ההסטוריון פרופ' אלכס יעקבסון תוקף במאמרו בהארץ את יעקב שרת, בנו של ראש הממשלה לשעבר משה שרת, אשר התראיין לאחרונה, והביע את אכזבתו מישראל. קל לפטור את יעקב שרת כאשכנזי זקן ומריר, אשר מתגעגע לימים היפים טרם הגעת ה"שוורצע חייעס" לארץ.

אני מציע לקרוא את דבריו ביתר זהירות, ולהסיק מהם דבר או שניים על הקורה היום בישראל ועל אפשרויות התיקון.

קל לפטור את יעקב שרת כאשכנזי זקן ומריר, שמתגעגע לימים היפים טרם הגעת ה"שוורצע חייעס" לארץ. אני מציע לקרוא את דבריו ביתר זהירות, ולהסיק מהם על הקורה היום בישראל ועל אפשרויות התיקון

מראש אני מתייחס לעניין הדמוגרפיה וההגירה הישראלית בלבד, ולא לנושא הכיבוש – שכן זהו הציר המרכזי של המאמר של יעקבסון.

ראיון מדכדך עם יעקב שרת (94), הבן של ראש הממשלה ושר החוץ ואחד מחותמי מגילת העצמאות, שמספר למה עזב את הציונות ומדוע הוא שמח שצאצאיו גרים בניו יורק, וחוזה שחורות לאלה שיישארו בארץ לאחר מותו. pic.twitter.com/oEZ17Uz0TV

— Ofer Aderet עופר אדרת (@oferaderet) September 17, 2021

נקודת המוצא של יעקבסון בבואו לתקוף את שרת ולהציגו כגזען אשכנזי היא שקיים עם יהודי. מדובר בשקר, שקיומו במרחב הציבורי הישראלי הרסני מזה עשורים. היהדות היא דת ותו לא.

ראייה חותכת לכך היא – שסבתא רבא שלי, שהיגרה מקווקז, לא יכולה היתה לדבר, פשוטו כמשמעו, עם סבתא שלי שהיגרה מפולין. הן לא חלקו אותה שפה, טריטוריה, היסטוריה ותרבות. הן לא גידלו ילדים באותו אופן, לא התלבשו באותו אופן ולא בישלו באותו אופן ואפילו לא קרוב. ה"דבק" היחיד ביניהן היה, לכל היותר, מספר פרקטיקות דתיות שהן חלקו, אם בכלל. זה רחוק מאד מלהיות עם.

ראיה נוספת היא העובדה, שבמלחמת השחרור, שעת המצוקה הגדולה ביותר של היהודים שהקימו את מדינת ישראל, לא קם "העם היהודי" לעזור להם אלא באופן מועט ביותר. קצת כסף, גח"ל ומח"ל (כמעט ורק אשכנזים), ובעיקר מס שפתיים. לא הרבה יהודים עזבו את בתיהם במרקש או בניו יורק על מנת ללחום כתף אל כתף עם "אחיהם" בישראל. מול זאת ראוי לציין את "צבא ההצלה" של קאוקג'י – כוח מתנדבים כלל-ערבי, שהיה אחד מהגורמים הדומיננטיים במלחמת 48.

נקודת המוצא של יעקבסון בבואו לתקוף את שרת ולהציגו כגזען אשכנזי היא שקיים עם יהודי. מדובר בשקר, שקיומו במרחב הציבורי הישראלי הרסני מזה עשורים. היהדות היא דת ותו לא

גם השימוש של בן-גוריון במושג הכימי "כור היתוך" מצביע על הכשל המובנה, אולי אף באופן פרוידיאני. הרי בני אותו עם אינם זקוקים לחום וללחץ ברמה של תופת על מנת לחיות זה לצד זה באותו מקום. חום היתוך ולחץ דרושים למי שהם יסודות נפרדים. אם נמשיך את הדימוי מעולם הכימיה, הרי שהניסיון השקרי להתייחס לחברת מהגרים צעירה עם אפס מכנה משותף כ"עם עולם" – התפוצץ לנו בפנים.

אם צריך ראיה נוספת להיות היהדות דת ולא לאום, הרי היא סעיף "מיהו יהודי" בחוק השבות. הכנסתו של הסעיף לספר החוקים במרץ 1970 היתה הסימן להתאבדות הסופית של הציונות כתנועה לאומית – והפקדת ענייני הלאום לכאורה בידי הדת. המדינה הציונית, שחוקקה את חוק השבות, סימן ההיכר המרכזי של ישראל כמדינת לאום יהודי לכאורה – הפקידה את התבחינים לזכאות במסגרת החוק בידי סוכני הדת. זאת בניגוד גמור למה שנהג קודם לכן, וכפי שהתבטא, למשל, בבג"ץ האח דניאל (שמואל אוסוולד רופאייזן) ובבג"ץ שליט – שפסקו נגד ההלכה הדתית.

מעבר לתבחינים התרבותיים וההתנהגותיים, מי ששם את יהבו על תבחיני דם וגזע צפוי גם כן להגיע למסקנה שאין עם יהודי. די לעיין בתנ"ך על מנת לראות, שתושבי הממלכות העבריות, ישראל ויהודה, היו מעורבים מבחינה אתנית עם כל עמי הלבנט: אברהם הגיע מחרן (דרום טורקיה של היום), עבדו, אליעזר, מדמשק, רחל ולאה היו ארמיות, אשתו של יהודה היתה כנענית, אשתו של יוסף מצרייה, ציפורה, אשת משה, היתה מדיינית, נשותיו של שמשון פלשתיות, בת שבע היתה חיתית, נעמה, אשת שלמה, היתה עמונית, איזבל, אשת אחאב, היתה צידונית, רות היתה מואביה, הורדוס היה אדומי ועזרא הסופר יצא נחרצות נגד הנישואין עם נשים נוכריות – רשימה חלקית.

עירבוב נוסף חל בתקופה ההלינסטית והרומית, גם עקב התפשטות היהדות מחוץ לגבולות ארץ ישראל וגם עקב הופעת הקהילות הנוצריות בארץ ישראל ומחוצה לה, טרם היפרדותן מהיהדות. כל זה רק בעת העתיקה.

מעבר לתבחינים התרבותיים וההתנהגותיים, מי ששם יהבו על תבחיני דם וגזע צפוי להגיע למסקנה שאין עם יהודי. די לעיין בתנ"ך כדי לראות, שתושבי הממלכות העבריות, ישראל ויהודה, היו מעורבים אתנית עם כל עמי הלבנט

מבחינת הגות והיסטוריה, הטענה שאין עם יהודי איננה חדשה. נזכיר את ספרו המונומנטלי של בועז עברון "החשבון הלאומי" (קישור למאמר של שלמה זנד על אודותיו) ואת שלמה זנד, שהעלה לסדר היום הציבורי את הנושא בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי".

העובדה שהיהודים אינם עם איננה סמנטית, והיא משפיעה על חיינו כאן באופן בסיסי וחזק, שלעיתים נסתר מהעין בגלל שהתרגלנו לשקר. המיתוס מאפשר לישראל להיות המדינה המערבית היחידה שאיננה רפובליקה – כלומר, מדינה השייכת לאזרחיה ורק להם, ועל ידי כך לחוקק חוקי דת וגזע שלא היו מתקבלים בשום מקום אחר.

הדוגמאות הבולטות הן חוק הלאום וחוקי האישות, החינוך והגיוס. לא מיותר לציין, שמדינות מבוססות דת במהלך ההיסטוריה לא היו הצלחה גדולה – הרפובליקה האיסלאמית של איראן, שלטון הטליבאן באפגניסטן ומדינת הצלבנים הן דוגמאות בולטות.

לכן, חשוב לבחון את הדבק החברתי האמיתי בישראל על רקע השקרים הבסיסים בהגדרתה העצמית, ולזה, לדעתי, מכוון יעקב שרת. ההגירה המסיבית מארצות אפריקה ואסיה לישראל בשנות החמישים והשישים היתה אירוע חיובי שתרם למדינה בהרבה היבטים, אבל היא התבססה על שני שקרים שחרצו את גורלה לאפליה ולהדרה. שקר אחד הוא, כאמור, קיומו של עם יהודי. שקר שני היה עוצמת "הקטסטרופה" לכאורה של היהודים בארצות ערב, שבעטייה "אולצו" המהגרים להגר לישראל. אודות השקר הזה ניתן ללמוד מהמחקרים של יגאל בן-נון, וממאמרו "יהודי מרוקו – הקטסטרופה שלא היתה".

מיתוס העם היהודי איפשר חוקי דת וגזע שלא היו מתקבלים במקום אחר. לא מיותר לציין שמדינות מבוססות דת במהלך ההיסטוריה, כמו הרפובליקה האיסלאמית של איראן, שלטון הטליבאן באפגניסטן ומדינת הצלבנים לא היו הצלחה גדולה

הגלגול המודרני של השקר הזה הוא יצירה של סימטריה לכאורית בין הפליטות של ערביי ארץ ישראל במלחמת השחרור לבין פליטות של יהודים מארצות ערב, שאינה אלא כלי לניגוח פוליטי בסכסוך מול הפלסטינים.

ההגירה המזרחית הזיזה את מרכז הכובד המלכד את תושבי ישראל מתרבות אירופית-חילונית-אשכנזית, שהיתה הרבה מעבר לפרקטיקות ולאמונות דתיות, לציר הדת בלבד. זהו ציר רקוב וחלוד, משענת קנה רצוץ – שמתנקם בנו עד היום.

במקום לתת לתרבות המזרחית מקום של כבוד, לחלק את עושר הארץ בצורה שוויונית, ולהכיר בכך שיש לעבוד קשה על מנת לייצר את האומה הישראלית – הניחו שדי לומר "כולנו יהודים", "כולנו נרדפים", וזה יכסה על הפער שבין מרכז תל אביב לשולי דימונה.

ציר הדת כגורם מאחד לכאורי נתן לממסד הישראלי את הפטור משילוב אמיתי של המהגרים מאפריקה ומאסיה בחברה הישראלית, תוך התעלמות מתרבותם השונה, והתעלמות מכך ש"יהדות", ובכלל זאת האנטישמיות הלכאורית שכלולה בה, איננה תרבות ואיננה לאום – ואין בה די לדבק חברתי אמיתי.

כך אני מפרש את דבריו של יעקב שרת. לא כהתנשאות אשכנזית, אלא כצער על כך שהדבק הלאומי בישראל שהיה חזק, הפך להיות רעוע בגלל החלטות פוליטיות כאלו ואחרות, שאת מחירן אנחנו משלמים עד היום.

כך אני מפרש את דבריו של יעקב שרת. לא כהתנשאות אשכנזית, אלא כצער על כך שהדבק הלאומי בישראל שהיה חזק, הפך רעוע בגלל החלטות פוליטיות כאלו ואחרות, שאת מחירן אנחנו משלמים עד היום

הגיע הזמן ללאומיות ישראלית, הומניסטית וליברלית, שתכיל את כל האנשים ואת כל הזרמים. ה"דבק" המלאכותי בדמות הדת נכשל, וממשיך לפורר את החברה. השינוי חייב להגיע, ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר הראל פרימק נשוי לבת שבע, אב לספיר, לסהר ולגיא, גר בראשון לציון. יועץ טכנולוגי במקצועו – מפתח אלגוריתמים ופיסיקאי, בעל דוקטורט בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה. בנוסף הוא יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי לקידום ההוגנות, השקיפות והתחרות במגזר הפיננסי (צילום: ישראל הדרי).

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נקב בנאומו במספר מוגזם של לוחמי ארגונו וטען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים המוכנים לבצע כל פקודה. נסראללה מנסה להעביר שורה של מסרים לאויביו בלבנון ומחוצה לה כדי להרתיעם, אבל בשורה התחתונה הוא איננו מעוניין בעימות צבאי אלא בשמירה על מעמדו ועל האינטרסים של איראן.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות

השיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, תקף את השופט החוקר ואמר: "עדיף שיילך כדי שהמצב יתייצב. הוא הפך לבעייה אמיתית בלבנון. הוא לא יביא צדק המבוסס על ראיות".

השיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נצראללה:

השופט החוקר את פרשת הפיצוץ בנמל ביירות הפך לבעייה אמיתית בלבנון,עדיף שהוא יילך הבייתה כדי שהמצב יתייצב. אין תקווה שהוא יביא צדק המבוסס על ראיות. pic.twitter.com/oiIrXl6QyJ

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 24, 2021

חזבאללה חושש שהחקירה תקבע כי הוא אחראי לאסון הנורא בנמל ביירות.

סמיר ג'עג'ע, יו"ר "הכוחות הלבנונים" יצא במתקפה תקשורתית בסוף השבוע שעבר על מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, בעקבות הנאום שנשא, ואמר כי "חזבאללה הוא הסכנה הגדולה ביותר ללבנון".

הוא טען כי לארגון חזבאללה יש מטרה אחת והיא להפסיק את חקירת הפיצוץ הגדול בנמל ביירות בשנה שעברה. הוא הוסיף כי "הנאום של חסן נסראללה היה מלא בשקרים".

מנהיג המפלגה הנוצרית: חיזבאללה הוא הסכנה הגדולה ביותר ללבנון
יו"ר "הכוחות הלבנוניים" סמיר ג'עג'ע הגיב לנאום נסראללה – שטען שהמפלגה הנוצרית רוצה לגרור את לבנון למלחמת אזרחים. לפי ג'עג'ע, לחיזבאללה יש מטרה אחת – להפסיק את חקירת האסון בנמל ביירות. pic.twitter.com/4zkPAKWjyb

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 22, 2021

לפני כמה ימים נשא מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נאום חשוב בעקבות אירועי הדמים בביירות ב-14 באוקטובר, שבהם נהרגו בחילופי ירי 7 אזרחים לבנונים ונפצעו כמה עשרות פעילים של חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית מירי צלפים.

חזבאללה האשים את "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע באחריות לאירוע ובניסיון לגרור את לבנון למלחמת אזרחים חדשה.

מה שמשך את תשומת הלב העיקרית, בלבנון עצמה ומוחצה לה, בנאומו של חסן נסראללה הייתה העובדה שהוא חשף את היקף כוחו של ארגון חזבאללה.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע

חסן נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק די הצורך כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים" למרות החלטתו להכיל את האירועים להימנע מהסלמה.

ברור לכולם כי המספר שבו נקב חסן נסראללה של 100 אלף לוחמים הוא מוגזם ביותר. הוא רצה להראות כי הכוח הצבאי שלו גדול בהרבה מהכוח הצבאי של "הכוחות הלבנונים" המוערך בכ-15 אלף לוחמים. סמיר ג'עג'ע עצמו מיתמם וטוען כי אין לו בכלל לוחמים.

בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון, התקבל הנאום הזה בגיחוך רב. גולשים רבים ברשתות החברתיות לגלגו על ההגזמות של חסן נסראללה, אחד מהם כתב: "אם יש לך כוח כזה גדול מדוע אתה לא משתמש בצבא של חזבאללה כדי לשחרר את ירושלים?"

#Lebanon Army circulated this picture of arms it confiscated, so lethal if this was the year 1921. Meanwhile, Hezbollah’s Nasrallah said in a public speech that he has 100k military fighters. Leb Army didn’t hear Nasrallah. pic.twitter.com/ZFqGu7OH5B

— Hussain Abdul-Hussain (@hahussain) October 21, 2021

מנהיג חזבאללה ניסה בנאומו גם להעביר מסר, כי כוח ארגונו עולה בהרבה על כוחו של צבא לבנון. זאת בעקבות טענות שנשמעו, כי צבא לבנון צריך לרסן את פעילות הארגון. עם זאת, ארגון חזבאללה איפשר לצבא לבנון להתפרס בקו המגע בין פעילי הארגון לבין "הכוחות הלבנונים" ביום אירוע ירי הצלפים כדי לטפל באירוע ולמנוע הסלמה.

נאומו של חסן נסראללה נועד להעביר עוד כמה מסרים:

1

ארגון חזבאללה הוא שישרטט את השלב הבא בלבנון, ביסוס העליונות השיעית, הפוליטית והצבאית על פני כל העדות האחרות בלבנון. חזבאללה הוא שיקבע את ההחלטות הפוליטיות והמדיניות של לבנון עפ"י האינטרסים של איראן.

2

"הפגנת שרירים" – המטרה של נסראללה היא להרתיע כל מי שמתנגד לחזבאללה בתוך לבנון או מחוצה לה. הוא העביר בדבריו מסר לישראל ולארה"ב האומר: "אנו חזקים יותר מאשר היינו במלחמת לבנון השנייה, כל הרפתקה מצידכם תעלה לכם ביוקר".

3

דמוניזציה של "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע. חסן נסראללה האשים אותם בנאומו כי יש להם  קשרים עם גורמים מחוץ ללבנון, דבר שהוא סכנה פוליטית וחברתית. הוא מנסה לבודד את "הכוחות הלבנוניים" מבחינה פוליטית, עם זאת טען בתוקף שלארגונו אין שום דבר נגד הנוצרים.

4

איתות לשופט החוקר את הפיצוץ בנמל ביירות כי כוחו של חזבאללה הוא רב וכי לא כדאי לו להתעסק עם הארגון ולנסות לגלגל עליו את האחריות לפיצוץ.

נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק דיו כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים", למרות החלטתו להימנע מהסלמה

חסן נסראללה כפוף לתכתיבים המגיעים אליו ממשטר האיאתולות בטהרן. נאומו מוכיח כי איראן איננה מעוניינת בהסלמה פנימית בלבנון וכי היא מעדיפה לשלוט במדינה באמצעות "ממשלת בובות" והמליציות שלה (חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית) בדיוק כפי שהיא שולטת בעיראק באמצעות ממשלתו של מוסטפא כאט'מי והמליציות השיעיות הפרו-איראניות.

נראה כי המתיחות בין ארגון חזבאללה לבין "הכוחות הלבנוניים" של סמיר ג'עג'ע נרגעה בשלב הזה. חסן נסראללה עצר את ההתדרדרות כדי לשמור על מעמדו של הארגון בתוך לבנון ועל המשך ההשפעה של איראן על המתרחש במדינה. זהו האינטרס העיקרי שלו. אולם המצב הכלכלי בלבנון ממשיך ומתדרדר, המתח עולה, וכל תרחיש של אלימות הוא אפשרי. העניינים גם עלולים לצאת מידי שליטה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות

אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.

שבוע לפני ועידת האקלים בגלזגו – האו"ם מפרסם דוח: על אף הסגרים ב-2020 – ריכוז גזי החממה באטמוספרה הגיע לשיא חדש@BenYaniv1
(צילום: אי-פי) pic.twitter.com/Lzy2SAWRwJ

— כאן חדשות (@kann_news) October 25, 2021

אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.

הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.

כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.

היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.

היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.

מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים

זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.

לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.

אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.