הזמרת אסתר שמיר הלכה לעולמה בגיל 71. בשנים האחרונות סיפרה בראיונות על התמודדותה עם מחלת הסרטן. 

אסתר שמיר הייתה מהקולות הבולטים והמקוריים במוזיקה הישראלית של שנות ה־70 וה־80, ומחלוצות הרוק הנשי בארץ.

היא החלה את דרכה בלהקת הנח"ל, ובהמשך פיתחה קריירת סולו כיוצרת, זמרת ופזמונאית, עם שירים כמו "במקום הכי נמוך בתל אביב", "עברתי רק כדי לראות" שביצעה ו"אמצע ספטמבר" ושכתבה והלחינה לגלי עטרי. 

צה"ל הקים מספר היאחזויות ביטחוניות ממזרח לגדר הגבול עם ירדן, כך מדווחים בגלי צה"ל. את ההיאחזויות מאבטחים חיילי הגמ"ר שמתגוררים במקום. 

הממשלה צפויה לאשר היום תוכנית שתממן בפועל הקמה של 61 התנחלויות חדשות בגדה, כך דיווח כתב אקסיוס ברק רביד ב־X.

לפי הדיווח, ההצעה, הנתמכת בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ, כוללת מימון ממשלתי לבתים ולמתקנים באתרי התיישבות זמניים, אך גם מקצה תקציבים ליישובי הקבע שיוקמו בהמשך – כולל תשתיות קבועות.

רביד כתב כי בפועל, התוכנית תאפשר לממשלה להקים אתרי התיישבות זמניים עוד בזמן שהליכי התכנון נמשכים, וכך ליצור עובדות בשטח שעשויות להתפתח בהמשך להתנחלויות קבועות.

ילדים משחקים ליד הכפר ג'אלוד, מדרום לשכם שבגדה המערבית, כשברקע נראית ההתנחלות אחיה, 19 באפריל 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

צה"ל מכחיש דיווחים בלבנון על תקיפה ישראלית הבוקר בבקאע. בתשובה לשאלה בנושא, נמסר מהצבא כי לא ידוע לו על תקיפות ישראליות באזור הבוקר.

לפי הדיווחים, התקיפה בוצעה בפאתי העיירה תריא, כ־90 קילומטרים מהגבול עם ישראל.

תקיפות ישראליות בבקאע היו נדירות יחסית מאז כניסת הפסקת האש לתוקף.

יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לכלול את היישובים החרדיים בגדה בתוכנית ההטבות שאמורה לעלות היום לדיון בישיבת הממשלה החגיגית בנוף הגליל.

במכתב לנתניהו טען גולדקנופף כי ההצעה להקמת "אתרים זמניים ביישובים הכפריים ביהודה ושומרון" מדירה את הערים החרדיות בגדה, ובראשן ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל. לדבריו, פנה אליו בנושא בשעות האחרונות ראשי הרשויות החרדיות, שהביעו "כאב עמוק" על אי־הכללתן בתוכנית.

גולדקנופף כתב כי מתוך כחצי מיליון תושבי הגדה, קרוב ל־200 אלף הם חרדים, וכי מודיעין עילית וביתר עילית הן מהמרכזים העירוניים הגדולים באזור. "כיצד ייתכן שדווקא אל מרכזי האוכלוסייה החרדית ביו"ש אף פעם לא מגיעים התקציבים, הפיתוח וההטבות שמגיעים לשאר היישובים?", כתב. "האם דמם של תושבי ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל סמוק פחות?"

לדבריו, בקרב הציבור החרדי קיימת תחושה כי ההדרה "איננה מקרית" ונועדה למנוע תמיכה והטבות מציבור מסוים. "לא נוכל להשלים עם אפליה כזו", כתב גולדקנופף, והוסיף כי הציבור החרדי הוא "חלק מההתיישבות בארץ הקודש" וזכאי להטבות "בדין ולא בחסד".

חברי הכנסת משה גפני ויצחק גולדקנופף במהלך הצבעה על תקציב המדינה, 28 בינואר 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)