שאלה מרתקת וחשובה, שנשאלה לא פעם היא – מדוע פנה מגזר הציונות הדתית מדרכו ההיסטורית של פשרה ושל "לשון מאזניים" אמיתית לדרך הלאומנית, הגזעניות והאלימה שאותה מייצגים המתנחלים בשטח ונציגיהם בממשלה – להלן החרד"לים.
תשובה נפוצה אחת היא – הציבור הכללי הלך שמאלה, והציונות הדתית נותרה במקומה. כחברה ישראלית נרמלנו את הלהט"בים (אמיר אוחנה), את הטרנסג'נדרים (דנה אינטרנשיונל), החלנו קצת יותר שוויון (נשים בצריח, ערבים באיכילוב, סודנים הם בני אדם), וחילנו קצת את המרחב הציבורי ביחס לעבר (עסקים שפתוחים בשבתות, תחב"צ בערים מסוימות). ההסבר הזה חלקי מאד: הוא מתאים לאנשים כמו אבי מעוז ובנצי גופשטיין, אבל לא מסביר את קידוש הדם והאדמה של המתנחלים.
ד"ר הראל פרימק נשוי לבטי, אב לספיר, לסהר ולגיא, גר בראשון לציון. יועץ טכנולוגי במקצועו – מפתח אלגוריתמים ופיסיקאי, בעל דוקטורט בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה. בנוסף הוא פעיל חברתי בתחום הפיננסים (יו"ר משותף של עמותת "צדק פיננסי") ובתחום ההומניזם (חבר במועצה הציבורית של עמותת "הבית החילוני") (צילום: ישראל הדרי).



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו