הוא קיבל לידיו את הניהול של ארגון מרכזי בקהילת המודיעין, אף שאין לו ניסיון רלוונטי בתחום. בשיא הקריירה שלו עמד אמנם בראש יחידה, אך מדובר היה בגוף קטן יחסית, ולא כזה המצוי בליבת העשייה.

בתפקיד קודם הוא פעל גם בתחום אפור, על סף אי-החוקיות, וספג על כך ביקורת ציבורית עזה. עוד נטען כלפיו כי מונה יותר בשל נאמנות למנהיג ופחות בשל יכולותיו המקצועיות.

ד"ר אופק רימר הוא מרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושימש מנהלו הראשון של הפורום הישראלי ללימודי מודיעין (פיל"ם).

ד"ר אהוד ערן הוא ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחבר הועד המנהל של מתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

הפסקת האש מול איראן הסירה לעת עתה את איום הטילים והכטב"מים, אך סכנה חדשה מרחפת מעלינו: הסכנה לפוליטיזציה של המודיעין ולעיוות תמונת המציאות העומדת בבסיס קבלת ההחלטות והשיח הציבורי בכל הנוגע לתוצאות המערכה מול איראן.

המערכה על ה-BDA (Battle Damage Assessment) – המונח המקצועי לתיאור הניסיון להעריך את תוצאותיה של פעולה צבאית בכלים מודיעיניים – החלה עוד בטרם שקע האבק על המערכה הצבאית לפגיעה בתכנית הגרעין של איראן. האות לפתיחתה ניתן למעשה בהכרזה של הנשיא דונלד טראמפ כי המפציצים האמריקאיים השמידו לחלוטין את אתרי הגרעין בפורדו, נתנז ואספהאן.

ד"ר אופק רימר הוא מרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושימש מנהלו הראשון של הפורום הישראלי ללימודי מודיעין (פיל"ם).

ארגוני המודיעין הם קו ההגנה הראשון של כל מדינה. בישראל, תפקידם קריטי. ההתרעה המודיעינית היא מארבע הרגליים של תפישת הביטחון הלאומי, וארגוני המודיעין ממלאים תפקיד קריטי גם בשלוש הרגליים האחרות: הרתעה, הכרעה והגנה.

משימתם העליונה של ארגוני המודיעין – אמ"ן, שב"כ והמוסד – היא לנטר – ובמידת הצורך לסכל – איומים ביטחוניים, הן מחוץ לגבולות המדינה, דוגמת מתקפות צבאיות או פיגועי טרור, והן מתוכה – ריגול, חתרנות והשפעה זרה. כפי שראינו ב-7 באוקטובר, לכישלונה של קהילת המודיעין בהשגת יעדים אלה מחיר כבד מאוד.

ד"ר אופק רימר הוא מרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושימש מנהלו הראשון של הפורום הישראלי ללימודי מודיעין (פיל"ם).

ד"ר אהוד ערן הוא ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחבר הועד המנהל של מתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

בחודש יוני האחרון פרסמה ועדת החקירה העצמאית של מועצת זכויות האדם של האו"ם דוח המבקש לתעד את גורלם של ילדים פלסטינים בעזה ובגדה באמצעות עדויות, ממצאים וניתוח משפטי.

מדובר בדוח הראשון שמקדישה הוועדה כולו לילדים הפלסטינים, ואחד המסמכים המקיפים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות בנושא. הוא בוחן כיצד המלחמה, מדיניות המעצר ופעולות נוספות של ישראל השפיעו על חייהם, על ביטחונם ועל זכויותיהם של ילדים פלסטינים.

טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.

ההתערבות הבוטה של החרדים בפריימריז של הליכוד מחייבת אותנו לברר מה הם רוצים, מה מניע את החברה החרדית. כל עוד זה נשאר בתוך ד' אמותיהם, אין זה עניינו של הציבור הרחב, אבל כאשר הם מנסים להשתלט על מפלגת השלטון, יש לברר מה קורה בתוכם ואיך זה עלול להשפיע עלינו.

האם אלה רק תאוות תקציבים והשתמטות מן הצבא ומן העבודה? זה כשלעצמו נוגע לנו, אבל האם יש מעבר לכך?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

במשך למעלה מארבעה עשורים, האסטרטגיה הישראלית נשענה על הנחת יסוד שכמעט לא נאמרת בקול: ארצות הברית תישאר הכוח המארגן הבלתי מעורער במזרח התיכון, מוכנה ומסוגלת לממן את יתרונה הצבאי של ישראל, לספוג את העלויות הדיפלומטיות של מדיניותה, ולפקח על מאזן הכוחות באזור לפי תנאיה של וושינגטון. הנחה זו הולכת ומתפוגגת כעת, וקובעי המדיניות הישראלים היו איטיים מדי בהתמודדות עם השינוי.

הנסיגה מהעליונות

ההגמוניה האמריקאית במזרח התיכון מעולם לא הייתה מוחלטת, אך הייתה ממשית דיה – רשת של זכויות שימוש בבסיסים, מכירות נשק, ערבויות ביטחוניות וגיבוי דיפלומטי, שאפשרה לוושינגטון לפעול כבוררת עליונה מהלבנט ועד המפרץ.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.