיכר המרכזי של ישראל כמדינת לאום יהודי לכאורה – הפקידה את התבחינים לזכאות במסגרת החוק בידי סוכני הדת. זאת בניגוד גמור למה שנהג קודם לכן, וכפי שהתבטא, למשל, בבג"ץ האח דניאל (שמואל אוסוולד רופאייזן) ובבג"ץ שליט – שפסקו נגד ההלכה הדתית.

מעבר לתבחינים התרבותיים וההתנהגותיים, מי ששם את יהבו על תבחיני דם וגזע צפוי גם כן להגיע למסקנה שאין עם יהודי. די לעיין בתנ"ך על מנת לראות, שתושבי הממלכות העבריות, ישראל ויהודה, היו מעורבים מבחינה אתנית עם כל עמי הלבנט: אברהם הגיע מחרן (דרום טורקיה של היום), עבדו, אליעזר, מדמשק, רחל ולאה היו ארמיות, אשתו של יהודה היתה כנענית, אשתו של יוסף מצרייה, ציפורה, אשת משה, היתה מדיינית, נשותיו של שמשון פלשתיות, בת שבע היתה חיתית, נעמה, אשת שלמה, היתה עמונית, איזבל, אשת אחאב, היתה צידונית, רות היתה מואביה, הורדוס היה אדומי ועזרא הסופר יצא נחרצות נגד הנישואין עם נשים נוכריות – רשימה חלקית.

עירבוב נוסף חל בתקופה ההלינסטית והרומית, גם עקב התפשטות היהדות מחוץ לגבולות ארץ ישראל וגם עקב הופעת הקהילות הנוצריות בארץ ישראל ומחוצה לה, טרם היפרדותן מהיהדות. כל זה רק בעת העתיקה.

מעבר לתבחינים התרבותיים וההתנהגותיים, מי ששם יהבו על תבחיני דם וגזע צפוי להגיע למסקנה שאין עם יהודי. די לעיין בתנ"ך כדי לראות, שתושבי הממלכות העבריות, ישראל ויהודה, היו מעורבים אתנית עם כל עמי הלבנט

מבחינת הגות והיסטוריה, הטענה שאין עם יהודי איננה חדשה. נזכיר את ספרו המונומנטלי של בועז עברון "החשבון הלאומי" (קישור למאמר של שלמה זנד על אודותיו) ואת שלמה זנד, שהעלה לסדר היום הציבורי את הנושא בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי".

העובדה שהיהודים אינם עם איננה סמנטית, והיא משפיעה על חיינו כאן באופן בסיסי וחזק, שלעיתים נסתר מהעין בגלל שהתרגלנו לשקר. המיתוס מאפשר לישראל להיות המדינה המערבית היחידה שאיננה רפובליקה – כלומר, מדינה השייכת לאזרחיה ורק להם, ועל ידי כך לחוקק חוקי דת וגזע שלא היו מתקבלים בשום מקום אחר.

הדוגמאות הבולטות הן חוק הלאום וחוקי האישות, החינוך והגיוס. לא מיותר לציין, שמדינות מבוססות דת במהלך ההיסטוריה לא היו הצלחה גדולה – הרפובליקה האיסלאמית של איראן, שלטון הטליבאן באפגניסטן ומדינת הצלבנים הן דוגמאות בולטות.

לכן, חשוב לבחון את הדבק החברתי האמיתי בישראל על רקע השקרים הבסיסים בהגדרתה העצמית, ולזה, לדעתי, מכוון יעקב שרת. ההגירה המסיבית מארצות אפריקה ואסיה לישראל בשנות החמישים והשישים היתה אירוע חיובי שתרם למדינה בהרבה היבטים, אבל היא התבססה על שני שקרים שחרצו את גורלה לאפליה ולהדרה. שקר אחד הוא, כאמור, קיומו של עם יהודי. שקר שני היה עוצמת "הקטסטרופה" לכאורה של היהודים בארצות ערב, שבעטייה "אולצו" המהגרים להגר לישראל. אודות השקר הזה ניתן ללמוד מהמחקרים של יגאל בן-נון, וממאמרו "יהודי מרוקו – הקטסטרופה שלא היתה".

מיתוס העם היהודי איפשר חוקי דת וגזע שלא היו מתקבלים במקום אחר. לא מיותר לציין שמדינות מבוססות דת במהלך ההיסטוריה, כמו הרפובליקה האיסלאמית של איראן, שלטון הטליבאן באפגניסטן ומדינת הצלבנים לא היו הצלחה גדולה

הגלגול המודרני של השקר הזה הוא יצירה של סימטריה לכאורית בין הפליטות של ערביי ארץ ישראל במלחמת השחרור לבין פליטות של יהודים מארצות ערב, שאינה אלא כלי לניגוח פוליטי בסכסוך מול הפלסטינים.

ההגירה המזרחית הזיזה את מרכז הכובד המלכד את תושבי ישראל מתרבות אירופית-חילונית-אשכנזית, שהיתה הרבה מעבר לפרקטיקות ולאמונות דתיות, לציר הדת בלבד. זהו ציר רקוב וחלוד, משענת קנה רצוץ – שמתנקם בנו עד היום.

במקום לתת לתרבות המזרחית מקום של כבוד, לחלק את עושר הארץ בצורה שוויונית, ולהכיר בכך שיש לעבוד קשה על מנת לייצר את האומה הישראלית – הניחו שדי לומר "כולנו יהודים", "כולנו נרדפים", וזה יכסה על הפער שבין מרכז תל אביב לשולי דימונה.

ציר הדת כגורם מאחד לכאורי נתן לממסד הישראלי את הפטור משילוב אמיתי של המהגרים מאפריקה ומאסיה בחברה הישראלית, תוך התעלמות מתרבותם השונה, והתעלמות מכך ש"יהדות", ובכלל זאת האנטישמיות הלכאורית שכלולה בה, איננה תרבות ואיננה לאום – ואין בה די לדבק חברתי אמיתי.

כך אני מפרש את דבריו של יעקב שרת. לא כהתנשאות אשכנזית, אלא כצער על כך שהדבק הלאומי בישראל שהיה חזק, הפך להיות רעוע בגלל החלטות פוליטיות כאלו ואחרות, שאת מחירן אנחנו משלמים עד היום.

כך אני מפרש את דבריו של יעקב שרת. לא כהתנשאות אשכנזית, אלא כצער על כך שהדבק הלאומי בישראל שהיה חזק, הפך רעוע בגלל החלטות פוליטיות כאלו ואחרות, שאת מחירן אנחנו משלמים עד היום

הגיע הזמן ללאומיות ישראלית, הומניסטית וליברלית, שתכיל את כל האנשים ואת כל הזרמים. ה"דבק" המלאכותי בדמות הדת נכשל, וממשיך לפורר את החברה. השינוי חייב להגיע, ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר הראל פרימק נשוי לבטי, אב לספיר, לסהר ולגיא, גר בראשון לציון. יועץ טכנולוגי במקצועו – מפתח אלגוריתמים ופיסיקאי, בעל דוקטורט בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה. בנוסף הוא פעיל חברתי בתחום הפיננסים (יו"ר משותף של עמותת "צדק פיננסי") ובתחום ההומניזם (חבר במועצה הציבורית של עמותת "הבית החילוני") (צילום: ישראל הדרי).

תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו.

תארו לכם עולם בו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לכם עולם בו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו

זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה תחזית אפוקליפטית עתידית, זו מציאות קטלנית שמתרחשת כאן ועכשיו בהודו, בפקיסטן, ובמדינות אחרות באסיה. בישראל, ב-1992, מתו שני חיילים כתוצאה ממכת חום והתייבשות במהלך סדרת ניווט בהר שלמה שבהרי אילת.

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בהודו ובפקיסטן

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן, מעמיד יותר ממיליארד בני אדם בסיכון ומביא לגל של בעיות קשורות. לגל החום היו השפעות קריטיות, כמו הביקוש הגואה לחשמל לקירור ולמיזוג אויר.

Millions of people fleeing Ukraine will be nothing compared to billions fleeing countries where nature and climate is collapsing and life is no longer possible Extreme heat wave kills thousands in India, Pakistan https://t.co/dnzap7Bqr5

— GO GREEN (@ECOWARRIORSS) May 9, 2022

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל בשני שליש ממשקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים היו הכי זקוקים למיזוג אוויר ולקירור. בנוסף, ללא חשמל, משקי בית רבים איבדו את הגישה למים.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל ברוב משקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים הכי נזקקו לקירור

מזג האוויר החם גם העלה את רמות האבק, דבר שהוביל לעלייה בזיהום האוויר בערים הגדולות ברחבי האזור. החום המיס את קרחוני ההרים מהר מהרגיל, מה שגרם לשיטפונות בפקיסטן.

Bridge collapse in northern Pakistan under sudden heat wave flooding.

This is not natural climate change… This is weather weaponization and modification through Technology….

For decades they have been messing up with weather trying to "own it"…..

Weather warfare! pic.twitter.com/lMMhTvARtB

— Zaid Hamid (@ZaidZamanHamid) May 8, 2022

מומחים הזהירו במשך שנים, ששינויי האקלים יגרמו לגלי חום כאלה להיות תכופים ואינטנסיביים יותר ויותר – תחזית שמתרחשת כעת בזמן אמת.

טמפרטורות גבוהות ושיאים בעומסי חום בהודו ובפקיסטן חייבים להיות קריאת השכמה לפעולות לשיכוך משבר האקלים ולהתחממות כדור הארץ.

כמעט אחד מכל שמונה אנשים על פני כדור הארץ סובל עכשיו מגל חום קטלני בלתי פוסק שנמשך מאז אפריל. טמפרטורות גבוהות המתקרבות ל-50 מעלות צלזיוס ממשיכות לשרור בחלקים של הודו ופקיסטן, אזור שבו חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה בשבועות האחרונים.

Try asking people in India enduring unprecedented heatwaves, the people in Bangladesh facing massive floods and those from the Canadian town Lytton which was completely destroyed in forest fires – is what we're facing now 'manageable'? (3/5) https://t.co/TfOA3NBqMj

— XR Cambridge (@xr_cambridge) May 11, 2022

צפון מערב ומרכז הודו חוו את חודש אפריל החם ביותר מאז החל שמירה על הרשומות לפני 122 שנים. בהודו, אפריל האחרון היה החם ביותר והגיע בעקבות מרץ החם ביותר שנרשם. בפקיסטן, זה היה אפריל החם ביותר מזה 61 שנים.

כמעט שמינית מתושבי כדור הארץ סובלים מגל חום קטלני בלתי פוסק מאפריל. כמעט 50 מעלות צלזיוס שוררות בהודו ופקיסטן, שם חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה

ב-1 במאי, הטמפרטורה בנוואבשה בפקיסטן, טיפסה ל-49.5 מעלות צלזיוס. ערים ועיירות אחרות ברחבי האזור סבלו גם הן מטמפרטורות שוברות שיאים. .

ג'קובאבאד בפקיסטן, אחת הערים החמות בעולם, ראתה את הטמפרטורות עולות לקרוב ל-50 מעלות צלזיוס. טמפרטורות הלילה נשארו בסביבות 32 מעלות, מה שהעניק הקלה קטנה למתחממים יתר על המידה. טמפרטורות גבוהות צפויות גם ימים הקרובים.

באזורים מסוימים בצפון־מזרח הודו הראו צילומי לוויינים, כי הטמפרטורה על פני הקרקע עלתה על 60 מעלות צלזיוס. "הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו בדרום־מזרח ובדרום־מערב אחמדאבאד, שם תועדו 65 מעלות על פני הקרקע". נכתב באתר סוכנות החלל האירופית. זו טמפרטורה בה החלבונים בגוף האדם עוברים תהליך דה-נטורציה בתהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים למוות.

דיווחים מוקדמים מצביעים על כך שמזג האוויר הלוהט הרג יותר מ-25 בני אדם בהודו ו-65 בני אדם בפקיסטן מאז סוף מרץ, אם כי סביר להניח שמספר הנפגעים האמיתי גבוה בהרבה. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבמהלך 50 השנים האחרונות גלי חום הרגו למעלה מ-17,000 אנשים ברחבי המדינה.

הודו ופקיסטן אינן זרות לטמפרטורות קיצוניות, אבל גל החום הנוכחי של דרום אסיה הוא יוצא דופן ובולט מכיוון שהוא קורה הרבה יותר מוקדם מהרגיל ובגלל התפרצותו המהירה, היקפו וחומרתו.

גל החום גם התפרש על פני שטח הרבה יותר גדול מהרגיל, כאשר הוא מכסה חלק גדול מרחבי פקיסטן והודו במקום להתרכז בכמה אזורים. בדרך כלל יש עליה הדרגתית ואיטית של הטמפרטורות לתוך הקיץ, אבל הפעם הטמפרטורות התחילו לעלות ונשארו גבוהות באופן עקבי. זה לא נחזה בעבר. 

"הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו באחמדאבאד, 65 מעלות על הקרקע". עפ"י אתר סוכנות החלל האירופית. בטמפרטורה זו החלבונים בגוף עוברים תהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים

חוקרים בודקים עכשיו עד כמה שינויי האקלים תרמו לגל החום הקשה הנוכחי ברחבי דרום אסיה. אבל מדענים מזהירים מזה זמן רב שגלי חום תכופים וקיצונים יותר הם מההשלכות הישירות ביותר של התחממות כדור הארץ, של עליית הטמפרטורות הממוצעות העולמיות.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה. בדרום אסיה, ההישרדות תלויה כעת במיזוג אויר, בקירור מלאכותי. בחלקים מסוימים של הודו הביקוש לחשמל נסק, מה שהביא להפסקות חשמל נרחבות.

רשת CNN דיווחה כי רזרבות הפחם בשלוש מתוך חמש מתחנות הכוח של דלהי היו נמוכות ברמה קריטית בסוף אפריל, וכי המדינה ביטלה מאות רכבות נוסעים במטרה לפנות את הפסים לזירוז משלוחי הפחם.

הקירור ומיזוג האוויר דורשים הרבה חשמל. אלא שמאווררים ומזגנים בהודו ופקיסטן פועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים, הפולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ.

כ-75% מהאנרגיה של הודו מגיעה מפחם, נפט וגז טבעי, בעוד שפקיסטן מקבלת כ-60% מהאנרגיה שלה מפחם, נפט וגז טבעי, וגל החום המתמשך כבר הגביר את הביקוש ליבוא פחם. בגלל קנה המידה העצום שלה – הצורה שבה דרום אסיה תקרר את עצמה תשנה את שוקי האנרגיה הבינלאומיים ותעצב את האקלים העולמי.

גל החום הזה הוא בהחלט חסר תקדים, ובוחן את גבולות ההישרדות האנושית, אמר צ'אנדני סינג, בכיר בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, וחוקר בכיר במכון ההודי להתיישבויות, ל- CNN. ראינו שינוי בעוצמת גל החום, במועד ההגעה שלו ובמשך הזמן שלו. זה מה שחזו מומחי אקלים ויהיה לזה השפעות עולות והולכות על הבריאות.

Record heat in India and Pakistan is a wake-up callhttps://t.co/RN2YusDjFY

— Greta Thunberg News (@great_thunberg) May 4, 2022

מונה דסאי, נשיאת האגודה הרפואית של אחמדאבאד לשעבר, אמרה לרויטרס כי במדינת גוג'ראט שבמערב הודו: "אנחנו מקבלים חולים רבים שסבלו ממכת חום או בעיות אחרות הקשורות לחום", יותר ממחצית מהחולים היו ילדים – קבוצת גיל פגיעה במיוחד לחום קיצוני – שחוו הקאות, שלשולים, בעיות בטן, חולשה ותסמינים אחרים.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה ותלוי בקירור מלאכותי, הדורש חשמל רב. מאווררים ומזגנים הפועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים -פולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ

החום הקיצוני הרס את האזורים החקלאיים, הפחית את התפוקה מיבולי החיטה עד 50% באזורים מסוימים וחיסל כמעט את כל יבול הפירות באחרים. חקלאים הפסידו מיליארדים בגלל מזג האוויר, והם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

בפקיסטן, שרי רהמן, השרה לשינויי אקלים במדינה, הזהירה כי הקרחונים באזור הצפוני של המדינה נמסים במהירות, וכי שיטפונות הנגרמים מפריצות אגמים קרחוניים עלולים להמיט הרס על הקהילות בהרים.

אסונות הנעשים גדולים יותר וקשים יותר על ידי שינויי האקלים הופכים את החיים של יותר ממיליארד בני אדם בהודו ופקיסטן למאתגרים ביותר, כמעט לבלתי אפשריים.

הדו"ח האחרון של ה- IPCC הזהיר כי העולם חייב לבצע קיצוצים "מהירים ועמוקים" בפליטות – דבר שניתן להשיג רק אם נפסיק מיידית להשתמש בדלקים מאובנים – כדי למנוע השלכות גרועות עוד יותר של שינויי אקלים.

רהמן אמרה ל"גרדיאן" שהיא מקווה שגל החום הקטלני הזה ישמש קריאת השכמה. "אירועי האקלים ומזג האוויר כאן כדי להישאר, ולמעשה רק יאצו בהיקפם ובעוצמתם אם מנהיגים עולמיים לא יפעלו כעת".

האוכלוסיות של הודו ופקיסטן חשופות במיוחד לחום קיצוני. כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% מהעובדים בפקיסטן עוסקים בחקלאות, שבה עיקר העבודה בחוץ. שתי המדינות נמצאות כעת בעונות קציר החיטה שלהן, כך שמיליוני אנשים עומדים בפני הבחירה הקשה של עבודה במזג אוויר מסוכן או לוותר על פרנסתם.

כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% בפקיסטן עוסקים בחקלאות, בה עיקר העבודה בחוץ, וכעת בעונת קציר החיטה.כך שמיליונים עומדים בפני הבחירה בין עבודה במזג אוויר מסוכן לבין ויתור על פרנסה

אבל גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים מטרופוליטניות כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר יותר מהאזורים שסביבם, שכן אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים את אור השמש.

בנוסף, הבניינים רבי קומות שיש בערים משבשים את זרימת האוויר הפתוח, היעדר שטחים ירוקים והיעדר מקומות שבהם אנשים יכולים לשבת ולהירגע בצל, יש להם מערכת השפעות משלהם. כל זה מעצים עוד יותר את תנאי החום במיקום מסוים.

A months-long heat wave blanketing India and Pakistan has caused dozens of deaths, fires, increased air pollution, and reduced crop yields, and shows no signs of letting up. @NASA's ECOSTRESS caught ground temperatures around Delhi from space. https://t.co/rMOrJMTgdS

— NASA Climate (@NASAClimate) May 12, 2022

ייקח ככל הנראה מספר חודשים כדי לקבוע את מלוא ההשפעה הבריאותית והכלכלית מגל החום הנוכחי, כשהחוקרים יספרו את מספר מקרי המוות העודפים, אובדן השכר, החמצת ימי לימודים ושעות עבודה מופחתות.

גל החום ברחבי הודו ופקיסטן מציג סולם חדש של דחיפות שעומדות בפני המדינות הללו בהתמודדות עם שינויי האקלים.

גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר מהאזורים שסביבם, כי אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים שמש

איך יותר מ-1.5 מיליארד אנשים יתמודדו עם חום קיצוני יעזור לקבוע כמה עוד כדור הארץ יתחמם. ללא פעולה מיידית לבלימת פליטות והגנה על הפגיעים ברחבי העולם, האיום מגלי חום רק יחמיר, המקרים הללו יגדלו עם השנים, וכל אחד מאיתנו יצטרך להתמודד עם זה בצורה כזו או אחרת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".