ב־1 בספטמבר שבו מיליון וחצי תלמידים אל ספסלי הלימודים, אולם מאחורי תחושת החזרה לשגרה מסתתרת שאלה קשה: עד כמה מערכת החינוך בישראל מצליחה לסגור את הפערים בין החברה היהודית לערבית?
בעוד ישראל שואפת לבסס את עצמה כמעצמה טכנולוגית עולמית, הנתונים הרשמיים חושפים מציאות מדאיגה – מיצוי חלקי בלבד של הפוטנציאל הטמון בדור הצעיר של החברה הערבית.
נע’ם אבו חרפה סמארה היא חברה במיזם צעד. מנהלת תוכנית “רואד” בעמותת אלומה, המתמחה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לצעירים ערבים. היא פועלת ליצירת שיתופי פעולה בין האקדמיה, המגזר העסקי והממשלתי, ומתמחה בקידום שילוב החברה הערבית בהשכלה ובתעסוקה.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומה לעשות. יהודים הם חכמים פי מאה מערבים. זו עבודה היסטורית שאין עליה עוררים. די אם נציין ש 25 אחוז ממקבלי פרס נובל הם יהודים פי מאה! משיעורם באוכלוסיה. כל הטכנולוגיה המודרנית כמעט עומדת על ממציאים יהודים. בעקרון לא היו צריכים לקבל בכלל ערבים לאוניברסיטאות כאן וככל שהכוח היהודי יתחזק בבחירות אנחנו נוציא אתכם ממוסדות הלימוד. כרגע אין ברירה כי יש שמאל קיצוני ולקקן שמנסה לקדם את הערבים בכוח. עד כמה שידוע לי בארצות ערב אין בכלל כניסה ליהודים לצורך לימודים. אז נעשה את זה באותו אופן. מה גם שהערבים מקבלים הקלות הטבות וקידום בקבלה לעבודה אחרי כן בין השאר באמצעות אלימות וסחיטה.
מה עם פערי ההשכלה בין המרכז לפריפריה לדעתי הם הרבה יותר גדולים
הערבים מקבלים אפליה מתקנת בכניסה לאוניברסיטאות
מכיתה י הם כבר מתחילים ללמוד לפסיכומטרי במסגרת ביה"ס
בנוסף בגלל הנורמה החברתית במגזר מי שלא מצליח ללמוד בארץ עובר ללמוד בירדן בשטחים או באירופה
בקיצור אחוז הרופאים/מהנדסים/אקדמאים בחברה הערבית גבוה יותר מזון של החברה היהודית ובפער עצום עדות המזרח בחברה היהודית