מערכת הרווחה במדינת ישראל הייתה קורסת בימיה הראשונים של המלחמה אם לא הייתה התארגנות מהירה של הדרגים המקצועיים במשרד הרווחה, אם לא הייתה התגייסות מרשימה של עובדות ועובדים סוציאליים מהמגזר הציבורי ובהתנדבות, ואם לא הייתה תגובה יוצאת דופן של ארגוני החברה האזרחית ויוזמות מקומיות.

קריסה זו לא צריכה להפתיע. לאחר עשור ויותר של תת-תקצוב של מערכת הרווחה בישראל (דוח מקיף של קרן מנומדין מעריך שמדובר בחסר של 6 מיליארד ₪ בשנה); חוסר איוש תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים, שבצדק לא מוכנים לספק שירותים בתנאי עבודה ושכר מחפירים (לפי מרכז טאוב, 786 תקנים של עובדים סוציאליים לא מאוישים, במיוחד ביישובי הפריפריה); פוליטיזציה מואצת של מערכות השלטון שמתבטאת במינויים על בסיס קשרים פוליטיים ולא על פי כישורים מקצועיים; והתקפות חסרות רסן על אנשי המקצוע במערכת הרווחה – הקריסה הייתה בפתח.

פרופ' ג'וני גל הוא ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב ומרצה לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' עידית וייס-גל, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש שאפל, אוניברסיטת תל אביב.

באחד הסקרים האחרונים על התאמה לראשות הממשלה, עלה שרק כרבע מהבוחרים וכמחצית ממצביעי הליכוד סבורים שהבנימין הנוכחי, נתניהו, יותר מתאים מהשני. גנץ, לעומתו, זוכה לתמיכת מחצית הציבור, כפול מראש הממשלה המכהן.

אין פלא שאלו המספרים של גנץ – בתקופה קשה אנשים מחפשים תקווה ושינוי. אך אני מנסה להבין מה עובר בראש של אותו מעט יותר מרבע מהציבור שעדיין חושב שנתניהו הכי מתאים לתפקיד. מה לדעתו עשה המכהן, שמצדיק נאמנות כזו?

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

לאחרונה נקראים אזרחי ישראל בהמוניהם להצטייד בנשק אישי או להצטרף לכיתות כוננות חמושות, ולצורך זה אף בוטלו הגבלות ותנאים שהיו עד כה על קבלת הרישיון.

יוזמת המשרד לביטחון לאומי, שהחלה עוד לפני אסון ה-7 באוקטובר, קיבלה דחיפה לא-צפויה לאחר אסון עוטף-עזה והחרדה בעקבותיו, והופכת בימים אלו לעובדה מוגמרת.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.