מערכת הרווחה במדינת ישראל הייתה קורסת בימיה הראשונים של המלחמה אם לא הייתה התארגנות מהירה של הדרגים המקצועיים במשרד הרווחה, אם לא הייתה התגייסות מרשימה של עובדות ועובדים סוציאליים מהמגזר הציבורי ובהתנדבות, ואם לא הייתה תגובה יוצאת דופן של ארגוני החברה האזרחית ויוזמות מקומיות.
קריסה זו לא צריכה להפתיע. לאחר עשור ויותר של תת-תקצוב של מערכת הרווחה בישראל (דוח מקיף של קרן מנומדין מעריך שמדובר בחסר של 6 מיליארד ₪ בשנה); חוסר איוש תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים, שבצדק לא מוכנים לספק שירותים בתנאי עבודה ושכר מחפירים (לפי מרכז טאוב, 786 תקנים של עובדים סוציאליים לא מאוישים, במיוחד ביישובי הפריפריה); פוליטיזציה מואצת של מערכות השלטון שמתבטאת במינויים על בסיס קשרים פוליטיים ולא על פי כישורים מקצועיים; והתקפות חסרות רסן על אנשי המקצוע במערכת הרווחה – הקריסה הייתה בפתח.
פרופ' ג'וני גל הוא ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב ומרצה לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' עידית וייס-גל, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש שאפל, אוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו