ממש בימים אלה פג תוקף ההיתר שניתן למפעל הפיס לעריכת הימורים, היתר שעתיד להתחדש על ידי משרד האוצר. מנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים עולה, כי מפעל הפיס לא עומד בתנאי ההיתר שניתן לו וכי פעולות שונות שהוא מבצע מעלות שאלות הנוגעות למידת הלגיטימיות של פעילותו. אך לא בטוח שמפעל הפיס מפוקח ברמה הראויה, והגיע הזמן שהגוף האמון על אסדרה, משרד האוצר, יבחן את הנושא ברצינות הנדרשת לפני שהוא מעניק למפעל הפיס היתר חדש.
ממש בימים אלה פג תוקף ההיתר שניתן למפעל הפיס לעריכת הימורים, ומשרד האוצר עתיד לחדשו. מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה, כי מפעל הפיס לא עומד בתנאי ההיתר
עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.
נטע פינק היא סטודנטית בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, והיא משתתפת בקליניקה לחופש המידע במסגרת מערך הקליניקות של מרכז "משנה". חברה בעמותת יוצאי שלדג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.
ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.
רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.
הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני שולח טופס לוטו פעמיים בשבוע ודווקא אני אחראי והכל בסדר גמור! זה משחק נחמד לאנשים שיודעים להמר נכון, מפעל הפיס לא הבעייה פה,האנשים שלא יודעים לשחק לתענוג, ולא יודעים איך כמה ולמה, מפעל הפיס תורם המון לחברה ואני רואה את זה, גם לי יש מנוי מפעל פיס, ויש המון הנחות על מזון וביגוד ועוד..צריך לדעת איך לשחק,להנות,וגם פה ושם מרוויחים אם יש קצת מזל, לא צריך להגזים בכתבה שהיא ממש לא נכונה.
אני חובב גת ואלכוהול ומכיר בכך שיש למנהג הזה גם חסרונות – אני מכור. ובכל זאת, אולי זה צבוע ולא ישר, אולי – אך הפרסומות של מפעל הפיס נראות לי מזיקות. העידוד להמר ברמה של טלויזיה, רדיו ושלטי רחוב, אולי מיותר