Олег Ян Зубр
הזמן של
Олег Ян Зубр
רוסיה לא הייתה מעצמת על, ובטח שלא הייתה בנשות ה 90 אחרי התפרקות של ברית המועצות, ולכן לא היה לה מה לאבד כי כבר איבדה. זה רק בשנים האחרונות מדברים עם רוסיה הגדולה וחזרה להיות מעצמת על. ... המשך קריאה

רוסיה לא הייתה מעצמת על, ובטח שלא הייתה בנשות ה 90 אחרי התפרקות של ברית המועצות, ולכן לא היה לה מה לאבד כי כבר איבדה. זה רק בשנים האחרונות מדברים עם רוסיה הגדולה וחזרה להיות מעצמת על.

"הפסד צורב במערכה נגד אוקראינה"? עדיין לא ברור שום דבר… אנשים חושבים שהם יודעים את כל הסודות והידע של פוטין וגנרלים שלו או שחושבים שמערב מראה לאנשים פשוטים את התמונה המלאה…
דבר אחד הוא ברור, אם רוסיה תנצח במערכה זו, היא תחזק את מעמדה ואם לא, אז היא עוד פעם תתדרדר.

"להפסיד בכבוד"? יש דבר כזה בכלל בעולם "המודרני" שלנו?

המלחמה נגד צ'כוסלובקיה, כנגד צ'צ'ניאה וגרוזיה, הכל לאותו סל. חבל שאין הסבר מעמיק על מה נלחמו בכלל כולל מלחמות אחרות שהיו ועדיין יש בעולם הזה.

חבל שלא הרחבת על סטפן בנדרה והשפעה על ימינו.
גונבים? עונסים? כמובן שאת יודעת את "המציאות" כי עוד פעם, רוסים השאירו בקוונה את הגופות כדי שיאשימו אותם.
פושעי מלחמה? אולי תזכירי את דונצק ולוגנסק?
מה שידענו בגיל קטן, לא בהכרך נשאר אותו דבר כשמתבגרים, במיוחד אם מקבלים יותר מידע ומבינים יותר.

זו שאלה מאוד גדולה מי מביא פאשיזם ומי לא. אנשים משתמשים בכינוי זה על ימין ועל שמאל רק כדי להדביק למישהו כינוי שלילי ולתת לעצמו תדמית חיובית. רוסיה איבדה כמעט הכל בשנות ה-90. הזיכרון על המלחמה זה בין הדברים הבודדים שנשארו, ביחד עם פצצה גרעינית. עדיין לא כל כך מובן על פובדובסיה.

לסיכום. זה מה שאני רואה כאן: מידע חלקי וחד צדדי, ביקורת חד צדדית, העברת תעמולה כאמת (נראה כביכול שמערב ואוקראינה מראים הכל בפתוח והכל אמת, ורוסיה רק משקרת, אין דבר כזה במלחמת מידע), הוצאת מהקונטקסט הרבה מאוד דברים והקשר למה שקורה בעולם היום. מה שקורה באוקראינה זה ממש מדאיג. אבל אי אפשר להוציא מהקונטקסט ממה שקורה בעולם היום, אלא צריך להסביר שיש שינויים גלובלים ושיש מלא אינטרסנטים בזירה אוקראינית…

כל הזמן // יום שני, 16 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

דברים שלמדתי מאורי

אורי סביר, מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למשא ומתן עם הפלסטינים ואחר כך עם סוריה, הלך לעולמו בגיל 69. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשתייך לקבוצה מצומצמת ביותר של אישים שהשפעתם על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת.

אורי סביר, שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למו"מ עם הפלסטינים ועם סוריה, הלך לעולמו. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשפעתו על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת

זכיתי לעבוד לצידו בשנות הגאות והשפל של תהליך השלום, וללמוד מקרוב כמה שיעורי-מפתח על אסטרטגיה, מדינאות ודיפלומטיה. הנה 3 דברים, מתוך רבים, שלמדתי מאורי:

1. כן, אפשר

אם פוליטיקה היא אמנות האפשרי, מדינאות ודיפלומטיה במיטבן הן אמנות הפיכת הבלתי-אפשרי לאפשרי. בשיבתו כמנהל המשא ומתן, הצליח סביר לשנות את נתיב ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הוא העלה את הסכסוך על פסים של משא ומתן מדיני, תוך שבירת הטאבו על אש"ף כנציגו הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, והקמתה יש מאין של ישות מדינית פלסטינית בתחומי עזה ואיו"ש, היא הרשות הפלסטינית.

המהלכים הללו נעשו תחת התנגדות קשה, אלימה ועיקשת של מתנגדי ההסדר בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום, ועדיין מהווים את הבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם האסטרטגית.

הלקח הוא שגם "הדברים הגדולים", אלו שממשלות ישראל ורבים מאזרחי ישראל מעדיפים להדחיק, להזניח, להשאיר במעמד המסוכן והמזיק של "סטטוס קוו" מדומה, הדברים הגדולים הללו כן ניתנים לשינוי.

מהלכי אוסלו נעשו תחת התנגדות אלימה ועיקשת של מתנגדיו בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום כבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם

הם מחייבים תעוזה, נחישות, התמדה, תשלום מחירים לאומיים ואף אישיים של העוסקים המלאכה, אבל הם אפשריים.

2. חיוניות הפשרה

סכסוכים בין-לאומיים ותוך-לאומיים הם קשים, מורכבים ולעיתים מתמשכים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך כבר יותר מ-100 שנה, וסופו אינו נראה באופק.

בשיח הישראלי רווח בתקופות קודמות השימוש במושג "פשרה". תוכניתו של יגאל אלון קראה ל"פשרה טריטוריאלית". תוכניתם של משה דיין ושמעון פרס קראה ל"פשרה פונקציונלית". אולם מזה שנים רבות נעלמה המילה הזו מן הלקסיקון הישראלי.

ככל שגברה עוצמתה האבסולוטית והיחסית של ישראל – מול הפלסטינים בפרט והעולם הערבי בכלל – במישור הצבאי, הכלכלי וגם המדיני, כך גוועה ההכרה בצורך ב"פשרה".

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי, אותם מרכיבים שעליהם לא ניתן להתפשר, לבין אלמנטים אחרים, גם אם חשובים, אבל כאלה שניתן להתפשר עליהם במסגרת "חבילה" של תן וקח סביב שולחן המשא ומתן.

כך למשל, בנושא ערביי ישראל הוא לא היה מוכן להתפשר, והדף כל נסיון לכרוך סוגיות הקשורות בהם ביחד עם המשא ומתן עם אש"ף. כך למשל, הוא התנגד נחרצות לשילובו של ח"כ אחמד טיבי כיועץ לערפאת, ודחה כל גישה שחתרה לטשטוש ההפרדה בין הפלסטינים באיו"ש ובעזה לבין הפלסטינים אזרחי ישראל.

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי – לבין אלמנטים, גם אם חשובים, שניתן להתפשר עליהם

הוא הבין לעומק, הן כנושא ונותן מדיני מקצועי והן כאדם בעל רגישות ואמפתיה, את המניעים והאינטרסים של הצד הפלסטיני. כנושא ונותן הוא שאף ליצור שיווי משקל חדש ויציב בראייה ארוכת טווח, רב-שלבית. מהצהרת העקרונות של אוסלו, דרך הסכם הביניים, אל הסכם קבע, וידע להקיף בראייתו ובחשיבתו את כל טווח הזמנים ומרחב השיקולים, הסיכונים וההזדמנויות.

אש הממשלה שמעון פרס עם אורי סביר בסיור בבאר שבע, אפריל 1985 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)
אש הממשלה שמעון פרס עם אורי סביר בסיור בבאר שבע, אפריל 1985 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)

משפט מרחיק-ראות שאמר לי לאחר חתימת הסכם הביניים נצרב בזכרוני – "אנחנו הצלחנו יותר מדי. כפינו עליהם דברים שהם לא יוכלו לעמוד בהם".

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה", מונח חסר-שחר במאה ה-21 כמעט בכל הקשר בינלאומי, ובוודאי בהקשר הישראלי-פלסטיני.

כאז כן היום, המדיניות הנכונה מול הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא מדיניות של פשרה, שתביא בחשבון את הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים ותיצור מציאות חדשה ויציבה.

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה"

3. האנושי הוא הממשי

עבור האזרח/ית הישראלי/ת, או הפלסטיני/ת, מדיניות חוץ ובטחון היא מושג מופשט, עמום ומרוחק. באנגלית משתמשים במונח – High policy, אי שם בגבהים. פוליטיקאים רבים עושים מאמצים כדי למצב את עצמם כ"מורמים מעם", מתוך הנחה שכך יגבירו את הפופולריות שלהם. מדינות משקיעות אמצעים רבים כדי לייצר נראות וסמליות גרנדיוזית למנהיגי/ות ומוסדות האומה.

אבל, כמאמר הקלישאה, "בסוף כולם בני אדם". ההחלטות הגדולות ביותר מתקבלות על ידי אנשים, וכוחם של יחסים בינאישיים לשנות מציאות בינלאומית הוא רב. הדיפלומטים הגדולים בהיסטוריה, דוגמת בנימין זאב הרצל, היו גם אמנים של יחסים בינאישיים.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, ויכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים. מול בן שיחו העיקרי בצד הפלסטיני, אבו עלא, הוא יצר קשרי חברות של ממש. מול בן שיחו הסורי, וואליד מועלם, הוא יצר מיידית דיאלוג משמעותי, אתגר עצום כשמדובר בשליח של משטר-האימים של אסד. מול בני שיחו האמריקאים, בראשם השליח המיוחד לשיחות השלום דניס רוס, הוא קיים דיאלוג אינטימי שהביא הישגים אדירים לישראל. ועבודתו מול המתווכים הנורווגים טרייה לארסן ומונה יול – שהפכו חברים קרובים גם כן – היא דוגמה ומופת לדיפלומטיית-תיווך אמיתית, הנלמדת בבתי ספר לדיפלומטיה.

בשיאו של המשא ומתן על הסכם הביניים "אוסלו ב'", היו מאות ישראלים ופלסטינים ספונים בבתי מלון בטאבה ובאילת, נושאים ונותנים בעשרות קבוצות עבודה, חיים, אוכלים וישנים באותו מתחם לאורך חודשים ברציפות. הקשרים האנושיים שנוצרו ביניהם, בהשראתם של אורי ואבו עלא, היו חיוניים להצלחת המשא ומתן.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, יכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו בצד הפלסטיני, הסורי, האמריקאי או הנורווגי, וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים, דיאלוג משמעותי או אינטימי ולעתים חברות

ועכשיו, השתמשו בשלושת הלקחים הללו כסרגל למדידת מצבנו בשעה זו

  1. ממשלת ישראל מודיעה, לא בתדהמה אבל בנחרצות, ש"אי אפשר" לקיים אפילו הידברות מדינית בסיסית עם הפלסטינים.
  2. בראש הממשלה עומד מי שהתוכנית המדינית שלו כונתה "תוכנית ההרגעה, עושים מה שטוב לישראל" – ולעזאזל הצד השני. עמיתו-לשעבר לדרך במפלגת "הבית היהודי", בצלאל סמוטריץ', דוגל ב"תוכנית ההכרעה". אף מנהיג/ה לא נושא/ת את דגל הפשרה, ובשיח הישראלי אין תוכנית פשרה מדינית לסיום הסכסוך.
  3. על פי סקרי דעת קהל הציבור הישראלי הולך ומתרחק מתפיסת הפלסטינים כבני אדם, והגזענות ו"העליונות היהודית" מרימות את ראשן המכוער כלפי ישראלים ערבים, ישראלים יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה ועוד.

מול המציאות הקשה הזו קל להתייאש. אבל הדבר העיקרי שלמדתי מאורי, וראיתי אותו מבצע פעמים רבות, הוא לעולם לא להתייאש. גם תחת הנסיבות הקשות ביותר, בתקופת פיגועי-התופת ברחובות ירושלים ותל אביב, או כשנדמה היה שכלו כל הקיצין ולא ניתן יהיה להגיע להסכם, כשמשברים מדיניים וביטחוניים היכו שוב ושוב, אורי תמיד חיפש ומצא מהם מוצא. הוא לא ויתר על החתירה לשלום ולעתיד טוב יותר עבור שני העמים והאזור כולו. עבורי, זוהי צוואתו.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,045 מילים

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

למקרה שפיספסת

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

פרלמנטריזם ערבי תרבותי או פוליטיקת כיכרות?

אחת התופעות המרתקות בבעיה הפלסטינית היום היא המאבק בין הרשימה המשותפת של איימן עודה והרשימה המאוחדת של מנסור עבאס. מדוע? כי רק בכנסת הישראלית מתקיימים חיים פרלמנטריים פלסטיניים תוססים.

אחת התופעות הפלסטיניות המרתקות היא המאבק בין הרשימה המשותפת של איימן עודה והרשימה המאוחדת של מנסור עבאס. מדוע? כי רק בכנסת הישראלית מתקיימים חיים פרלמנטריים פלסטיניים תוססים

זאת אחרי שהפרלמנט הפלסטיני ברמאללה מת קודם זמנו. בירדן, שבה לפחות חצי מן האזרחים הם פלסטינים, אין לפלסטינים אפשרות לבטא את עצמם בחיים פרלמנטריים. בלבנון הם נחשבים למקקים, ולא רק שאין להם אפשרות לבטא את עצמם בפרלמנט הלבנוני, אלא יש נגדם מערכת שלמה של חוקי אפרטהייד המונעים מהם להתפרנס בכבוד ולרכוש השכלה.

מבחנם של ערביי ישראל כעת הוא להוכיח שהם ראויים להזדמנות לחיים פרלמנטריים, או שחלילה, סופם בכנסת ישראל יהיה כמו רמאללה, ירדן או לבנון.

לפני שנים רבות, כאשר הייתי המנהל של מחוז הסטטיסטיקה ביהודה ושומרון, אחרי מלחמת ששת הימים, ניגש אליי אחד העובדים ואמר לי: "אני מעריץ את הדמוקרטיה הישראלית". שאלתי אותו: "למה?" והוא ענה: "אני יכול לעמוד באמצע הרחוב ולצעוק: 'אשכול  חמור', ואף אחד לא יעצור אותי. אמרתי לו: "דמוקרטיה זה שאתה יכול לעמוד באמצע הרחוב ולצעוק: 'אשכול חמור', אבל אתה לא תעשה את זה".

(לוי אשכול היה ראש הממשלה שבימיו היה הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים).

פה המבחן הגדול של החכ"ים הערביים – ולא רק הם – בכנסת. האם הם יצעקו באמצע הרחוב אשכול חמור, או שירסנו את עצמם, וינהלו חיים פרלמנטריים הוגנים ותרבותיים של הקשבה וויכוח ענייני – מעל דוכן הכנסת, ולא ברחוב.

פה המבחן הגדול של החכ"ים הערביים – ולא רק הם – בכנסת. האם יצעקו באמצע הרחוב "אשכול חמור", או שירסנו עצמם וינהלו חיים פרלמנטריים של הקשבה וויכוח ענייני – מעל דוכן הכנסת, ולא ברחוב

מנסור עבאס מוכיח כי הוא מבין שלצעוק ברחוב זה לא דמוקרטיה, זה לא מכובד וזה לא מועיל. אם הדגם של מנסור עבאס יכה שורש בתרבות הדמוקרטית של ערביי ישראל, הרי יש להם סיכוי רב לאמץ נורמות דמוקרטיות ראויות. אבל אם הדגם של אחמד טיבי המתקוטט עם שוטרים, אץ רץ להר הבית לעורר מהומות, או הדגם של איימן עודה העומד בשער שכם וממריד את אנשי כוחות הביטחון שיפרשו מן השירות – אם הדגם הזה יגבר על הדגם של מנסור עבאס, הרי זה רק שאלה של זמן עד שהחברה הישראלית תשים סוף לפרלמנטריזם הפלסטיני תחת דגל ישראל, וסופם של החכ"ים הערביים יהיו כמו ברמאללה, ירדן או לבנון. אם החכ"ים הערבים ינטשו את דוכן הכנסת, סופם שלא יוכלו לחזור אליו בעתיד.

אבל, אם הדגם של מנסור עבאס יגבר, הרי שלא רק הפרלמטריזם הערבי לא יחדל, להפך – הערבים בהחלט ישתלבו במרקם הפוליטי של ישראל, ויוכלו להיות שותפים לכל ממשלה – מימין ומשמאל.

ואגב, דגם פוליטיקת הכיכרות מאפיין גם חלקים בפוליטיקה הישראלית בכלל – בן גביר למשל, שכל מהותו לחרחר מדנים, הפוך מן הראוי לחיים פרלמנטריים אמיתיים. אפשר לומר כי אחמד טיבי הוא בן גביר של הערבים. גם הצרחות והצעקות של חברי כנסת יהודים במליאה מאיימים על הפוליטיקה הישראלית לא פחות, וגם עופר כסיף המתקוטט עם שוטרים בהר חברון.

מנסור עבאס היטיב לתאר את ההבדלים בינו לבין המשותפת. הוא אמר שבעוד שהוא רוצה לקדם את החברה הערבית בישראל, הרי המשותפת רק רוצה לערער את היציבות בישראל. המטרה שלה דסטרוקטיבית, ולא בונה, לדבריו, בעוד מה שמעניין אותו זה לקדם את האינטרסים של הערבים דרך ההשתלבות במרקם החיים הפוליטיים בישראל.

אם הדגם של מנסור עבאס יגבר, הרי שלא רק הפרלמטריזם הערבי לא יחדל, להפך – הערבים בהחלט ישתלבו במרקם הפוליטי של ישראל, ויוכלו להיות שותפים לכל ממשלה – מימין ומשמאל

הייתי מוסיף לאבחנה של מנסור עבאס עוד אבחנה: הרשימה המשותפת היא פאן ערבית ביסודה, ממש כמו אש"ף, וכתנועה פאן ערבית, היא שמה בראש מעייניה את המלחמה בישראל, ובנפשה היא קשורה לדיקטטורות הפאן ערביות במרחב הערבי.

עוד זכורה ההתפעלות של אחמד טיבי מן הרודן הלובי, מועמר קדאפי, ובל"ד עדיין מעריצה את אסד. אם הקשר הרגשי הוא לסוג הזה של המשטרים הערביים, הרי הקשר הרגשי לדמוקרטיה אמיתית רופף מאוד.

השאלה היא האם המשותפת רואה בדמוקרטיה הישראלית כלי להרוס את ישראל מבפנים? אולי לא צריך ללכת כל כך רחוק, אבל הדינמיקה של פוליטיקת הכיכרות של עודה וטיבי יכולה להביא אותם גם לשם.

הייתי מביא לכך עוד דוגמה מן העבר. מיד אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו, לפני שאש"ף נכנס לשטחים, הייתי בתוניס וביליתי לילה שלם (באותם ימים אש"ף התכנס בלילות, ולא בימים) עם בכיר פלסטיני מאוד מקורב לערפאת. הוא סיפר לי שהם מאוד חוששים מן הכניסה לשטחי הרשות לעתיד לבוא, בין היתר בגלל הדוגמה של הדמוקרטיה הישראלית לפלסטינים, שיעדיפו אותה על המיליציוניות של אש"ף.

הוא שאל את ערפאת: איך תתמודד עם הדמוקרטיה הישראלית המצטיינת בשיטות הערביות שלך? ערפאת ענה לו: הדמוקרטיה היא נקודת התורפה של ישראל. כך נוכל לחדור לתוכה כדי להרסה.

עוד זכורה ההתפעלות של טיבי מהרודן הלובי קדאפי, ובל"ד עדיין מעריצה את אסד. אם הקשר הרגשי הוא לסוג הזה של המשטרים הערביים, הרי הקשר הרגשי לדמוקרטיה אמיתית רופף מאוד

זה רק מחדד את נטל ההוכחה של המשותפת – האם היא בעד לאפשר לדמוקרטיה הישראלית לקדם את הערבים, או חלילה קשה לה לוותר על החלומות הפאן ערביים שלה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 787 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים

סער נגד גנץ: חידוש הכנסת פועלים - לא צודק ולא נכון

פריג׳: צעד חכם ונכון ● זעם במשטרה על בר-לב על רקע ההוראה לחקור את התנהלות השוטרים בהלווית אבו עאקלה ● סמוטריץ׳: אבו עאקלה - חלק ממכונת המלחמה הערבית ● הנשיא הרצוג ייצג את ישראל בהלוויית נשיא איחוד האמירויות ● יאיר לפיד ספד לאורי סביר: תרומתו למדינת ישראל עצומה ומורגשת עד היום ● רם שפע על חיבור למרצ: שיתכבדו ויחברו למשותפת

עוד 18 עדכונים

ישראל צריכה לדאוג לכך שעיתונאים המתעדים את מה שמתרחש בשטחים לא ייפגעו בעת מילוי תפקידם ● לבנון הולכת לבחירות: אלפים המתגוררים בחו"ל כבר הגיעו לקלפיות ● הרומן בין המדינות הערביות לרוסיה ממשיך לפרוח ● תיירות זרות הוטרדו מינית באזור הפירמידות ● והשבוע לפני 55 שנה, שר סובייטי העביר מידע שגוי לבכירי הצבא המצרי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,351 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בחזרה לשנות השמונים

הוועידה הלאומית לאנרגיה תתקיים השבוע בלי נציגות לירוקים ובלי אף מילה על אנרגיות מתחדשות ● בשביל לדעת שישראל מוצפת במינים פולשים לא צריך את דוח המבקר, מספיק להסתכל מהחלון ● משרדי הממשלה יפסיקו לקנות חד"פים אבל טובעים בכלים שמגיעים עם המשלוחים ● קליפורניה חוותה "רגע קצר נוצץ" של 100% אנרגיה מתחדשת ● ובבית ספר בהולנד יוצאים לטיול שנתי באופניים

עוד 1,393 מילים

שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם

ריאיון שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין טוען בספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה", כי אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה"

עוד 1,326 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַכְחָשָׁה 132

בעולם שבו המציאות עצמה מוכחשת - אין ולא יכולות להתקיים עובדות, אין ולא יכולה להיות "אמת". יש מקום רק לסיפורים, מיתוסים ונרטיבים. להכחשות ולהכחשות שכנגד. לתיאוריות ולתיאוריות קונספירציה

עוד 1,433 מילים ו-1 תגובות

לכולם יש מה לומר על חוק יסוד זכויות הנאשם של סער

חוק יסוד: זכויות במשפט הפלילי עלה לדיון בוועדת החוקה השבוע, או אז התברר כי החוק מושך תשומת לב מאין-ספור גורמים בעלי אינטרס - מהסנגוריה הציבורית, דרך מכון קהלת ועד המכון הישראלי לדמוקרטיה - וספק אם גרסתו הסופית תדמה לנקודת ההתחלה ● בנושא אחר הקרוב לליבו של סער, מתברר שהיועמ"שית מתנגדת לפיצול התפקיד ● והשופט חאלד כבוב עשה השבוע היסטוריה כפולה

עוד 1,304 מילים

דיווח: עודה ניסה לבקר בביה"ח את אחיו של זכריה זביידי שנפצע בחילופי האש בג'נין

מחשש לעריקה נוספת, כהנא התפטר מתפקיד שר הדתות – יחזור לכהן כח"כ ● נקבע מותו של לוחם הימ"מ שנפצע באזור ג'נין; בנט: "מסר נפשו למען ביטחון ישראל" ● השר פריג': "המשטרה ביזתה את הלווייתה וזכרה של שירין אבו עאקלה" ● דיווחים בסוריה: ישראל תקפה מטרות במערב המדינה ● ח"כ כסיף תקף שוטר; רה"מ: מתחבא בפחדנות מאחורי החסינות

עוד 56 עדכונים

תחקיר אמין של מותה של עיתונאית אל ג'זירה בג'נין הוא הכרח המציאות עבור ישראל, בלי קשר לתוצאותיו ● בישראל מבינים היטב את פוטנציאל הנזק מטיוח האירוע, שיכול להגיע עד כדי הצרת צעדיו של צה"ל בפעילות בגדה ● לכן מתעקשים בירושלים על בדיקה משותפת ושיתוף משקיפים בינלאומיים נוספים בחקירה ● פרשנות

עוד 817 מילים ו-1 תגובות

מחקר חדש קובע כי נשים יהודיות מגיעות להישגים אקדמיים גבוהים יותר מנשים לא יהודיות בארה"ב ● עוד קובע המחקר של פרופסור אילנה הורביץ מאוניברסיטת טוליין כי הישגי הנשים גבוה יותר בפעם הראשונה בהיסטוריה גם מהישגי הגברים היהודים ● לטענת החוקרת, הפער נובע מהתרבות הדתית ומתפיסה עצמית חדשה וליברלית

עוד 1,037 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה