אורי שנהר
הזמן של
אורי שנהר

אורי שנהר הוא שותף במשרד עורכי-דין ומזה עשרים שנה מרצה באוניברסיטה העברית בקורסים בנושאי חופש הביטוי

עם קצת יצירתיות ניתן להפוך את שנאת החמאס ליתרון

החמאס יורה על ישראל מסיבה אחת בלבד: הוא שונא אותה ורוצה בחיסולה. אבל אם נתנער מהקיבעון המחשבתי, נוכל להיות חכמים ויצירתיים ולהפוך את השנאה שלו ליתרון. הגיע הזמן ליצירת משוואה חדשה שתפסיק לפגוע או להיטיב עם תושבי עזה (דברים שאינם מעניינים את החמאס) ותגרום לכך (עד כמה שזה נשמע מוזר) שירי על ישראל  ייטיב עם ישראל ועם אזרחיה. רק כך, דווקא שנאת החמאס לישראל תגרום לו לעשות הכל כדי שלא יירו לכיווננו.

האסטרטגיה הישראלית מול רצועת עזה מנסה למנוע ירי ופגיעות בישראל באמצעות השפעה על האינטרס של תושבי הרצועה בפרנסה, ברווחה ובשקט. כשהם יורים עלינו אנחנו פוגעים בהם באמצעות סגירת מעברים, החמרת הגבלות ובמקרים קשים יותר באמצעות הפעלת כוח האש העצום של צה"ל ("הסבבים"). כשאינם פוגעים ויורים אנחנו מאשרים הקלות, מבטלים הגבלות ודואגים להזכיר מה יקרה להם אם יירו ("הרתעה").

לנוכח המצוקה הגוברת בעזה, האסטרטגיה הזו הופכת ליותר ויותר בעייתית ופחות ופחות יעילה. זה נכון לגבי השגרה הנוכחית וגם לגבי הסדרה כזו או אחרת. שהרי גם אם תהיה הסדרה, יהיה צורך במנופים שימנעו ירי לכיווננו ולו מצד ארגונים "סוררים".

הגיעה העת להתנתק מהקיבעון האסטרטגי מול עזה ולגבש באופן יצירתי חלופות שישיגו את התוצאה הרצויה בדרך אחרת, שאיננה מתמקדת בעזתים ולא כרוכה בפגיעה ובהרס.

מדיניות התגובה הישראלית ביחס לרצועת עזה מעוררת שאלות מוסריות לא פשוטות. וכי במה אשם הדייג העזתי שפרנסתו נפגעת בעקבות צמצום אזור הדייג? במה אשמה המשפחה העזתית הסובלת מקור או מחום כתוצאה מהעדר אספקה סדירה של חשמל? אילו הפגיעות הללו היו מובילות למניעת ירי על ישראל ניתן היה לקבל אותן בלית ברירה, אבל האם זה באמת המצב?

מדיניות "המקל והגזר" תואמת את הלך המחשבה הדמוקרטי המערבי. ההנחה היא שאם ידעו העזתים, כי פגיעה בישראל תוביל לפגיעה משמעותית בחייהם וכי שקט מצידם יאפשר שיפור ניכר באיכות חייהם, הם יגרמו לממשלתם למנוע כל ירי על ישראל.

ואולם עזה איננה דמוקרטיה, אלא דיקטטורה רצחנית הנשלטת על ידי החמאס, ארגון טרור אידאולוגי וקיצוני. האינטרס העליון של החמאס הוא המשך הפגיעה במדינה היהודית, והוא מוכן לקדם את האינטרס הזה גם במחיר פגיעה באוכלוסיית עזה. לכן יעילות מדיניות הענישה וההקלות, במתכונתה הנוכחית, מוגבלת ביותר.

החמאס לא יהפוך לארגון שוחר שלום ולא יוותר על שנאתו לישראל, אבל את החיסרון מבחינתנו שבגישת החמאס ניתן להפוך ליתרון. אם החמאס כל כך שונא אותנו, אנחנו צריכים לשנות את המשוואה, כך שדווקא השנאה לישראל תגרום לחמאס לעשות הכל כדי שלא נפגע.

שינוי המשוואה צריך להתבסס על העיקרון לפיו כל פגיעה בישראל תשרת את ישראל. החמאס לא יסכים לכך, כמובן, ולכן את הדרישה לשינוי המשוואה, צריך יהיה להפנות לקהילה הבינלאומית. ישראל צריכה לדרוש, כי הסיוע הבינלאומי לעזה (החיוני לקיומה) יותנה בכך שהארגונים המסייעים יעניקו הטבות מפליגות לישראל, במקרה בו תותקף מכיוון עזה.

כך למשל, ישראל צריכה להתנות את הסיוע הקטארי החודשי לרצועת עזה בכך שהקטארים יפקידו סכום גדול פי עשרים בבנק אמריקאי. אם הקטארים רוצים להעניק לעזה 15 מיליון דולר, הם יצטרכו להפקיד בחשבון נאמנות 300 מיליון דולר (סכום פעוט במונחים קטארים).

אם בחלוף חודש לא יהיה שום ירי מהרצועה, יוחזרו הכספים לקטאר, אבל אם יהיה ירי, יעביר הבנק הנאמן באופן מיידי, ללא כל שיקול דעת ובהתאם להנחיות שקיבל מראש, את מלוא הסכום לגורמים הנפגעים בישראל (למשל, הרשויות המקומיות באזורים שייפגעו, או אפילו ישירות לתושבים שאליהם כוון הירי).

אם במהלך החודש יועברו הכספים בשל ירי על ישראל, תצטרך קטאר להפקיד 300 מיליון דולר נוספים כתנאי להעברת התמיכה החודשית הבאה לתושבי הרצועה. מדיניות דומה צריך יהיה להחיל לגבי כל ארגון, מדינה או גוף בינלאומי שירצה לסייע לתושבי עזה.

בעקבות הפקדת הכספים ובניית מנגנון הפיצוי המיידי לתושבי ישראל, יידע החמאס (ושאר הארגונים בעזה), כי ירי על ישראל ישרת אותה ויסייע לתושביה ובייחוד לאלו שעליהם הם מתכוונים לירות.

דווקא שנאת החמאס לישראל תיצור אצל החמאס אינטרס אמיתי ואידאולוגי לעשות הכל כדי למנוע ירי לכיווננו. לחמאס יהיה גם קל יותר לפעול כנגד ארגונים אחרים המעוניינים בהמשך הירי, שכן ברור יהיה שאותם ארגונים מסייעים בפועל לישראל.

השגת הסכמה בינלאומית לכללי המשחק החדשים לא תהיה קלה, אבל אם נהיה נחושים מספיק, הכללים הללו יאומצו. שינוי המשוואה ואימוץ כללי המשחק החדשים לא יהווה פתרון קסם והטיפול בנושא הרצועה יצריך רעיונות יצירתיים נוספים.

אבל מנגנון של פיצוי משמעותי לישראל בעקבות ירי עליה, יוכל להפוך לכלי מרכזי בהשכנת שקט משני צידי הגבול, דבר שבסופו של דבר ישרת את האינטרסים האמיתיים של שני העמים. אם נגרום לקהילה הבינלאומית להבין זאת, היא גם תקבל ברצון את המשוואה החדשה.

אורי שנהר הוא שותף במשרד עורכי-דין ומזה עשרים שנה מרצה באוניברסיטה העברית בקורסים בנושאי חופש הביטוי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 672 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 10 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־401 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הבכיר בלשכה שהחזיק בתיעוד רגיש של קצין - ברוורמן

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי מדובר ב-״ערימה של שקרים״, ברוורמן: שקר מתחילתו ועד סופו שמטרתו לפגוע בי ובלשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה; בליאק: כי לפטר שר הביטחון זה לא פוגע; לזימי: ארגון פשע שעובד נגד ביטחון ישראל ● פומפאו והיילי לא יהיו בממשל טראמפ החדש ● צה"ל חיסל ביממה האחרונה עשרות מחבלים בלבנון וברצועת עזה

עוד 5 עדכונים
אמיר בן-דוד

איראן משדרת מסרים כפולים ומחכה שטראמפ יבחר כיוון

בכנס שנערך בטהרן בסוף השבוע, שידרו ראשי המשטר האיראני מסרים סותרים לכאורה: בעוד ששר החוץ איים במערכה אזורית, סגן הנשיא דווקא שיגר מסר הקורא לנשיא הנבחר טראמפ לשנות מסלול ● בטהרן ממתינים לראות את מי ימנה טראמפ לשר החוץ שלו: אם פומפאו יחזור למחלקת המדינה, איראן כבר תדע שפניו למלחמה ● פרשנות

עוד 727 מילים

הרב הראשי האחרון לישראל?

מוסד הרבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים של אמון ציבורי, והבחירות החוזרות והכאוטיות רק הדגישו זאת. הרבנים החדשים חייבים להבין – או שיאפשרו לציבור לבחור את דרכו, או שיאבדו כל רלוונטיות.

*  *  *

בסוף השבוע שעבר הסתיימה סוף סוף סאגת הבחירות לרבנות הראשית לישראל – מסכת מייגעת שנמשכה הרבה מעבר למתוכנן. הבחירות, שאמורות היו להתקיים באוגוסט 2023, נדחו תחילה ביוזמת ש"ס, בניסיון לשלוט בחלוקת הג'ובים, ואחר כך שוב ושוב בשל הבחירות המוניציפליות והמלחמה.

רבקה ארביב היא מנכ״לית ארגון "חופות" מבית השגחה פרטית, שמקדם חתונות כהלכה מחוץ לרבנות ומוביל את הקול הדתי למען חופש דת בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
גב׳ ארביב - מאמר תמים שלא לומר מיתמם. ראשי כל ממסד ציבורי (פוליטי, צבאי, חינוכי, דתי, בריאותי, כלכלי, משפטי) לא יוותרו אף פעם מרצונם על הכסף, הכח והכבוד, וגם על הג׳ובים ועל כל שאר הכיבו... המשך קריאה

גב' ארביב – מאמר תמים שלא לומר מיתמם. ראשי כל ממסד ציבורי (פוליטי, צבאי, חינוכי, דתי, בריאותי, כלכלי, משפטי) לא יוותרו אף פעם מרצונם על הכסף, הכח והכבוד, וגם על הג'ובים ועל כל שאר הכיבודים, נסיעות לחו"ל, מכוניות, נהגים, עוזרים, אנשי ונשות לשכה וכו' וכו'. ואין בדיקטטורה הפוליטית-דתית השלטת בישראל שום כוונה לשנות משהו, להיפך, זה עובד להם כל כך טוב, שהם רק מגבירים את הקצב בכל יום מחדש.

עוד 605 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שובו של מכחיש האקלים

האם ישראל – כיאה למדינת חסות שההנהגה שלה ייחלה לחזרתו של טראמפ – תהפוך לגרורה של הכחשת אקלים וטראמפיזם מטורלל? ● שני מקרים ממחישים את גודל הנזק שנגרם כשבעלי החיים הימיים בולעים בטעות אביזרי דיג שזרוקים במים ● רוב הציבור עדיין לא מכיר את הפנינה שממתינה לו בגן הציבורי החדש שנפתח לצד מוזאון ארץ ישראל ● והג'י-פי-אס של העגורים לא השתבש במלחמה

עוד 1,379 מילים

לעשות את הדבר הנכון - להכיר ברצח העם הארמני ולפתוח שגרירות בירוואן

ביחסים בינלאומיים, עשיית הדבר הנכון נדחקת לעיתים לשוליים כאשר אינטרסים אסטרטגיים עומדים על כף המאזניים. אבל זה לא חייב להיות כך. לפעמים הדבר המוסרי הוא גם כדאי.

זה המצב עם יחסי ישראל-ארמניה. למרות מערכת היחסים ההדוקה של ישראל עם אזרבייג'ן, היריבה הוותיקה של ארמניה, ירושלים חייבת להעביר מסר נחוץ של מדיניות חוץ מונעת ערכית על ידי הכרה ברצח העם הארמני ופתיחת שגרירות בירוואן, בירתם.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 607 מילים

תגובות אחרונות

מצב הרוח
שיחה עם הסופרת מרסל מוסרי

"אני חושבת שהתמכרנו לשנאה. ושנאה היא כמו סם"

"זה מתחיל בקבוצת הווטסאפ של הבניין - איך לעלוב, להתלונן, להציק; ומתרחב לקבוצות, עדות ותאגידים. אנחנו חולים בשנאה. לקינו בשנאה שעלולה להיות סופנית והזאב הריח את הדם והגיע" ● הסופרת, בעלת הטור והשדרנית מרסל מוסרי מדברת על הגירושים שעברה, הסרטן שגילתה ארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, ולמה סרבה להצעות לרוץ לכנסת: "בי לא משתמשים ולא אמכור את נשמתי לפוליטיקה"

עוד 2,015 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
היום ה־400 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

קטאר מפסיקה לתווך: לא מוכנים שינצלו את הגישור שלנו למטרות פוליטיות צרות

דיווח: אוסטין דרש מכ״ץ להגביר את הסיוע ההומניטרי לעזה או שיוגבלו משלוחי הנשק לישראל ● המשפחות מציינות 400 יום שיקיריהן בשבי: לשכת רה״מ גנבה דעת של מדינה שלמה ● המל״ל: אין מניעה לישראלים להסתובב באמסטרדם ● תקיפות אוויריות של ישראל בלבנון במהלך היממה האחרונה גרמו למותם של יותר מ-20 בני אדם, כולל מספר ילדים ● חיילים תועדו שורפים את דגל לבנון

עוד 22 עדכונים

העולם הערבי מחכה לעשות עסקים עם טראמפ

מדינות המפרץ מברכות על חזרתו של טראמפ בזמן שאיראן חוששת משינויים במדיניות האמריקאית ● המלחמה בלבנון מבעירה את המתחים העדתיים ● בצל המלחמה, סודאן מתמודדת עם מגפות ורעב ● הפתרון העיראקי לייצוא הנפט ● והשבוע ב־1945: פרעות טריפולי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,572 מילים

האיש שדרס את הילרי קלינטון

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לבחירות 2016 הסוערות בארה"ב, שגם בהן, למרות החששות והאזהרות, דונלד טראמפ הביס מתמודדת דמוקרטית

עוד 2,323 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
יֵאוּשׁ 234

בשנה וחצי שבין "ליל גלנט 1" ל"ליל גלנט 2" הוכינו, הותשנו, עייפנו, ורבים מאיתנו איבדו את האמונה שבכוחנו כאזרחים להשפיע על המציאות

עוד 1,100 מילים

טור אישי למה עתרתי לבג"ץ נגד פיטורי גלנט

אמש החליט בג"ץ לדחות את העתירות שהוגשו נגד פיטוריו של יואב גלנט ● עו"ד יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל ומי שעומד בראש "משמר הדמוקרטיה הישראלית", היה הראשון להגיש עתירה בנושא - ומסביר כעת למה, למרות התוצאה, היה זה חשוב לעתור נגד החלטת ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון במהלך מלחמה

עוד 1,051 מילים

אחרי ההדחה, לאן מועדות פניו של יואב גלנט?

מרגע זה, נתניהו ינסה לחסל גם את הקריירה הפוליטית של גלנט, כפי שניסה עם שרי ביטחון הקודמים ● גלנט עצמו אומר לזמן ישראל כי הוא נשאר בכנסת ובליכוד, אבל לא בטוח שהבחירה היא שלו ● מבחינת ראשי הקואליציה, גלנט הוא חבר באופוזיציה ואי אפשר לבנות עליו בהצבעות על חוקי ההשתמטות ● במקום זאת, הם ינסו לדחוק אותו החוצה מהליכוד ומהכנסת בהקדם ● פרשנות

עוד 731 מילים ו-3 תגובות
היום ה־399 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

גורם ביטחוני: האירועים בהולנד ספונטניים, לא בהכוונת איראן

משרד החוץ: לא ידוע על אף ישראלי מנותק קשר באמסטרדם; ישראל תסייע להולנד בחקירת האירועים ● ביידן גינה את האירועים באמסטרדם: "מעשה מתועב שמהדהד רגעים אפלים בהיסטוריה" ● המטה לביטחון לאומי קרא להימנע מהגעה למשחק של מכבי תל אביב בבולוניה, איטליה, מחשש לפרעות נוספות ● דיווח: היועמ"שית אישרה לחקור חשדות נגד נתניהו

עוד 57 עדכונים

משבר האקלים בישראל מזוהה עם השמאל, אך גם הימין מודאג

יממה אחרי שמכחיש האקלים המפורסם בעולם חזר לבית הלבן, מציגה תמר זנדברג בכנס בקליפורניה סקר מקיף של אוניברסיטת בן גוריון על עמדות הציבור הישראלי ביחס למשבר האקלים ● בשונה מארה"ב, בישראל הכחשת אקלים בנוסח הטראמפיסטי עדיין נמצאת בשוליים ● זנדברג: "זה עלול להיות הנושא הבא שבו נעבור אמריקניזציה"

עוד 769 מילים ו-1 תגובות

תושבי דיר איסתיא ניסו ביום שישי להגיע למטעיהם לראשונה מזה שנה, בליווי מתנדבים ● מאז שהוקם מאחז חדש באזור, מתנחלים והצבא מונעים בכוח את גישתם לשטח – הדרך נחסמה, עצים נעקרו, ציוד נגנב ועדרי השכנים אכלו את העצים ● חקלאי פלסטיני: "הגיוני שמאחז אחד מגביל גישה ל־35 חקלאים?"

עוד 1,910 מילים
מרוץ 2024
המרוץ לבית הלבן

זה לא הגיל, זה התרגיל

הדמוקרטים נכנסו למרוץ עם שלושה אתגרים: האינפלציה, השחיקה המתמשכת בתמיכת ממיעוטים וגילו של ביידן ● רק עם בעיית הגיל המפלגה התמודדה באופן מרשים, מה שהביא את האריס קרוב יותר לקו הגמר מביידן ● ועדיין, אין להמעיט בהישג הרפובליקאי: התוצאות בסנאט מלמדות שהתנועה הטראמפיסטית מושרשת בחלקים נרחבים בארה"ב - וכבר לא תלויה רק בטראמפ האדם

עוד 991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה